האבטלה גוברת, ההכנסות ממיסים יהיו קטנות מהצפוי, יישום הישגי המחאה יידחה, ואפילו המע"מ עלול לעלות. הקואליציה הענקית תוכל להעביר כל קיצוץ שתרצה. ברוכים הבאים לכלכלת ישראל, קיץ 2012
[space height="6"] בחודשים הראשונים של 2012 נאספים נתונים לא טובים. שיעור הצמיחה החזוי יורד (קרן המטבע העריכה לאחרונה ששיעור הצמיחה יהיה 2.8% לעומת תחזית של יותר משלושה אחוזים שסיפק האוצר כשבנה את התקציב), הכנסות המדינה ממסים נמוכות מהתחזיות והגירעון גדול מהמתוכנן.
* * *
האבטלה גם היא, כך נראה, בתהליך התרחבות. תיקונים בשיטת המדידה שנעשו לפני כחודשיים ע"פ הנחיות חשבונאיות של ארגון ה-OECD הראו שהאבטלה בישראל גבוהה ממה שנמדד עד כה ופתאום חזרנו לרמות אבטלה של 6.9% (המומחים, אגב, לא יודעים להסביר את הפער בנתונים והעריכו שאם ירשם שינוי בשל החלפת השיטה המדידה הוא יהיה מינורי). חשוב יותר, הגידול באבטלה אינו מיוחס כל כולו לשינויים בשיטת המדידה. לשאלה האם מתרחשת תפנית שלילית בשוק העבודה, אין תשובה מוחלטת כרגע ונדע רק בעוד כמה חודשים, אבל זו בהחלט עננה.
* * *
ההכנסות ממסים נמוכות ממה שנחזה. בעיתונים הכלכליים מדברים על 'בור' של 10-12 מיליארד שקלים ויש גם כאלה הנוקבים במספרים גדולים יותר עד סוף השנה (הכוונה לגירעון שמעבר לגירעון שתוכנן בתקציב מלכתחילה). הכנסות נמוכות מאלו שנחזו מחייבות את הממשלה לאחת משלוש פעולות – או שילוב כלשהו שלהן – החלטה על הגדלת הגירעון התקציבי מעבר למה שאושר, החלטה על הקטנה ההוצאות או החלטה על העלאת מסים. במציאות הישראלית, כשאנו לא רחוקים מאוד מבחירות גם אם אלה נדחו ל-2013, מדובר ככל הנראה על שילוב של שלושת הדברים.
* * *
מה יעלה ומה לא? פעם נהגו להעלות את המס על הדלק, זה היה מהלך קל לביצוע שהכניס כסף, היום ספק אם מישהו יעז לעשות זאת. מס על סיגריות, כשיכולים מעלים, אבל יניב סכומים מוגבלים. 'מס יסף' הוא מס העשירים יחזור לסדר היום אבל גם הוא יכסה רק חלק קטן מהחסר. הצעד שהממשלה תקדם, קרוב לוודאי, יהיה להעלות את שיעור המע"מ. זה צעד פשוט לביצוע וכל אחוז מע"מ מגדיל את ההכנסות בכארבעה מיליארדי שקלים. המע"מ נחשב מס רגרסיבי כלומר משפיע יותר על בעלי הכנסות נמוכות מאשר על בעלי הכנסות גבוהות; אבל צדק חלוקתי, פוליטיקה וכלכלה לא תמיד נפגשים במקום הנכון.
* * *
מה עוד יעשו? האם ינסו למסמס את ההחלטה להפעלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 ספק, אבל יכולים להאט את קצב המימוש למשל לארבע או חמש במקום שלוש שנים. יתכן ו'ילחצו' פחות לביצוע החלטות בתחומים מסויימים או שיקצצו תכניות שאושרו ויצאו לדרך כתכניות סביבתיות, תכנית החומש לשיפור קליטת בני העדה האתיופית, תכניות בתחומי רווחה ובריאות, תכניות פיתוח בישובים ערביים ועוד ועוד. מה שאנחנו יודעים על מערכת הביטחון הוא שבכל שנה תקציבה בפועל גדול מהתקציב המקורי שיועד לה ולכן ספק אם הקיצוץ יתרחש דווקא שם.
* * *
מה תפקיד הארגונים האזרחיים ופעילי השטח? לצד מאבק רעיוני נגד קיצוצים/הקפאות וכד', יש לארגונים האזרחיים ולפעילי השטח תפקיד משמעותי במעקב אחר מימוש תכניות קיימות וקצב המימוש שלהן. אפשר וחשוב לעקוב אחר נתונים מהשטח לרבות נתונים תקציביים, לזהות מוקדם ככל האפשר כוונות, רעיונות ותכניות להקפיא, להאט, לבטל או לדחות את ביצוען של תכניות שאושרו, ודאי כאלה שהארגונים מצדדים בקידומן גם אם אינן ניצבות במקום בולט בסדר העדיפות העכשווי של השרים או הפקידות המקצועית.
* * *
תקציב דו-שנתי? האם יהיה תקציב דו שנתי, ספק. אומנם יש קולות בעד המהלך גם בימים אלו, אך סביר להניח כי הממשלה תסתפק בגיבוש תקציב 2013 ותותיר בידי הממשלה הבאה שתיבחר לגבש את תקציב 2014 בעצמה.
* * *
חוק ההסדרים: בתקציב קשה מתרחב השימוש בחוק ההסדרים. בקואליציה רחבה כל כך כמו שקמה עם הצטרפות קדימה לממשלה אפשר להעביר החלטות גם ללא חוק הסדרים, אך נוח יותר לכולם שהדברים צמודים לתקציב. הקלון משותף… ההכרח משותף, האיום הפוליטי (בחירות) ברור. בממשלתו הראשונה של נתניהו כמו גם בממשלתו הנוכחית, לא היססו להשתמש בחוק ההסדרים וסביר להניח שלא יחרגו מגישה זו גם השנה. למה לצפות בחוק ההסדרים… להכל, מסים חדשים, הקפאה, ביטול ודחיית הפעלה של תכניות וחוקים, עזים שיוכנסו ויוצאו, גזרות שיכנסו וחלקן יפלו בדרך ועוד. ברור שהארגונים האזרחיים ידרשו לעקוב מקרוב אחר הדברים, להתריע ולפעול לשינוי ותיקון היכן שידרש.
* * *
ומה על מה שקורה סביבנו איך זה ישפיע? הסביבה הכלכלית מחוץ לישראל בעיקר האירופית רוחשת ורוגשת. הבחירות בצרפת ויוון עוררו חששות. יוון שלא ברור אם תתמיד בהסכם שגובש עם האיחוד האירופי, וצרפת שיחד עם גרמניה מובילה את נסיונות הייצוב באיחוד וחילופי הנשיא בה הכניסו מימד של אי ודאות באשר לעמדתה בהמשך הדרך. אי שקט באירופה משפיע על כולם. גם עלינו. המחשות קצרצרות… אי שקט בשוקי ההון באירופה פירושו אי שקט בבורסה בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית באירופה פירושה ירידה ביצוא שפירושה ירידה בביקוש לעובדים בישראל ואפשרות לגידול באבטלה.
* * *
שוק ההון הישראלי גם הוא בעמדה מורכבת. מי שעקב בשבוע החולף אחר המתרחש בשווקים קיבל הדגמה חיה לחוסר השקט כשאגרות החוב של אי.די.בי הפכו למוצר תנודתי מאוד. ברור לכולם כי התנודות בשוק ההון המקומי ישפיעו על המתרחש במרחב הכלכלי ולא פחות מכך ישפיעו על המתרחש במרחב הציבורי.
ערן קליין הוא איש ארגון שתיל.
הדבר הברור מהפוסט הזה הוא שחשיבות הפעילות של "המשמר החברתי" רק גדלה !
שאם אנחנו נמשיך לתת להם לעסוד ללא השגחה, אנחנו נשלם את המחירים של המצב, אנחנו הציבור ולא בעלי המשאבים אשר משחקים בנו ובכסף שלנו !
שזו חובה לכל אחת ואחד להגיע לכנסת ליום אחד לפחות, ולשמור שהח"כים יעשו את עבודתם עבורנו !