בין אסון הכרמל לסערת מזג האוויר: כעת התשובות – על מי מוטלת האחריות בשעת חירום?

בין אסון הכרמל לסערת מזג האוויר: כעת התשובות – על מי מוטלת האחריות בשעת חירום?

ועדות: הוועדה המשותפת של ועדת הפנים והוועדה למוכנות העורף בשעת חירום

הוועדה המשותפת של הפנים והוועדה למוכנות העורף בשעת חירום התכנסה אתמול (ד') לדיון בנושא הפקת לקחים מסערת מזג האוויר האחרונה. הדיון ארך ארבע שעות, ומלבד חברי הכנסת נכחו גם מנכ"ל חברת החשמל, וכן רמ"ח מבצעים במשטרת ישראל.

גילוי נאות- אני ירושלמית פטריוטית שמעולם לא התעוררה למראה שלג בחלון. בשבוע שעבר, יום חמישי בערב, חזרתי הביתה מחגיגת השלג הראשונה בחיי ולא היה חשמל בדירתי, שנמצאת מרחק נגיעה מביתם של ראש הממשלה ונשיא המדינה.

לא התרגשנו. בכל זאת – שלג!. למען ההנאה הזאת אנחנו מוכנות לסבול שעה בלי חשמל. כשהתעוררנו עדיין לא היה חשמל, ואז כבר התחלנו לתהות, אולי כדאי להתקשר לחברת החשמל? יכול להיות שהם לא יודעים שיש תקלה. נותקתי אחרי חצי דקה לקול הודעה קולית "הקווים עמוסים אנא נסו מאוחר יותר"  בכוחותיו האחרונים של הנייד שלי, רועדת מקור, התחלתי במסע לחברה אחרת, רק בשביל להטעין מעט את המחשב עד שיחזור החשמל.

כשהיא פתחה את הדלת ואמרה שגם אצלה אין חשמל התחלנו להבין שהשאלה "יש אצלכם חשמל?" הפכה למהותית ביותר בכל שיחת טלפון. מסתבר שמרבית הדירות בשכונות במרכז ירושלים נותקו מחשמל. יום חמישי, שישי, שבת, ראשון, שני (!) עד שאלוהי החשמל הציל אותנו ואחרי 110 שעות שוב יכולתי להפעיל מפזר חום, להתקלח, לקרוא לא לאור נרות – והכי חשוב להטעין את הפלאפון.

ביום שלישי החלטתי לנצל את היום חופש הפתאומי. הלכתי לראות מה יש לנבחרנו לומר על מסיבת הפיג'מות הארוכה שנכפתה עליי ועל שכנותיי ברחבי העיר. בנעליים רטובות, דידיתי בדרכי לתחנת האוטובוס על שכבת הקרח העבה שעוד עוטפת את הרחוב, עקפתי את משאית הלחם שנתקעה ליד המכולת, עם ידיעה שהגעתו של האוטובוס מקרית בהחלט.

adc81fbc5f5d5b960448ba4e338aef60

הדיון היה כנראה חשוב מאוד לנבחרנו. הוא התקיים באולם נגב והועבר בשידור חי- איזה יופי! ייקחו את הנושא ברצינות. ח"כ מירי רגב וכן ח"כ אלי ישי, יו"ר הוועדה למוכנות העורף בשעת חירום, הכריזו כי זה יהיה דיון ראשון בסדרה של דיונים שיבחנו את ההתנהלות והמוכנות לקראת אסון הטבע שפקד את אזור ירושלים וצפת. עוד הוסיף ישי כי הוועדה בראשותו כבר כמה חודשים עוסקת במוכנות העורף לאירועי טבע.

ראשון הדוברים היה נציג המשטרה –  רמ"ח המבצעים, שתיאר לילה אימים שעבר עליו ועל משטרת ישראל. מאחר והייתי מנותקת כל הזמן הזה, זאת הייתה הפעם  הראשונה ששמעתי על אלפיים איש שהיו תקועים בכבישים, על שוטרים שסחבו תנורי גז לבתים של אנשים, שוטרים שקנו אוכל לקשישים שנתקעו בביתם, על מאות אנשים שישנו בבנייני האומה, בסיסים צבאיים ומתנ"סיים.

הוא ביקש לציין כי על אף שאין הדבר בסמכותה של המשטרה, מרגע שהשר לביטחון פנים קיבל את האחריות מראש הממשלה, משטרת ישראל היא זו שמתפעלת את האירוע, ללא משאבים מתאימים. חברי הכנסת לא התרשמו במיוחד ממסירות שוטרי ישראל שמשתכרים קצת מעל המינימום, וביקשו לדעת- למה השוטרים היו צריכים לעשות את זה?

איפה פיקוד העורף היה? איפה המל"ל היה? איפה המשרד להגנת העורף היה? איפה הרשות לחירום לאומית (רח"ל) הייתה? איפה צה"ל היה?

מירי רגב הוציאה במפתיע פרוטוקול מדיון משנת 1992 שבו הח"כים הזדעקו על כך שבשלג ילדים נאלצו לישון בקור, שקשישים נתקעו בבתים שעות בלי חימום ואוכל. האם לא הפקנו לקחים?

הסמכות לפעולה בשעת חירום של אסון טבע מצויה בידי מה שהיה עד 2011 רח"ל, והיום הוא המשרד להגנת העורף. מנכ"ל המשרד ביקש להתנער מהאשמה שבאחריותם היה לנהל את האירוע. טענה זו אגב מנוגדת למה שכתוב בחוק: באחריותם להכין את הרשויות המקומיות, את משרדי הממשלה, ואתוהמגזר השלישי להתכונן למצבי חירום.

עוד ביקש המנכ"ל לציין כי הם היחידים שכבר ביום שלישי ערכו הערכת מצב, והם היו היחידים שצפו את חומרת הסופה. בערב חמישי, כשהדליק את הרדיו ושמע על אנשים בלי מזון, הוא מיד הנחה את העובדים שלו להשיג מזון. אז מצד אחד – הם היו היחידים שצפו, מצד שני מנכ"ל המשרד היה צריך את גלגל"צ כדי לדעת שיש אנשים תקועים. מבולבלים?

בלי כוונה פלט המנכ"ל כי הסיבה לחוסר תיאום בין הגופים נובעת, איך לא – מענייני אגו. השר ארדן והשר אהרונוביץ' לא מסתדרים ולכן ראש הממשלה (שוב) נמנע מלקבוע על מי מוטלת האחריות בשעת חירום.

מנכ"ל חברת החשמל הצטרף באיחור קל, וביקש לציין כי החברה כן הפיקה לקחים מהאירוע של 92', אך חברי הכנסת ביקשו להתעכב על השאלה האם אזרחי ישראל הם לקוחות חברת החשמל או צרכני חברת החשמל?

ביום שבת בערב כשעברתי בפעם השלישית לשכונה אחרת בעיר כדי להתקלח, ממש לא הטריד אותי האם אני צרכנית או לקוחה, אבל כנראה שיש דברים שהדיוטה כמוני לא מבינה. מכאן חברי הכנסת ביקשו כל אחד לשתף בחוויותיו מימי השלג, משל היינו בקבוצת תמיכה של ניצולי הסופה.

השכיל לטעון ח"כ יוני שטבון שכרשות מפקחת עלינו לחכות שהרשויות המבצעות יעשו תחקירים פנימיים, וזאת כדי מנת להבין איפה היו התקלות ואז לבחון המשך פעולה. בעודו מדבר קיבלתי פלאשבק מהשירות הצבאי שלי (גם לג'ובניקים יש פלאשבקים) לאחר מלחמת לבנון השנייה:  פרסום דו"ח מבקר המדינה שבחן את השאלה מי אחראי על הזירה האזרחית בשעת חירום; פקע"ר? המשטרה? רח"ל? מכבי האש?

אז מה היה לנו? דיון חירום ב92', דו"ח מבקר המדינה אחרי מלחמת לבנון השנייה ב2006, ודו"ח המבקר אחרי השרפה בכרמל. ועדיין לא ידוע מי אמור לתפקד למען האזרחים בשע"ח. נגמר הדיון, עכשיו הדוברים עוברים לוועדת כלכלה, גם שם מתקיים דיון על היערכות העורף בשעת חירום. אין ספק- השירות הציבורי הישראלי יודע לתאם בין הגופים השונים.

נתראה בסופת השלגים הבאה- אני כבר קניתי תנור על גז.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs