דיון עמוס בוועדת הכספים: אזורי עדיפות לאומית, תקנון הבורסה, ותקנות חיפוש הגז בישראל

הדיון נפתח בשמונה דקות איחור, כאשר כבוד יושב הראש של ועדת הכספים, ניסן סלומיאנסקי, הגיע וישב במקומו. ח"כ רובי ריבלין ביקש את רשות הדיבור ובירך את שר האוצר ויו"ר ההסתדרות על השיח ביניהם, שיתכן וימנע את השביתה הבאה. על סדר היום עמדו שלושה דיונים, שלכאורה, אמורים היו להיות מהירים: הארכת הצו לאיזורי עדיפות לאומית לעידוד תיירות, שינויים בתקנון הבורסה, וכן הסדרת התקנות בשוק הנפט והגז.

חוק עידוד השקעות הון – הארכת צו לאיזורי עדיפות לאומית

מנכ"ל משרד התיירות פתח את הדיון בבקשה להאריך את הצו עד סוף שנת 2015, וציין כי מפת העדיפויות נקבעה על ידי ועדה שמרבית חבריה יושבים בדיון הוועדה. היא מתבססת על צרכי תיירות מחו"ל, אך גם על רצון לעודד תעסוקה בפריפריה, מאחר והתיירות היא אחד הכלים המרכזיים לכך. לאחר שהפנו את תשומת ליבו לכך שראש עיריית אילת נוכח בדיון, הוא הזכיר כי אילת אמנם אינה נחשבת ליעד מועדף עבור תיירים מחו"ל אך היא מספר אחת בתיירות הפנים. לשאלת אחד הח"כים, המנכ"ל הסביר כי העדיפות עובדת כך ש"או שאתה בפנים או שאתה בחוץ", אע"פ שקיימת איזה שהיא עדיפות פנימית בהתאם לצרכים.

למרות שנדמה היה כי הנושא לא שנוי במחלוקת וניתן לאשרור מיידי, אחדים מהח"כים שאלו שאלות יפות וניסו להבין עד כמה ההטבה הזו באמת מועילה ולמי. ח"כ אראל מרגלית, ממפלגת העבודה, שאל – האם ההטבות באמת עזרו למקומות שטרם התפתחו? מה לגבי איזורים קדושים כמו צפת ועין כרם? איך משתמשים בתיירות על מנת למקד איזורים ספציפיים בצורה דינמית? ח"כ חנין זועבי שאלה – למה נצרת וסביבותיה לא נכללות במפה? (בהמשך הסתבר שהן כן, אך זועבי הקשתה מדוע רק 2 ק"מ מהעיר ולא 5?).

 אלעזר שטרן שאל, למה השיטה צריכה להיות איזורים ולא נושאים? הרי הגדרות הפריפריה והעיסוק בקידומה הן נושא של ועדה אחרת. תורו של רובי ריבלין הגיע – מה קורה עם ההתייחסות לבקשת ראשי הקריות להיכלל במפה, בדיון הקודם של הכנסת בנושא? ניסן סולמיאנסקי העיר כי איזור שלם שלא נמצא במפה הוא יהודה ושומרון. (חנין כמובן השיבה מיד כי הוא יצטרך קודם "לספח"). בעקבות הערה זו התנהל דיון ער בין הח"כים גפני, עדי קול, ורוברט אילטוב שנקטע רק כאשר ניתנה זכות הדיבור לראש עיריית אילת. מאיר יצחק, ראש העירייה, בירך את הכללת העיר אילת במפה ותיאר את התקדמות התנועה של היזמים בתחום בתי המלון מאז שניתנה ההטבה, שמוערכת בכוונת בניה של 3000 חדרי מלון כרגע. (בסוגריים הוא הכניס את "האיום ההזוי" בנושא המע"מ, שתוקע במעט את ההתקדמות).

מנכ"ל משרד התיירות השיב על רוב (אך לא כל) השאלות, בכך שחזר והדגיש כי המפה נקבעה על פי איזורי הביקוש של תיירות מחו"ל (מלבד אילת שנכנסה מ"שיקולים אחרים"). למשל בנושא של ירושלים, הוא השיב שהיא "המיצוב העיקרי שלנו בעולם". הוא הוסיף את החשיבות של ההטבה לאילת בגלל הסיכון הגיאו-פוליטי שקיים במדינת ישראל שפוגע בכדאיות של היזמים להשקיע בבניינת בתי מלון. המענק הוא כ-20 אחוז מסכום ההשקעה וישנה גם הטבת מס מסוימת. לשאלתה של חנין זועבי, הוא השיב כי כפר כנא למשל כן נכלל במפה, ובכל זאת לא היו ביקושים כלל.

לעומת זאת, בשלוש השנים האחרונות נצרת הכפילה את חדרי המלון שלה, וזאת בזכות העובדה כי קיבלה את ההשקעה הגבוהה ביותר לאחר ירושלים. באיזור העיר העתיקה של נצרת הוענקו מענקים רבים ליזמים ואכן האיזור פורח. מאחר ואנשים אוהבים להיות ב"לוקיישן" עצמו, לא מרחיבים את הקילומטראז' מסביב והוא נקבע על 2 ק"מ בלבד. זועבי התעקשה לקבל הבטחה מהמנכ"ל כי ישקול חוות דעת של יזמים מחוץ לתחום זה, וגם לאחר שקיבלה, לא שקטה. המנכ"ל המשיך בדבריו לגבי הקריות ואמר כי הן אמנם נמצאות במפת המלוניות, אך אין ביקוש לבנות בתי מלון באיזור.

ההצבעה על הארכת הצו התקבלה פה אחד אך לפתע הוכנס פתק ליו"ר הוועדה שביקש רוויזיה (בדיקה מחדש) של הנושא. לאחר דין ודברים בשאלה האם לח"כ שלא נכח בדיון או שלא חבר בוועדה יש אפשרות להגיש בקשה שכזו, ולאחר ניסיונות הח"כים לברר מי הגיש את הבקשה ובאיזו נימוק (ח"כ אורית סטרוק בנימוק שיהודה ושומרון נפקדים מהמפה) התקבלה הבקשה וההצבעה נקבעה לחצי שעה מאוחר יותר.

תקנון הבורסה

חגית נאמן, היועצת המשפטית של הבורסה, ביקשה בדיון תיקונים בארבעה נושאים:

 1. כללים בנושא תעודות סל: מאחר וזהו מכשיר פיננסי יחסית חדש, לאחר כעשור של שימוש בו התגלו צרכים שיש לתת עליהם את הדעת, הנוגעים לתקינות המסחר. הבקשה היא להוסיף עילה להשעיה הנקראת "פגיעה בתקינות המסחר". ההצעה לתיקון נעשתה בשיתוף פעולה עם הרשות לניירות ערך ותוך קבלת הערות מהמנפיקים. לשאלת אחד הח"כים, השיבה נאמן כי לא יהיו תעודות סל שייפסלו אוטומטית מהוספת עילה זו. שאלתו של ח"כ עופר שלח האם יש בתקנות החדשות לקחים מהמשבר הפיננסי האחרון נותרה תלויה באוויר ללא מענה.

 2. ביטול דו"ח תשואות על ידי מנהלי תיקים: מאחר וישנה כפילות בדיווח משום שמנהלי התיקים מחויבים גם לחוק הייעוץ, הבורסה מבקשת לבטל את החיוב לדו"ח תשואות מצידה. ההקלה מטיבה עם חברי הבורסה שאינם בנקים. לשאלת איציק כהן מי מפקח על אותם חברי בורסה שאינם בנקים ואיך מוודאים שהם ישארו בתחרות, השיבה חגית כי ישנו פיקוח מצד הבורסה – ואכן ישנה תחרות קשה בינם לבין הבנקים.

 3. דחיה של מועד התחולה לגבי ניהול טכנולוגיות מידע: השיכלול בנושא זה היה אמור להסתיים עד ה-30 ביוני אך מאחר וזה לא יקרה, וכדי שלא יהיו בהפרה, מבקשים לקבל דחיה.

 4. הסדרת הפעילות של מחוללי ציטוטים: היכולת של הבורסה לזהות מחשב שמזרים פעולות מזיקות לחבר בורסה ולהפסיק את פעולתו.

בהצבעה התקנות אושרו פה אחד (במיוחד מאחר שהחכ"ים היו עסוקים בדיון על הבדיקה מחדש של נושא מפת עדיפות לאומית. במקביל נכנסו הרבה ח"כים שהגיעו במיוחד להצבעה מחדש ביניהם זבולון כלפה, חמד עמאר, גילה גמליאל, בועז טופרובסקי, עיסאווי פריג' ומיכל בירן)

הסדרת התקנות בשוק הנפט והגז

מנהלת מחלקת התאגידים ברשות לניירות ערך פתחה את הדיון בהסבר קצרצר על שוק ה"חולמים" הזה, לדבריה- שוק הנפט והגז. מהגילוי של "תמר" בשנת 2008 ועד היום התחום צובר תאוצה, אך עדיין מדובר בניבוי העתיד ובסוג של הימור. ההסתברות הגבוהה הינה להפסיד הרבה כסף, וההסתברות הנמוכה היא להרוויח.

מאחר ונוצרה שונות משמעותית בין הדיווחים של החברות השונות, וכל דיווח מניע את נייר הערך, היא מבקשת לאמץ את המודל הקנדי שמוריד את הסיכון עבור ציבור המשקיעים שכולל: הגבלת הדיווח רק למי שהוא בלתי תלוי בחברה – מומחה בתחום, הגבלת הדיווח וחיוב בנתינת הסבר מפורט על כל עודף דיווח ועוד.

ח"כ פריג' שאל איך הזרמת הגז החדשה משליכה על רווחיו של האזרח עד היום, אשר השקיע ולא קיבל הרבה בתמורה? לשאלתו של הראל מרגלית, מדוע הבורסה הישראלית בכלל מאפשרת לחברות פחות מבוססות לבוא ב"משחק" כך שהיא צריכה להגביל את הדיווחים שלהם (התקנות זה טוב אבל מאוחר מדי)? ומה ההבל בין הרשות לבין הACC? עו"ד שיראל השיבה כי הACC  עושה בדיוק את אותה עבודה, כלומר גורם לחברות לאמוד את הסיכון.

עו"ד חיים אינדיק המייצג את חברת גבעות עולם, העוסקת בחיפושי נפט, סיפר מעט על השותפות שהוא מייצג ועל כמות הנפט שמצאה החברה. הוא הגיע לדיון כדי למחות על הגבלת הדיווח, וטען שזו פוגעת בחברה וכן עומדת בניגוד לסיסמא הנהוגה עד היום בשוק ניירות הערך, "כל המגלה, הרי זה משובח". הוא הביא כדוגמא את ההיתר לגלות סימני נפט והקשה בשאלה את הנוכחים – מדוע סימני נפט כן וגילוי מבוסס יותר לא? עו"ד שיראל השיבה כי בדיוק מאותו גילוי חוששים ברשות, גילוי שעלול להזיק למשקיעים.

בזמן שני הדיונים האחרונים נמשכה מאחורי הקלעים (אך בטונים יותר גבוהים משל הדוברים) הדרמה בנושא הרוויזיה – כן או לא בנושא איזורי עדיפות לאומית.  רובי ריבלין הצהיר כי הוא הראשון ש"ישמור על חברון", אחרים מחו על כך שהדיון בין אורית סטרוק לאוצר לא מתקיים בנוכחות כולם, ואחרים כמו גילה גמליאל ניסו להרגיע את הרוחות בכך שניתן יהיה להגיש צו חדש. בסופו של דבר, אורית סטרוק נכנסה לאולם, לא אמרה מילה למיקרופון, והתקיימה הצבעה באשר לעצם קיום רווזיה.

בהצבעה, כולם היו נגד, מלבד רובי ריבלין וזבולון כלפה שנמנעו, ואיציק כהן ומשה גפני שהיו בעד. ברוב של 12 מול 2, הרוויזיה נדחתה.

נוכחים: רובי ריבלין, יצחק (איציק) כהן, עדי קול, קארין אלהרר, אלעזר שטרן, איילת שקד, רוברט אילטוב, עופר שלח, משה גפני, ניסן סלומיאנסקי, חנין זועבי, הראל מרגלית, סתיו שפיר.