מיקום: ארומה הרצליה
נוכחים: ליה נירגד, דניאל דור, ורדה גיל, רובי פרידמן, יפתח בריל, רם הדר, טליה גורודס, יונתן פלד, ברוך אורן (חלקי)
ביקורת: יפה פרידמן, צביקה פרבר, אילנה בן-עזרא, חיה מיכאלי, דורון טל-טירקל
רשמה: טליה
דניאל:
ברכות לכולם.
ועדת הביקורת תדבר ראשונה.
דורון:
לאחר ישיבת הועד האחרונה, רם שלח מכתב לכולנו. החלטנו שניפגש וננסה לדון מה אנחנו מבינים. דנו בשני נושאים, אקריא את מה שסיכמנו. השאלה היא אם אנחנו צריכים להגיב על המכתב של רם – ההחלטה הייתה פה אחד שאין ועדת הביקורת מוצאת לנכון להגיב בשלב זה.
לגבי הבג"צ, הבג"צ כמשל – קיימת אי בהירות לגבי תחומי הפעילות והסמכות בין הדרג המבצע בין הדרג המבצע לבין הועד המנהל, כל המכלול.
כולם:
מעולה.
דני:
אני רוצה לפתוח את הדיון שלנו שהחל ממשהו כמו שליש הישיבה, נמשיך בעצמנו (הועד). מדברים על ישיבה של 3 שעות, בתקווה שזה ייקח פחות.
אנחנו צריכים לדבר על עניינים של הועד והייתי רוצה להקדים שתי אמירות כלליות יותר לדיון הזה. לאחריהן, נתחיל סבב שבו כל אחד בתורו יגיד מה הוא חושב, רוצה, איזה הצעות קונקרטיות הוא רוצה להעלות. מבקש שפשוט נאפשר לכל בן אדם לדבר בשקט. אפשר לעשות תנועות ידיים, אבל לא לקטוע ולא להפריע. מבקש מהדוברים לקצר. ואז נראה לאן זה מוליך אותנו – אם יש דברים שאפשר להצביע עליהם הערב וכו'.
הצורך לסדר אי בהירויות בועד ובכלל במבנה הפורמלי החדש של המשמר הוא מובן מאליו. בנינו משהו במשך תקופה ארוכה, החלטנו לעבור מהלך, יש ועד, מנכל, המון סוגים של דברים חדשים. ברור שצריך לפתור ולסדר כל מיני סוגים של דברים, מקווה שנגיע היום למצב בו נדבר עליהם באופן קונקרטי.
הייתי רוצה לשקף במידה מסוימת את התחושה הסוביקטיבית שלי ולא רק שלי לגבי מערכת היחסים שהתארגנה בין החבורה הותיקה לבין האנשים החדשים.
אני חושב בלי שום קשר לתיקונים הפורמלים שצריך לעשות, יש פה גרעין שצריך לדבר עליו כדי שנוכל להמשיך הלאה. אנחנו בנינו ארגון שעשה כאן משהו מאוד יחודי, וכל אחד מהאנשים הותיקים, בין אם זה רובי באוהל ויפתח וורדה ויונתן ובעז מי שאתם לא רוצים, אסתי, עבדנו משהו כמו משרה מלאה רובנו במשך משהו כמו שנה, עבודת פרך ללא משכורת, שהולידה בסוף משהו יחודי לגמרי שעושה עכשיו הבדל, ששינה את האוירה בכנסת, שיצר סוג חדש של תפיסת עולם לעיתונאים, שיצר את המדד החברתי. במהלך עבודה זו נבנתה הבנה משותפת של האנשים שעובדים. כך שגם אם תשאלו אותי ואת ורדה ואת בעז מה זה המשמר, קרוב לודאי שתקבלו תשובות שונות. אבל נוצרה תודעה משותפת של קבוצת אנשים שעבדו כמו חמורים שבסופו של דבר יצרו ארגון בהיר, נושך, שהרבה ארגונים שצמחו מהמחאה לא הצליחו. באיזהשהוא שלב החלטנו שאנחנו צריכים להתמסד, כדי שהחבר'ה הצעירים שעובדים איתנו יקבלו כסף על העבודה שלהם. החבר'ה היותר מבוגרים מאיתנו נמצאים באופן כללי בועד, לא מקבלים על זה כסף. הרעיון מלכתחילה היה שגם כאשר אנחנו משנים את המבנה הפורמלי, אנחנו נשארים בעבודה חברית, נשארים לדבר, ללוש דברים, להסתכל על החוקים, לבדוק כל חוק 600 חוקים שבסוף התכנסו ל 230 חוקים במדד החברתי. כשקיבלנו אתכם באהבה גדולה לתוך המשמר, ניצור מצב שבו אם למשל הועד צריך להחליט על ללכת לבגצ או לא ללכת לבגצ.. ויש טיעונים שונים לכאן ולכאן.. אתם תכירו את כל אוסף השיקולים הזה מעבודה יומיומית. המשמר יהיה חייב להמשיך לעבוד עם ההיגיון הזה ולא שבאים אנשים לישיבות דירקטוריון, מקבלים תקצירים, ומצביעים. מדובר כאן בחצי חצי, חצי מהקבוצה מקבלת משרה, וחצי לא. מתלבטים בטלפון. באופן סוביקטיבי ובלי לכעוס, אם אני הייתי עכשיו בא לטליה, ורוצה להצטרף לועד המנהל של הפרוייקט בצפת.. אני משקיע אנרגיה במאמצעים בעבודה הזאת. ואם אתם תיכנסו לתוך הועד הזה בצורה נכונה, באופן פעיל. ואם אתם מבינים .. אם יש מוכנות ורצון להצטרף לעבודת המשמר, אנחנו יותר מרוצים את זה. אם יש רצון לבוא לישיבות ועד, לשמוע כך וכך רעיונות ואז לכתוב מכתב שיש מנהל לא תקין.. אנחנו רוצים שהדבר יעשה בצורה שהדבר מכבד את האופן שבו הצטרפתם.
רובי:
נלך לפי סדר כרונולוגי.
רם:
מי שמסכים, שיגיד שהוא מסכים וכו'.
ליה:
אתה יכול להגדיר את הסבב, כי עלו פה שני נושאים.
דני:
תפקוד הוועד.
