נוכחים
חברי ועד: טליה גורודס, רם הדר, יפתח בריל, שלמה לוי, ורדה גיל, יונתן פלד, ליה נירגד, נירית שרון, דניאל דור, רובי פרידמן
ועדת ביקורת: חיה מיכאלי, צביקה פרבר, אילנה בן-עזרא, יפה פרידמן
מנכ"ל וגזבר: בעז רקוץ', אוריאל רז
אורחת: אביבה שמש
רשמו את הפרוטוקול: טליה גורודס, רם הדר
מקום: מכון ראות
[space height="15"]
[message_box title="ריכוז החלטות" color="red"]
(1) התקדמות בדיונים על תקציב העמותה:
א. אוריאל ובועז יכינו מסמך אשר אומר מה זה לשמר את המצב הקיים – מה צריך לעשות, תוכנית עבודה מתוקצבת
ב. יוצגו העודפים מעבר לשימור המצב הקיים
ג. יוצגו שתי הצעות – כמה כסף נשאר לחיסכון, והצעה לאן הולכים?
ד. כל חבר ועד יוכל להוסיף הצעה משלו
אושר ללא מתנגדים
.
(2) היעדרות חברי ועד מישיבות:
הוועד ממליץ להודיע שמי שלא מופיע ל-3 פגישות ללא הצדקה לא יהיה חבר וועד.
אושר ברוב קולות
(3) הגבלת מספר חברי הוועד:
א. הוועד רוצה להגביל את כמות המועמדים/נבחרים
אושר ברוב קולות
ב. מהו מספר חברי הוועד הרצוי?
אושר ברוב קולות להמליץ על ועד בן 9 חברים
.
(4) תשלום הוצאות לחברי ועד:
א. תשלום הוצאות נסיעה
אושר ללא מתנגדים
ב. תשלום גמול ישיבה (סכום קבוע כגמול השתתפות בישיבה)
נדחה ברוב קולות
ג. הוועד מסמיך את בועז ואוריאל לבדוק עניין החזר נסיעות לפי שווי תחבורה ציבורית?
אושר פה אחד
ד. ההחזרים יחולו גם על ועדת ביקורת
אושר פה אחד
(5) בירור עניינם של חברי ועד מסוימים:
א. היעדרותו של קובי כהן מכל ישיבות הוועד – יו"ר הוועד יטפל בעניין מול קובי
אושר ללא מתנגדים
ב. התמודדות ברוך אורן ברשימה מפלגתית – יו"ר הוועד יטפל בעניין מול ברוך
אושר ללא מתנגדים
[/message_box]
[space height="15"]
דניאל: ברכות, תודה למכון ראות. שני חלקים לישיבה: תוכנית עבודה, תקציב, סדר עדיפויות – שעה וחצי. לאחר הפסקה של עשר דקות, יוקדש חלקה השני של הישיבה לדיון במבנה הוועד.
תודות לבעז ואוריאל על העבודה שנעשתה, שמאפשרת לנו לדון בתוכנית שלנו לשנה הקרובה.
רוצה להזכיר לכולם: עבדנו שנה שלמה, הגענו למקום מסוים, צריך בשנה הקרובה לשמור ולחזק את מה שהשגנו, וגם לקבל החלטה עקרונית לגבי הגזרה שבה נתקדם.
בעז: מציג מצגת
דני: התייחסויות
שלמה: נהנה להיות פה עם החבורה. יש פה איזה מגמה שעלולה להחליש אותנו. קודם, לגבי כניסה לעבודת הכנסת עצמה המהותית – מסוכן. יש פה פחד מהכתמה פוליטית של הגוף הזה. לגבי כניסה לגופים נוספים, כגון ביטוח לאומי וכו' – בכנסת יש את כל הגופים, אין צורך להתחיל ולהיכנס לכל הגופים. הכנסת שקופה, משתפת פעולה. בגופים האחרים אין, וזה הרבה יותר קשה. כדי לשמור על הרמה שלנו ועל הטוהר שלנו, צריך להיזהר.
– האם להיכנס לתחום הלובינג?
– האם להיכנס לגופים נוספים?
ורדה: תודה על המצגת, מאיר עיניים. מבין כל הדברים, כדאי להשקיע לפחות ברכז שטח אחד אם לא שניים. מסכימה עם שלמה, בעיקר לגבי הבשלות שלנו. קודם להתמקצע בהפעלת השטח, כל העניין הזה דורש חיזוק אדיר.
ליה: אני חושבת שעשינו שהתפתחנו מאוד יפה בפן אחד של הפעילות, למעשה בשניים. גם ביכולת לצאת עם החומרים שלנו החוצה וגם בכל מערכת הניהול והתפעול של הארגון הזה. איפה שאנחנו חסרים זה בתחום בו אנחנו צריכים להיות הכי חזקים – בשאלת האנשים שמגיעים לכנסת. אנחנו צריכים להיזהר מלתפוס אותם כמין עם הזמן סוג של ספיח של הפעילות ולא הליבה שלה.
יש הרבה גופים שעוסקים בשקיפות וצדק חברתי, ויש רק ארגון אחד שהגדיר מחדש את החיבור בין העם לכנסת. כל עוד אנחנו לא עושים את זה, אנחנו לא עושים את העבודה שלנו. זה מה שמדליק את האנשים, את התקשורת, את התורמים. במובן הזה אנחנו צריכים להתקדם רק משום שאנחנו לעולם חייבים להתקדם – אם הלחץ נשאר סטטי, מתרגלים אליו.
יפתח: מצטרף לחלק מהדברים ששלמה אמר. לגבי עבודת הלובינג, צריך לחשוב על זה. רוצים להגיש הצעות חוק.. שאלה פתוחה. ההתמחות שלנו היא להיות גוף שעוזר לכל מיני קבוצות לעשות פעילות בכנסת שעד כה לא יכלו. מצטרף לספק לגבי היכולת שלנו להיכנס לפרוייקטים חדשים בתחומים חדשים. היכולות שלנו לנהל ולחשוב על הפרוייקטים הללו מוגבלות. גם המהלך בביטוח הלאומי עדיין לא בטוח שיקרה…תיקון טעות, זו שמרכזת אותו רצה במפלגת הכלכלה החדשה במקום ארבע.
לגבי הדגשים…מסכים עם ליה וורדה לגבי כניסה לשטח. לא מפריד את זה מהפעילות שלנו בכנסת. גוף שמנטר את הפעילות שמתרחשת בכנסת. ברגע שאין לנו מנגנון ניטור טוב, אנחנו הופכים להיות סוכנות נסיעות שבאים לסיורי דמוקרטיה פשטניים. צריכים לעזור לאנשים להיאבק על דברים שחשובים להם בפועל.
אביבה: הייתי מזהירה מפני רצון לגדול מהר מדיי. לגבי הגעה של כמה שיותר אזרחים לכנסת.. הכמות לא כל כך חשובה. מצריך התמחות. כן צריך להגדיל את מספר האנשים שיודעים על קיום הארגון, המטרות, ואנחנו נשמש להם ממשק עם הכנסת. זה צריך להיות הכיוון. איך נבחרו הוועדות, האם הייתה חשיבה? כתיבת חוקים ולובינג הוזכרו כאן בנשימה אחת, וזה לא אותו דבר. לגבי גם הוזכרו כאן ארגונים שעושים כל מיני דברים שאולי אנחנו עושים.. האם נעשה מיפוי של כל הארגונים שעובדים עם הכנסת ומה הם עושים?
טליה: האם אנחנו גוף שהוא זרז ב"אקוסיסטם" או קבלן\ "זה שעושה" – האם אנחנו מחברים בין אירגונים דוחף את הכדורים ומביא לאימפקט, או אנחנו העושים, זה שיושב בוועדה וכותב ומפרסם? מה היא הזהות האירגונית של המשמר?
שלמה: התקשורת רואה בנו אקטיביסטים ולא זרזים
דני: הבעיה היא בהגדרות ולא בארגון ואופן ההתמקצעות שלנו היא זיהוי סדקים וכניסה לתוכם וביצוע מולטיפול טסקס, כלומר גם וגם וגם וגם…
יוותר כשאלה פתוחה.
אילנה: השאלה של הזהות התעוררה גם אצלי. מסכימה עם טליה. אולי לכם הזהות הארגונית ברורה, אני לא מרגישה אותה.
ליה: אנחנו יכולים לתאר במושגים של עצמנו את מה אנחנו עושים, אבל אי אפשר עכשיו ללמוד שפה חדשה.
דני: לעולם אי אפשר יהיה לתאר את המשמר בלי לחזור לדקה בלי לחזור לקיץ 2011, ולהגיד שנשברו שם קטגוריות.. הצליח כי היה שם משהו מעורפל באופן בו עבדנו .. בואו נעשה ישיבת ועד או דסק על העניין הזה ונדון בו כי זה חשוב.
מציע שטליה תבוא לישיבה הבאה ותפתח אותה, תסביר על ההשלכות של הגדרה של גוף שהוא זרז אל מול גוף שהוא אקטיביסטי.
נירית: בקשר לרשימה של קהלי יעד.. יש קיבוצים ומושבים שזה מגזר שאין לנו שמץ של מושג מכלום.. בבועה שלהם.
יפה: אתייחס לאיך שאני רואה את התקופה הקרובה. צריך להתמקצע בכל הסיפור של הכנסת. מעקב וארכיון.. כדי שבן אדם יוכל לראות את הדיונים שהיו.. מבחינת שירות לסטודנטים, תלמידים מורים עיתונאים וכו'. תגזול משאבים זמן ואנרגיה. בהמשך למה שטליה אמרה, אנחנו מאיץ, זרז. את (ורדה) אומרת שטח שטח שטח, אבל כמה ישיבות ומשאבים הולכים עד שמקדמים רעיון אחד…להגיד היום שטח למשל בלי להתייחס לרשת זה אנכרוניזם. למה לי לשלוח אוטובוס, כשבשיתוף פעולה עם משרד החינוך אני יכולה להגיע לעשרים אלף תלמידים. המילה שטח, כמה שנגיד אותה, אין מאחוריה מציאות בכלל. כשמתארים את התפקיד, זה מתפזר למקומות שלא ברור. רכז פרלמנטרי כן, רכז שטח לא.
קודם מודעות -> הכרה -> נטיה -> העדפה -> פעולה
מנסיוני, כל פתק לבן שאני פגשתי, כשאמרתי לו מה אנחנו עושים, הוא התחיל לקבל צבע. מקבלים אופטימיות. בשבילי, שכל העם ידע שאנחנו עובדים.. זה השטח הכי ענק.
חיה: מסכימה עם דוברים קודמים שיש פה פיזור גדול.. מתאים לתוכנית חומש. אנשים מתחבטים על איך מחברים את הכנסת לציבור.. דרך עיתונות וזה שנשלח מידע לעיתונאים, האם דרך זה שנעשה לעצמנו אתר טוב, או דרך זה שנלך לבתי ספר. מאמינה שאנשים לא הולכים לדברים מופשטים.. הולכים למשהו שמציק להם. אנשים שנזקקים לתחבורה בגולן למשל.. העסק הזה בוער להם בעצמות. אם היינו יודעים להקים איזהשהוא מנגנון.. הדיון הזה חשוב. המאגר הביומטרי…זה נשמע מעורפל, מופשט.. קשה לקחת אנשים לירושלים ליום שלם בשביל כזה דבר. צריך לחבר אנשים לישיבות. יביא יותר תועלת מכל דבר אחר, כי זה יבער בעצמותיהם לתפוס את האדם בכנסת שמשפיע על גורלם.
דבר שני, מאוד מאמינה בלהביא אנשים למפגשים ביחד. מה שאנחנו עושים פה בחדר הזה לא יכול להתקיים באינטרנט. אין תחליף לשיח פוליטי פנים אל פנים ואנחנו מנסים לשמר את הדבר הזה, ולחבר בין המוסד של הכנסת לציבור.
יונתן: לא ברור לי מה אנחנו עושים בעצם עם המצגת של בעז. זה חזון. התקציב המוצע זה 1.7 מיליון, בזמן שעלות הפעילות שלנו השנה היתה הרבה פחות מזה. הוצג מסמך מאוד מרשים, ואז מדברים על הרעיונות הכלליים. מצד אחד התמקצעות, מצד שני הרחבה. חברי הכנסת צריכים להרגיש שהם כל הזמן תחת זכוכית מגדלת. בשביל זה צריך מאות אנשים, השפעה פסיכולוגית. בהכרח יגיע לתקשורת. לגבי ההגדרות או אי הגדרות…אל תשימו לב למה שאומרים, אלא למה שעושים. לא כל כך חשוב איך אנחנו מגדירים את עצמנו, חשוב מה אנחנו עושים. קודם יש עשיה, ואחר כך מנסים להגדיר את המסגרות התיאורטיות.
דני: יש לנו עשרים דקות. אחרי שאנשים ידברו בקיצור האפשרי, אני אסכם ואציג שאלות שעלו פה בדיון ונצביע על סדרי עדיפויות.
אוריאל: כשאני הגעתי כל מה שחשבנו…ראיתי את כל עם ישראל הולך לכנסת. הכל צריך להיות מבוסס על זה. 8100 דיונים בועדות. בכל ועדה תמיד צריך לדאוג שיהיה הבחור או הבחורה מהמשמר החברתי, וזה יגרום לזה שהחכים יפחדו להצביע נגד האינטרסים של העם. הכל מתבסס על זה. מה שעשינו בתקציב זה לקחנו את כל החלומות של כולם ועשינו את זה מודולרי. בפועל צריך להחליט.. אסור לנו להתחיל לזוז מהפעילות שלנו בכנסת.
לגבי העניין של הועדות..
בעז: [חוזר למצגת] בהנחה שאני עובד עם איזהשהוא מקדם של חיסכון של 25% (שומר לי רבעון קדימה) ושם רבע מ 2013 בצד…הולך על השלד הכי רזה שיש (אין מחשבים, אין אש"ל, הסעות, כנסים, סדנת משקיפים) – אלה המשרות שיש. אני ארגון שלא מדפיס פלייר אחד, אין לי כרטיסי ביקור, חולצות, סטיקרים, כרזות.. הורדתי את כל זה – נותר לי 375 אלף לכח אדם ופרוייקטים. זה מותיר בסך הכל רזרבה של רבע משרה.
רוצה שנצא עם החלטה לגבי כמה חוסכים ושמים בצד כל שנה.
דני: העבודה של פירוט השלבים תהיה קלה יחסית בזכות הכלי שבניתם לנו…מה שצריך להגיע אליו היום לדעתי זו החלטה עקרונית ביחס לדבר אחד: יש כאן הסכמה כללית ברמה הכי יסודית שכל מה שיש לנו עד עכשיו, צריך להמשיך לתחזק אותו. בחודשים האחרונים הגענו למצב בו חלק הארי של העבודה שאנחנו כן עושים מתבצע בצורה מקצועית, מחלקת מחקר, ליבי, בעז ואוריאל. המון מהמערכת עובד וממשיך הלאה. יש צד אחר של הפעילות כשראינו תפיסה של ארגון שהוא דלת מסתובבת בין הציבור לכנסת, ראינו "שטח". זו באמת מילה לא מוצלחת – מדובר בבני אדם. נהיה מצב שבו כתוצאה מהמון סיבות מצוינות, חבורה האנשים שהתארגנה באופן ספונטני לעבודה על המשמר רצה לאיפה שהיה לה נכון וחשוב וקל לרוץ, ובמובן הזה אם אנחנו מסתכלים על גרפים של התפתחות ילדים, הילד הזה מחונן לגמרי. גרף ההתפתחות היה מאוד מרשים. לעומת זאת, בכל הקשור למערכת היחסים שלנו עם 'סתם' בני אדם, אזרחים וכאלה שלא אזרחים, שם לא התפתחנו באותו סוג של קצב. במובן הזה ישנה שאלה עקרונית שהוועד צריך לקבל עליה החלטה –
צד אחד אומר – תנו לילד המחונן הזה להמשיך להתפתח באותו קצב, כלומר משקיעים אנרגיה בלפתח את היכולות המחקריות התקשורתיות ונקווה להמשיך ולגדול באותו קצב.
צד אחר אומר – בשנה הראשונה גדלנו המון בצד אחד של המשוואה, בשנה השניה בואו נשמר את מה שיש אבל נשקיע את עצמנו בבניה של הצד השני כדי שהמטרה הסופית בסוף שנה שניה תתאזן באופן יחסי.
כשאני אומר "משקיעים מאמץ", אני מתכוון בראש ובראשונה לשאלה לגבי איפה האנרגיות היצירתיות שלנו הולכות להיות בשנה הקרובה. מעכשיו אפשר להגיד ישיבות תכנון ודסק, פייסבוק כנסת וכו'.. ואפשר גם להגיד איך מגיעים לאנשים, איך מגיעים ליישובים. עומדת בפנינו ברירה בין שתי אופציות – להמשיך לגדל את מה שפיתחנו ולהישאר ארגון שהוא בעיקר כנסת, מידע שקיפות ואינפורמציה לבין מצב השקעה של אנרגיות יצירתיות על להגיע לאנשים.
אני בעד העמדה השניה, שהולכים לכיוון של 'אנשים', לא עיתונאים פוליטיקאים וכו'.
בשנה האחרונה, זרמנו עם דינמיקות שקורות בעולם. בשנה הקרובה, תהיינה בחירות מקומיות בארץ וזה הולך יד ביד עם ללכת לאנשים.
כולם: קשה להצביע על שאלה בינארית כזאת.
ליה: ההבדל בין שתי האופציות התקציביות לא חופפות את הדיון. אם אנחנו בוחרים ללכת לאנשים, זה מהחיסכון המועט שיש לנו. מצד אחד צריך להחליט אם יותר דחוף לנו לפתח את השטח, או שאנחנו מעדיפים לחסוך לרבעון הראשון של 2013.
יש קודם החלטה לגבי איזה מודל חסכוני אנחנו מעדיפים, כדי להבין אם אנחנו מתכוונים להגדיל במשהו את המשרות הקיימות.
ואז יש עוד החלטה לגבי אם אנחנו רוצים את ההפרש להשקיע יותר בכנסת, שטח וכו'.
אבל כדי שיהיה לנו בכלל כסף להקצות אותו, צריך לוותר על כמות מסוימת של חיסכון.
בעז: לגבי סוגיית הגירעון, חלק מזה בכלל לא נמצא בבנק. השאלה היא באמת לגבי מקדם החיסכון…ואז אם פוגעים בו, איך מחלקים את מה ש'הרווחנו' מהסיפור הזה.
אוריאל: בשנה הזו שמרנו לרבעון כסף בצורה שאף אחד לא שם לב. ידענו שאם לא יהיה לנו לפחות לרבעון אחד בצד, אנחנו מחזירים את המפתחות. לוקח זמן עד שהכסף זורם. רבעון זה המינימום. חייבים את זה להשאיר.
ורדה: מחזירה את הדיון לשטח. כשאנשים מדברים על האנשים, הם באים עם תפיסות שונות לחלוטין. צריך לחלץ מתוך הישיבה היום את כל האמירות שנאמרו לגבי עבודה עם השטח. זה מקרין, אפילו אם אין לנו בן אדם אחד למשרה, אם מעניין אותנו כלכליסט או לאישה.. אוכלוסיות אחרות לגמרי. רוצה להציע כעניין פרקטי זה לקבוע ישיבה ולעסוק בסוגיה הזו אחרי שתהיה לנו רשימת האופציות לגבי מה עושים עם האזרחים ומשם לבנות תוכניות עבודה.
יפתח: לאור המגבלות התקציביות, צריך לשמר את מה שיש. בגלל שיש כל מיני אופציות לעבוד עם שטח, הדרך הנכונה לגייס שטח היא להתחיל מהדברים שקשורים לעבודה שלנו עם הכנסת – לא עבודה עם השטח במתכונת של סדנאות לבתי ספר.
האופציה של ללכת עם בתי ספר נגיד זה אפיק פעולה חדש לגמרי. האופציה השניה היא ללכת על דברים שכבר קשורים לעבודה שלנו בכנסת.
יפה: ממה שהבנתי, יש רצון למקצע יותר את השירותים שלנו, מה שאנשים משתמשים בעבודה שלנו. לגבי התקציב, כשמדברים על רבעון…בתקווה שבמהלך החצי השנה הראשונה יתרחש איזה מהלך גיוס כספים.. שהחיסכון לא יגדל יחד עם הגיוס.
שלמה: החשוב ביותר בעמותה זה התצוגה שלה, פרסום, אינטרנט. מביא תקציבים, מודעות. עם זה אפשר לפתור כמה בעיות ביחד.
חיה: אפשר לקבל נתונים על כניסות לאתר?
דני: כדי שזה לא יהיה דיון מקדמי…חייבים להתכנס. רוצה להזכיר שאנשים עושים את העבודה הכי טובה ויצירתית שלהם לפני שהם מקבלים את הכסף שלהם מהקרנות ושאלות של תקציב עולות. הייתי שמח אם נפריד בין שני המישורים. אני קם בבוקר, מה אני עושה? מה מטריד אותי? אני כל כך מוטרד מזה שהעדויות שלנו מהכנסת הן לא ברמה גבוהה, וא ני משקיע את כולי בשיפור העדויות.. או שמטריד אותי שאנחנו ארגון אליטיסטי שעובד ביעילות ומגזרים שלמים בכלל לא מעורבים בפעילות שלנו..
אם באיזה שהיא צורה נוכל לצאת עם הבנה…
הצעה ראשונה: ממשיכים לעשות את מה שעושים ולהקצות לזה משאבים. בעז נותן לנו תמונה של כוח אדם וכספים לגבי איך משמרים את זה לשנה הבאה.
האם זה אומר שכפול פשוט של הכסף, או שזה אומר שצריך להשקיע יותר או פחות בשנה הבאה?
בעז ואוריאל מייצרים דף שכותרתו "שמירת המצב הקיים".
הצעה שניה: אם יש פער של כסף, עולה השאלה – לאן הוא הולך? חלקו לחיסכון, וחלקו לשיפור המצב הקיים. לכן צריך להחליט על איזה סוג של כיוון אנחנו רוצים יותר. באופן כללי, להשקיע במקצוע יתר של הדוחות או להשקיע יותר ביציאה אל אנשים, אני חושב שאפשר להגיע כאן להחלטה ברמה של כלל אצבע עקרוני, הנחיה כללית.
רם: אני לא מסכים להצביע על 70/30 ללא תוכנית או מסמך קונקרטי מאחוריו.
דני: הגזמתם אני סוגר את הישיבה
רם עידכון חוב: ביטוח וועד – המלצת סוכן הביטוח היתה לא לעשות – מעביר להחלטתכם האם לבקש בכל זאת הצעה. אוריאל העלה נקודה חשובה בתחילת הפגישה שיש להתייחס אליה.
דני – הצעת החלטה חדשה מחולקת ל-3:
דבר ראשון – אוריאל ובועז יכינו מסמך אשר אומר מה זה לשמר את המצב הקיים – מה צריך לעשות, תוכנית עבודה מתוקצבת.
שני – להציג עודפים מעבר לשימור המצב הקיים
שלישי – להציג שתי הצעות –כמה כסף נשאר לחיסכון \ הצעה ל-לאן הולכים?
כל מי מהוועד שמעוניין להעלות הצעה נוספת שיעלה גם הוא
הסכמה פה אחד: כל חברי הוועד – רם, יפתח, שלמה, ורדה, יונתן, ליה, נירית, דניאל, רובי (טליה לא נוכחת החל משעה 21:20)
ישיבה נוספת של הוועד תיעשה ביום ראשון הקרוב (16/12), הצעות יש להגיש עד יום חמישי הזה (13/12).
לתאם עם טליה את עניין המיקום.
בועז מבקש לא לחכות לרגע האחרון כדי שיהיה זמן דיון רב ככל הניתן.
– כל מי שרצה להתייחס לנושא מערכות היחסים בין הוועד לגופים אחרים, הוועד והסטאטוס שלו:
בועז – יש תנועות בוועד שצריך להתייחס אליהן: טליה נוסעת, ורדה התפטרה, נירית התפטרה והשתכנעה חזרה, קובי – לא הגיע לאף ישיבה ולא שילם דמי חבר, ברוך אורן לא התפטר בזמן שהתמודד לירוקים.
צריך לנצל את האסיפה הקרובה לגבי הוצאת אנשים, גודל וועד, מינויים חדשים באסיפה הכללית.
יפתח – מסכים עם קודמו המכובד. ומדגיש את צורך האסיפה להחליט.
ליה – מציעה שינוי תקנון – להגביל את מספר חברי הוועד 7-9, אנשים באסיפה יציגו את פועלם בוועד ואז או שיצביעו לו או לא.
יונתן – כל שנה האסיפה מאשרת את הוועד, לא זוכר אם יש מספר מוגבל לוועד, אבל 9 הוא מספר מינימלי לקבלת החלטה כי מדי פעם חסרים אנשים. אגב, צריך לבחור מחדש את וועדת הביקורת.
להכניס לתקנון – חבר וועד שלא מגיע מסיבה מאושרת וידועה ל-3 ישיבות לפחות יחשב כמפוטר.
שלמה – אי אפשר, רק האסיפה רשאית לפטר.
דני – זאת שאלה משפטית
שלמה – החזר הוצאות לחברי וועד, מיקום מפגשי הוועד בעייתיים, לא תל אביב, תל אביב מסבך את העיניינים, מציע למצוא מקום בפריפריה. דבר נוסף, לא ידעתי בכלל שהגישו בג"צ ללא ידיעתי, אז אני לא מבין מה אני עושה פה. התכתבנו מאוחר מידי. הבג"צ עצמו הוא אבסורד.
יפתח – הנושא נידון בוועד קודם
שלמה – מבקש שכל הגשת בג"צ חייב אישור וועד מנהל.
קבוצה יותר גדולה לקבלת החלטה.
רובי – ההחלטה של כמה ומי יהיה בוועד זאת באמת פונקציה של צרכים או השתתפות ולא הגבלת הוועד. זה אומר שמספר חברי הוועד צריך להיות לפי נעדרים, ומי שרוצה להיות יהיה ולא לכבול את ידינו במספר כזה או אחר.
אוריאל – אף אחד לא מחליט מי יהיה או לא יהיה, כל אחד יכול להגיד אני רוצה להיות בוועד. אנחנו יכולים לנסות לכוון ולא לקבוע. דבר נוסף, לא יכולים בישיבה אחת לקבוע כמה יהיו בוועד וגם לקבוע מחדש אלא חייבים להעביר לאישור רשם העמותות.
יפתח – אם אנחנו מצביעים להגבלת מספר חברי הוועד ואז לבקש לא להתנדב מעבר למספר מסוים.
אוריאל – ניתן לבקש אבל אם יתנדב לא נוכל לעשות כלום
ורדה – בבחירת איש וועד צריך להציג את עצמו ואז….
בועז – יישלח מייל לכל חברי העמותה הרשומים ושם יוצגו המועמדים
דני – האם אנחנו כוועד מחליטים להמליץ על כך שמי שלא מופיע ל-3 פגישות ללא הצדקה לא יהיה חבר וועד?
הצבעה: 7 בעד (רובי, ליה, דני, יונתן, יפתח, רם, נירית), נגד 1 (שלמה) – לא נוכחים 1 (טליה)
דני – האם אנחנו כוועד רוצה להגביל את כמות המועמדים\ נבחרים- מי בעד להגביל כמות?
בעד 7 (כולם חוץ מרובי) נעדרים – 1 טליה
מי בעד 13? רובי + שלמה
– מי בעד 11? רם + יפתח
– מי בעד 9 ? ליה, דני, מירית, יונתן
– מי בעד 7? אף אחד
הוחלט 9 !
מי בעד תשלום הוצאות החזר נסיעה?
– אין מתנגדים
מי בעד תשלום גמול ישיבה?
שלמה מציע סכום קבוע כגמול ישיבה עבור ישיבות וועד.
מי בעד? שלמה
מי נגד? כל היתר
האם הוועד מסמיך את בועז ואוריאל לבדוק עניין החזר נסיעות לפי שווי תחבורה ציבורית? כולל וועדת ביקורת?
– אושר פה אחד למעט טליה נעדרת.
האם אנחנו רוצים באסיפה שכל בן אדם יציג עצמו או שכל אדם יציג עצמו מראש?
ליה – מציעה שוועדת ביקורת תציג לנו לפגישה הבאה מה האפיק המשפטי שיאפשר לוועד את משאלתו להיות וועד של 9 משתתפים?
בועז – ישמח להתייחסות לברוך אורן וקובי כהן שהודיע שהתפטר ולא שילם דמי חבר.
יפתח – לא בסמכותנו
דני – עוצר את השיחה ומציע:
האם הוועד מסכים שיו"ר הוועד יסגור את עניין קובי?
– אין מתנגדים.
עניין ברוך אורן – האם יש משהו לעשות עם ברוך אורן?
יונתן – שהיו"ר ידבר איתו.
דני – מקבל עליי, האם מישהו מתנגד?
– אין מתנגדים
בועז – אין לי זכות הצבעה בנושא, אבל, אנחנו צריכים לשאול את עצמו בעניין ברוך אם היה מצטרף לתנועה הירוקה ולא לאוריאל רז לדוגמא.
שלמה – גם אני נרשמתי לתנועה הירוקה
בועז – לא התמודדת ופה השוני
יפה– מבקשת לסגור את עניין עו"ד, האם ניתן להודיע למישהו שהוא כבר לא חבר וועד בלי אסיפה.
אביבה– אופן בחירת חברי וועד חייב להיות מעוגן בתקנון, ולהכניס עניין למתי ניתן לעשות שינויים בתקנון.
שלמה – רוצה להעלות את עניין הבג"צ
יונתן – יש 2 סוגי וועדים:
סוג 1: נפגשים כל חודשיים
סוג 2 : וועד מחולק לפי נושאים
מציע הצעת החלטה לישיבת הוועד הבאה.
בועז – אסיפה כללית, יש לקבוע תאריך יעד.
דני – מבקש שבועז יקבל החלטה בנושא
ליה – אני לא יודעת מה האילוצים אבל מציעה לעשות את זה אחרי הבחירות, 29/1/2013
דני – מבקש לא לשבת בעמדה של תביאו לי חומר, אלא להשקיע שעות עבודה בללכת אל…
שלמה – מה זה קשור, דברים כאלה מביאים לאישור הוועד.
יפתח – המהלך שקשור לביקורת בנושא חופש המידע, האיום בבג"צ דווח בפגישות וועד קודמות, אבל העתירה עצמה בגלל שהתנועה לאיכות השילטון ולא על ידנו ולא היה מספיק זמן לכנס את הוועד, אז עם התייעצות עם אילנה לא היינו צריכים אישור כל הוועד, בורר עם דניאל היו"ר, בועז המנכ"ל, אילנה מוועדת ביקורת וליבי בייקין הדוברת ואז הוחלט.
לא כולם ידעו מראש מכיוון שהיה לנו יום לתת תשובה.
ורדה – יש דברים שחייבים לדווח לוועד המנהל גם אם זה בדסק.
יפתח – אי אפשר לכנס וועד בהתראה של יום.
אילנה – לא יכולנו לכנס את הוועד
שלמה – לא מקובל עליי
דני – אנשי המקצוע יעשו כמו שהם עושים עכשיו מאמץ לדווח על כל פעולה משמעותית שקורית. מצד שני – אנשי הוועד צריכים לקרוא פרוטוקולים ואת הדסק. בנוסף – אם יש פעולות דחופות שצריך לעשות לא צריך לכנס את הוועד לכל החלטה.
אני סוגר את הפגישה וניפגש עוד שבוע שוב.
