דיווח מהוועדה לביקורת המדינה בנושא: המשך דיון בהיבטים בשילוב יהדות אתיופיה
היתה זו ישיבת המשך בעקבות הדו”ח החמור של המבקר, דו”ח מספר 63ג'. הישיבה הראשונה התקיاמה ב16.6.13. הדו"ח שפורסם קבע שמשרד ראש הממשלה, אשר היה אחראי על תוכנית חומש בין משרדית לשילוב יהדות אתיופיה, נכשל במשימתו. בדו"ח המבקר קבע, כי בחוסר שיתוף פעולה, ללא מעקב ותוך בזבוז כספים, הצליחו משרדי הממשלה להביא למעט תוצאות בשילוב יוצאי אתיופיה: "אין זה סביר שתוכנית לאומית חמש-שנתית כה חשובה, בהיקף משאבים ניכר, ולאחר ארבע שנים של הפעלתה, טרם נבחנה". אמר מבקר המדינה.
אודי פראוור סמנכ"ל משרד ראש הממשלה הודה בישיבה הקודמת כי שתי התוכניות הקודמות לקליטה נכשלו. בעקבות דו"ח המבקר הוחלט בתיאום עם משרד הקליטה ומשרד ראש הממשלה שתופעל תוכנית חדשה מידית. האחריות לתוכנית החדשה היא בידי משרד הקליטה והשרה סופיה לנדבר.
בישיבה דיברו בעיקר אלו שלא הספיקו להתבטא בדיון הקודם. הופיעו נציגי ארגונים של הקהילה ונציגים ממשלתיים הפועלים בנושא. הח"כ כהן הודיע: א. כל ארגון ואדם הרוצה להשמיע את דבריו בנושא מוזמן לועדה וישמיע את דבריו. ב. יהיה מעקב אישי שלו ושל הועדה אחר ישום התוכנית.
הנושאים העיקרים בדיון היו: א. האם הובטח שבתוכנית החדשה יושמו הלקחים ;מכשלון התוכניות הקודמות ויישמו המלצות המבקר?. ב. האם יש תיאום בין המשרדים השונים. ג. האם יש התקדמות בטיפול בעליה. ד. האם ישנן הצלחות או ישנה בעיקר נסיגה.
אודי פרוור, הח"כ אוחיון ואחרים ציינו כמה תוכניות שהצליחו מאוד כמו: התגייסות הצבא לקליטה תוך תיאום נכון בין המשרדים השונים; הצלחת מכינות קדם צבאיות שמבוגריהם אין כמעט נשירה מצה"ל; מתן מלגות לכל סטודנט מהקהילה; ארגון דבקה שעובד בקרב צעירים ממוצא אתיופי על נושאי שילוב, אפליה וסובלנות.
הדברים המשמעותים ביותר בעיני מהישיבה – דברי מנכ"ל משרד מבקר המדינה שטען שישנם ארגונים רבים. כולם רוצים לעשות טוב אך מרוב רצון וכסף ובלי תיאום, הכסף מתבזבז ואין תוצאות. צריך מדדים מדידים ולראות מי נושא בתוצאות ומי אחראי ומה נעשה.
ישנם המון עמותות ומוסדות שמטפלים בנושא. רק בחלק קטן מהם יש בעלי תפקידים מאנשי הקהילה, ברבים מסתפקים ביועצים ממוצא אתיופי. כמו כן, קיים מחסור גדול בעובדים סוציאלים ומדריכים מהקהילה.
הח"כ פנינה מנו שטה לקחה על עצמה כמשימה לקדם את קליטת יהדות אתיופיה. ח"כ מנו שטה נשמעה מאוד רצינית בדיון, והיא מכירה את הקשיים ואת מה שנעשה ומה שנכשל. זה הדיון השני שאני שומעת אותה והיא נוטה מאוד להתבטא ואף להתפרץ ונכנסת הרבה לדברי אחרים. יש לציין שאמנון כהן מתקשה לקבל את התנהלותה, אך מאוד סלחן כלפיה, אולי בגלל שהיא היתה למעשה הח"כית היחידה שנכחה בכל הישיבה.
היו"ר אמנון כהן עושה הרבה מאוד לקדם את הנושא (הוא עלה גם כן בגיל שלש עשרה מברית המועצות לשעבר). עם זאת כהן מאוד אוהב לשמוע את עצמו , קוטע דוברים ומעיר הרבה הערות ביניים.
מבקר המדינה יוסף שפירא – כמעט לא דיבר ועם זאת היה קשוב ביותר. שפירא מגויס למען שילובה של קהילת יהדות אתיופיה בישראל.
אודי פרוור הדגיש שלמד מהכשלון שיפעל ויתמוך בתוכנית החדשה. פרוור העיר מספר פעמים לועדה על התערבותה ודרש שתתן לרשות המבצעת לעבוד ושהיא יודעת מה לעשות. תפקיד הוועדה לעקוב אחר דוחות המבקר ואחר ביצוע הביקורת. על כן חובתה להבנתי להתריע ואף להתערב בהתנהלות הרשות המבצעת.
לדעתי חסרה מאוד בדיון תגובת משרד הקליטה על מה נעשה עד כה ומה מתוכנן בהמשך.
הדיון הבא יעסוק ב- משרד הקליטה ובתוכנית; תיבדק השאלה האם ישנה תמיכה בארגונים שפנו ועובדים למען הקהילה; כמו כן ייבדק נושא הדיור לעולים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך וחוסר יכולת להגיע לדירה, גם כאשר ניתנות הלואות משמעותיות.
היו"ר אמנון כהן בשיתוף עם מבקר המדינה החליטו ללוות בוועדה כל חודש את התנהלות התוכנית. מבקר המדינה השופט שפירא הבטיח לבוא לכל ישיבה כזו.
נוכחים: השופט(בדימוס) יוסף שפירא- מבקר המדינה, מנכ"ל מבקר המדינה- אלי מרזל, מנכ"ל משרד הקליטה, נציגי משרד הקליטה,משרד הבטחון, ומשרד ראש הממשלה; ארגונים שונים, כמו- אקונה, דבקה, בת עמי, מנהל הסטודנטים ועוד; נציגי קהילת יהדות אתיופיה. חברי הכנסת – אמנון כהן- יו"ר הועדה (ש"ס), שמעון אוחיון (ליכוד ביתנו), פנינה מנו- שטה (יש עתיד), מיקי רוזנטל (עבודה) שנוכח רק זמן קצר.
