אפליית נשים באקדמיה: שיעור הנשים בסגל האקדמי בתחתית מדינות אירופה

בדיון משותף של ועדת החינוך והוועדה לקידום מעמד האישה הוצגו נתונים על מקומן של נשים באקדמיה וכן שיעור ההטרדות המיניות. מהדיון התגלתה תמונה עגומה בשקיפות בכל הקשור לנתוני ההטרדות וכן אופי הטיפול בהן

הוועדה המשותפת לקידום מעמד האישה וכן ועדת החינוך התכנסה השבוע (ב') לדיון בנושא מצבן של הנשים באקדמיה. הדיון התמקד בשני נוסעים עיקריים: הטרדות מיניות, וכן שיעור הסטודנטיות והמרצות באקדמיה בישראל. ממחקר שעשה מרכז המחקר והמידע של הכנסת לציון יום האישה הבינלאומי, ומנתונים חדשים שהתקבלו מהמועצה  להשכלה גבוהה (מל"ג), עולה כי שיעור הנשים בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון בשנת 2010 היה 56.5%. בלימודי תואר שני עולה ייצוג הנשים ועומד על 58.5% ומספרן יורד לסביבות 50% בתארים המתקדמים יותר.

מהנתונים עולה עוד כי מאז שנת 1980 גדל שיעור הסטודנטיות הלומדות לתואר ראשון ב-15% ולתואר שני ב-10%. שיעור הדוקטורנטיות קפץ מ-32% מכלל הלומדים לתואר שלישי ל-53% אשתקד. בשנת 1990 עבר שיעור הנשים מקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון ושני את רף 50%. בעשור האחרון לא חל שינוי ניכר בנתון זה

אל מול הנתונים הגבוהים במספר הלומדות, עומד כאמור תת הייצוג שלהן בסגלים האקדמיים. למעשה, למעט מקצועות עזר רפואיים וחינוך, שיעור הנשים בכלל הסגל האקדמי הבכיר הוא נמוך מ-30%. בעוד ש-48% הן חברות הסגל בדרגת מרצה, רק 36% מכהנות כמרצות בכירות, 26% בלבד הן פרופסוריות חברות ורק 15% (210 נשים לעומת 1,293 גברים) מחזיקות בתפקיד הבכיר ביותר, . פרופסור מן המניין. בהשוואה לייצוג נשים בסגלים האקדמיים במדינות האיחוד האירופי, מדורגת ישראל בתחתית הרשימה. נכון לשנת 2009 היו רק 26% נשים בכלל הסגל האקדמי בישראל,לעומת 38% בממוצע באירופה.

גם במקצועות הלימוד יש הבדלים מגדריים מהותיים: כך, לדוגמה, נשים מהוות חלק קטן מאוד (12.5%) מכלל בעלי התואר השלישי בהנדסה. גם בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה ומדעי המחשב, הן מהוות פחות מ-25% מכלל בעלי התואר השלישי. לעומת זאת, במדעי הרוח ובמדעים הביולוגיים שיעור המחזיקות בתואר דוקטור גבוה מ-50%. שיעור המרצות בתחומים שיש בהם רוב גברי מובהק, נמוך משיעורן הממוצע באקדמיה.

בניסיון ראשון מסוגו לתקן את תת ייצוג הנשי בתפקידים שונים בסגלי האוניברסיטאות, אישרה באחרונה הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג הנחיות להתמודדות עם החסמים הניצבים לפני נשות האקדמיה. מסמך שחובר על ידי פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, והוא יופץ במוסדות להשכלה גבוהה.

פרופסור נעמי כרמון מהטכניון סיפרה לוועדה שמספר הנשים שדרגתן פרופסור מין המניין בטכניון היא 7% בלבד, למרות שהן מהוות 51% מהדוקטורנטיות. והדגישה בדבריה שוועדה בראשות פרופ' כרמי מאוניברסיטת בן גוריון המליצה על גיוס וקידום חברות סגל על ידי יצירת מרחב גמיש לנשים, בשלב הפוסט דוקטרט, כיוון שבשלב זה, נשים נמצאות בדילמה שגברים רווקים ונשואים לרוב לא נמצאים בה: הולדת ילדים . המלצת ועדת כרמי תובעת מהמערכת התחשבות בהורים, כולל הגברים. אין צורך לעשות הכל ברצף אחד. דבר נוסף וקריטי שהועדה ממליצה הוא שיהיו יותר נשים בוועדות שקובעות את קידום הסגל כי עצם חסרונן בוועדות מקבע את האפליה. (ההמלצה: 40-45% נשים בוועדות הקידום). פורמאלית, המל"ג וות"ת אימצו את המלצותיה, אומרת כרמון, אך בפועל אין תזוזה בשטח.

איש בדיון לא אמר כמובן את האמת המרה שהגברים שמים מכשולים מכוונים להתקדמות הקריירה של הנשים. יש אפליייה סמויה בפועל, אמרה כרמון, וסיפרה על תשובתו  של פרופסור מכובד לשאלתה: איך רוב הדוקטורנטיות הן נשים ובסגל הן מיעוט?  " הן לא רציניות" הוא ענה. ואני תוהה כמה שנות לימוד ומחקר צריך כדי לתת תשובה אידיוטית.

גילה גמליאל, שכיהנה בעבר כיו"ר הועדה לקידום מעמד האישה, סיפרה שבתקופתה כיו"ר היא ביקשה ממחלקת המחקר של הכנסת לבדוק ולהמליץ לכנסת כיצד לקדם נשים באקדמיה. הדו"ח קבור במגירה כל שהיא והיא ממליצה ליישם את ההמלצות בפועל. הן טובות, היא הדגישה.

סוכם שבתחילת הכינוס הבא של הכנסת, תתקיים ישיבה מיוחדת משותפת לשתי הוועדות על מנת לשמוע מהמל"ג וממשרדי החינוך והמדע כיצד הם מיישמים את המלצות ועדת כרמי לקידום נשים באקדמיה. כאמור למעלה, הם אומצו על ידיהם באופן פורמאלי בלבד.

התרבות הפטריאכלית היא תרבות אכזרית של מין גברי ששולט ומחונך להשיג את שליטתו באלימות ומין נשי שנחשב בזוי שנשלט ומחונך להיכנע מרצון ולהיות חביב וצייתני מרצון לשולט. השליטה הגברית מתבצעת על ידי סילוק הנשים מהמרחב הציבורי וממוקדי קבלת ההחלטות. נשים שמתקוממות על הכבלים הללו מנסות לתבוע מהחברה את זכותן לכבוד ולביטחון במרחב הציבורי מקבלות סוגים רבים של התנגדות לשינוי מצד הגברים. בדיון שנערך בוועדת החינוך התרבות והספורט יחד עם הועדה לקידום מעמד האישה נידנו שני סוגיות שקשורות לכך:

א. הפסקת ההטרדה המינית של גברים כלפי נשים במוסדות האקדמאים, הטרדה שמצמצמת את יכולת הנשים להרגיש בטוחות ומפריעה להן ללמוד, או לעבוד במוסד. ב. הפסקת חסימת קידום נשים בסגל האקדמאי.

יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה – עליזה לביא, הציגה בתחילת הדיון את בעיית הליקויים ונתנה לנציגי התאחדות הסטודנטים את רשות הדיבור. לנציגי הסטודנטים הייתה בטן מלאה כלפי המוסדות עצמם וכלפי המוסד הממשלתי,המל"ג, על טיפולם הלקוי כפי שפרסם המבקר בנושא ההטרדות המיניות. אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים, טען שכיוון שיש כשל מערכתי של הממסד האקדמאי בהפנמת החוק מבחינת מודעות ציבורית והטלת סנקציות משמעתיות כנגד התוקפים – הסטודנטים הקימו מערך משלהם מבחינה הסברתית ומבחינת עזרה לנפגעות/ים, בעזרת איגוד הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, אבל כיוון שהמוסד מטייח ולא מטפל בתלונות כנדרש בחוק – הפגיעות המיניות נמשכות ללא שינוי.

הממסד ממשיך לראות בנפגעות/ים אנשים עם בעיה פרטית שלהם ולא רואה את עצמו כאחראי ליצירת סביבה בטוחה עבורם. "האקדמיה אמורה להיות מגדל נאורות ולא לחכות שינזפו בה על שאינה מטפלת כראוי בהטרדות מיניות", טען רשטיק, ולאחר מכן פנה אל המל"ג בדרישה להקים מנגנון לטיפול הנושא אבל לא רק שהוא לא מקדם את הנושא אלא גם מתחמק משיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים. הסטודנטים כתבו מנגנון מפורט ואחיד לטיפול בבעיית ההטרדות לכל המוסדות, ומבקשים מהמל"ג לאמצו. התקנון נכתב יחד עם איגוד הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. גם יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ ד"ר עליזה לביא, יוצאת נגד התעלמות הממסד מהבעיה הקשה, ובמיוחד היא תוקפת את רוח המפקד שנושבת מלמעלה למטה, את הממשלה:

"במאי 2011 דרשה הוועדה לקידום מעמד האישה משר החינוך לפעול להנהגת נוהל אחיד ומנגנון דיווח על הטיפול בהטרדות מיניות בכל המוסדות האקדמיים, ולדווח לוועדה אחת לשנה. מאז נראה שהעניין לא זז, עד מועד סיום הביקורת של מבקר המדינה בנושא המל"ג כלל לא דן בבקשת הוועדה, לא נקבע מנגנון דיווח או נוהל. יש כאן כשל מתמשך".

אבי לב, עוזר מנכ"לית המל"ג הודה שיש מחלוקת עם אגודת הסטודנטים, אבל לא ציין שהמל"ג מתאמץ לפתור את המחלוקת ולמעשה נשאר אדיש לעניין – "הייתה מחלוקת על הדרך שבה הנושא צריך להיות מטופל. מה תפקיד המל"ג בשמירה על עצמאות המוסדות האקדמיים? השאלה אם תקנון אחיד לכל המוסדות יפעל בצורה יעילה. המכללות בנויות אחרת מהאוניברסיטאות. האם דבר כללי לכולם יפתור את הבעיה?”

לביא נזפה במשרד המל"ג בגרירת הנושא במשך שנים ובסיכום הישיבה הוחלט שמיד עם פתיחת מושב הכנסת הבא, 2 הוועדות – החינוך והתרבות עם קידום האישה, ידרשו מהמל"ג סיכום דברים עם התאחדות הסטודנטים והוצאת נוהל מחייב ומשופר להטמעת החוק ואכיפתו בכל המוסדות להשכלה.