ליה:
אני מתחילה מאפס. כשבאסיפה הכללית אנשים התבקשו להציג את מועמדותם לוועד, הוגדר שוב ושוב על ידי בעז ועל ידי כל מי שדיבר, שהועד מצופה להיות ועד פעיל וכידוע יש כל מיני מודלים של ועד מנהל. ומכיוון שאנחנו בסופו של דבר קבוצת אקטיביסטים, לא נרצה שהועד יהיה מורם ממעמד הפועלים, אלא שהועד מורכב מפעילים. הרבה אנשים הציגו מועמדות, שלא היו פעילים בתקופה במשמר. החל מחבר ועד שמעולם לא הגיע לאף ישיבה, כלה יש כאלה שהגיעו לשתיים שלוש ישיבות, ובא נגיד שבעצם אני יכולה לעבוד בן אדם בן אדם.. גם אמרנו שהפעילות .. איננה רק השתתפות בישיבות הועד, אלא פעילות מעבר לזה. אפילו בישיבה הראשונה שהתכנסנו אנשים התחילו להגיד מה הם יקחו על עצמם. מתוך הדברים האלה, לא תמיד הדברים התבצעו. השאלה המענינת כרגע היא.. אם יש קריטריון סף של רמת פעילות. אם לכל חבר ועד יש פונקציה במשמר. אם זה לא ועד של פעילים, כדאי שנביא פיגורות.. אם זה ועד מהסוג הזה. אני כן חושבת שבאמת לא הספקנו וזה בעיני בסדר לקיים דיון מספיק ברור המקומות הספציפים שמתקבלות החלטות ספציפיות. אפשר לחשוב על כל מיני סוגים של החלטות שהועד יגדיר בידי מי הן כן יכולות להיות. אשר לדברים של דני, ברמה לא כזאת פורמלית, זה מאוד תלוי.. כל מיני הצטרפו למשמר בכל מיני שלבים ואין עניין לקיים חבורה מיתולוגית כל העניין זה לפתוח ולהרחיב אותה. אבל יש מין אופן כזה.. במפגש בין אנשים עובדים מול תקנים מותשים מוטרדים נושאים באחריות, לא תמיד יש תחושה של מספיק כבוד שניתן לעובדים, מתוך הועד ומחוצה לו, מצד אלה שאינם פועלים. לא יכול להיות שאדם שפועל תהיה לו בסוף פחות השפעה מאדם שפועל. או שכל בן אדם יוכל להתבטא בצורה שווה.
ברגע שאני משתתפת עם מישהו בעבודה, אני יכולה לעזור לו לפה ולפה, אבל לא כשאני מסתכלת מהצד.
ורדה:
שלושה דברים. די התפלאתי באסיפה מתהליך בחירת חברי הוועד. רוצה להציע לקראת הפעם הבאה לפתח מנגנון פשוט, שכל בן אדם שמחליט שהוא רוצה להיבחר לועד, שישים פתק, שיסביר למה צריך שיבחרו בו.
יפתח:
זה החוק.
ורדה:
אנשים בארגון אחר שלחו את הרזומה שלהם, ואחר כך מצביעים. הפתיע אותי וגרם לבחירה קצת משונה. לא ברור לנו עדיין 3 מעגלים.
מעגל אחד זה השכירים. מעגל שני זה מעגל של פעילים מתנדבים. אחרים זה שמתעניינים, נמצאים בדסק, מדברים או לא מדברים. צביקה למשל מכירה אותו משם, למרות שלא ראיתי אותו באיזה פעילות. סתם נטפלת אליך. גם עדיין לא ברור לנו מה התפקיד של הועד המנהל מול פעולות, לא משנה כרגע מי עושה אותן. הועד צריך להתוות את מהלך העבודה. אם אתייחס רק לעניין של הבגצ.. הכל היה בדסק, אי אפשר לא להתעדכן. חיבים לידע מה קורה, כל אחד במה שהוא פועל, מניחה שדרך הדסק. צר לי על התחושות וגם על הדיבור של אנחנו ואתם. מצביע על איך עוברים משלב לשלב של פעילות.
רובי:
אני כבר שנה בסיפור של המשמר, והתחושה היא שאנחנו לא מנצלים את הפוטנציאל המלא שלנו. נכנסנו לואקום, ריק. אם לא היינו היה צריך להמציא אותנו. לכשהמצאנו את עצמנו, אני חושב שזה יכול להתנהל יותר טוב.
תרבות ארגונית.. כואב לי ובטוח .. אף פעם לא היה ברור מה אנחנו עושים.. המעבר בין התארגנות לארגון.. פה אנחנו קצת לא עשינו הכי טוב שבעולם, להתחיל בזה שכל מי שנמצא בועד .. הם כן אקטיביסטים. מי שיושב פה מסביב לשלחן הוא נבחר וזה בסדר שהוא פה. מבין את התחושות של ליה, אנשים שרוצים לבוא ולתת ונותנים הרבה זמן מהזמן שלהם, ובאים אנשים.. קשה לקבל את זה. המבנה הזה של עמותה אולי הוא לא המבנה הראוי, רצינו לגייס כספים.. כרגע אין מה לעשות. הועד מנהל הוא ועד מנהל. אז במהלך הפגישות נוצרה דינמיקה שהמייסדים או נגיד הגרעין הפעיל ניסה ככה הייתה תחושה של לא רוצה להגיד את המילה מחטף אבל שרעיונות ככה דחפו אותם.. רעיונות סוג של קודמו בקטע של רטוריקה לא שמענו את כולם מספיק. יצר חוסר רצון למעורבות. בן אדם שלא שומעים אותו.. הכל נכון.. יוצא מנקודת הנחה שכולנו רוצים טוב. בן אדם לא שמעו אותו. בארגון טוב צריך שתהיה שקיפות וכבר יש שקיפות. לגייס אותנו קודם לגייס את הגרעין שלנו, לפני שמגייסים מבחוץ. ותרבות כזאת שאני מרגיש שהייתה ומקווה שתשתנה, הבן אדם יכול לדבר על עצמי, אם אני מרגיש שלא שומעים אותי מספיק, אבוא ואגיד. אני רואה את המשמר כארגון פתוח ורוצה לקבל, נשענים ונישען על מתנדבים יותר ויותר. ההבדל בין ותיק ללא ותיק לדעתי לא במקומה ואני מבקש ממי שכביכול מבחינת הזמן הפז"ם פחות .. לא להיפגע, זה יכול להיות קצת פוגע. נקלוט יותר ויוצר 'צעירים' מה שנקרא. לכל אחד יש רפרטואר, עבר, דברים שהוא עשה , ארצה לרתום אותו לעשיה ושליה תרגיש שיש לה שותפים. ואם נתייחס בקטע של אנחנו הקמנו ואנחנו זה..ביצה ותרנגולת.. את (ליה) מרגישה שלא משתתפים, אבל לא משתתפים כי הגישה היא של אנחנו הקמנו וכו'.
יונתן:
אני מבין שפה בעצם בישיבה הקודמת עלו שני נושאים, כל אחד כבד מאוד. אחד מהם זה ההגדרה העצמית של הארגון, ועל זה יצא זעמו של רם. והדבר השני, מה שכן התחלנו, זה היחס בין הפעילים בשכר לועד המנהל, עלו שם כמה שאלות. לדעתי, שני הנושאים נפרדים לגמרי. אני מבין שעכשיו מדברים על הועד ועל הקשר בינו לבין הפעילים.
דני:
וזהותו, והכל.
יונתן:
אבל אתה לא יכול הכל, אם אתה רוצה להתחיל על זהות וכו', לא נגמור. לכן אתייחס יותר לפן הארגוני וליחס בין הועד לפעילים.
צריך כל הזמן לזכור שמבנה הזה של העמותה, הוא אחראי בפני החוק על כל מה שקורה בעמותה. אם היא מסתמכת מבחינה כספית, פלילית, פוליטית, אנחנו אחראים.
אילנה:
לא רק, אם זה משהו שעשו לא בסדר, או הגזבר, יתבעו אותם.
רם:
הועד חשוף, זו ההגדרה.
יונתן:
לדעתי קודם כל כן צריך להגדיר את חלוקת העבודה בין הועד לפעילים וזה אפשר לעשות רק באסיפה הכללית. גם אם יש תחושה שיש כמה חברים שנבחרו אבל לא עושים כלום, בינתיים זה יישאר ככה, הם לא מפריעים לאף אחד מאיתנו, עד שנחליט אחרת באסיפה הכללית. צריך להגדיר את סמכויות הועד, גודל הועד, איך חבר ועד מפוטר או מתפטר. זה קיים בכל תקנון של עמותה, משום מה זה לא הוכנס.
דבר שני, העניין של סמכויות – כל מה שקשור בתחום חדש של פעילות כל מה שקשור בהתקשרות מחייבת פורמלית או לא פורמלית, זה בסמכותו של הועד להחליט. הפעילים יכולים לפעול ולהחליט מה שהם רוצים בתחום המוגדר של הפעילות שאושרה.. הפעילים יכולים לעשות את זה. למשל העניין של הבג"צ, בעניין כזה בכל מקרה היו צריכים לפנות לוועד.
ליה:
זה לא עניין חדש.
יונתן:
זה לא היה חלק מהפעילות השוטפת שלנו, אבל אומר שוב זה יכול להיות כדוגמה. אם מחליטים לשתף פעולה באופן מחייב, זה הוועד. ברגע שהחלטנו אם ארגון ידידי כדור הארץ.. ברגע שהחלטנו, הפעילים יכולים לבצע הלכה למעשה את הפרטים. יכולים להכין את שיתוף הפעולה, לגשש.. מי שיכול לאשר זה הועד.
מה שנאמר מקודם, העניין של הותיקים והחדשים.. גם בענין הזה אני נחרץ. לותיקים אין זכויות יתר. יש אנשים שבתוקף אישיותם הם נחשבים כסמכות. לא סמכות פורמלית. כל מי שמצטרף לפעילות, יש לו אותן זכויות כמו לכל השאר.
ודבר אחרון, לגבי המבנה הפנימי שלנו, אני בעד שבתוך הועד יהיו ועדות לתחומים העיקריים של הפעילות שלנו שילוו את הפעילות השוטפת – למשל ועדה פרלמנטרית, ועדה לחוקים, בעצם גוף מיעץ שמשתתף בדיונים ובירורים אבל הכרעות בידי הועד. כספים – צריכה להיות קבוצה מלווה של הועד שאחת לחודש חודש וחצי נפגשת עם בעז ואוריאל, לא כל ישיבה.
יפתח:
האמת היא שאין לי הרבה מה להוסיף, מצטרף לרוב הדברים שיונתן אמר. חושב שבאופן כללי לא נוטה בפעילות כלי לחפש לנו כבוד כאן של מייסדים או שיתחשוב בדעתי יותר ממישהו אחר. המטרה של הפעילות פה היא לשנות את המדיניות הציבורית בתחומים מסוימים. כל מה שאנחנו עושים למען זה, יותר חשובה מדיונים ביננו לבין עצמנו מבחינתי זה לחלוטין לא רלוונטי. אם כולנו ניעלב פה אבל יהיה שינוי במדיניות הכלכלית חברתית זה טוב. מצד שני, חוסר האמון פה יעכב את הפעילות, ובעניין זה צריך לגשת עכשיו מייד ולהחליט על הדברים שיונתן אמר – שיפור הנהלים, להשתתף בהחלטות, להסמיך מראש כדי שהפעילות לא תיפגש משיקולים טכנים. זהו. לגבי השאלה של פעילות ושל אי פעילות.. העמדה העקרונית שלי היא שבאופן עקרוני, ראוי שעובדים ינהלו את עצמם. זה האידיאל. היות שבעמותה שלנו חלק מחברי הועד הם פעילים ומראש זה מה שביקשנו, המחשבה מאחורי זה היתה אידיאל שאנחנו מצרפים עוד אנשים שינהלו את עצמם.. בדיוק כמו שאנשים שהתחילו בתור פעילים ואחר כך קיבלו תפקיד של ניהול, כך כך אנשים שהצטרפו כמנהלים יגיעו גם לפעילות. בתקופת הרנסאנס שרטטי האבן גם עיצבו. זהו. אידיאל מוסרי, לא אידיאל חוקי.
טליה:
אני הצטרפתי למשמר משני טעמים עיקריים. אחד הוא אישי והשני הוא חברתי, והם התלכדו להם ביחד. הפן הראשון התגשם במחאה, שהבנאדם הראשון שהרמתי לו טלפון היה בעז, והיינו חודשיים שם במאהלים. חלמנו על זה ביחד גם עם רם ועוד אנשים, סברס או מבקרי המדינה, תכלס המשמרה בחרתי. כנראה לא היינו מוצלחים כמוכם, או לא מתמידים, או לא נחרצים, אבל זה לא התרומם וזה בסדר. כי המשמר החברתי קם וזה מעולה. דבר שני שצריך להגיד זה שלי לא חשוב להיות בוועד המנהל, לא צריכה את זה לרזומה ולא בשביל להרגיש טוב ולא בשום צורה. הדבר הזה כמו שאמר יפתח לא צריך להיות כאב ראש אלא לייצר משהו שהוא טוב. אני רוצה להיות כאן רק אם אני משרתת את המשמר ועוזרת לחבר, אלה שתי המטרות ואני אפילו לא יכולה לדרג אותן, עד כדי כך זה ביחד. הדהמת אותי דני שפנית באופן ישיר אלי כשהקלדתי את הפרוטוקול. זה לא כל כך חברי לעשות, ועוד כשאני קולדת, זה היה לא חברי אבל זה לא סוף העולם. אמרת שזה לא היה בסדר או לא היה תקין מה שאמרתי בישיבה האחרונה. בסך הכול העליתי שאלה לגבי המקום של הגוף הזה במרחב, היא לא היתה ברורה לי, זה לא בא ממקום של התרסה. אתם יכולים ללגלגל, ואם היית קודם היית מבינה, ומה את מעונבת. אני לא מעונבת, וכל התקנון וכל הדברים האלה לא מעניינים אותי, אני אקטיביסטית בדיוק כמוכם. לא נפגשנו בחדר דיונים מול מקרן אלא בקיץ ההוא. (צחוקים על המתלה). כולנו הרגשנו למה כל חבר כנסת לא מרגיש שהוא יושב על כיסא, אלא על כיסא מפלט. באנו מהמקום הזה, אני לא אוהבת את האבחנות שנעשו באחרונה. בגלל זה גם לא הצטרפתי למכתב של רם, כי לא הרגשתי נוח איתו. לא אפרט אבל לא הזדהיתי. מה שמפריע לי זה לא שאנחנו עושים משהו לא חוקי אלא שמשהו לא ברור לי. ואני לא היחידה שזה לא ברור לה, אם המנכ"ל בא אלי ו… איך אני יודעת שאני לא פרנואידית? המנכ"ל הוא הבנאדם שהכי מעורה והראייה שלו 360 מעלות, אם הוא אומר משהו אני יותר ממכבדת את זה. אם הוא מרגיש צורך לקיים כזה דיון ואפילו שריינתי את הנשיא לשלוש שעות, אז כנראה שאני לא ממציאה דברים ויש צורך כזה. לא עניין אותי שום שאלות על מינהל תקין, ונתקלתי בכזה הרבה ארס. פשוט ארס. אני ממש מסיימת כאן, אני מצטרפת לדברים של יונתן, גם לרוח הדברים המתונה והנעימה וגם לתוכן. ואגב, אם מישהו מרגיש שלא ראוי שאני לא אהיה בוועד, אני לא אהיה בוועד. אני אמשיך לעזור לבעז ולמשמר במה שאני יכולה, לא צריכה להיות בוועד בשביל זה.
רם:
את דעתי כתבתי על שני עמודי פוליו, טיפה יותר נחמד טיפה פחות נחמד, אני חושב שהייתי עוד נחמד. מה שרובי אמר זה פחות או יותר מה שגם כן אני אומר, יש כבוד לכל מה שעשיתם עד עכשיו, לא מזלזל בזה ולו לשנייה, יש המון הערכה. אנחנו כעת עמותה, ועמותה צריכה להתנהל, יש דרכים ואנחנו צריכים לעמוד בהן. אני מבין את הרצון לשמור את תחושת העבודה והחברותה, אבל אני לא יכול להיכנס לישיבת ועד ואני ארגיש שההחלטה התקבלה עוד לפני זה, או שמזלזלים בדעתו של חבר כי הוא חדש או משהו כזה. ואת זה אני אומר עם כל הכבוד לעשייה שלכם. אחרת השיח היה אחר לגמרי. נאמרו פה מספר דברים שאני אשמח להתייחס אליהם:
ועד פעיל: צריך להבין כשמדברים על ועד פעיל זה שאף עמותה לא תקבל אישור מרשם העמותות לוועד שצריך להיות מורכב רק מפעילים. זה לא יעבור. רשם העמותות ייכנס בנו. יש לנו דוגמא מהקואליציה לבריאות הציבור, שם רצו שינוי קטן יותר, מינימום של שנתיים חברות – והרשם דחה את זה. המטרה שלי זה לא לפגוע בנו אלא לייצר קיימות, שלא יתפסו אותנו בקטנה, כי אנחנו ארגון שמעצבן את כולם. אנחנו יושבים להם בקרביים, וברגע שאנחנו מקבלים החלטות כאלה יבואו אלינו, כי הפרוטוקולים חשופים. אנחנו צריכים ללמוד את הדף של מינהל תקין ושל רשם העמותות בעל פה. על הדברים האלה יחפשו אותנו. אני פה כדי לשמר את הכבוד של אנשים, ולא כדי לפגוע בו. החלוקה לותיקים וצעירים לא במקום בכלל. אני מנסה לעזור פה. זה שיח שאסור שיעלה בוועד וגם בעמותה בכלל. זה מה שאני רוצה להגיד.
חברי ועדת הביקורת מוזמנים להשמיע את דברם.
חיה:
בשם חברי ועדת הביקורת. אנחנו קרואים את כל הפרוטוקולים, כל מה שאתם כותבים. זה בדרך כלל סיפור מאוד יפה, אבל צריך להוציא מזה את הסוגייה ואת ההחלטה. יש הרבה דיונים, גם היום, מאוד מענינים, וחשובים, ותורמים, אבל כשאתה בא לראות מה בעצם הבעיה שליבנו, ואחר כך מה ההחלטה, מאוד קשה לחלץ את זה. זאת המלצה. זה נכון גם עכשיו, קיפ איט אין מיינד.
ורדה:
רק שאלת הבהרה: מה באמת המקום של ועדת ביקורת מול הוועד. דיברנו על פעילים, על הדסק, על מקבלי שכר – לא ברור לי. באיזשהו שלב אני מבקשת לקבל הסבר.
ברוך אורן:
מנתצל על האיחור, ולא שמע את השאלה. הטבלא פה מראה אותי בתור שלישי מהסוף בנוכחויות, ואני יכול לפתח דיון בעניין, אני רק רוצה להעיר שלי מאוד חשוב הנושא של המקומות הציבוריים שבהם אנחנו נפגשים, לא נפתח את זה עכשיו. דבר אחר זה שאם נקים תת ועדה שתדון בנושאים האלה אני אשמח לתרום שם.
יפה:
הגישה של יונתן של חלוקת הוועד לקבוצות שאחראיות על תחומים, זה דבר מאוד מומלץ שיעזור אחר כך להמשיך את הניהול בצורה יותר טובה.
דני:
למען הסר ספק, ידעתי שהדברים שאמרתי לא יתקבלו כאן באהדה.. יש כאן אמירה יסודית. כאשר יש עגלה שכבר חבורה של אנשים שנה דוחפת אותה למעלה, והם מזיעים.. כאשר אנשים שהם בארגון אחר מצטרפים, יש דחיפה במעלה.. תן כתף, בא תסחוב תזיע, ואז אחרי חודש תבוא להעלות רעיונות.. תבוא אלי הביתה, שיחה ידידודית, מהמומחים, אנשים שיודעים כל חוק שהיה בשני המושבים.. לך ליפתח.. אבל אז יש אנשים שנכנסים ומתחילים להעביר ביקורת, התחושה היא שרק רוצים לשנות את מה שיש..
רם:
סושיאל..
דני:
לא עשית שם כלום רם
עכשיו שסמדר נכנסה, לא כחברת ועד אלא כעובדת, הדברים שם זזו.
רוצים להמשיך או הפסקה?
ליה:
להמשיך.
מציעה שנעשה סבב שאולי אנחנו יכולים להתחיל לנסות לשפוך לתוך בנק רעיונות הצעות להחלטות שנראות לנו עשויות לקדם אותנו.
טליה:
בואו נתחיל עם מה שכבר הוצע
ליה:
מתייחסת לנושא הראשון שעלה שקשור לשותפות גורל.. בגלל שצריך בסוף תקנות, לחייב את כל חברי הועד לקרוא מדי שבוע את הפרוטוקולים של ישיבות התכנון השבועיות.
אמירה שאומרת שבמינימום חבר ועד אמור להיות מעודכן ברזולוציה כלשהיא, שלא יאבד יותר מדי מגע עם הנעשה.
יפתח:
הניסוח צריך להיות משהו כמו .. ראש הועד ישלח את הפרוטוקול..
ליה:
זה ברור שאם אתה מחיב אותם לקרוא, אתה מחייב נוהל של לשלוח. אבל צריך לקרוא.. הרגשתי.. המקורות של התסכול בין אלה ואלה.. אני יודעת על עצמי.. אני יודעת שזה המינימים. מהם הדברים המאוד מוגדרים שחברי הועד באחריותם להיות מעודכנים בהם.
יפה:
הרי אם ישימו את הפרוטוקול של ישיבת תכנון על הוול של הועד המנהל, נפתרה הבעיה.
ליה:
את שוב מדברת על הצעד של הטכנולוגיה. זה לא מדאיג אותי. נמצא את הפיתרון במייל או בדסק. השאלה היא איך מחייבים אותם לקרוא.
ורדה:
זה חוזר לשאלה של מי צריך לדעת מה ומתי. לא רוצה שישלחו מיילים, מתחילה תכתובת במיילים.. יש לנו שני דפי עבודה וצריך להחליט איפה עובדים. התכנון השבועי צריך להיות גלוי לכולם וחשוב שתהיה התייחסות של כולם. צריך להיות בדסק, ואולי לשלוח מייל עם לינק. לא יודעת אם אנשים קראו. אני לפעמים קוראת ולא ברור לי מה היה שם.
ליה:
על זה בדיוק מדובר בגלל שאנחנו כל הזמן מתעסקים בזכויות.. יתכבדו חברי הועד, אם משהו לא ברור בפרוטוקול לפנות אל הבן אדם שדבריו לא מובנים.. ולשאול אותו. שהועד יהיה פרואקטיבי ולא ריאקטיבי.
ורדה:
שלא יווצר מצב שההתיחסות תהיה אצל חלק מהאנשים.
רובי:
מפציר שתבינו שזה לא מתוך מקום.. כל מה שנאמר פה, כל מה שרם אמר, ברגע שנשכיל להבין שהגוף שנושא באלונקה יבין שזה לא מקום של לערער.. לא מנסים לקחת לאף אחד שום דבר. זה מתוך רצון לעזור, ואנשים עשו פה דבר אחד או שניים בחיים שלהם. ברגע שתדעו לחבק את האנשים האלה, הארגון הזה יצמח מאוד מאוד. אני רואה בוועד איזהשהוא.. סוג של גוף אסטרטגי. הוא יוצר את האסטרטגיה של הארגון. אני חושב שעברנו לנושא הבא מהר מדיי. הועד הוא הגוף האסטרטגי שאחר כך פועלים על פיו. או שבמהלך של ניהול הישיבה או שפתאום יוצאים להפסקה.. אז פתאום עוברים והנושאים.. ומה שקרה בישיבה הקודמת זה שברגע שהחלטה לא התקבלה על פי משהו שהייתה צריכה להתקבל.. הישיבה התפוצצה. אנחנו במקום הזה, שיש פה מרמור, ואין מקום לזה בכזה ארגון. אנחנו רוצים לעבוד יחד. ברגע שנפנים שככה צריך לשחק כי אחרת אפשר ללכת או על התארגנות אחרת או חברה.. חל"צ.. שורה תחתונה.. זה ככה. ועכשיו מבחינת הצעות קונקרטיות, מצטרף להצעה של ליה. לא תמיד. ההחלטה של הבגצ.. ליידע, תמיד ליידע, מייל אישי, ביחוד לגבי החלטות אסטרטגיות. רציתי להוסיף.. זה ברור מאליו.. אין הפרש בין דעה של חדש וכו'.
ליה:
מה שיצר את הויברציות הלא טובות.. השאלה היא איך עושים את זה.. נגיד אומרים, חבר'ה, פעם הבאה כשיש משהו כזה, אולי היה אפשר לעשות ככה, אחרת.. ואז כאילו לא באים לתקוף.
יפה:
יש לי הערה לניו קומרס.. התייחסות למיייל של טליה.. שהיה מייל נבון, ורהוט, ומושקע.. נתת לה את (ליה) תשובה מזלזלת.. וגם לי נתת פעם תשובה כזאת. וכהפידבק הזה הורג את הנשמה אותנו. באמת שתבינו, זאת היצירה, זה התינוק, זה המחשבות שלנו.. אני החזקתי בדמי להגיע לפה היום. אני אשת מקצוע ותיקה, בניתי את המוניטין שלי, יש לי ממליצים על המוניטין שלי, והתגובה שלי היכתה אותי בהלם, בהלם. ולא בגלל שלא הערכתי, דווקא באתי בגלל שהערכתי, שהערצתי, כל חיי חיכיתי לתנועה הזאת. שלחתי מיילים, וטלפונים, ורציתי פגישה עם ליה, ולא נעניתי. אני לא אמרתי למישהו .. כשטליה העלתה את השאלה בישיבה הקודמת, היא באה ממקום טהור.. היא התכוונה לטוב, וגם אני.. באה ממקום טוב. אולי לא ברמה של הפעילים, אבל החזקתי מעמד, ולא לקחתי אישית, אבל זה דברים שהם ציפור נפש, זה דברים שהורגים.
יונתן:
הנקודה שהנמענים לא יתחילו לענות.. דברים רגשיים, מתפרצים. אין פה מה להתווכח עם זה.
בעיני יש רק דבר אחד שהייתי מציע – מה שליה אמרה, יש בעיה עם להכריח אנשים לעשות משהו. את לא יכולה לדרוש חובה כזאת בלי לדרוש גוף בקרה. זה לא יעבוד. לדעתי זה שייך לאותם התחומים של חינוך. צריך לטפטף עד שאנשים יקחו את זה לתשומת לב. דבר שני, הייתי מציע שהיות וכל שינוי משמעותי שתפקידם הפורמלי של חברי הועד יכול להתקבל רק על ידי העמותה, שאחד מכם אולי דני או אם רוצים מישהו אחר ירכז הצעות קונקרטיות במייל ולהעלות את זה אחר כך .. באסיפה השנתית צריך להעלות כל הצעה ארגונית. כל מי שרוצה להגיש הצעות לקראת אסיפה כללית, שמישהו ירכז את זה ויעלו ההצעות.
יפתח:
תת ועדות – רעיון יפה, השאלה מי באמת ישתתף בהם. אם יש אנשים שיתנדבו, אני בעד.
בישיבה הקודמת, היה לי ויכוח עם שלמה לגבי עניין העתירה.. הוא היחיד שהתנגד עניינית, לא רק כי לא ידעו אותו. לדעתי הוא לא קרא את העתירה פעם אחת. צריך להרגיש שמדברים עם מישהו שאכן קרא. זה קורה לי עם אנשים מסוימים ולא עם אחרים.
לא כל דבר אפשר להעלות בוועד, עניין הבג"צ היה לחוץ בזמן בגלל שת"פ עם ארגון אחר. הצעה: להחליט בוועד על רשימת תחומים ופעולות שאנשים אשר עושים את הפעילות השוטפת מוסמכים לעשות אותה.
בנוסף, נוהל קבלת החלטות מהירות – המטרה היא להוציא פעולות ולא בירוקרטיה וצריך לבדוק אם ניתן לשנות את זה..
בעייתי שהוועד לא יוכל להסמיך מראש אך לא יוכל לקבל החלטה.
השאלה איך אנשים מקבלים את המידע – ממש לא משנה. שכל אחד יציע איך הוא אוהב לקבל וניתן לו פתרון ומענה – רק שיהיה מוסכם על דעת כולם, אני מוכן לקבל גם עם יונת דואר. מי שלא מקבל את המידע באופן שוטף יגיד איך הוא רוצה לקבל וניתן.
אם לא אהבו את ההחלטה שהתקבלה שהתקבלה באופן תקין – נוציא את הנוהל ונעשה את זה, ממש לא אכפת לי, תציעו משהו קונקרטי.
טליה:
אין לי הצעות נוספות מעבר ליונתן.
רם:
מסכים עם דבריו של יפתח לגמרי. עם כמות המידע שאני מקבל בפייסוק לא רוצה להתמודד עם עוד התכתבויות. כן רוצה לעשות את שיעורי הבית שלי לפני כל ישיבה. מעדיף לעשות את זה פרואקטיב, אבל לפעמים לא מצליח. אם זה יוצא במייל גם ככה אז אין בעיה להוסיף עוד שורה.
ברוך:
אני נסה לדבר בטון של פתרונות. אני לא הייתי בישיבה הקודמת, ולמיטב הבנתי היה אמור להיות נידון התקציב. מעבר לזה שלא קראתי את הפרוטוקול, אני בא להגיד שסדר יום מסודר לפגישה עם לינקים לנספחים וכו', יועיל. אם אני יודע מה יהיה נידון..
טליה:
יש את זה – לפני כל ישיבה, יש קובץ על הוול של הועד עם הנושאים שידברו עליהם.
יפתח:
זה באמת הערה עקרונית.. 'חוק יסוד הצידוק וההנמקה'.. בן אדם שלא קרא את הפרוטוקול.. לדעתי מעשיו של אדם נכנסים לזכותו להביע את דעתו.
ברוך:
עברה בי ההרגשה עכשיו שאמרת.. חוק יסוד הצידוק וההנמקה.. לקום וללכת מהשלחן.
דני:
אז אולי זה מה שהיית צריך לעשות. הוא אמר לך כאן משהו לעניין לגבי מידת המעורבות שלך בעניין.
יפתח וברוך:
זה לא אישי, מכירים מזמן.
ברוך:
כקבוצה שמנסה לעבוד יחד בועד המנהל.. כל פגישה אני מקבל סטירות על זה שזה כל מה שאני יכול לתת. וזהו, זה מה שאני יכול.. אם לא מתאים, אני לא חייב להיות פה. הדבר האחרון שזה גורם לי זה לרצות להשקיע יותר. אני יכול לתת איקס שעות בחודש.. אם תופעל משטרת מחשבות שתאלץ אותי לקרוא את הפרוטוקולים.. אני כנראה אעוף.
בדינמיקה שלנו כועד, אנחנו צריכים למצוא דרך להעביר ביקורת אחד על השני שמגדיר סף כניסה מסוים.
רם:
להרגיע את הרוחות, לא מדובר במשטרת מחשבות, אלא בלעשות שיעורי בית לפני פגישות. אם אני ניגש מחר ללקוח, אני עושה מחר שיעורי בית.
הצעה – מבקש שבכל הצעה תקציבית, נשתמש בכלל אצבע של שם לשקל. גיוס הכספים אמור להיות בצורה של.. התרחבות לרשויות המקומיות, צריך להציג תוכנית עסקית, מגייסים עבורו .. מבחינת רשם העמותות חשוב שיהיה רישום מדויק של לאן כל שקל הולך.
ברוך:
התפיסה שלי לגבי איך שאני רואה את התפקיד שלי בוועד, בקיצור מה שיש לי להעלות, זה את השאלה: מה? אני מרגיש שיש חוסר בהירות, ברור לי מה הציפיות שלכם ממני כחבר וועד וברור לי שזה יותר ממה שאני מסוגל לתת, אני שואל את עצמי.. (עבר נושא)
סמכות ואחריות – במקום שבו כל אחד מחברי הוועד יוכל למצוא את הדברים שמעניינים אותו ואת הדרכים להגגשים אותם באמצעות הוועד, זה יהיה המקום שבו חבר וועד יוכל להגשים את עצמו.
דני:
שני דברים:
1. עלו מס' טענות רגשיות מכל מיני צדדים – זה אומר שמשהו באופן התקשורת התפקשש ומבחינתי זה היה סופר חשוב שהדברים עלו ועכשיו אפשר להמשיך יחד באופן שהדברים יהיו נקיים – מזמין את כולם לפתוח את הדף החדש
2. עלו מס' דברים – ויש כאן עבודה לוועד של פירוט – זאת השורה התחתונה. עוד שבועיים נפגשים ומאשרים תקציב. מה שזה אומר שחברי הוועד חייבים להיפגש או לעבוד בשותפות במייל. לאנשים יש נטיות לב שונות, וחשוב שיבואו לידי ביטוי ותוצרים טובים.
האם אנחנו רוצים לעשות את כל העבודה הזאת כקבוצת וועד או להתחלק לצוותים כשכל צוות ידון בסוגיה – לא נדון בזה כרגע – האם יחד או כקבוצות ?
ורדה:
חלק מהדברים יהיה ניתן לחלץ מהפרוטוקול – כמו עניין היידוע. ואז לראות מה חסר כמו: מי עושה?
להתחיל דיון בדסק – איזה וועדות? (רם: מוכן לשבת על זה עם עוד מישהו)
רובי:
יש הרבה מה לעשות, לוואקום של יש מה לעשות אני מציע הצעות לייעול:
1. תמיד לדבר בצורה מעגלית – כך כל אחד קולו יישמע
דני:
הובן, ולכן יישמנו היום.
רובי:
עוד לא הצבענו על זה.
2. מציע להחיות את פורום הוועד המנהל – במקום להסמיך להפוך את הפורום לפורום חי. להוריד את הקשקשת ברשת. פורום שכחברי וועד עלינו להישאר מעודכנים בו.
3. כחבר וועד אני מצפה שכל חבר וועד שלקח על עצמו חשיבה אסטרטגית יהיה בעניינים – להכריז על אחראי פורום שמנהל את הקשקשת.
יפתח:
אם רוצים שהוועד יהיה מעורב בהחלטות היומיומיות בניהול שוטף זה לא אומר החלטות אסטרטגיות.
לא יהיה לי זמן להעלות פוסטים לאתר אם כל יום ננהל שיחות אסטרטגיות.
ליה:
הבעיה עם מה שאתה מציע היא שהרבה מהעבודה נעשית בדסק, ואם על כל דבר נדווח לוועד:
אני מציעה: כל בעל תפקיד ללא קשר להיותו שכיר או מתנדב – יכתוב עדכון סטאטוס תחום.
דני:
אם אנחנו ממשיכים את השיחה כאן – לוקחים כמה דקות למים ושירותים. אחרת נצא בהחלטה שבדף של הוועד המנהל נוכל להתארגן מול הפרוטוקול ולערוך סדרת דיונים. אם עוברים לפייסבוק.
יפתח:
זאת הפעם ה- 100 שאנחנו מציעים לעבור לפייסבוק, זה לא יעבוד!
