נוכחים: ליה נירגד, יונתן פלד, ורדה גיל, טובה אוורבוך, דניאל דור, נירית שרון, יפתח בריל, ברוך אורן, טליה גורודס
רשם: יפתח בריל
[message_box title="החלטות" color="red"]
1. הוועד מבקש להעביר מסר למנכ"ל, שהטיפול בעובדה שוועדת הכספים לא הכניסה אנשים להצבעות על התקציב וחוק ההסדרים אמורה לעלות לראש סדר העדיפויות שלנו.
2. הוועד ממנה את ליה, ברוך וורדה לצוות שיעבוד עם טובה על הכנת ה"מפגש הארגוני"; באחריותם לנסח בתוך כשבוע קול קורא לפעילים להשתתף בצוות ההכנה.
3. הוועד מסמיך את הצוות האמור לקבוע לפי שיקול דעתו את מתכונת המפגש.
4. הוועד מסמיך את ברוך אורן ויפתח בריל לעמוד בקשר עם שיר נוסצקי ורגב קונטס ולתאם, בעלויות ארגוניות מזעריות, את הקמפיין המשותף שבניהולם.[/message_box] [space height="15"]
ליה – בועז יעביר לנו בימים הקרובים את פירוט התקציב לאור השינויים הדרושים בתקציב. אנחנו מתנהלים כרגע בין התקציב ה"שמן" לתקציב ה"רזה". לא הייתה התקדמות עם גיוס הכספים, רכזת המשאבים אמורה להיכנס לתפקיד בקרוב. השינוי המהותי האחד הצפוי בתקציב הוא שהכסף שנחסך בידי בועז, עקב הוויתור על העסקת רכז אדמיניסטרטיבי, בועז מבקש להעביר למימון רבע משרה נוספת לארן עם תחילת הליווי של הקליניקה המשפטית שלנו.
דניאל – אני אשמח שהוועד יעביר מסר חזק לבועז, שהעובדה שוועדת הכספים לא הכניסה אנשים לדיון ביום רביעי אמורה לעלות לראש סדר העדיפויות שלנו. זה רגע קריטי בשבילנו. צריך להדליק נורה אדומה ולהעביר את המסר לבועז.
הצבעה: מעבירים לבועז את המסר שדני ציין. אין מתנגדים.
מעקב אחר ביצוע החלטות מהישיבה הקודמת
יפתח – מקריא את ההחלטות מפרוטוקול הישיבה הקודמת ומברר מה התבצע. שני דברים חשובים שלא בוצעו עדיין: תיאום הפרסומים על האפשרות להירשם לחברות בעמותה (באחריות המנכ"ל) ורישום הסימן המסחרי של המשמר (באחריות הגזבר).
ורדה – צריך לחזור למסמך החזון המקורי שהפצתי לכם לפני הישיבה,
ברוך – (1) לגבי ניצול המשברון הזה. אצלנו בקהילה הגאה, כל עימות עם הממסד הוא מנוף ליחסי ציבור. לפעמים אנחנו מנסים אפילו לנפח את השערוריות לשם כך ואפילו לבקש מהצד הפוליטי הנגדי לחולל שערוריות. במצעד הגאווה בחיפה, ההודעה שהעיריה מתנגדת למצעד משכה עוד 100 איש למצעד. (2) לגבי מה שנאמר באשר לוועדת הביקורת, מניסיוני ועדות הביקורת אוהבות להמליץ בדיעבד. כדאי במקרים כאלה להיוועץ בפורומים של המתנדבים שלנו וליהנות מניסיונם.
יפתח – נפגשנו ליה ואני לפני כשבוע וסיכמנו שננסה לנצל את ישיבות הוועד הבאות כדי לקדם נושא שלא הצלחנו עד כה לקדם: יצירת צוותי משנה של הוועד המנהל (ליה מוסיפה: בשיתוף נציגים של העובדים) לטיפול בסוגיות דחופות כמו עתירות משפטיות והודעות מחייבות לתקשורת.
טובה – לארגונים שפועלים על שני צירי זמן, שגרה וחירום, יש לפעמים שני מבנים ארגוניים מקבילים שמזינים זה את זה, כל אחד מהם מותאם ללוח זמנים אחר של קבלת החלטות. דוגמה בולטת היא הכנסייה הקתולית.
דיון במבנה הארגוני / כתיבת חזון
ליה (מציגה את תוצאות הדיון הקודם עם טובה) – התחלנו את התהליך מן הרעיון שאנחנו מעוניינים לכתוב מסמך חזון. במהלך השיחה עלו תהיות אם זו התוצאה שאנחנו רוצים להשיג. מטרה שעלתה היא הצורך להגדיר את האופי של הארגון שלנו והמטרות שלו כך שיהיו מוכרים למעגלים השונים – מעגל חברי הוועד, ומעגל הפעילים והעובדים שעוסקים בתפעול השוטף.
טליה – התרשמתי שאת, טובה, מגיעה לכאן עם מתודולוגיה מסוימת להובלת תהליכים, שפונה בעיקר מהפנים החוצה – מהם הפנים של הארגון. עכשיו אנחנו מדברים גם על המבנה הפנימי. לכן אני תוהה עם מה את מגיעה לפגישה.
טובה – אני מגיעה בעיקר עם הרבה אהבה ותמיכה בפעילות שלכם. אני שלושים שנה בתחום, ולכן אני עובדת עם הרבה מתודולוגיות. השיטות שלי מוזרות, הן פועלות באופן לא-ליניארי.
ליה – אני מציעה שנחשוב כרגע מהו הצורך היותר חשוב של הארגון, התהליך הארגוני הפנימי או הזהות החיצונית.
טובה – אני אגיד איך אני מבינה את תפקידי בשעה הקרובה. אני צריכה להיות גורם חיצוני, אין לי אג'נדה ספציפית, ויש מאחורי שלושים שנות ניסיון לעזור לאנשים להבין איך לגבש מטרה. אלף פעם אמרתי לליה, לדניאל ולבועז, שבשמחה אשיק אתכם למישהו שהוא לא אני, אם אחשוב שהשיטות שלי לא מתאימות לכם. האופן שבו אני רואה את מצבכם הוא שלמרבה השמחה צלחה דרככם, וזה מחייב לקיים את התהליך באופן אחר. הצורך לגדול ולהבסס ולהגדיר תהליכים, שהוא מבורך, נחווה אצלכם כצרה.
ורדה – אני רואה שתי חלופות עבודה. הראשונה היא לקחת מסמך ולהתבסס עליו בתהליך, לא לכתוב מסמך חדש אלא להטמיע מסמך קיים. השניה היא שהיו לנו המון פנטזיות שטרם מימשנו אותם, לתעדף אותם ולצאת משם לתהליך של ייעוץ ארגוני שלא יערב את כל העמותה, אלא בעלי תפקיד ספציפיים. לדוגמה, להקים צוות אד-הוק שיתמודד עם צרכים בלתי צפויים.
יפתח – צריך להיזהר מתהליך שבו עושים אינדוקטרינציה למסמך מוכן, ולא מאפשרים לכל מי ששותף לתהליך להציע את הצעותיו על בסיס שוויוני.
טובה – למה?
יפתח – הן מהטעם הדמוקרטי, משום שצריך לתת לכל השותפים חלק שווה בקביעת אופי הארגון; הן מהטעם המעשי, משום שכאשר לא משתפים אנשים בתהליך הם נוטים להזדהות פחות עם המסקנות שלו.
דניאל – תפקידנו כארגון הוא לשמור על הפרדוקסליות ועל המתחים הפנימיים שלנו – מקצועיות ועממיות וכו'. תוצאות התהליך צריכות לבוא בעיקר מהדינמיקה שנוצרת בו בין המשתתפים, יותר מאשר מהשגת המטרות. בין התוצאות האלה, צד אחד הוא היכרות וגיבוש בין הפעילים, שידברו הרבה יחד ויתחברו אחד עם השני. מרכיב שני, שנוגע לתוכן השיחה שתתקיים, היא להבין איך אנחנו מתארים "מה שאנחנו עושים". כפי שגיא אומר, איך אני מסביר את הארגון שלנו למישהו שתופס אותי במסדרון הכנסת? בישיבת התוכן שקיימנו השבוע שאלנו את עצמנו על טון הדיבור שבו הארגון צריך "לדבר".
אשר למסמך שנכתוב, אני חושב שדמוקרטיות בארגון כמו שלנו לא צריכה לבוא על חשבון מנהיגות. במובן הזה, המסמך שוורדה וליה מכינות יכול להיות בסיס טוב לדיון כזה או אחר, שאפשר לפתוח בו סעיפים כאלה ואחרים. כשלעצמי הייתי מסתדר בסופשבוע כזה בלי להתעסק בכלל במסמך כזה.
ליה – אני לא אדבר בכלל על החזון…
טובה – אני רוצה להתייחס למה שדניאל אמר. יש יותר מאופן אחד להגיע למטרה נתונה. בתוך התהליך שאנחנו מדברים עליו אפשר להזמין כמה מאות אנשים. אפשר לתת לכל אחד לדבר, ונוצרת חוכמה משותפת. בסיום התהליך שואלים מי רוצה לזקק את החומר למסמך חזון לעתיד. במילים אחרות, אפשר להכניס את מסמך החזון לסופשבוע כזה באופן אורגני לגמרי.
ליה – אני רוצה להתייחס לשאלה של טליה. לדעתי, השאלה המרכזית שעומדת בפנינו היא עם הפנים פנימה. גם העיסוק בגיבוש הזהות החיצונית שלנו נועד יותר לצרכים פנימיים. תמיד שמרנו על פנים כפולים, ממלכתיות ולא-ממלכתיות. בחזוני כרגע אני מדמיינת את שלושים האנשים שסוחבים את הארגון על הכתפיים שלהם, ואין להם הרגשה שהם מושכים לאותו כיוון. אני לא מחפשת להרוויח מהתהליך הזה עוד מצטרפים למשמר. יש צורך להתמודד עם מבוכות וקושיות שעולות אצלנו, לא רק בקרב עובדים חדשים. אני אתן דוגמה: דיברנו על הצבת רגל אחת בכנסת ורגל אחת בציבור. כפי שהדברים התפתחו, רגל הכנסת חזקה יותר מהרגל שעומדת בציבור. אין איזון. בישיבות התכנון, הגרעין שעוסק בצד המקצועי חזק יותר מהצד שדוחף לפעילות בשטח.
ברוך – אני מסכים עם הדברים שנאמרו לפניי. גם עם הרעיון של דניאל, שמעצם התהליך ייצאו רק דברים טובים, וגם עם מה שליה אמרה. המקום שבו אני רואה את הדברים קצת אחרת הוא שהייתי מעוניין דווקא להביא 400 אנשים, ולראות איך אפשר למצוא מקום ליד השולחן למי שרוצים להיות שותפים. אני רואה את המשמר כארגון ארצי, מדינתי, 99 אחוזים מהעם. מעטים מאוד מתוך אותם 99 סוחבים את העגלה. מעניינת אותי האינטראקציה בין שתי הקבוצות, הסוחבים והלא-סוחבים.
טובה – עבדתי עם השירות הפסיכולוגי בכפ"ס בתקופת הפיגועים. ערכנו אירוע שבו ביום הראשון הוזמנו כל שותפי התפקיד, קבוצה גדולה מאוד של אנשים, וביום השני הוזמנו רק אנשי הצוות.
אני מציעה שגם אם תחליטו להביא לאירוע קבוצה מצומצמת, תערבו בו עוד ארבעה-חמישה אנשים פחות מעורבים שאתם סומכים עליהם ולא חוששים להיחשף בפניהם.
ורדה – אני רוצה לחשוב בקול רם על ההתלבטויות שיש לי כאן. אני מדברת תמיד על החיבור לשטח, אבל אני חוששת שאנחנו עדיין לא בשלים לתהליך המוני. אפשר לנסות מתכונת של חבר מביא חבר: כל משתתף בקבוצה יביא אתו משתתף מבחוץ.
טליה – אני כאן כי יש לי מחויבות אישית (כלפי חברי הטוב בועז, המנכ"ל) וארגונית כלפי המקום הזה. אני לא מרגישה נוח לדבר יותר מדי כי אני לא יכולה לתרום הרבה לפעילות.
טובה – ובכל זאת, מה את חושבת על התהליך?
טליה – הדבר הדחוף כרגע, לדעתי, הוא לבחון איך אנחנו מתארגנים מבפנים כדי להשפיע יותר בחוץ.
טובה – מניסיוני, במפגשים של יומיים או שלושה, הדינמיקה היא כדלקמן. היום הראשון מסתיים בתחושת התעלות; היום השני בירידה ומעין ייאוש מריבוי המשימות, וביום השלישי חוזרת התחושה החיובית. אבל זה לא אומר שמדובר בהכרח בתהליך כואב.
נירית – אני, יאללה, נעשה סופשבוע, נזמין כמה אנשים כל אחד, ונצא להרפתקה.
יונתן – שתקתי עד כה, כי הייתה לי הרגשה שיש כאן איזו התברברות אינטלקטואלית. תראו: אנשים שבאופן אקטיבי מתחברים למשמר החברתי באים על בסיס אופי מסוים, כיוון מסוים, תדמית מסוים. זה לא צריך לבחון מאל"ף. צריך לנסח דברים באופן יותר בהיר לעצמנו. מי שבא בא על בסיס מה שיש, ולא צריך לבחון מחדש. סופהשבוע המדובר חיוני כי מצטרפים הרבה אנשים ולא כולם מכירים אחד את השני. צריך ליישר קו. כנס כזה יש לערוך פעם בשנה, שנתיים, מתוך הנחה שלא נתאבן באותה קבוצה של פעילים. שתי שאלות חשוב לברר. האחת: מהן הפרופורציות בין הפעילות המחקרית והממוסדת שלנו מול הכנסת לבין עבודת השטח וגיוס מספר גדול של מתנדבים. בתחום השני אנחנו עדיין מאוד מפגרים. צריך לראות אם אנחנו באמת מעוניינים בזה, או שזה רק מס שפתיים. השנייה: באיזו מידה אנחנו אקטיביים או פסיביים? זה תלוי באופיו של כל פעיל ופעיל, אבל אין לנו קו ברור שאנחנו רוצים לנקוט בו. פעם אנחנו נכנסים לברית של "משקפים", ופעם נכנסים לברית שעוסקת בתחום כמו עבודה מאורגנת. הבעיה היא שאם אנחנו לא קובעים גדרות מסביב, זה עלול לגלוש לכיוונים שלא היינו רוצים בהם. אם בכיוון של התערבות רדיקלית, מפלגתית או סמי-מפלגתית, או בכיוון של הפצת מחקרים לשמם.
ליה – אני רוצה לתמוך בכל מה שיונתן אמר. אבל אני אגיד איפה לא. שתי הבעיות שאתה מצביע עליהן הן בעיות יסוד מבחינת הבהירות הארגונית. אני חושבת שלפחות לגבי חלקנו הייתה הכרעה ברורה. למשל בתחום פעילות השטח: לחלקנו ברור שזו הייתה מטרה מהותית מהרגע הראשון, והקושי הוא שבארגון מסתמן שחלק מהפעילים לא מכירים בכך.
דניאל – אנחנו בדינמיקה שתימשך עוד שנים. אם יתברר שעוד שנתיים נצליח לממש בסדר גודל רציני יותר את המטרה ללכת אל ההמונים…התהליך הזה רק מתחיל. התחלנו? עשינו חלק מהדברים פיקס? חלק לא עשינו בכלל? נהיו הבדלי חוויות בין האנשים ונהיו הבדלים בניסוח? – לכן צריך להוריד את הדרמה שבעניין. ברגע שאני רואה את טובה ואת האופן שבו הראש שלה עובד, אני חושב שאפשר ללכת לתהליך פתוח ולרוץ עם זה.
טובה – יש עוד שתי החלטות שיש לקבל. הראשונה היא מה המנדט שאתם מעניקים לסופהשבוע הזה. מה אומרים לאנשים שבאים לתהליך? משום שהתהליך כולל שחרור מסוים של שליטה מידי ההנהלה לידי האנשים שבאים לאירוע. תהליך כזה יכול גם להסתיים בתוצאות הרסניות (מספרת סיפור על מפגש דומה שבו התפרקה חברה ביום הראשון לתהליך). ועוד דבר: עם הולכים לתהליך כזה, הצוות שמכין את התהליך הוא לא אתם בלבד (הוועד).
ורדה – אני חושבת שמיצינו את הדיון הזה, הוא לא יתקדם יותר. צריך שליה ובועז ישבו עם טובה ויבנו משהו.
ליה – אני חושבת שאנחנו צריכים להחליט עכשיו אם מוסכם עלינו שאותו צוות הקמה שיקום, ושיכלול פעילים מכל חלקי המשמר, יעבוד עם טובה ויבנה את התהליך. מאחר שאנחנו לא שואפים לתוצרים מעשיים, אין צורך גם באשרור של הוועד [למתכונת שיגבש הצוות].
טליה – אבל צריך לראות שאנחנו לא משחררים את הצוות לפעילות שלא נדע איך היא תסתיים, ומקבלים מראש כל מה שיוחלט שם.
ליה – בעקבות ההערה של טליה, אני חושבת שצריך לנסח הנחיה ברורה לצוות.
טובה – עקרונות שיהיו חלק מהתהליך: לאנשים יהיה חופש תנועה לבוא וללכת…
אני הבנתי שהמשמר החברתי הוא ארגון שנמצא בפרשת דרכים, ורוצה לאסוף את כל מי שפעיל בו כדי לחשוב יחד מהי הרוח הזו, העשייה הזו, הערכים ועקרונות ההתנהלות האלה, שיצרו אתכם כסוג של מותג מובהק. מהו הדי-אן-איי שלכם? איך שומרים על זה בתנאים של גידול ובתנאים פנימיים שמחיים אתכם – בין עממיות למקצועיות, בין אקטיביות לפסיביות? וגם רוצים לזקק תשובה לשאלה חלק של איזה שלם אני. ומה נחוץ – אילו פעילויות או תחומי עשייה קוראים לנו, ואיך אנחנו מתארגנים לזה? אלה הן המשימות שאני מזהה ליומיים האלה. האם זה מקובל?
ליה – אני לא לגמרי סגורה. כשאת מדברת על תחומי עשייה, הרי עשייה זה כסף. מה קורה אם הצוות מגיע למסקנה שדרושה פעילות שטח בדרום, האם זה מחייב את הוועד?
טובה – את עדיין מגיעה לתהליך בכובע של בעלת תפקיד. התהליך לא יכול לחייב אותך, מלבד להקשיב, להציג את הקשיים שלך ליישם מה שאנשים מבקשים
ליה – אני מבקשת שנבנה עכשיו את צוות ההכנה, ונחליט אם אנחנו משחררים את הסמכות לגיבוש האירוע לצוות.
טובה – כדי לצרף לצוות אנשים מחוץ לוועד, יש כמה דרכים. האחת, לכתוב מכתב הזמנה לפעילים ולהזמין אותם להשתתף במפגשי הצוות המכין (בין שלושה לשישה, כנראה). מי שיצעד פנימה ישתתף בצוות המכין. במקביל, אם יש אנשים שאתם מכירים אותם ואתם סבורים שהם צריכים להיות שם, כדאי להסב את תשומת לבם למפגשים. אפשר לעבוד גם בצוות של עשרים איש.
ברוך – ברשימת הדברים שאפשר לדבר עליהם באותו סופשבוע, הייתי מוסיף את הבעיה של המחסור במשאבים, ולשאול את עצמנו מהם החסמים שעומדים בפנינו בשימוש במשאבים [??]. שנית, כדאי להוסיף לאותו קול קורא למתנדבים, שהניסוח צריך להיות רגיש מאוד ולהישמר מהדרה של קבוצות. גם ברמת האירוע עצמו זה עלול לקרות וצריך לחשוב על זה מראש.
מתנדבים לצוות ההכנה מתוך הוועד: ליה, ברוך, ורדה [כולם יכולים להצטרף לתהליך]
קול קורא לפעילים: שלושת האנשים לעיל אחראים לנסח את המכתב להזמנת פעילים לצוות, תוך שבוע מהיום.
הצבעה: הוועד מסמיך את צוות הכנת האירוע לגבש את מתכונת האירוע – התקבל פה-אחד בקולות הנוכחים.
ליה – הוועד אישר שאנחנו נשמש כאמצעי להעברת כספים למיזם של שיר נוסצקי ורגב קונטס, לעידוד הצבעה ברשויות המקומיות. אוריאל ביקש שבכל פרסום של היוזמה הזאת יהיה גם הלוגו של המשמר.
יפתח – לא הייתי חותם באופן אוטומטי על פרסומי המיזם הזה. לפחות צריך לראות את הפרסומים מראש, ואני לא בטוח שפרסום שמנו שם משרת אותנו.
דניאל – הכי פשוט יהיה לוותר לחלוטין על הפרסום, לעשות את הטובה הכספית בלי תנאים ולא להסתבך בבדיקת הפרסומים.
ברוך – צריך שיהיה לנו נוהל מסודר לקיום שיתופי פעולה עם מרכיב כספי. זה חשוב גם לרשם העמותות.
יפתח – שאלת העזרה הכספית לעמותות אחרות תמיד עולה מחדש, ולא ברור המעמד החוקי שלה. לדעתי כדאי להימנע בעתיד לחלוטין ממהלכים כאלה אלא אם ברור לחלוטין שזה תקין מבחינה פורמלית.
ברוך – כדי שמיזם יהיה ראוי חוקית לתמיכה כספית, הוא צריך להיחשב לפרויקט משותף עם העמותה. דווקא אם הלוגו שלנו יופיע על פרסומי הקמפיין, יהיה קל יותר להראות שהקמפיין הוא פרויקט שלנו.
הצבעה: הוועד מסמיך את ברוך אורן ויפתח בריל לעמוד בקשר עם שיר נוסצקי ורגב קונטס ולתאם, בעלויות ארגוניות מזעריות, את הקמפיין המשותף שבניהולם.
