בלי שקיפות, בלי תנאי מכרז: כך מתבצעת הבקרה על התחבורה הציבורית

מזה עשר שנים מבצעת חברת "ריבה" את הבקרה על התחבורה הציבורית בישראל. המכרז האחרון נערך ב-2007, ותנאיו מעולם לא היו נגישים לציבור. הסנקציות שננקטות נגד חברות שלא עומדות בתנאים גם הן לא ידועות. ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), חזר ודרש בוועדת הכלכלה הבוקר לפתוח את הנושא לביקורת – ולקיים בהקדם מכרז חדש

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה הבוקר (ב') לדיון בנושא התחבורה הציבורית בישראל. משנת 2003 ועד היום מועסקת חברת "ריבה יחזקאל ושות'", חברה חיצונית אשר מבצעת את הבקרה על החברות השונות בתחום – אולם בדיקות אלה נעשות ללא כל שקיפות, דבר שזכה לביקורת מצד חברי הוועדה שנכחו בדיון. כבר פעמיים שהחברה זכתה במכרז של משרד התחבורה, ב-2003 וכן 2007, אולם עד כה לא נערך מכרז חדש.

"אם אנחנו שואלים איפה הכסף, מדובר בסכומים של מעל לרבע מיליארד שקלים. ליתר דיוק – 254 מיליון ₪", טען בוועדה יוזם הדיון ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, שהתייחס להיקף ההתקשרות של משרד התחבורה עם חברת הבקרה שזכתה במכרז. מקלב כבר יזם דיון בנושא במושב הכנסת הקודם (בתחילת מאי 2012), שעסק באי-פרסום תנאי המכרז ומועד הביצוע שלו, אולם עד כה לא נעשתה שום התקדמות בנושא.

רגעים לפני פתיחת הדיון העביר לוביסט חברת "אימפקט", אמיר יער, דף מידע למנהלת הוועדה ורון – אשר הקריאה קטעים ממנו. מדברי הפתיחה שלה לא ניתן היה לדעת אילו חלקים מדבריה נלקחו מדף המידע הזה. יער מייצג בין היתר את חברת "Clever Devices", חברת בינלאומית של ייעוץ ארגוני לענף התחבורה הציבורית.

"הוועדה רואה בחומרה את אי פרסום המכרז במועד". אוטובוס חברת אגד.

"נציגי משרד התחבורה כבר היו פה וביקשו דחייה בביצוע המכרז, ואני מניח שנציג המשרד יבקש זאת שוב", טען ח"כ מקלב, "אני מבקש מהנציג להגיד דברים שלא יחזרו על עצמם". דו"חות הביקורת של החברה מפורסמים בחלקם באתר משרד התחבורה, אולם מתחילת ההתקשרות של החברה עם משרד התחבורה לא ידוע מהם תנאי המכרז – ובעיקר האם חברות התחבורה הציבורית עמדו בתנאיו.

אי-פרסום תנאי המכרז ומועד יישומו פוגעים בציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית. מדוע החברה זכתה בכל המכרזים מאז 2003 ועד היום? מהן הסנקציות שמשרד התחבורה נוקט כלפי חברות כמו דן או אגד אשר לא עומדות בתנאי המכרז – האם בכלל ננקטות סנקציות שכאלה?

נדמה שכמעט מדי שבוע מפורסמות תלונות על התנהלות הנהגים או חברות האוטובוסים ברשת הפייסבוק: "נהגי אוטובוסים חלפו בזה אחר זה פני אדם נכה", וכן תלונה נוספת מהשבוע האחרון על תפעול לקוי של קו אוטובוס בחברת אגד, שבתגובתה איימה החברה בתביעה עקב שימוש בתמונה המהווה הפרת זכויות יוצרים ("דבר המהווה עבירה פלילית", לדבריה). אלו  רק טיפות בים של תלונות המתפרסמות בדפי חברות התחבורה, וכן בדפים נוספים ברשת החברתית – כאן לדוגמא,  באתר "חורים רשת", שמפרסם פוסטים ויראליים מהפייסבוק, ניתן למצוא את הארכיון הארוך של תלונות נגד "אגד".

הכעס על אי-השקיפות בפרסום המכרז מתעצם כאשר נודע בדיון הוועדה שמחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית צפויים לעלות בארבעה אחוזים. מחירי התחבורה הציבורית לא השתנו מאז יוני האחרון, ולדעת יהודה אלבז – מנהל האגף לתחבורה ציבורית שנכח בדיון, מדובר בזמן רב. בנוגע לפרסום המכרז ניסה אלבז להציג את מורכבות הנושא: "פרסמנו לפני כחודש מכרז שנמצא באמצע ההליך. ישנה בעיה בפרסום שלו, וכן בתפקוד ועדת המכרזים". סמנכ"ל עמותת ידיד העוסקת בהנגשת התחבורה הציבורית הקריא  בדיון פרוטוקול מיולי 2012, לפיו משרד התחבורה היה צריך לצאת למכרז לפני למעלה משנה.

אי-השקיפות גם מונעת דרכים לייעל את שיטות הבקרה ואף את הוזלת העלות. נציג ארגון "15 דקות" של צרכני התחבורה הציבורית סיפר שבמרבית האוטובוסים של החברות יש כיום מכשירי GPS, מה שמאפשר לבדוק באופן כולל את מועד היציאה של אוטובוסים והאם הם יצאו בזמן הנקוב. התייעלות שכזו, כמובן, לא בוצעה עדיין.

"אולם אם התנהלתם לפי הכללים המקובלים, מה הבעיה בפרסום המכרז?" שאל ח"כ ישראל חסון מקדימה את יהודה אלבז. "הוגשו שאילתות ובקשות שונות כמו הורדת תנאי הסף של המכרז", הוא השיב והוסיף שתנאי המכרז עדיין נמצאים בדיון. אם כך, מדוע תנאי המכרז לא פורסמו בשתי הפעימות הקודמות? "אם אחרי שנתיים אתה לא יודע מהם הנהלים למכרז, כאן הבעיה", השיב על כך ח"כ חסון.

נציגי החברה שזכתה במכרז ומבצעת את הבקרה ניסתה להסיט את תשומת הלב מהמכרז ותנאיו, לדברים שהחברה כן עושה (ואף בהצלחה יתרה, לדעת חברי הוועדה) – בקרה סמויה וגלויה על חברות התחבורה הציבורית. "התחלנו את הפעילות עם משרד התחבורה בשת 2003, והבקרה שלנו מחולקת לארבעה תחומים שונים: בקרה בתחנות הקצה, במשרדי המטה מבחינת תשתיות, וקיום של הסדרים ואמינות דיווחים. כמו כן, אנחנו מבצעים נסיעות סמויות באוטובוסים, ובודקים לדוגמא איחורים ביציאה של קווים", אמר מנכ"ל החברה, והוסיף שהבקרה מודדת כ-35 פרמטרים שונים.

למרות הביקורת שנשמעה כלפי התנהלות חברות התחבורה הציבורית, ברשת הפייסבוק ובדיון הוועדה, אלבז ממשרד התחבורה טען שבשנת 2012 קיבל המשרד 700 תלונות בלבד מהציבור. "שלחנו 1,800 בחודש אחד!" השיבה על כך סטלה אביטן, יו"ר נוסעי התחבורה הציבורית בישראל, ואף הציגה נתון מדהים, לפיו בשנה החולפת נמחקו 4,000 תלונות, חלקן על הליכים שכבר החלו נגד נהגים ונמחקו.

מדברי נציגי משרד התחבורה וחברה ריבה, נראה שהם אינם מייחסים חשיבות רבה לתלונות הציבור (ונדמה שאף לא מדייקים במספר התלונות שהתקבלו), ובמקום זאת מתמקדים בבקרה שהם עצמם עושים. כמובן שאנחנו, ציבור נוסעי התחבורה הציבורית, לא יודעים מהן הפעולות שננקטות לאחר הבדיקות. "הציבור סלחני יותר לעומת הביקורת הסמויה שאנחנו עורכים", השיב אלבז על הביקורת, ובהמשך קרא לארגונים החברתיים בדיון "ארגונים שמדברים בשם עצמם" – הערה שעוררה כעס רב אצל הנציגים בדיון.

"הוועדה רואה בחומרה את אי פרסום המכרז במועד", סיכם את הדיון ח"כ רונן הופמן שהחליף את מקומו של יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן שנכח "כלכליסט". מדברי הסיכום משתמע שהוועדה נתנה ארכה נוספת לביצוע המכרז – ספטמבר 2013, איחור של כמעט כשנתיים. נותר לקוות שלוועדת הכלכלה, שניכר שחבריה רוצים בטובת הציבור ובפרסום תנאי המכרז, תצמיח שיניים שיאפשרו לה לפעול למען עשייה ממשית לטובת ציבור נוסעי התחבורה הציבורית בישראל.