דני:
נצא להפסקה כמה דקות
———– הפסקה ———-
(הדיון מתחדש בשעה 21:25)
יפתח:
כל דבר שנחליט כרגע, כל מי שהלך יגיד שהחלטנו שלא על דעתם..
נוהל שליחת וקבלת מידע: נחליט איזה מידע ואיך נשלח ומתי
רם + ליה:
חייבים להתעדכן לפני הפגישה
יפתח:
נושא 1 : ההנחה היא שיהיו דברים שבהם לא נוכל להמתין עד לישיבת הוועד [ולכן צריך לדון בנושאים הבאים]
– דברים שבהם הוועד מסמיך מראש בעלי תפקידים מראש להחליט מה לעשות
– דברים שבהם הוועד דורש להתערב [בזמן אמת]
– קבלת החלטות רגילות
ליה:
כלומר צריך לארגן וועדה לזה?
יפתח:
נקבע עכשיו – אנחנו כבר כאן.
1. נוהל שליחת וקבלת מידע
דני:
שליחת וקבלת מידע לצורך יידוע ויש שליחת מידע לצורך קבלת החלטה. האם מדובר בשני דברים שונים או באחד?
ליה:
חושבת שמדובר בפורמט אחד ולכן הנוהל צריך להיות אחד. אתה כחבר וועד מוצף מידע לקבלת החלטה
יפתח:
יש מידע שנשלח לפני פגישת ועד לצרכי קבלת החלטות
ורדה:
יש כמה דברים מאוד ברורים:
i. סיכום וועדת תכנון
ii. פרוטוקולים מכל הסוגים – אחריות הוועד לדעת שזה שם.
ליה:
הצעה: המזכירה תדאג לקבל אליה את החומרים לסכם אותם מבחינת נושאים והחלטות ותשים בדסק.
דני:
המזכירה לא מסכמת אלא מקבלת מאנשי הוועדות כשזה מסוכם.
יפתח:
לא כולם עובדים עם הפייסבוק.
ליה + ורדה:
זאת פלטפורמת העבודה.
ליה:
מציעה שכל פוסט שמעלה מזכירת הוועד יימצא דרך טכנולוגית להעביר גם במייל כדיונים לא מתרחשים במייל.
דני:
רם + רובי לוקחים עליהם את קביעת הטכנולוגיה האיך והמה..
ליה:
האם אנחנו רוצים שכל אחראי פרויקט ובעל תפקיד יתן סיכום שבועי לעיון הוועד?
רובי:
נשמע כרעיון מצוין, רוב המשרות הן משרות אמון ולכן צריך למדוד תכנון מול ביצוע, מוניטורינג. בנוסף, הוועד המנהל כוועד אקטיבי שעובד נכון וללא משקעים הוא גוף שיכול לחתוך עניינים מהר. אם בפורמט של הפייסבוק או בפורמט הזה. להיות בוועד שמנהל דורש מחוייבות ולכן צריך להשקיע בזה זמן ועניין – אני מציע להשתמש בטכנולוגיה לטובתינו. ניתן לתת מענים אונליין, המטרה שהפורום האינטרנטי של הוועד המנהל יהיה כלי ולא מטלה. דבר נוסף, רעיון מצויין להתחלק לתתי וועדים, אך אני מעלה את האפשרות כי זה עלול לסבך אותנו – ריבוי פגישות.
רם:
רציתי רק להתייחס להצעה של ליה לגבי סיכום של אחראי פרויקט. אני בעד זה ונגד זה. אני בעד שהוא יציג סיכום שבועי ושהמנכ"ל יציג לנו את הכול ביחד, לא רוצה חמש עשרה מיילים. הצינור בין הוועד המנהל לאנשים שעושים את הפעולה צריך להיות אחד, וזה המנכ"ל. הוא מדווח על מכלול העשייה לרבות זו שלו. אם נרצה הבהרה יותר עמוקה, יהיו בידיו הסיכומים של האנשים שלו וגם של עצמו. באותה מידה אם לי יש כובע אחר בעמותה כוועדה, אני מדווח למנכ"ל למרות שאני ועד המנהל. רובי אמר קשקשת ברשת – אנחנו צריכים שהפלטפורמה של קבוצת הוועד המנהל תהיה הכי פוחת רועשת, ושתהיה לנו כל האינפורמציה הנחוצה.
יפתח:
הדרך הפשוטה לעשות את זה בלי להשפיל אנשים שחלקם עובדים בהתנדבות הוא דרך ישיבת התכנון. נדאג שהפרוטוקול שם, שכולל את הדיווחים האלה, יהיה קצת יותר מפורט.
רובי:
אני רוצה להפריד בין בעלי משרות בשכר ובהתנדבות.
דניאל:
אני חושב שהרעיון של סיכום ישיבת תכנון יותר מפורט יעזור.
זה היה הנושא הפשוט. הנושאים היותר מורכבים נוגעים לתהליכי קבלת החלטות ו…
ורדה:
יש בעלי תפקיד שלא מופיעים בוועדת תכנון?
יפתח:
אם הם עסוקים…
דניאל:
בגדול כולם מגיעים פעם בשבוע. בטח כשיש על מה לדבר.
מה שנוגע לתהליכי קבלת החלטות – יש פה הרבה נושאים…
ברוך:
אני חושב שמה שאמרנו זה בדיוק העניין הזה, פלוס זה שהמנכ"ל יסתכל על זה בעין נוספת ויראה אם חסר משהו. אם חסרו בעלי תפקידים.
דניאל:
בכל מה שנוגע לשאלות של שליחת וקבלת מידע, אנשים רוצים להגיד עוד דברים?
יפתח:
אמרנו ישיבות תכנון. השאלה אם יש עוד נושאים שהם כל כך חשובים שאנשים רוצים לקבל אותם בזמן אמת? אנשים לא רוצים שיציפו אותם, ורוצים מידע בזמן אמת. אז צריך להחליט בדיוק מה.
ורדה:
יש איזה מתח בין זה שאנשים עובדים ורוצים לעבוד ולא תמיד רוצים ביקורת. מצד שני ביקורת זה יכול להיות דבר מפרה. אני חושבת על ארן שאמר, אני כותב ואני רוצה לקבל פידבק. אני רואה שיש כאן איזה בעיה ואין לי תשובה לזה. זה מתחבר לעניין של בזמן אמת, הדסק הוא המקום להתעדכן, שם אנשים מתייעצים ושואלים. צריך לסמוך על בעלי התפקידים שכשהם מגיעים לאיזה צומת הם צריכים להעלות את זה באיזשהו פורום. השאלה אם צריך להחליט על חיוב או שתיקה כהודאה.
יפתח:
פה צריך להפריד בין יידוע לקבלת החלטות. יש נושאים, שאנשים בוועד לא רוצים שתתקבל החלטה בלי שנתנו להם כך וכך שעות. אנחנו מסכימים שלא לכל דבר צריכה להתקבל החלטת ועד.
רם:
רצוי שלא, אז לא נותנים לארגון להתנהל.
יפתח:
מצד שני יש דברים שיש בהם צורך שאנשים יקבלו מידע שוטף, אבל אז הדיון הוא לא דיון כזה, שאם ועד התפקיד יחליט שההצעות שקיבל הן לא טובות, וזה בהחלט יכול לקרות – צריך להבהיר שכאן מדובר ברמה של דיווח, אבל אין צורך באישור.
רם:
כדי שנוכל להתנהל בצורה יעילה חייב להיות חוק אצבע שהוא הכי פשוט בעולם. אם רוצים לתת סמכויות להנהלה של הארגון לפעול באיזשהו ספקטרום, וכשהם חורגים ממנו הם צריכים לפנות אלינו, אז צריך להגדיר את הספקטרום. האם בגצ הוא עניין שוטף או דורש משהו מיוחד? יכול להיות שההחלטה תהיה שסומכים ידיים על המנכ"ל תוך התייעצות עם מי שצריך. אם לעומת זאת ידוע שעל כל בגצ באים ושואלים בנפרד, אין מקום למשחק. אני משאיר את זה ברמת הפשוט, אם המנכ"ל או העובדים יודעים איפה אנחנו מתחיליםואיפה הוא ממשיך, הכול יהיה ברור. אנחנו צריכים להיות מעורבים ברמת הארסטרטגיה, לא להיכנס לו לנבכים של הקישקעס. אם הוא רוצה ערוץ חדש הוא צריך אישור. במה שקיים הוא רשאי לפעול אלא אם כן יש החלטה אסטרטגית שהיא שונה.
דניאל:
אני רוצה להציג עוד מרכיב מעבר למה שהצגת. התעסקנו בקשב בתקציבים הרבה יותר גדולים – הניסיון המצטבר שלי הוא שיש שלוש רמות. יש דבירם שהמנכ"ל עושה וזה בתחום אחריותו ולא צריך להתעסק. יש דברים שצריך דיון בוועד המנהל וצריך החלטה אסטרטגית. יש דברים שהמנכ"ל רוצה והוא מתקשר ליו"ר ושואל – אפשר ללכת עם זה? והיו"ר מאשר. יש שלב ביניים שבו על דברים שהם לא ברמת החדש מהותי אסטרטגי, שבעז מתקשר אלי, מה שדרך אגב קורה לא מעט, ושואל אם אפשר לעשות משהו. אני חושב שזה מאפשר סוג מסוים של גמישות של שלוש הרמות האלה. אם נגדיר נכון את קווי ההפרדה, אז יהיו דברים שהוא יעשה, דברים שהוא יתייעץ עם היו"ר ודברים שבשבילם מכנסים את הוועד. לדעתי זה יכול לעבוד באופן יעיל.
יונתן:
מה שדני אומר זה בהחלט סביר, וזה עובד בלא מעט עמותות וזה בסדר. אין לי התנגדות. אבל פה אנחנו נכנסים מבלי לשים לב למעשה לדיון השני, לגבי האופי וההגדרה העצמית של הארגון. אם אנחנו מחליטים שהוא ממשיך כמו עד עכשיו, שבו בעיקר אנחנו משקיפים, מביאים ציבור, ומפיצים את הרעיון. איזה החלטות גדולות כבר צריך לקבל? הבעיה מתעוררת שאנחנו אינסטינקטיבית נגררים גם לתוך זה שאנחנו מנסים להשפיע. ואז השאלה היא להשפיע באיזה תחומים, איפה האסטרטגיה שלנו משתקפת, ואז השאלה היא איזה פעולות עושה העמותה ובמקרים כאלה הוועד צריך להיכנס. אם ניקח כדוגמא את הבג"צ, כי זה היה מקרה מאוד בולט, שבו אנחנו עברנו פאזה מבלי לשים לב לזה כל כך. אתה לא יכול לכתוב בג"צ כל יומיים, האם השותף מקובל עלינו, איך זה מקרין עלינו.
דניאל:
אתה בעצם אומר שאנחנו צריכים להגדיר קווי הפרדה ברורים בין תחומים – נגיד, מה המנכ"ל לבד ומה אנחנו מתאספים, מה לבד ומה עם יו"ר וכו'?
יונתן:
כן, לפחות עקרונית.
ורדה:
דוגמא אחת זה הבגצ דוגמא אחת זה הממים, כל דבר שיש לו פן ציבורי. גם על הממים היו כל מיני שאלות.
רם:
יש אנשי מקצוע שזה התפקיד שלהם.
ורדה:
השאלה היא המסרים שעוברים באיזה מידה אנחנו מוכנים להיות חתומים עליהם. ברגע שאתה יוצא החוצה אז אתה יוצא בשם העמותה.
יונתן:
אם אנחנו מגישים בג"צ יש שתי בעיות, הן מבחינת ה-מה והן מבחינת השותפים. למשל, אם אתה הולך על עמותה כשותפה, יכול להיות שנרצה להגיש עם עמותות אחרות שצבועות בצבע בעייתי. חושב שמה שמחייב את העמותה כלפי חוץ משפטית או תדמיתי – זה עניין לוועד
ליה:
העניין מורכב, בלתי אפשרי בפועל שמ"מים ספציפיים יעברו לאישור הוועד. כרגע לדעתי, מה שצריך לעשות זה סוג של רשימה של מה כן אמור להיות מנוטר ומה לא.
יפתח:
זה לא נכון שהוועד יתערב בפעילות שוטפת.
רם:
מצטרף לדעתה של ליה – בכדי שהדיון על סמכויות הוועד יהיה יעיל, נארגן רשימה מסודרת של ה- SOW של הוועד, מה חייב לעבור דרכו, מה יכול להיעשות בצורה מהירה ומה נחשב פעילות שוטפת ומספיק דיווח עליו מהמנכ"ל וכך נוכל להתייחס לרשימה קונקרטית של דברים.
ליה:
על הצוות שיושב על הרשימה להיות מורכב מאנשים פעילים ופעילים פחות ליצירת תמונה רחבה.
רובי:
אנו תנועה א-מפלגתית – אם נסגור את עניין המ"מים בתקנון בצורה טובה, נוכל לפתור 70% מהבעיות.
ליה:
סוג עבודה שכזה יכביד עלינו
ורדה:
אם הולכים לכיוון של וועדות, כלך וועדה תחליט.
בעניין בג"צ – הרוב היה ידוע למעט השלב של ה"טוויסט" ששם היה צריך להחליט מה לעשות וחשוב להתייחס לזה.
דני מסכם:
1. יש רגעים שבהם בועז כמנכ"ל יפעל על הקו האפור ולכן על הוועד לפעול בדיעבד. כאן יש עניין של מידתיות וחומרה, ישנם מקרים שיש להגיד "להבא.." וישנם מקרים אחרים.
2. מבקש ממספר אנשים להתנדב ולרכז את הרשימה המדוברת
3. דני כיו"ר ירכז רשימה
רם:
מצטרף.
נוספים מוזמנים
דניאל – המשך סיכום:
4. יש לנו עבודה רבה עד שניפגש בעוד שבועיים לאישור התקציב.
תודה לכולם.
