העברות תקציביות השבוע: 12 מיליון שקלים יקוצצו מהקרן לקליטת חיילים משוחררים

העברות תקציביות השבוע: 12 מיליון שקלים יקוצצו מהקרן לקליטת חיילים משוחררים

לכמה זמן אתם צריכים כדי לתכנן תקציב של מיליון שקלים? ולכמה זמן – לניהול תקציב של 100 מיליון שקלים?

חברי ועדת הכספים יצביעו ביום שלישי הקרוב על העברות תקציב של מאתיים תשעים וארבעה מיליון, שלוש מאות שבעים ותשעה אלף שקלים. משרד האוצר פרסם את פרטי העברת התקציב רק ביום ראשון. יוצא, שלחברי ועדת הכספים יש פרק זמן של כ-48 שעות ללמוד את רזי העברות התקציב. על פי חישוב (דמגוגי, נגיד כך) הם צריכים ללמוד, מדי שעה, את כל הפרטים על סכום של קצת יותר משישים מיליון שקלים… על פקידי האוצר היה להכין דו"ח מפורט של העברות התקציב, ולשלוח אותו לחברי הכנסת מבעוד מועד. בכך, היה מתאפשר לחברי ועדת הכספים ללמוד את כל מה שנמצא בסעיפי ההעברות, ולהחליט החלטה שיש לה על מה להתבסס, במה הם מצדדים ולמה הם מתנגדים. לדוגמא: לו הייתי אני הנשאל באשר להעברות תקציבים, הייתי בודק את  החלטות הממשלה אשר לא תוקצבו בחוק התקציב. ביום שלישי, ממש עכשיו, רוצים פקידי האוצר לתקצב החלטות ממשלה בסכום של עשרים ותשעה מיליון, חמש מאות ארבעים ושבעה אלף שקלים. לו הייתה לי זכות השאלה בוועדת הכספים, הייתי מתעניין למה כל ההחלטות הממשלה הללו מתוקצבות היום, ולא בחוק התקציב? מדובר בהחלטות מלפני שלוש, ואף חמש שנים. יתרה מכך, הייתי שואל ומתעניין לדעת מי מפסיד מההעברות הללו? כלומר, מאיזה סעיף תקציבי לוקחים את הכסף הנ"ל, כדי להעבירו לתקציב אחר?

ההעברות לשבוע זה

כמו תמיד, אין אנו מתיימרים לתת סקירה כלכלית מקיפה על העברות התקציב. הדבר נובע משתי סיבות. הראשונה היא, שאין אנו כלכלנים. הסיבה השנייה היא, שגם כלכלן מומחה לא יצליח להבין מהי "תכנית מעבר לרזרבה כללית", ושאר "מילות קוד" הידועות לפקידי האוצר.

הירוק היום עצוב מאוד

ביום שלישי, אם יעברו הדברים כמתוכנן, יקוצץ תקציב המשרד להגנת הסביבה בסכום של שני מיליון, שבע מאות שמונים וארבעה אלף שקל. לקיצוץ  מצטרפים משרד התחבורה ומשרד ראש הממשלה, בסכום כולל של עשרים ותשעה מיליון, חמש מאות ארבעים ושבעה אלף שקל. הסכום הזה נלקח מהמשרדים הללו בגלל החלטות ממשלה מהשנים 2008-2012, שנועדו לפיתוח העיר טבריה, תשתית לצפרות, רכיבת אופניים, פיתוח קבר הרש"י במירון ותוכנית חומש פיתוח יישובים במגזר המיעוטים.

כמו שצוין בפתיח, יש לשוב ולשאול את השאלה הכי מתבקשת: מדוע הדברים לא תוקצבו בחוק התקציב? איך זה ומדוע, נזכר משרד האוצר, בדיוק עכשיו, לתקצב תכניות ממשלה כה ישנות?

אולם, סאגת השאלות אינה נגמרת בנקודה זו. הנה עוד עניין: מדוע הוטל על משרד התחבורה ועל המשרד להגנת הסביבה לממן את הקמת הטיילת בטבריה? לפי החלטת הממשלה, אמור משרד התיירות להעביר שמונה מיליון שקלים, משרד האוצר – חמישה מיליון, רשות מקרקעי ישראל עוד שני מיליון, כל אלה לטובת בניית טיילת בין חוף רון לחוף הדקל בטבריה. (מנהל מקרקעי ישראל אמור להעביר את הכסף ל"גורם המְפַתח"). זה אכן סיפור מייגע ולא מובן, מפני שלשאלה הכי פשוטה, שהיא: למה משרד התיירות ומשרד האוצר לא  מתקצבים את הפרויקט, כפי שהוחלט – אין מענה. וכך גם לשאלה הנגזרת ממנה: מהם הפרויקטים שייפגעו, במשרד התחבורה ובמשרד האוצר, בגלל הקיצוץ המוצע הנ"ל בתקציביהם המקוריים? או בשינוי קל בהתבטאות של שר האוצר עוד לפני שנבחר – מאיפה הכסף?

ישנה גם שאלת אגב, המעוררת דאגה כלשהיא: מיהו הקבלן, או היזם, אותו "גורם מְפַתח", שזכה במכרז הבנייה של הטיילת בטבריה? שאלת אגב נוספת: האם המשרד להגנת הסביבה תומך בפרויקט של בניית הטיילת הנ"ל לחופה של הכינרת? אולי הוא בכלל לא סמן לה like?

חייל משוחרר- עבור מסעיף 46 ל- 15

הכותרת הלא מובנת הזו היא הסיבה שבגללה עוברים שלושים ושישה מיליון, תשע מאות שישים ושישה אלף שקל, מהקרן לקליטת חיילים משוחררים, לסעיף "הרזרבה הכללית" של משרד הביטחון. הכסף ממשיך להתפתל בדרכו, (נשימה ארוכה), ב"משרד הביטחון, שכר, הוצאות תפעול, מסלקה בנקאית, היחידה לקליטת חיילים משוחררים" עד שהוא יורד, בסופו של הסיבוב הפתלתל, מאותם שלושים ושישה המיליון של החיילים המשוחררים (לעיל), אל התחתית של שנים-עשר מיליון, שלוש מאות עשרים ושניים אלף. פחות מחצי! איזו דרך ארוכה ומפרכת, ממש שוחקת!

כל הדרך הפתלתלה הזו נגרמת בגלל "הסכם בין המשרדים", במקרה זה האוצר והביטחון. כנראה. ברקע, פועלת הוועדה לשוויון בנטל, שלה תשדירים וחוקים הקוראים לשיפור תנאי השכר של חיילי צבא הקבע. אולי יש פער ולא שוויון, בין ועדות וחוקים, לבין הנעשה בין הכתלים של  ועדת הכספים?

סיכום

בשבוע שעבר אמר חבר כנסת אלעזר שטרן שפקידי האוצר "משתינים בקשת", ולכן הוא, הח"כ הנבחר, לא יכול למלא את תפקידו, כמי שאמור לבקר את הממשלה ממושב ועדת הכספים. אין לי אלא רק להסכים אתו, וגם לנסות לעדן קצת את המסר: העידון הוא שהם עושים את זה אל תוך הבריכה פנימה ולא החוצה…

אמירה מפורסמת גורסת שישנן דרגות שונות של יֶדע. הדרגה הפשוטה היא, למשל: אני יודע שביום ראשון אמורה המועצה לביטחון לאומי לקבל תקצוב של תשעה-עשר מיליון וחמש מאות אלף שקלים. זאת, בגלל "מטה לביטחון לאומי, התאמות בסעיפי שכר בהתאם לביצוע בפועל". אבל, אל תוך הידע שלי נכנס אי הידע, והוא: אני לא יודע מהיכן מגיע הכסף, כלומר, מאיזה תקציב בדיוק. כאן מסתבך העניין עוד יותר, כי, בעצם, מלכתחילה, כשידעתי והבנתי, לא ידעתי, ועד עתה איני יודע – מהן בדיוק "התאמות סעיפי שכר בהתאם לביצוע בפועל".

בעיה, אין ספק בכך שזו בעיה, ואני לא נתון בה לבדי. כולנו חסרי מושג לגבי אלו החלטות ממשלה לא מתוקצבות, וכמה הסכמים בין משרדיים אורבים בפתח, בשבועות הבאים.

חברי הכנסת, לעומתי, הם נבחרי הציבור. אין הם אמורים להסכים לטפטוף כזה או אחר. הם אמורים לדאוג שהברז ייסגר, כשצריך לסגור אותו, והם חייבים להבין שבסופו של טפטוף, או צריכת מים מוגדלת (מזכיר משהו?) –  מי שבאמת נרטב נגד רצונו הוא האזרח.

כמו תמיד, אנחנו מזמינים את כולם לבדוק אותנו גם ברמה של עיבוד הנתונים' וגם בחומרי המקור שמתפרסמים באתר של ח"כ שפיר.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs