ועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה אתמול (ג') לדיון בנושא הזכות לפרטיות בעידן הטכנולוגי, במסגרת שבוע זכויות האדם בכנסת. היו"ר משה גפני ציין בפתח הדיון שההתקדמות המואצת של פיתוחים טכנולוגים דורשת העמדת סדר עדיפויות כלפי זכויות האזרח. במקרה הזה – פרטיות.
הוא הזכיר שעקרונות הפרטיות מעוגנות בחוק כבוד האדם וחירותו. כמו כן דיווח גפני שביקש להזמין את מר יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (לשעבר יו"ר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות הפועלת בחסות שרת המשפטים). מר שופמן הודיע שהוא, כמו יתר חברי הועדה, סיימו את כהונתם וטרם נבחרו להם מחליפים.
בתחילת הדיון דיברו מומחים שהוזמנו ע"י היו"ר. פרופ' טל ז'רסקי מאונ' חיפה התריע שמצד אחד הקדמה הטכנולוגית תמצא דרכים לעקוף חוקים, ומאידך על מדינה להנחיל עקרונות ולא לרפות ידיים. החוקים עמומים מדי. ואולם לשאלתו של היו"ר, לא היו לו הצעות מעשיות.
עו"ד יונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליים ציין שעל אף כי מוסיפים הסדרים לשמירת הפרטיות – אין מעקב או אכיפה. למשל: תקלות ב"פילוט" של המאגר הביומטרי. תפקיד הכנסת הוא לא רק לחוקק –אלא גם לפקח. כ20% מעבירות משמעת בשירות הציבורי מוגדרות כשימוש במידע (פנימי) שלא כדין. כמו כן ראוי לאמץ את המלצת ועדת שופמן לבטל את "פנקס מאגרי מידע" ובמקום זאת לעודד ולהמליץ על הסדרים להגברת פרטיות.
שתי דוגמאות להפרת זכות הפרטיות זכו לדיון נרחב:
עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח הדגיש כי בטכנולוגיה אין אידיאולוגיה – רק הרבה כסף. פרטיות היא נושא לאכיפה. לדוגמא: הכרטיס החכם שהונהג באגד בתחבורה הציבורית מאפשר מעקב מי, מתי והיכן עולה הנוסע על איזה קו תחבורה. ניתן לבקש "כרטיס אנונימי" אך הוא יקר יותר ואינו כולל הנחות . דהיינו קשיש שיבחר להגן על פרטיותו יאלץ לשלם מחיר גבוה יותר.
נציגת משרד התחבורה הגיבה שהמשרד אכן פעל על פי סיכום עם רמו"ט (הרשות למידע וטכנולוגיה במשרד המשפטים) אך התברר כי רמו"ט התוותה הנחיות לפני שנה וחצי ולמעשה הפרויקט כבר החל. דוגמה למה שכבר אוזכר – קודם עושים ואח"כ נזכרים – להיוועץ או לנסות ליישם הנחיות לפרטיות. צוין שרצוי למנוע הכנת פרויקט טכנולוגי לפני עריכת דיון ערכי ציבורי. יש לרסן פקידים שאפתנים העשויים לפגוע בזכויות אדם ובדמוקרטיה.
מר דן אמיתי, שהופיע כחוקר אבטחת מידע, ציין שיש דרכים רבות ל"גנוב" זהויות של אזרחים וניתן לעשות זאת בקלות ע"י שימוש במספר טלפון. למשל פריצות למשתמשי שירות חניה "פנגו" (הטוענת שהפריצה נסתמה). לתופעה זו אין למעשה גורם אכיפה. משרד התקשורת טוען שאין חוק המאפשר לו לעצור שיחות. למשטרה יש כח לאסור התחזות – אך אם המעשה נעשה במודע – אין הונאה.
לאחר מכן נשמעו דיוחים של משרדי ממשלה:
מר ניר גרסון מרמו"ט ציין שהרשות מופקדת על פיקוח מאגרי מידע ממוחשבים ותעודות אלקטרוניות. הוא דווח כי כיום מכינים הצעת חוק –"תיקון לחוק הגנת הפרטיות". יש לרמו"ט סמכויות מנהליות – אך לא מספיק. הוא גם מצדד באימוץ המלצות ועדת שופמן – צמצום חובת רישום מאגרי מידע (מעטים אכן דואגים לרישום) ולהטיל על ארגונים בדיקה מקדימה אם זכויות הפרט מופרות. היו"ר גפני התעניין אם יש המלצה לבקש הכנת תסקיר של השפעה על פרטיות (כגון תסקיר סביבתי). הוא גם הזכיר לנציג רמו"ט ונציגת משרד המשפטים שאולי הוא יוכל לקדם חוק מהר יותר בהצעה פרטית.
כמו כן הועברו סקירות ממשרד המדע, משרד הבריאות – מאגר הרשומה הרפואית (שיזכה לישיבה נפרדת בקרוב); משרד החינוך שעושה מאמצים להבטיח "גלישה בטוחה ברשת" ודואג להסרת מצלמות בבתי"ס שפוגעות בפרטיות התלמידים; המשרד לביטחון פנים דיווח על הצבת מצלמות במוקדי אלימות, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות: משרד התחבורה דיווח על כונה להקים מסלקה לתחבורה ציבורית; משרד הפנים ציין שיש תכנית השוואה לפילוט הביומטרי.
היו"ר קבל על השאיפה ליעילות תמורת ויתור על פרטיות. הוא ביקש מנציג משרד המידע שהמשרד יטול את נושא ה"רגולציה" כספינת הדגל. מיטל שוורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי הדגישה שבין מטרות האיגוד ניתן למנות – אבטחת "גלישה בטוחה, קו פתוח לפניות חירום ולנפגעי הרשת". יש להגן על ילדים מבעלי מאגרים לאסוף פרטים אודותיהם.
היו"ר גפני סיכם שאסור לפגוע בפרטיות של איש פרטי וחברות. יש לתת את הדעת להשלכות על פרטיות לפני יצירת המאגרים. הוא התעניין אם הנוכחים סבורים שיש צורך בחקיקה אן אמצעים אחרים.
נוכחות: יו"ר הועדה ח"כ משה גפני מיהדות התורה למעשה ניהל את הועדה כועדה של איש יחיד.
בחלק הראשון של הדיון נכח גם ח"כ שמעון אוחיון – הליכוד בחלק אחר נכח עוד ח"כ (אבראהם מיכאלי – ש"ס או יעקב אשר???)
