ועדת החינוך על חוק הסופרים והספרות: "מניעה חוקתית" להגבלת ההנחות בחנויות הספרים

ועדת החינוך על חוק הסופרים והספרות: "מניעה חוקתית" להגבלת ההנחות בחנויות הספרים

ועדות: ועדת החינוך, התרבות והספורט; נוכחים: איתן כבל, יעקב מרגי, לימור לבנת, עמרם מצנע, רות קלדרון

ח"כ עמרם מצנע, יו"ר הוועדה, פתח את הישיבה השנייה של ועדת החינוך של הכנסת בנוגע לחוק הסופרים והספרות. הוא הציג את סדר הדוברים וקבע שלאחר מכן יתקיים דיון על סעיפי החוק.

ח"כ רות קלדרון היתה הראשונה לדבר, וביקשה לשתף את הנוכחים בגילוי נאות: לפני כ-13 שנה פרסמה ספר בהוצאת כתר, ולפני 3 שנים חתמה על חוזה לפרסום ספר עם הוצאת ידיעות אחרונות. דבריה נאמרו לאחר שאתמול פנה אליה אחד מהגורמים האינטרסנטים הנוכחים בישיבה, והפנה אליה את השאלה אם לא נוצרת בעקבות זאת בעיה עם השתתפותה בוועדה. קלדרון הוסיפה שהיא שלחה את הפונה לסעיף בחוק שקובע שאין מניעה שתשתתף בוועדה.

פרופ' יוג'ין קנדל ביקש להגיב להערות שהועלו בדיון הקודם: "אנחנו הכלכלנים מיומנים בניתוח שיוויי משקל שאחרים לא מיומנים בכך. אנחנו טענו שהצעת החוק נולדה משום ששיווי המשקל הנוכחי לא טוב, ולא יכול להיות טוב ללא התערבות. כאן אנחנו משנים את כללי המשחק, השחקנים ישנו את ההתנהגויות ויתאימו עצמם זה לזה."

עוד הוסיף קנדל ואמר שהם חושבים שבתוך החוק יש מספיק כלים לשיווי משקל, אם כי זה לא באחריות של 100%. קנדל גם התייחס לטענה שהעלה בישיבה הקודמת עו"ד דודי תדמור, בדבר עלייה צפויה במחיר הספרים. לדעתו ולדעת המומחים, מהלך כזה יהיה יעיל, כי היום הספרים נמכרים מתחת לעלות הייצור שלהם.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת העירה כאן שמחירם הנקוב של הספרים יעלה בפועל, אך מחירם הקטלוגי ירד, והזכירה לנוכחים שגם במקרה זה, מדובר בספרים חדשים בלבד בתקופת ההגנה על מחירם.

פרופ' קנדל המשיך לתאר את שיווי המשקל החדש שאמור להיווצר בשוק בזכות הכלים שבחוק:

  1. מחיר הספר. בהינתן החוק, הוא מצפה לעליית כוחן של החנויות הקטנות ולהקטנת כוחן של הרשתות.
  2. הגבלת היכולת של רשת ההפצה תגביר את התחרות בין הרשתות, בהנחה שהתחרות לא תהיה על המחיר אלא על איכות השירות, מבחר הספרים וכדומה.
  3. חוזה שנתי, שבו כל צד קובע את הרווחיות לשנה מראש. זה גורם להיעדר אפליה בין החנויות הקמעונאיות, ומעביר את הכוח מהקמעונאי למו"ל, שהוא זה שקובע את המחיר. המו"לים יתחרו ביניהם, ותהיה תחרות הוגנת של כל שרשרת הערך שיוצרת פה הספרות העברית.

קנדל הרחיב ואמר שזה שיווי המשקל שמתאים לכולם, ושאם מו"ל יהפוך את הרשת לקמעונאית של ספריו בלבד, במחיר 30 ₪ לספר לדוגמה, זו תהיה עילה לפנות לוועדה להגבלים עסקיים. לוועדה זו יהיה ממונה ספציפי שיאסוף נתונים ויקבל עזרה בניתוחם מהמומחים.

עוד הוסיף קנדל שלוועדה יש סמכות לדרוש פירוק של בעלויות אנכיות: "אנחנו לא יכולים לחוקק חוק נגד גוף שרוצה לקטוף רווחים בזמן קצר, אני מקווה שלכולם יש רצון לחשוב על הטווח הארוך."

לסיום, ביקש פרופ' קנדל להתייחס להצעת ח"כ הורוביץ להגביל את ההנחות לחנויות. לדבריו, הוא ויועציו הפעילו חוות דעת של מומחים מהאקדמיה, והגיעו למסקנה שזו "פגיעה לא מידתית". מאידך, הוסיף, אם שיווי המשקל הטוב לא יתממש, ושיווי המשקל הפוגעני יופיע, הם יוכלו להתערב ולהמליץ לכנסת להתערב גם כן.

עו"ד דודי תדמור, נציג ההוצאות כנרת זמורה ביתן ומודן ורשת צומת, התייחס לכמה נקודות:

  1. החוק הזה הוא חסר תקדים, על פי עמדת המציעים יעלו מחירי הספרים בכשישים עד שבעים אחוז לצרכן. לא זכור לי, אמר, חוק של העלאת מחירים, וגם אין לנו שום הוכחה או נתונים אמפיריים שהספר נמכר מתחת למחיר עלותו, למעט פגיעה בסופרים.
  2. את הצורך לאפשר מגוון ספרים אפשר לפתור בלי חוק, וגם את הפגיעה בסופרים. "האם הכנסת רוצה לקרטל תעשייה בקשיים?"

השרה לימור לבנת הגיבה לדבריו ושאלה את עו"ד תדמור: "אם הכל כל כך פשוט וקל, למה אתם לא פועלים לשינוי המצב?". הדוברת הבאה היתה הסופרת גלית דהן קרליבך, שציינה בפתח דבריה שהיא מדברת בשם עצמה. לדבריה, "האויב של הסופרים הוא הדמוקרטיה: ברוח הניו-אייג' ששורה על הכול, יש בעיה שלכל אדם יהיה שוויון."

אחריה דיבר ח"כ יעקב מרגי, שהסכים עם עו"ד תדמור, טען שזהו החוק היחיד שבא להעלות מחירים. "צריך לעודד את הסופרים. מי שיש לו פרפרים בבטן, אמנות, הוא יקיא אותה. לא כולם נולדו שווים. גם התנ"ך נכתב בשפה גבוהה. תנו לכוחות השוק לעבוד, אל תתערבו."

הדברים המעניינים והמדאיגים במיוחד נאמרו על ידי צלי רשף מהוצאת כתר. "אני מסכים עם חלק מדברי עו"ד תדמור. מחיר הספרים יעלה. כמות הספרים תקטן. אבל יש דבר אחד שלא מטופל בשוק הזה. קנדל דיבר במונחים של פֵייריות ונחמדות, שיעצבו את כוחות השוק. אבל ייווצר מצב שבו יהיה רווח גדול יותר על כל ספר, ומי שיחליט מי ירוויח מכך, יהיו הקמעונאים.

"בשבוע שעבר," סיפר רשף, "היה לחץ פיזי בלתי מתון, בעיקר מצד סטימצקי. הם הפסיקו לקחת ספרים מאיתנו בשבוע האחרון, ואמרו שההנחה הולכת להיות 60%. האינטרסים כאן הפוכים: אם החוק לא יטפל ברווח של הרשתות, המו"לים יסבלו."

רחלי אידלמן מהוצאת שוקן בקריאת ביניים: "זו מאפיה, לא יקנו ממך."

רשף: "אמרו לנו שאנחנו תוקעים סכין בגב של סטימצקי. אני רוצה לצייר את התמונה אם החוק יעבור במצבו הנוכחי: פעם בשנה יתנהל מו"מ על גובה ההנחה. הקמעונאי יגיד: זו ההנחה. רוצים – טוב, לא רוצים, לא טוב.

"כיום, 70% מהמכירות שלנו [הוצאת כתר] בסטימצקי, כי צומת לא רוצה למכור אותנו. אם סטימצקי תחייב אותנו להעלות תמלוגים לסופרים, קנדל אומר, אל דאגה, הכול יסתדר. אבל לא זה מה שיהיה. אם רוצים להעביר את החוק הזה בלי לטפל בבעיה של ההנחה לקמעונאי, אל תעבירו אותו, לא נוכל להתמודד איתו. מי שיושב בצד האקדמי או הפרלמנטרי, חושב שאפשר לדבר על מודלים של צדק ואחריות. הממונה על ההגבלים העסקיים לא יאפשר לנו להתאגד, לכן לא נוכל ככוח אחד – כל המו"לים – לנהל מו"מ."

אבי שומר, מבעלי רשת צומת, אמר בפתח דבריו שאינו מתנגד להצעת החוק, אך עולות כמה תהיות:

–          אף אחד לא טרח להתייעץ איתנו. אם תבדקו את מאזני רשת צומת, תראו שלא אנחנו הרווחנו מהתחרות.

–          הצעת החוק נוטלת מידינו את ניהול הרשתות. יש לחץ לקדם את כל הספרים. אולי נציג את הספרים לפי הצבע שלהם.

–          החוק צריך להיות מידתי וחוקתי. במתכונתו הוא כיליון. אם המצב כ"כ גרוע, איך נספרו במחשבי צומת 1521 ספרים חדשים השנה?

השרה לבנת: אין להתייחס לנתוני הספרייה הלאומית, שכוללים ספרים פרטיים. מספר הספרים הוא לא תכלית העניין.

שומר: "אני מציע שתזמיני למשרדך בהקדם מספר מצומצם של נציגים. מדובר במספר שעות ונגיע בהקדם להסכם".

עו"ד שרון כ"ץ, נציגת סטימצקי: "החוק במתכונתו הנוכחית יוצר לסטימצקי בעיות. הוא לא מטפל בבעלות האנכית. לנו צפויה הקטנה במחזורי המכירות. יש לנו מועדון קוראים שנהנה מהנחות. לא ברור ומובן שנתמוך בחוק הזה, ובכל זאת, סטימצקי תומכת בחוק, מתוך הבנה שאי אפשר להמשיך ככה. אצלנו אין תגמול על ספר מסוים, אנחנו לא נוהגים כך. הענישה לא מדאיגה אותנו. עם זאת, ההצעה להגביל את ההנחות לרשתות, מהווה עבורנו הרבה מעבר לקושי. לא נוכל להמשיך לפעול במתכונת הנוכחית. לנו לא ברור מה יהיה מחיר הספר. ישנן עלויות שאינן תלויות בספרים: שכר דירה בקניונים, וכו', ובמצב שבו אנחנו נעולים משני הכיוונים, מקשה עלינו. במקרה הפחות גרוע: ייסגרו חנויות בפריפריה. לתפיסתנו יישאר מספר מצומצם של חנויות. אנחנו מוכנים לפתוח את המאזנים ולהוכיח מה התועלת [בחוק] אם לא יהיה היכן למכור את הספרים. מבחינתנו, אין כאן מקום לניסוי ותעייה, לא נוכל להתנהל באפן זה בהגבלת הנחת החנות.

יו"ר הוועדה ח"כ מצנע: אז איך פותרים את הבעיה?

עו"ד שרון כ"ץ: אנחנו מקבלים את החוק כפי שהוא.

ח"כ נסים זאב מש"ס: "אני מסכים שכולם ישלמו באיזו צורה. למה אי אפשר לתגמל בקרן את הסופרים? בירקות ופירות משמידים עודפים כדי לשמור על המחיר."

השרה לבנת: אתה מציע לשרוף ספרים?

ח"כ כבל: "אני יושב בדיון לבקשת הרצוג. מקודת מבטי, בשרשרת המזון הזאת, וכאדם קורא, ארצה להיות חלק מהתהליך הזה: סופר וצרכן. כל החבורה שבתווך, היא סוג של סוכן.צריך למצוא את האיזון שזה נהנה וזה לא חסר.אם בשורה התחתונה הסופר אינו יוצא נשכר מכך, זה מה שקובע את עמדתי"

רני גרף מהוצאת גרף: "אני אחד המו"לים העצמאיים האחרונים בישראל. אני לא קשור לרשתות, לא לכוורת של ידיעות אחרונות, ואני מצליח להחזיק את האף מעל המים ולשרוד. יש לי שתי סדרות לנוער מאוד מצליחות. ג'סי ג'קסון מכרה בסביבות מאתיים אלף עותקים, השנייה מתקרבת לזה. אני מופיע ברשימות רבי המכר בשתי הרשתות שבוע שבועיים, לא כך ברשימת החנויות העצמאיות. אני אומר זאת לא כדי להשוויץ, אלא כדי לומר שבישראל שתי רשתות ששתיהן אינן נקיות מהעדפות. השוק הוא לא חופשי – הוא דיקטטורה כלכלית. לדברי צלי רשף, אני מסתכן עכשיו. ישראל היא המדינה היחידה שבה הספרים נכנסים למבצע מיד אחרי ההדפסה – אפילו בארה"ב זה לא כך. ואילו אצלנו, בעלי הרשתות מעניקים לעצמם הנחות מפליגות שמגיעות לשבעים-שמונים אחוז, ומי שתקוע בייצור הוא המו"ל."

יו"ר הוועדה מצנע: "אני חושב שיש מניעה חוקתית להגבלת ההנחה." תמר פלג, מהספרייה החדשה: "יש לנו הצעה חדשה, להגביל את גובה ההנחה, ולקבוע את הפער בין ההנחה הנמוכה לבין ההנחה הגבוהה".

פרופ' קנדל: "בתור בוגר שיקאגו, אני לא עושה את ההתערבות בלב קל, אבל בגלל שמעבירים את הספר לשוק בלי עלויות שהושקעו כבר, ההתערבות הזאת בלתי נמנעת. הטיעון של קרטליזציה מגוחך. מה שאנחנו עושים זה שמי שקובע את המחירים זה לא שני גופים אלא עשרות גופים".

ולגבי האלטרנטיבה: ההתערבות בין הקמעונאי למו"ל לא נכונה. הצענו להקים קרן שתתמוך גם בסופרים וגם במו"ל. שינינו את דעתנו בצורה דרסטית, כי 1. הבנו שלא משנה כמה ערך נוסיף לחלקים, כי העסק יישאר בצד הקמעונאי. 2. היתה התנגדות גורפת של הסופרים, ידועים יותר או פחות, שאמרו שמי צריך קומיברים."

הישיבה ננעלה בהכרזלת יו"ר חה"כ מצנע על המשך הדיונים על סעיפי הצעת החוק בשבוע הבא.

One comment

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs