עדותו של משה אהרוני:
במסגרת ציון יום המאבק באלימות נגד נשים התכנסה אתמול (ג') הוועדה לביקורת המדינה לדיון בנושא הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הדיון התקיים על רקע דוח מבקר המדינה בנושא, שקבע שקיימים ליקויים באופן הטיפול ובמשך הטיפול בתלונות על הטרדה מינית בתוך המוסדות להשכלה גבוהה בין כלל הגורמים המעורבים (סטודנטים, אנשי סגל אקדמי ומנהלי).
דו"ח מבקר המדינה מצא שכל מוסד להשכלה גבוהה (דובר בעיקר על אוניברסיטאות) מנסח לעצמו תקנון וכלים לטיפול בתלונות ולהסברה בנושא הטרדה מינית, אך אין מסגרת אחידה בין כל המוסדות. האחריות על הטיפול מוטלת על המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ועל הוועדה לתכנון ולתקצוב בתוך המל"ג (ות"ת), אך אלו לא עשו די כדי לשפרו.
שמחתי לראות את שולחן הוועידה מלא, והיו גם אנשים נוספים בקהל ובעיקר נשים. עם זאת, הרגשתי בחסרונן הבולט של חברות הכנסת בכלל, ובפרט חברות הוועדה עצמן – גילה גמליאל, אורית סטרוק, רות קלדרון ופנינה תמנו-שטה. מובן לי שביום כזה יש להן בטח הרבה מקומות חשובים להיות בהם, כולל דיונים סוערים על הריכוזיות במשק. בכל זאת, אפילו אחת מהן לא הייתה וזה חבל.
נכחו בדיון שלוש נציבות לטיפול בהטרדות מיניות משלושה מוסדות: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת אריאל. שלושתן נשאלו על ידי הח"כים לגבי תיאור תפקידן, הקשיים בתפקיד והיכולת לשנות. מסתבר שכמעט כולן עובדות גם במשרה מלאה כחוקרות, וכי אם היו "מוצפות" בתלונות לא היו יכולות לטפל בכולן לבדן. עם זאת, כל אחת מהן הביעה נכונות אמתית לטפל בתלונות בצורה הטובה ביותר.
לאורך כל הדיון הועלו שאלות נוקבות, ברורות וענייניות מאוד מצד חברי הכנסת. מדי פעם התפתחו גם ויכוחים שעלו לטונים גבוהים, כאשר היו"ר היה צריך להרגיע מדי פעם את הרוחות.
נציגי משרד המבקר פתחו את הדיון בהצגת עיקרי הממצאים של דו"ח מבקר המדינה:
- רוב המוסדות האקדמיים לא קיימו כנסים, פעולות הסברה והנגשת מידע בתחום ההטרדות המיניות
- רק כ-42 תלונות הוגשו השנה לנציבויות במוסדות האקדמיים – מאית אחוז מכלל הסטודנטים שהתלוננו בצורה בלתי פורמלית
- באוניברסיטה העברית – האוניברסיטה שילמה 38,000 ש"ח כפיצוי למתלוננת על הטרדה מינית מצד איש סגל.
- באוניברסיטת בר אילן – עובד בכיר הטריד עובדת לשכה במשך 3.5 שנים. העובדת התלוננה לנציבה באוניברסיטה ובדו"ח של הנציבה נמצאו ליקויים: אי סדרים בנתונים, ולא היה מעקב. נשיא האוניברסיטה הטיל על המנכ"ל לנהל מו"מ עם העובדת, אף על פי שיש קשרים בין המנכ"ל לבין איש הסגל המטריד.
- מעורבות המל"ג – לא התקיימו דיונים בנושאים הנ"ל. לא נקבעו קווים מנחים, לא ביקשו מידע.
- למרות שמשרד החינוך הציב למל"ג ולות"ת אולטימטום לקבל החלטות בנושא, מל"ג וות"ת לא עמדו בזמנים ולא קידמו דבר.
למעשה נסגרות עסקאות טיעון עם מתלוננים על חשבון הציבור, מתוך תקצוב המוסדות האקדמיים.
נציגי האוניברסיטאות (אריאל, העברית ובר אילן): הציגו בנפרד את הלקחים שהם הפיקו, שכללו שליחת התקנון של המוסד במייל לכל אנשי הסגל והסטודנטים, קיום ימי עיון בנושא, ואף שימוש בלומדה ממוחשבת להדרכה בנושא.
בכל הדיון הזה בלטה בעיקר שיחה טעונה מאוד בין היועצת המשפטית של האוניברסיטה העברית לבין חברי הוועדה, כולל פרובוקציה מצד מרצה מהאוניברסיטה העברית, שצעק שהאוניברסיטה צבועה ושהיא לא באמת מקדישה משאבים וכוח אדם לטיפול בנושא הטרדות מיניות, ואף האשים את הנהלת האוניברסיטה ברישום כוזב במסמכי תאגיד.
חברי הכנסת תיחקרו את היועצת, ומסתבר שבמקרה שהתרחש, של מערכת יחסים בין מרצה לסטודנטית ש"הסתיימה באופן לא תקין" – הלכו לגישור ושילמו לסטודנטית שכר לימוד של שלוש שנים – 38,000 ₪, ואילו את המרצה לא השעו ולא קנסו אלא הכריחו אותו להתנצל בפומבי כאקט משפיל שמהווה את הסנקציה כנגדו. כלומר לא איש הסגל שילם קנס אלא האוניברסיטה שילמה, מכסף שהיא מקבלת מהציבור. זו דוגמא להליך בעייתי שמתקיים כאשר אין פיקוח או תקנות ברורות בנושא.
פה ראוי לציין כי באותן השנים האוניברסיטה העמידה לדין משמעתי חוקר בכיר שנעצר על ידי המשטרה על הטרדות. למרות שנסגר התיק הפלילי במשטרה, האוניברסיטה לא חסכה שבטה והוא פוטר, על אף שהייתה לו קביעות.
תגובת נציגי המל"ג (יועצת משפטית ומ"מ יו"ר המל"ג): חשוב שהנושא הוצף. הוקמו צוותים לשיפור חלק מהליקויים:
- אכיפה – לכל מוסד להשכלה גבוהה יש תקנון משלו. לא כל מוסד אוכף את התקנות שלו כראוי. אולי צריך כללים נוספים וזה נושא שמטופל על ידי המל"ג ומשרד המשפטים.
- כללים – תקנון למניעת הטרדה מינית צריך לתרגם לערבית ואנגלית.
- תפעול – יש למנות נציבות (נשים) שיהיו אחראיות למניעת הטרדה מינית הן על הסגל המנהלי ועל הסגל האקדמי.
- הסברה – בגלל שיש כל שנה תחלופה גבוהה של אנשים במוסדות להשכלה גבוהה – סטודנטים ואנשי סגל – צריך לקיים הכשרה רלוונטית לפחות פעם בשנה ולחייב שכל סטודנט ואיש סגל יקבלו את התקנון.
- הכשרה – צריך איזו הכשרה מינימלית ראויה. שיהיה דיווח שנתי של המוסדות לוועדות הכנסת הרלוונטיות לקידום הנושא.
- פיקוח – ות"ת ומל"ג ישלחו מכתב למוסדות ויוודאו שהם עומדים בחובותיהם. שיהיה דיווח גם לוועדה וגם לרשות. המלצה שיהיה באתר האינטרנט של המל"ג מידע על הטרדה מינית.
- נגישות המל"ג – למל"ג יש מחלקה לפניות הציבור. כל פנייה שמועלית נגד מוסד מטופלת וטופלה עד היום בכל נושא על ידי המל"ג.
- הגברת המודעות לנושא הטרדות מיניות – הנושא מצריך דגש רב. הוועדה לפיקוח ואכיפה ממליצה לקיים יום עיון שנתי בהשתתפות המוסדות והגורמים הרלוונטיים. להקים פורום משותף של אגודת סטודנטים, מל"ג, ארגוני נשים ומשרד המשפטים כדי לקדם את יום העיון השנתי הזה.
- אחריות – דווקא בנושאים ערכיים כמו הטרדה מינית על מוסדות ההשכלה הגבוהה להיות נושאי דגל, אך האחריות היא של מוסדות ההשכלה הגבוהה, הם גופים עצמאיים.
את תגובת היו"ר ח"כ כהן לנציגי המל"ג לכל אורך הדיון אפשר לתמצת במשפט הבא שלו:"התחלתם לזוז רק בגלל שהנושא עלה לסדר יום הוועדה. עד אז לא הזזתם דבר."
ח"כ עפו אגברייה וח"כ שמעון אוחיון חזרו והדגישו פעמים רבות את דעתם, שמסוכמת בציטוטים הבאים:
"תקבעו לוח זמנים ותדאגו לאחידות בין המוסדות. זה התפקיד שלנו להורות לכם על כך (..) מאוד חשובה אחידות ואתם ממונים עליה. כל מוסד לפי מפתח שאתם תקבעו (מספר סטודנטים, מיקום, יחס מרצה/סטודנט). צריך לייצר תחושת פיקוח ומעקב "האח הגדול" שיודע לפקח (…) הטרדות מיניות זה נושא רגיש ויש לו היבט מוסרי. ההרגשה שצריך לדחוף אתכם לטפל בעניין (…) ותוציאו נוהל ברור לכל מוסד השכלה גבוהה. אל תתנערו מאחריות. יש לכם סמכות מוסרית. זה לא חופש אקדמי שכל מוסד בוחר איך להתנהל ומה לקבוע. "
היועצת המשפטית של שדולת הנשים: מברכות על הדו"ח. יש משהו מסורבל בלקיחת אחריות על הטיפול בתלונות. הטרדות מיניות לא מחכות לנוהל. לא כל המוסדות מטפלים בעניין היטב (מציינת דברים שהועלו קודם). שדולת הנשים עומדת לרשות המוסדות. הרכיבו יחד עם הסטודנטים תקנות – ההתקדמות של זה תקועה מול הנהלת האוניברסיטה (ת"א, במקרה זה). נשמח לסייע גם לפני שייצאו נהלים מסודרים.
עמדת משרד המשפטים: החוק למניעת הטרדה מינית קובע את אחריות המעביד לפעול למניעה וטיפול ומסמיך את שרת המשפטים לתקן תקנות קונקרטיות. לכן מרצה יכול להיות גם עובד וגם מעביד, וסטודנט/תלמיד נחשב עובד. המוסדות מודעים להגדרות הללו.
תקנות וחקיקה הן לא פתרון קסם, צריך גם ליישם. צריך שיהיו יותר מאחראית אחת בכל קמפוס על תלונות מיניות. תיקונים שנראים משמעותיים למניעה וטיפול:
- חובת הכשרה לאחראית שמונתה בסמוך למינוי של 25 שעות.
- חובת יידוע של סטודנט/תלמיד ועובד על התקנון. לא רק שלט אלא בכל שנה להביא לידיעתם הישירה את התקנון.
- כיום מעסיק צריך לאפשר קיום פעולות הדרכה. לדעתנו בגלל התחלופה צריך לחייב הדרכה כזו לפחות פעם בשנה.
- מציעים לחייב מוסדות להשכלת בוגרים לדווח פעם בשנה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת על התלונות שהוגשו ועל סטטוס הטיפול בהן. דורש אישור של שר הכלכלה (שקיבל את החומר) ואישור של הוועדה לקידום מעמד האישה. מקווים שיקרה בקרוב.
נציגת התאחדות הסטודנטים: מאז שקבעו את הדיון בוועדה הנוכחית פתאום המל"ג החל לשתף עמנו פעולה. יש שיפור אבל גם הרבה בעיות. המרכזיות הן היעדר מודעות ושקיפות מצד סטודנטים, והיעדר טיפול כשסטודנטית פונה. אנחנו מודים לכל השותפים. המל"ג אימץ הרבה מההמלצות שלנו. החלטות זה יפה ונחמד אבל זה צעד ראשוני. אנחנו מחכים לראות שינוי. ההמלצות רק כתובות על נייר ולא הבנו כיצד ומתי המוסדות מתכוונים להיערך כדי ליישם את ההמלצות הללו. משרד המשפטים התגייס לנושא וזו הייתה תפנית משמעותית. אנחנו עם אצבע על הדופק ומחכים לשינויים.
נציגת ארגון מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית: מצטרפת לברכות על התיקונים ועל חשיפת הכשלים. ההליכים המשמעתיים עצמם במוסדות – שם יש כשל. מה קורה כשמוגשת תלונה? חל שינוי גדול בהליכים משפטיים ומשמעתיים. צריך לשמוע יותר על דיווח ומעקב, אולי יש מקום למעקב יזום ולא רק בנכונות של המוסדות ושל המל"ג לקבל תלונות. צריך לדבר על סוג ההכשרות שיעברו האחראיים על טיפול בהטרדות מיניות ועל היקף ההכשרות. צריך לשים לב לדרישות קונקרטיות יותר מהתפקיד: מאיפה מגיעה הנציבה, מה ההכשרה הנוספת שלה. צריך ידע נרחב בנושא זה ולא סתם למנות מישהי.
נציבת תלונות מאוניברסיטת אריאל: יש הרבה גברים שנפגעים גם כן, חייבים לתת את הדעת גם על הגברים. הנציבות הן מרצות במשרות מלאות, צריך לתגמל באופן זה או אחר כדי שתהיה היענות לעבודה מקצועית. בעד הנחיה מסודרת למוסדות.
יעקב ברגמן, האוניברסיטה העברית (המרצה שעשה את הפרובוקציה וטוען שיש שחיתות באוניברסיטה): כיום הנציבה מחויבת להנהלה כי היא ממונה על ידי ההנהלה. מציע שתהיה נציבה נוספת מטעם המוטרדים (מה זה אומר?), נציבה של הסטודנטים למשל (לי נשמע כמו רעיון מצוין).
נציג בכיר של מבקר המדינה מסכם: אחרי הדיון היום מסתמן פער לגבי מקומן של המל"ג וות"ת בסוגיה. יש מכלול כבד של עובדות שמחייב את המל"ג והות"ת לדון שוב באחריות שלהם בעניין הזה. מצדד בהנחיות אחידות.
היו"ר ח"כ כהן מסכם את הדיון: "עברנו כברת דרך התחלנו להניע תהליך ומודה לכולם. נעקוב, תעדכנו את הוועדה בשוטף כיצד זה מתקדם."
לסיכום
היו שני עניינים שלא נגעו בהם בדיון, שאולי היה מעניין לגעת בהם – מצבם של מתלוננים ומתלוננות מהמגזר הערבי במוסדות האקדמיה, וסוגיית האכיפה, התקנות והסנקציות לגבי מערכות יחסים רומנטיות בין מרצים וסטודנטים בתוך מסגרת האקדמיה.
נכחו בדיון: יו"ר ח"כ אמנון כהן, ח"כ שמעון אוחיון, ח"כ עפו אגברייה (שהיה רק בתחילת הדיון), נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי המל"ג, נציגי אוניברסיטת בר-אילן, נציגי האוניברסיטה העברית, נציגי אוניברסיטת אריאל, נציגי התאחדות הסטודנטים, נציגי משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה, נציגי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ונציגת שדולת הנשים בישראל. כמו כן משקיפי המשמר החברתי לכנסת!
עדותה של ענת אייל:
הדיון נערך במסגרת היום לאלימות נגד נשים ועסק בדו"ח המבקר מס' 63, שעל פיו לא נעשה מספיק כדי לטפל במקרים של הטרדה מינית. מספר הדיווחים קטן מהתלונות וכאשר דווח על הטרדות מיניות הן לא טופלו כראוי ולא מוצה הדין הפלילי כלפי המטרידים.
דוח המבקר 63 ג' עוסק בחוק למניעת הטרדה מינית ותקנות (חובת מעביד) למניעת הטרדה מינית שחוקק בשנת 1998. תקנות אלו חלים גם על המוסדות להשכלה גבוהה – על המוסד כמעביד ועל הסטודנטים כעובדים.
הדוח אומר שהמל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) והמוסדות לא עשו כמעט דבר כדי ליישום החוק. המבקר קבע שמערכת ההשכלה הגבוהה מחויבת לנושא ההטרדות המיניות, גם בתחום הטיפול וגם בתחום המניעה. מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להכיר בנושא ובצורך לנקוט פעולות. משרד המבקר הבטיח שיעקוב אחר דרישות הדוח.
עיקרי הדוח:
- יש לקבוע מספר ממונות על הטרדה מינית בכל מוסד לפי מספר הסטודנטים ועליהן לעבור הכשרה מקצועית.
- הממונות חייבות להיות גורמים בכירים ועצמאיים במוסד. יש לעגן את עצמאותן של הממונות.
- יש לקבוע חובת נוכחות של גורם חיצוני בכל ועדת משמעת. כמו כן יש לקבוע הליכי ערעור וחובת שקיפות בדיונים.
- חובה על המוסד לפרסם את התקנון בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית.
- המוסדות יחויבו לדווח על הטיפול בהטרדות מיניות לוועדה לקידום מעמד האישה.
- בוועדה לביקורת המדינה הומלץ לחייב לכלול בוועדת המשמעת נגד הטרדות גם סטודנטים מהמוסד.
- הדוח דורש פעילות הדרכה עם חובת נוכחות של אנשי ההוראה, עובדים מנהליים וסטודנטים, וההדרכה תינתן על ידי אנשים מומחים בתחום.
יו"ר הוועדה אמנון כהן חזר והתבטא בחריפות וטען שרק לאחר ההודעה על הדיון המל"ג יזמו והציעו נהלים קבועים שיחייבו את כלל המוסדות.
המל"ג טוען שהם אמנם קיבלו את ההמלצות באיחור, אך המצב הוא שהיום כל המלצות המבקר מקובלות עליהם והם עובדים על קביעת תקנות לביצוע. בין יתר התקנות: צורך בקביעת מודעות, כללים לפיקוח, רענון נהלים וחוקים. נציגי המל"ג התייחסו לכך שלאור הקשיים ביישום הם עובדים בשיתוף פעולה מלא עם משרד המשפטים כדי לחוקק את תקנות המתאימות ביותר. המבקר הביע שביעות רצון מהעבודה הנעשית עכשיו.
בדיון נכחו רק נציגי האוניברסיטאות שהיו במוסדות שנחקרו – העברית ובר אילן. כמו כן נכחו נציגי המוסד באריאל. לדעתי חבל מאוד שלא הוזמנו נציגים ממוסד אקדמי שאינו אוניברסיטה. דוח זה עוסק רק במוסדות הממומנים על ידי המדינה, והוא אינו כולל מוסדות פרטיים ולא סמינרים למורים הממומנים על ידי משרד החינוך.
היו"ר ח"כ אמנון כהן סיכם את הישיבה: המל"ג כאחראי ורגולטור צריך להוביל את החוק למניעת הטרדות מיניות במוסדות להשכלה גבוהה ועליו מוטלת האחריות.
לדעתי חסרים בתכנית כמה סעיפים:
- הפעולות שנעשו בהחלטות המל"ג נוגעות בעיקר למניעה, להסברה, לדרישה לאנשי מקצוע בתחום ולהקצאת זמן ומשאבים עבורם – אבל רק מעט מההמלצות עוסקות בקביעת תקנות כאשר מתגלה הטרדה מינית.
- החוק עוסק בניצול יחסי מרות, אבל האוניברסיטאות אומרות שרבות מן התלונות על הטרדות מיניות הן בין הסטודנטים וכן מציינות שיש תלונות של גברים. קשה מאוד להוכיח את ההטרדה והדבר מקשה כמובן על המתלוננות. יש התמודדות אמתית עם תלונות של קושי בקידום או בלימודים, הערמת קשיים על סטודנטיות וסטודנטים.
- בסוף הדיון ולאור הרצון של המוסדות להראות שהם עושים הרבה כדי למצות את הדין, ולעזור לסטודנטים או עובדים המנוצלים מינית, קיבלה את רשות הדיבור סטודנטית. היא סיפרה על כך שהוטרדה מינית על ידי המרצה שלה וכאשר התלוננה אוימה שלא תסיים את הלימודים. זהו מצב שמוכיח כי אכן יש עדיין הטרדות שאינן מטופלות כראוי.
מן הדיון עולות עוד שאלות:
- האם המוסדות יחויבו לראות חשיבות עליונה במניעת הטרדות מיניות?
- האם המל"ג כרגולטור יעסוק בנושא וידרוש התייחסות מתאימה?
- האם בשנים הבאות אנשים שמטרידים יוענשו בצורה משמעותית?
התרשמותי מהישיבה:
בישיבה זו, כמו בכמה ישיבות בעבר של הוועדה לביקורת המדינה, נכחו נציגי משרדי ממשלה זוטרים. מגיעים אנשים עם ידע אך עם ניסיון מועט ועל כך חבל מאוד. לדעתי זה מראה על התייחסות רדודה של המשרדים לוועדה. חבל מאוד גם שלדיון כה חשוב, הנוגע לרבות ורבים באוכלוסייה ולמוסדות שצריכים להוביל ולתת דוגמה בנושא הטיפול בהטרדות מיניות, הגיעו רק שני חברי כנסת ואף לא חברת כנסת אחת.
