ועדת החינוך התכנסה בשבוע שעבר (ג', 19.11) לדיון במסגרת "כנס שדרות לחברה" במהלך שנוי במחלוקת שמובילים משרד האוצר ומשרד החינוך – תקציב דיפרנציאלי, מהלך שאמור להוביל לקיצוץ תקציבי החינוך ברשויות החזקות אל מול הגדלת התקציבים ברשויות המוחלשות.
למרות חשיבות הנושא, הישיבה התכנסה בנוכחות היו"ר בלבד, עמרם מצנע, וח"כ שמעון אוחיון שהגיע באיחור – מצנע אמר שזה קורה גם בכנסת! (לצערי, מצב זה מוכר לנו). רוב הרשויות המקומיות מתנגדות לשינוי שיטת התקצוב ומעבר לתקצוב דיפרנציאלי, ובמהלך הדיון התפתחו חילופי דברים קשים בין נציגי הרשויות לדוברים האחרים.
מצנע הדגיש כי הפערים בחברה הישראלית מתחילים עוד בזכאות לתעודת בגרות והלאה. מיד רואים את ההבדלים, ואת הקו הברור: מצב כלכלי-חברתי ופריפרייה גיאוגרפית. "ממשלות ישראל ששמו לעצמן יעדים לסגירת הפערים בחברה לא עשו די בעניין הזה וע"פ ניסיוני בירוחם, פני הישוב השתנו ע"י השקעה בחינוך", אמר מצנע בדיון.
ד"ר איריס בן דוד – מבי"ס לחינוך מבר אילן אמרה כי הפערים בין הישגי התלמידים בישראל הם מהגבוהים בעולם. מנתוני ה-OECD עולה שההשקעה לתלמיד בישראל היא כמחצית מההשקעה הממוצעת במדינות ה- OECD. בן דוד טענה שיש לשנות את ההקצאה לתקצוב דיפרנציאלי כך שיתחשב גם בשיעור העוני ובעומקו.
נועה היימן, רפרנטית החינוך במשרד האוצר אמרה ששיטת ההקצאה של מערכת החינוך לא מספיק דיפרנציאלית. לדעת משרדה, הקצאת שעות הלימוד צריכה להיות ע"פ עדיפות לתלמידים מרקע מוחלש – זה נעשה גם היום בבי"ס היסודיים.
לדבריה, המדינה משלמת 100% של שעות הוראה – השלטון המקומי משתתף רק בעלות שעות עזר – יכולת הרשויות לתקצב שעות אלה ואפילו שעות הוראה אינה אחידה וכך מוגבר אי השוויון. זכות המדינה להפחית תקצוב רשויות חזקות.
נושא התקצוב של שיעורי העזר עומד כיום במרכזם של דיונים בוועדה משותפת למשרד האוצר, החינוך, הפנים ונציגי הרשויות המקומיות. מוטי ששון, ראש עיריית חולון הגיב באופן חריף לתכנית ואמר בין היתר, שהמדינה בורחת מאחריות. ששון טוען שהארנונה נועדה לממן את שירותי העירייה ולא חינוך ורווחה ברשויות אחרות.
דפנה לב, מנהלת מחלקת החינוך בעיריית ת"א אמרה שהמדינה נסוגה מחובותיה פעם אחר פעם. לא יתנגדו לתכנית אם היא תיצור סל בסיסי לכל ילד. היא חוששת שהתקצוב החדש יתייחס לערים כמכלול ולא יפריד בין תושבי השכונות.
אסף זמיר, מ"מ ראש עיריית ת"א ומחזיק בתיק החינוך אמר "כי בשם הצדק הטבעי המדינה מחפשת את הפראייר שאפשר לממן באמצעותו את הדבר הזה ועושים את זה דרכינו".
דודי מזרחי, מנהל אגף התקציבים במשרד החינוך אמר, כי בשנים האחרונות נעשו מהלכים להגדלת הדיפרנציאליות בתקציב החינוך והמשרד שוקד על תכנית רחבה ועמוקה יותר, כדי לחולל שינוי משמעותי – השלכות מרחיקות לכת, אך זו המחויבות שלנו.
נציגי השלטון המקומי אמרו כי יסירו את התנגדותם אם יוחלט על סל שירותים בסיסי שיגדיר מה התקציב שיינתן לכל תלמיד במדינה וישמש לצורך תקצוב החינוך ברשויות המקומיות, ושבנוסף אליו יינתנו כספים לרשויות מוחלשות ע"פ מפתח שיסוכם בהמשך.
לסיכום, היו"ר מצנע אמר, כי מסכים שקיים צורך להגדיר סל חינוך. "אעשה ככל יכולתי שתקציב החינוך לא יקוצץ, אלא יגדל".
בלטו בהיעדרם חברי הוועדה: ח"כ יעקב אשר, מוחמד ברכה, גילה גמליאל, מסעוד גנאים, יצחק הרצוג, משולם נהרי, משה פייגלין, עיסאוי פריג', רות קלדרון, יפעת קריב, יוני שטבון.
