ישיבת הוועד המנהל – 30 במאי 2013

ישיבת הוועד המנהל – 30 במאי 2013

נוכחים: דניאל דור, יפתח בריל, ליה נירגד, ורדה גיל, יונתן פלד, נירית שרון, בועז רקוץ', רובי פרידמן, טובה אוורבוך, ברוך אורן (הגיע באמצע הישיבה)

רשמו: ליה נירגד, יפתח בריל, ברוך אורן

 [message_box title="ריכוז החלטות" color="red"]

1.המשמר החברתי מסכים לסייע לקמפיין של רגב קונטס ושיר נוסצקי ב-10,000 שקלים, מכספים שיתרמו לצורך זה מהקרן החדשה.

2. הוועד ימליץ לאסיפה הכללית על שורת תיקונים בתקנון העמותה (הוועד דן בטיוטת שינויים שהועברה מראש, אישר את חלקם, דחה את חלקם ושינה את חלקם. ראו פירוט הטיוטה וההחלטות בהמשך)

[/message_box]

בעז: שיר נוסצקי ורגב קונטס ביקשו להיעזר בנו ב-10,000 שקלים לקמפיין הצבעה לבחירות המקומיות תחת הערכים של אזרחות פעילה הקרובים ללבנו – האם מאשרים? (הכספים ייתרמו לנו לצורך זה מהקרן החדשה).

כן, פה אחד.

עדכון גיוס רכז משאבים: התקבלו קורות חיים בשבוע הבא פגישות עם כמה מועמדים מבטיחים.  הנחתת. עבודה. – למצוא מישהו. צעיר שיקבל הנחייה מקלייב למס.

קרן מוריה אישרו לנו 20 אלף דולר, פחות ממה שציפינו. הגיעו 75 אלף ראשונים מקרן XXX [שם הקרן הושמט לבקשתה עד להכרעת הוועד המנהל באשר להיענות לבקשת החיסיון].

שינויי תקנון שהוועד מבקש להמליץ עליהם לאסיפה הכללית הקרובה:

בועז מקריא את נוסח השינויים המוצע –

[message_box title="השינויים המוצעים" color="red"]

סימן א': חברות-

– סעיף 2ג' (חדש):

דמי-חבר שנתיים לעמותה יעמדו על-סך 50 ש"ח.

(כיום, סעיף 2ג' מקנה זכות לוועד המנהל לקבוע את גובה דמי-החבר שיהיו חובה על החברים).

– סעיף 2ד' (חדש):

חבר אשר מילא את טופס בקשת החברות בעמותה ולא שילם את דמי החבר:

א. לא יוכל לפעול בעמותה כחבר מן המניין אלא רק כמתנדב.

ב. בתוך חודש מתאריך מילוי הטופס, לא תאושר חברותו בעמותה ותבוטל בקשתו ללא התראה נוספת (זו תוספת חדשה, מכיוון שכיום עדיין לא מוגדר בתקנון מנגנון תשלום דמי-החבר).

– סעיף 2ה' (לשעבר 2ד'):

פקיעת החברות בעמותה אינה פוטרת מסילוק התשלומים שהגיעו לעמותה מן החבר ערב פקיעת חברותו בעד התקופה שעד לפקיעת חברותו.

סימן ב': האספה הכללית-

– סעיף 6 (נוסח חדש):

האספה הכללית תכונס על ידי הודעה שתינתן לכל חבר לפחות 14 ימים מראש ובה יצוינו היום, השעה, המקום וסדר היום לאסיפה.

(כיום משך הזמן עומד על עשרה ימים, ומדובר בתוספת של ארבעה ימים).

סימן ג': הוועד-

– סעיף 12א'(חדש):

מספר חברי הוועד לא יעלה על תשעה (כיום מדובר על מינימום של שבעה, והאספה צריכה לקבוע את כמות חברי הוועד).

– סעיף 12ג' (חדש):

1- הגשת מועמדות לוועד המנהל תחויב בהגשת קורות-חיים, לרבות התייחסות לפעילותו הציבורית של המועמד. חברי-ועד מכהנים יידרשו לצרף פסקת קורות-חיים ובה יתייחסו לעשייתם במהלך כהונתם כחברי ועד-מנהל.

2- הגשת מועמדות לוועד המנהל תתאפשר עד 7 ימים לפני מועד האספה הכללית.

3- רשימת המועמדים, לרבות קורות החיים, תישלח לכל חברי העמותה לפחות 3 ימים לפני מועד האספה הכללית.

– סעיף 13א' (חדש):

הוועד יכהן מהיבחרו באסיפה הכללית למשך שנתיים, עד שאסיפה כללית אחרת תבחר ועד חדש; חבר הוועד היוצא יכול להיבחר לוועד החדש. (הנוסח התקף היום לא מתייחס לתקופת כהונה באורך מסוים).

– סימן 'שקיפות' (חדש):

1- תנועות כספיות/ כל מידע כספי הנוגע לפעילות העמותה, לרבות התקציב, התרומות, הוצאות השכר והתזרים השוטף, יהיה ברור ונגיש באתר לכל המעוניין, עד חודש מיום ביצוע הפעולה או ההחלטה התקציבית/ כספית.

2- שיתופי פעולה בין-ארגוניים/ כל שיתופי הפעולה של העמותה עם גופים וארגונים אחרים יפורסמו באתר בליווי פרוטוקול ההחלטה שהתקבלה ביחס לשיתוף הפעולה, לרבות הסכמים בכתב במידה ונעשו.

 [/message_box]

החלטות:

2 ג' (גובה דמי החבר) – הוסכם פה אחד לא לשנות את הסעיף.

ד' – אושר בנוסח מקוצר

2 ה' – נדחה

סעיף 6 – אושר פה אחד

12 א' (מספר חברי הוועד) – אושר

12 ג' – 1 – אושר בנוסח שרשום אצל בעז, בלי התייחסות מיוחדת לחברי ועד מכהנים

12 ג' – 2 – אושר

12 ג' 3 – אושר

13 א' – אושר

שקיפות 1 – הסכמה פה אחד

שקיפות 2 – הוצע נוסח חלופי: "כל הסכם כתוב של שת"פ יפורסם" – אושר

* ורדה העלתה את השאלה מה קורה אם נשארים פחות משבעה חברי ועד. דני יברר עם דורון.

[space height="15"]

רובי – מבקש לדבר על מדיניות העריכה באתר המשמר, ונושא דברים על פי טקסט כתוב. מוסכם שהטקסט של רובי יצורף לפרוטוקול, והוא מובא כאן:

 [message_box title="דברי רובי פרידמן" color="red"]

אני מעלה את הנושאים כאן כי הנושאים שהם בעצם נושא אחד שייכים לפורום הועד ולא דסק התוכן כפי שהוצג,בעיני הועד המנהל כשמו כן הוא אמור לנהל

תוך כדי תהליך הפרסום של העדות שלי מועדת הכספים ,גיליתי בימים האחרונים תופעה של התערבות מטעה מגמתית וחוזרת על עצמה בעריכת הכותרות והתוכן של עדויות המשקיפים המתפרסמות באתר.

אני לא רוצה להפחית מהחשיבות של זה,אנחנו מועלים א-באמון שנותנים לנו המשקיפים שנרתמים לעשייה ומקדישים מזמנם לעניין,ב- באמון שנותן לנו הציבור שאנו כמשמר ה"חברתי" מתיימרים להציג.

מלבד הכותרות המטעות בועדת הריכוזיות ותלונות המשקיפים כפי שהופיעו בשרשור בדסק

תוך כדי קריאת הדיווח של גדי קולקר המשקיף מטעמנו בעניין חוף פלמחים,דיון שבמקרה הייתי נוכח בו בעצמי,"נפל לי האסימון" שמדובר כאן בתופעה! הכותרת גם הפעם לא היתה של כותב העדות,וגם הפעם הכותב התמרמר נגדה בהיותה מוטית ולא נכונה! למירי רגב על כל שלל מגרעותיה האחרות יש דיעה מאד מוצקה ולא משתמעת לשתי פנים בעניין הבניה בחוף,ולא כפי שהוצג בעדות ,גם אם הסיבה היא נסיון לגרוף רווח פוליטי ונסיון להצטייר כחברתית,בועדה הביעה עמדה חד משמעית בנושא וזה שלא תהיה בניה על החוף בצד הצורך לפצות את הקבלן

קל יהיה להפיל את האחריות על העורך למשל או על קבוצת התוכן אבל כמו שעורך בעיתונים מתיישר לפי הקו של הממונים עליו,כך גם במקרה הזה הכשל הלוואי ואני טועה נראה מערכתי,

יתרה מכך,אני חושש שדפוס כזה של הטייה מגמתית של עובדות ישליך גם על שאר הפעילות שלנו בהם המדד החברתי למשל וכיוב'

במקרה הזה אל לנו להתמם ולהגיד שבכל מקרה יקראו לנו ה"שמאלנים האלה" כי לפי המתברר הדיווחים כאן אכן מוטים לפי המודל עיתונאות "מהסוג הישן" נגדה אנו יוצאים בעצמנו.

די אם יישב גורם שירצה לפגוע בנו ובעשייה הברוכה שלנו וישווה עדויות לפרוטוקולים כדי ל לערער את האמינות שלנו באופן שיפגע בנו קשות!

אני מעלה נושא טעון ,אבל לנגד עיני עומדת טובת העמותה והתפקיד הציבורי שלקחנו על עצמנו,אם אנחנו רוצים להשפיע באמת, אנחנו צריכים להשכיל ולתקן דרכינו,לצאת מהקיבעון והנטייה הטבעית אמנם,להתחבר לדומים ,אחרת אנשים טובים שבאים אולי ממקום אחר בקשת הפוליטית והחברתית,משקיפים ופעילים שיענו לקריאתנו למעורבות חברתית יבואו,יתרשמו מההון האנושי ,מליבת העשייה שלנו יבאו יצטרפו,אך עם הזמן אותם משקיפים יקלטו את הנרטיב וימשיכו הלאה , ישארו אנשים מהצד השמאלי שמאלה של המפה הפוליטית ,בעלי עניין כלכלי(נושאי משרות),ובעלי עניין חברתי שמתיישרים עם הקו הזה,במילים אחרות נשכנע משוכנעים, זו הסיבה שהמחאה לא מיצתה את עצמה,וזה מה שעלול לקרות גם לנו.

שאני מנתח ורואה במה ואיך אנו דנים בישיבות הועד האחרונות,אני מזהה ניסיון לבצר את המשמר והועד המנהל מפני כל מי שלא דומה לנו, מי שאולי לא מסכים איתנו 1ל1,זה פוגע בהתנהלות העמותה ,ובעיקר חוטא למטרה וליומרות שלנו כמשמר חברתי,

לא מאשים אף אחד אישית, עברנו דרך ארוכה עשינו המון,אנו ארגון שבהרבה מקרים לומד תוך כדי תנועה,מקווה שבמקרה הזה נלמד את השיעור הנכון,זה הרגע להתעשת לתקן את הכשלים ולהמשיך בעשייה הברוכה שלנו.

[/message_box]

דברי הקדמה – הסיבה שאני רוצה לדבר על הדברים כאן זה שאני רואה בוועד לא רק גוף שעוסק בעניינים כלליים, הוא אמור לתת הנחיות אופרטיביות, דברים שלא נדרשנו.

דני – מבקש לא לנהל את הדיון כעת. מדגיש: מה שאתה אומר חשוב ומשמעותי נורא.  תביא לנו בבקשה מסמך מפורט ותראה עדויות שהכותרות לא משקפות. תביא לנו לישיבת תוכן. נקבע לזה זמן ונדבר על הדבר הזה, חשוב ביותר שנקשיב לדברים שאתה אומר.

מבקש מהחברים להסכים להעביר הכול לישיבת תוכן, ולהתחיל במפגש עם טובה.

דני – טובה, קחי אותנו לאן שאת רוצה.

טובה – למה אני כאן? יש משהו במחאה שלחלוטין חופף את העשייה שלי בארגונים. הטכנולוגיה של מרחב פתוח למעשה מזמינה ומאפשר לאנשם לקדם מלמטה את מה שבנפשם. בארגונים מסודרים וגם בקהילות לא ממוסדות. כשפרצה המחאה זה שבה את לבי. פגשתי את ליה באלף השולחנות, ואח"כ פגשתי את הרעיון שהוא אתם בפייסבוק. מאוד מדבר אלי. ליה פנתה וביקשה אם אוכל לעזור, אני מודה על האפשרות לעזור ואני עובדת בהתנדבות. הצלחתי לגייס צבא של אנשים שיעזרו.
לא יודעת הרבה עליכם, אבל אני לא לגמרי בורה. אני אשמח, אם זה לא ייראה לכם מאוד משונה === לוקחת עט, ושואלת- אם יש לי מטה קסם, ואני יכולה לעזור לכם לבנות תהליך שיענה על שאלה אחת, מה השאלה הכי חשובה כרגע למשמר החברתי?

יונתן – איך משנים את המציאות. דרכים לשנות מציאות חברתית בארץ, כיום ואילך. עונה לשאלה של טובה מה לשנות – לסלק את העוול ואת האי צדק בארץ שהתפתח בצורה קיצתונית בעשרים השנה האחרונות. הכיוון ממש מפחיד אותי.

ורדה – הדבר שאנחנו צריכים להשיג, ובאמצעותו נגיע לכל השאר – איך להגיע לכמה שיותר קהלים שיהיו מעורבים בעשייה שלנו, שיהיו שונים מאיתנו.

יפתח – איך להצליח להשתמש בעבודה של מספרים יותר ויוןתר גדולים, במעגלים יותר ויותר רחבים, שישתתפו בפעילות שלו או ייצרו פעילות חדשה. שהיעילות הארגונית שלנו לא תגביל את היכולת של אחרים לתרום. איך אנחנו יכולים לגרום לארגון לייצר מעגלים גדלים של פעילות אוטונומית. טובה מנסת – איך אנחנו יכולים להמשיך ולגדול כשהאנשים שמצטרפים אלינו יכולים להמשיך ולייצר דברים, ולא להיות מופעלים מגבוה.

רובי – איך אנחנו מגיעים למצב שמוצאים את המכנה המשותףהרחב ביותר, משאירים איש איש את האג'נדות הפרטיות בבית. איך יוצרים את המכנה המשותף הרחב ביותר שיאפשר את הצמיחה של המשמר החברתי למקום שבו אנחנו מתמקצעים ברמה שאנחנו מצליחים להוכיח שהכול קשור בהכול. מצליחים להוכיח שכל ההפרד ומשול  משרת רק דבר אחד… אם לא נמצא את המכנה המשותף הזה לא נצליח להוכיח שיש פה הפרד ומשול אחד גדול מ1948 אם לא לפני. טובה מנסחת מחדש – איך מוצאים את המכנה המכנה המשותף הרחב ביותר והעמוק ביותר, איזשהו סוג של סינרגיה שמאפשר פעילות שלנו אשר תביא לזה שאנחנו נבין שעובדים פה על כולנו פה. מרגע שיבינו, זה יפסיק להתקיים. אחרי מלחמה עקובה מדם…. אנחנו צריכים להיות מלוכדים.

נירית – איך מביאים כמה שיותר אנשים לאותה מודעות ולידע ולראייה שאני הגעתי אליה בשנתיים האחרונות לגבי החברה והכלכלה. טובה: עם העבודה של השנתיים אספת איזו חוכמה, שהיית רוצה שתהיה נחלת הכלל. נכון? נירית: כן. טובה – במשמר? נירית – בחברה בכלל.

דניאל: אלך עם המושג של ארגון גרילה שהיה מאוד משמעותי לנו בחצי השנה הראשונה. אנשים מדברים כאן על משימות ענק,אני בעד. אני שואל – איך ארגון שפעל באופן קלסי כארגון גרילה יכול להמשיך לגדול ולא לאבד את החיות, הגמישות והתום הילדותי, להפוך לארגון גדול שהוא עדיין ילד. עשינו המון מהלכי הכנה לקראת המצב של להפוך להיות ארגון גדול ומשמעותי. איך אנחנו ממשיכים עכשיו להתנהל כמו שהתנהלנו עד עכשיו, ביצירתיות הזאת. טובה: איך אנחנו בתהליך ההתמסדות שיידרש מאיתנו ונדרש כרגע בשום אופן לא מאבדים את האותנטיות, את הטריות, את החיים בקצה. לא להתיישב בנוח.

ליה: שאלה אחת? [חושבת מחשבות עמוקות] איך מאזנים בין ה…זה בדיוק הנושא של רובי: איך מאזנים בין התרבות הפנימית שאנחנו מנסים לקדם לבין המקצוענות שאנחנו מנסים להשיג. איך אנחנו שומרים על הערכים שלנו כארגון? בשם המקצוענות היו לנו ויכוחים גדולים בשאלה איך אנחנו שומרים באותו זמן על ערכים שחשובים לנו. האם אנחנו רוצים שכל אדם ישקיף בכנסת, או לבנות שדרת משקיפים מקצועיים? איך לא מתפתים למקסם השווא של המקצוענות? [טובה מחדדת: איך נשארים עם עקרון ההכללה, ולא מתפתים להדרה בגלל שזה יותר נוח, יעיל וכו'].

בועז: אני לא יודע אם שאני אחדש. אני חושב שבדומה לאקרובט על חבל שצריך לשמור על איזון, אנחנו "משמר חברתי", בניגוד לגופים אחרים. זה מתבטא במשקיפים – אנחנו עושים מוניטורינג ולא לוביזם בשכר – אבל גם יש לנו תפיסת עולם שבה קיימת הדדיות בין זה לבין תפיסה חברתית. השאלה שלי: איך אנחנו ממשיכים לשמור על איזון אקרובטי בין שתי הרגליים האלה, ולאורך זמן? דיברו כאן במונחים של גמישות, חמקמקות וגרילה. הג'ינגול הזה הפך אותנו למשהו שאי-אפשר לפצח, ומצד שני הוא מאוד אותנטי. [טובה מחדדת: אתה רוצה איזון בין שני דברים, או ריקוד ביניהם? בועז: ריקוד]. אני רוצה איזון בין האזרחות הפעילה, שאיננה תלויה בדבר, ומצד שני – דגל, קריאת כיוון, אג'נדה, שאנחנו רוצים לקדם.

טובה: אני מאחלת לכם לשלב בין ידיעה ברורה ובוטחת לספק תמידי. זמננו קצר ואי-אפשר לפתור הכול בשעה. בסבב שני היינו יכולים לבקש מהמשתתפים לתאר איך ייראה המצב אחרי שכל מה שאנחנו מבקשים קרה.

ליה: המטרה שעומדת בפנינו כרגע היא פחות לדון בחזון עצמו, ויותר לקבוע כיצד מנהלים את התהליך.

ורדה: הייתי בהרבה תהליכים של גיבוש חזון, והחשש הוא שבסופו של דבר התהליך הארוך יסתיים בכך שתולים את המסמך על הקיר. יש אצלנו המון סתירות שמלוות אותנו, וחשוב שימשיכו ללוות אותנו. כל מי ששותף למשמר החברתי צריך להחזיק בהבנה הזאת.

טובה: אני מבינה מדבריך כך – את מבקשת תהליך חי, שיסתיים במשהו שאפשר לבצע ולא רק לתלות על הקיר.

ורדה: התהליך יהיה חי, והוא גם יאפשר למצוא פתרונות.

יפתח = המטרה צריכה להיות להתקדם באופן דמוקרטי ומשתף לשלב טוב יותר של ההתנהלות והמבנה הארגוני שלנו. המבנה הארגוני אמור להשתנות, ולא רק תודעתם של המשתתפים באופן מופשט, כי המבנה חזק יותר מהתודעה.

רובי – אני אשמח שיהיה לנו בסופו של התהליך הזה כלים. לא תקנות ששמים על הקיר. טובה = להיפגש עם דרכי התנהלות שמוצאים חן בעינינו. אבל לא במובן שמישהו יעמוד ויתן כלים, אלא מעצם התהליך תיפתחנה אפשרויות שמתאימות לארגון שאתם רוצים להיות.

דניאל – השנתיים האחרונות היו אינטנסיביות בצורה מטורפת, למדנו המון תוך כדי ריצה, וחלק גדול מהדברים לא עצרנו לרגע להמשיג. יש המון הרגלים טובים ורעים שנוצרו, שלא עסקנו אפילו לרגע בראייה רפלקסיבית שלהם. אולי אנחנו לא צריכים לשנות כל כך הרבה מהאופן שבו אנחנו מתנהלים, אבל יהיה הישג גדול כבר בזה שנהיה יותר מודעים. יש מצבים שבהם אנחנו צריכים לעושת החלטה ספציפית= כקבוצה אנחנו יודעים מה לעשות, אבל אנחנו לא יודעים מה העיקרו ןשעל פיו החלטנו. טובה: שהתהליך יתן התבוננות עלינו ויאפשר לנו לתת שם לדברים. יש לנו המון חוכמה, אנחנו צריכים לדעת לנסח אותה.

ליה – בעניין התהליך – מחד רוצים תהליך שמאפשר לאנשים לקחת חלק. רוצים לפתוח את התהליך. מאידך, יש לנו ידע וניסיון שכבר עובדים לפיו, חזון שעובדים לפיו, והייתי רוצה לוודא שהתהליך לא גורם לאובדן דרך.

טובה  – צריך להיות קול למי שאין לו קול, אבל דואגים לא לאבד את הדרך. ליצור מרחב שמאפשר לזה לקרות גם בלי לאבד את מי שאנחנו.

ורדה – המושג – קוים אדומים. מרגישה שזה מה שאנחנו שואלים על עצמינו. איפה הגבולות שלנו.

טובה  – בואו נזכור שדינמיקה של חרדה ופחד יוצרת מפלצות. מי שלא מתאים נשים מחוץ לגדר.

רובי – איך לא נופלים לשיטה הישנה. ואיך מוצאים חוקים ותקנות.

ברוך – פחדים והרבה התגוננות. שיוצרים בעיקר חסמים. מחפש ביטחון ושקט, שייצור מרחב לחדשנות וכוחות חדשים. כי כרגע עם הרבה הערכה למ מרגיש חוסר צמיחה, חוסר יעילות מסויימת. מרחב ציבורי, מגוון. דמוקרטיה אקטיביסטית. שטוחה. זהות וזה.

 טובה –  כשהזהות והבהירות של הגרעין ברורה, מובנת, אז הצורך בגדרות פוחת.

יפתח – יש מקרים שהגרעין עמום אז צריך גדרות. ויש מקרים אחרים שהגרעין  עצמו מפוצל.

ברוך – בקבוצות אחרות מצליח להביא את הערכים שלי ולעשות איתם דברים שמחזקים את הקבוצה. כאן מרגיש שהערכים שאני מביא מייד מעוררים מפלצות. ואז אני קצת מתקפל עם זה.

טובה – סוג השיח, מה הוא נותן?

יפתח – עוזר להבין על איזה מבנה מדברים. האם אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים או שאנחנו פשוט במאבק על איפה שאנחנו נמצאים?

טובה – ממקדת כדי שיהיו ערכים שהם נחלת כולם. שהערך הוא – שתמיד נהיה קבוצה שיש בה מרחב למחלוקות. מרחב לאי-ידיעה. סתם כדוגמאות לערכים.

סיפורים. מבקשת להקשיב עם הגוף, לראות מה מזה בא לנו לקום ולהתחיל לעשות.

  • חקר מוקיר – בשאלה- מה נותן לנו חיים. כקבוצה. מה הרגע שבו אמרתי – תודה על זה שאני כאן ברגע הזה. ואז לחקור מה הרגע הזה אומר לי. מה הרגשתי שם. להביא סיפורים שנושאים את הטוב ביותר האפשרי. וזה תהליך שאפשר לעשות בכל גודל קבוצה, כולל מאות א:נשים. המטרה: BEST PRACTICES. ארגון שלומד את עצמו על עצמו.
  • יש במניין הזה קוורום מספק. העשירייה הזו עושה תהליך ושולחת אותו לכולם. או מכנסת חוגי בית של כולם שמבררים לעצמם מה המשמעות של זה. יפתח: כך יצרנו את השינויים בתקנון.
  • OPEN SPACE. מי קהילת האיכפתיה, STAKE HOLDERS, של העניין הזה? הועד, הדסק, חברי עמותה, עובדים שכירים, המתנדבים הפעילים, המתלבטים שהם בעדינו, עם ישראל, התורמים שלנו, העיתונאים שמלווים אותנו. אז יכול להיות שברוב עם נרצה להזמין גם מתנגדים. אבל לצוות המכין נזמין את אלו שבאמת איכפת להם. והם יהיו אלו שלוקחים אחריות להכין את האופןספייס, במקום ההנהלה.יש איש בשם הריסון אווינג, בראשית שנות השמונים היה בקבוצה של 60 איש שהתכנסו בנושא של השתנות ארגונים ORGANIZATIONAL TRANSFORM. הוא עבד על זה כל השנה. בסוף 4 הימים יושב עם אנשים על הבא ושואל. כולם מאוד נהנו. ושאלו איפה היה הכי משמעותי? התשובה –  בהפסקות! אחרי המרטיני הראשון להרגיע את האגו, אם האנשים מרגישים הכי משמעותיים  בזמן הלא מתוכנן, אז בשנה הבאה אם יש 60 אנשים שיודעים מה הם רוצים, אז פשוט נעשה הפסקת קפה. אחד היישומים של זה הוא UN-CONFERENCE. הצורה היא מאוד פשוטה, אנחנו יודעים איך להיות בהפסקה. רק איזושהי שאלה פתוחה. המגוון הוא הערך. התנהגות כמו בהפסקה:היו מוכנים להיות מופתעיםאין סדר יום. יש רק את השאלה שהביאה אותך לשם – על מה בנפשי? על מה אני רוצה לדבר עם אנשים אחרים? לדבר על זהות. בחדר האדום. ודני בחדר הירוק ידבר על גרילה.סדר היום – מטריצה ריקה.מי שבא הם האנשים הנכוניםמה שקורה הוא הנכון ושצריך לקרות

    זה מתחיל כשזה מתחיל וזה נגמר כשזה נגמר.

    חוק 2 הרגליים – תשתדלו שהראש שלכם, הלב שלכם, ושתי הרגליים שלכם, יהיו באותו מקום. וכדי להדגיש שזה לגיטימי, יש תפקיד יוזם הקבוצה, ותפקיד השני הוא להצטרף. ועוד שני תפקידים – דבורים ופרפרים. דבורים – רוצים גם וגם וגם – בתשע יש 4 קבוצות שמעניינות אותי – אני יכולה לאבק. הפרפרים – בחרת להגיע אבל מה שבא לך זה לשבת על ענף ולהיות יפה – אם זה מה שמתאים, עוף על זה.

    צורת עבודה כזו מאפשרת למי שהגיע, ליצור את האג'נדה. זה מאפשר לנושאים מפתיעים לצוף. מאפשר רנטגן ארגוני. נושאים שלא חשבנו או חדשניים – מופיעים על פני השטח.

ליה – מכיוון שהרחבת על המרחב הפתוח, אז אם תוכלי לפרט קצת על החקר המוקיר.

דני – בכל אחד מהדברים – לא הבנתי איך מהסיבוב של כולם בתוך החלב, נהיית חמאה.

טובה – למשל במרחב הפתוח – אפשרי להטיל על הכלל להתמודד (או לא להתמודד) עם גיבוש חזון, וכן אפשרי גם שמישהו מהועד יעשה את יזימת גיבוש החזון באחד מהמרחבים.

יפתח – התוצר הוא תיעוד של אירוע?

טובה – אפשר להגדיר אילו תוצרים רוצים.

החקר המוקיר- DISCOVER, DRAMING, DESIGN, DESTINY – וזה תהליך יותר מונחה.

UNCONFERENCE – זה אופן ספייס מסוג שמאפיין דווקא את הטקים.

ליה – אני חושדת. יש כאן הרבה מאוד כח סמוי בתוך הצוות שמגבש את התוצרים.

טובה – זה מאפשר ריבוי תוצרים.

יפתח – זה חומר גלם. השאלה האם נותן אנשים סמכות. ומה האחריות שלהם? למשל, בתהליכי שיתוף ציבור של עיריית תל אביב. מרגישים שיותר מאפשרים להוציא קיטור ופחות שיתוף בסמכות.

טובה – שיתוף הוא לא התבוללות. הוא אומר – נותן הזדמנות להשפיע, מבלי להגיד באיזה אופן אני מושפע. ואי אפשר לשתף בתפקיד המנכלות את כולם. יש תפקידים שלא ניתן לשחרר כשאני משתף. דווקא בעת"א את התהליכים אני מכירה. פארק ההשכלה וקריית ספר הוא תלמיד שלי. גם ברחוב אבן גבירול היו לפחות 20% שהרגישו שניצלו אותם – כי נתנו רעיון והרעיון לא התקבל. זה נשקל וזה לא קורה.

  • SWOT –  – כוחות, חולשות, איומים והזדמנויות.

יש פה מהלך שהתחיל מאנחנו צריכים חזון. והמשיך ל-אנחנו צריכים תהליך. התוצר המרכזי הוא השתייכות, בהירות, סינרגיה. ואולי גם חזון שנתלה על הקיר. כלומר יש כאן 2 ערוצים שצריכים הזנה, וכדאי לדבר על הדברים הללו. וכדאי שניפגש שוב.

דני – אשמח להפגש שוב. וגם ארצה לקבל דברים בכתב. עדיין לא מבין איך הדינמיקה יוצרות תוצרים.

מעגל סיכום.

בועז. מסכים שצריכים גם תהליך וגם ערבוב-מכונת-כביסה. בנוסף – הובלתי תהליך חזון של האסיפה הארצית.

יפתח. הצלחנו להעלות דברים ואני עדיין לא בטוח שהם עונים על הצרכים שלנו.

ורדה. אני יודעת מה צריך לקרות.

יונתן – הישיבה הרגועה ביותר.

רובי – נהניתי בשלב הראשון של השאלות.

ברוך – כן.

נירית – השאלות הדליקו אותי.

דניאל – אני יותר רגוע.

ליה – פעם ראשונה שמצא חן בעיניי מי שאנחנו. כי בד"כ אני יוצאת בהרגשה אחרת.

תודה לורדה על האירוח.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs