"גם בימים קשים אלה הגדלנו את תקציבי הרווחה, החינוך, הבריאות, התחבורה. עשינו את מה שאפשר בעולם האמיתי שבו חיים האנשים האמיתיים".
הציטוט הזה שייך לשר האוצר, יאיר לפיד, שנימק במליאת הכנסת את הסיבות לתמוך בתקציב הדו שנתי שהציע. על רקע סיום שנת התקציב, ההעברות התקציביות המרובות, כולל העברת של 2.79 מיליארד ₪ למשרד הביטחון, בהתאם לסיכום מוקדם של קבינט השרים, עולה השאלה מהו אותו "עולם אמיתי שבו חיים האנשים האמיתיים". האם הוא קיים בהצהרות שר האוצר מעל דוכן המליאה, או שמא הוא קיים בהעברות הכספים הרבות בוועדת הכספים, שמשנות באופן ניכר את סדרי העדיפויות של הממשלה?
זהו גם הרקע להתכנסות הוועדה לביקורת המדינה, היום (ד'), לדון בבקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא סעיפי "רזרבות" ו"הוצאות שונות" בתקציב הדו שנתי. לאור הגדלת סעיפי הרזרבות לתקציב 2013 ו- 2014 ב- 25% ועדכון התקציב הדו שנתי לשנת 2014 נדמה ששאלת השימוש בסעיפים תקציביים אלה רלוונטית מתמיד.
בשבוע שעבר כתבנו כאן בהרחבה על השיטה של האוצר לנפח את תקציבי משרדי הממשלה השונים, ומשרדי השירותים החברתיים בכללם, על מנת להעביר את כספים אלו למשרדים אחרים, בדרך כלל למשרד הביטחון. השיטה זו מהווה הטעייה כפולה של הציבור. הציבור מולך שולל פעם אחת על ידי שרי האוצר לדורותיהם אשר קובעים את סדר העדיפויות התקציבי בהצעת התקציב. עבור הפוליטיקאים, הגדלת התקציב של משרדי השירותים החברתיים, שיובשו בעקביות בשנים האחרונות, היא סיבה למסיבה ולהצהרות לתקשורת.
הציבור הישראלי מולך שולל פעם נוספת כאשר הסטת סדרי העדיפויות התקציביים מהמשרדים השונים למשרד הביטחון מתבצעת בחסות חותמת הגומי של ועדת הכספים, תחת פיקוח פרלמנטרי דל ביותר, והרחק מביקורת ציבורית. לא בכדי הפירוט המלא של המקורות התקציביים להגדלת משרד הביטחון לא נמסרים לוועדת הכספים, אלא לוועדה פרלמנטרית חסויה, המשותפת לוועדת הכספים ו-ועדת חוץ וביטחון.
כלומר, לא זו בלבד שסדר העדיפויות התקציבי משנה את פניו באופן ניכר במהלך שנת התקציב, ולא די בכך שגופים מסוימים, כמו למשל שבחטיבה להתיישבות זוכים לתוספות תקציב בגובה 800% בחסות ההעברות התקציביות. הניפוח המלאכותי של תקציבי המשרדים שאמורים לשרת את הציבור משמשים בפועל למטרות שונות לחלוטין.
בפתיחת הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן שלא יכול להיות שמחביאים בסעיפי הרזרבות סכומי כסף כל כך גדולים והם לא מנוצלים, וזאת בשעה שעורכים קיצוצים רחבים במשק כאשר העוני בחברה הישראלית חוצה מגזרים.
יוזם הדיון, ח"כ שאול מופז, הציג את נתוני הרזרבות של התקציב הכללי ושל המשרדים השונים על פי נתוני האוצר. לפי הנתונים תקציב המדינה גדל ב- 8% בשעה שהרזרבות גדלו פי שלוש, ב- 25%. לפי מופז, הגיוני שיהיו רזרבות, ואילו הרזרבות היו נשמרות בגובה סביר אז גם הרזרבות היו עולות ב- 8% לסך של 24 מיליארד ₪. ואולם סך הרזרבות של התקציב עומדות על 37.2 מיליארד ₪.
מופז חשף גם את הגידול בסעיפי הרזרבות של משרדים שונים. המשרדים בעלי הגידול המשמעותי ביותר הם משרד ראש הממשלה, האוצר, הרווחה, הבריאות, החינוך והמדע והטכנולוגיה. בחמישה מתוך ששת המשרדים עומדים שרים של יש עתיד, מפלגתו של שר האוצר. הרזרבה של משרד ראש הממשלה גדלה ב- 320%, מ- 132 מיליון ₪ בתקציב 2011-12 ל- 428 בתקציב 2013-14, הרזרבה של משרד האוצר גדלה ב- 400% מ- 64 מיליון ₪ ל- 260, הרזרבה של משרד הבריאות כמעט הכפילה את עצמה מ- 206 מיליון ש"ל ל- 405, וזו של משרד הרווחה גדלה ב- 63% מ 250 מיליון ₪ בתקציב 2011-12 ל- 408 מיליון ₪ בתקציב 2013-14.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר בדיון: "הרחקנו מעבר לדיון התקציבי ולמשמעות של הסכומים הללו. אנחנו מדברים כאן על דבר בסיסי יותר, והוא המסגרת התקציבית שקובעים באוצר, ללא ייצוג ציבורי. הכנסת אישרה תקציב שלא היה לה מושג מהו". ח"כ סתיו שפיר (העבודה) אמרה כי "יש שני תקציבים: התקציב עליו מצביעה הכנסת בהליך חפוז, והתקציב שמסתתר מאחוריו ברזרבות התקציביות. יש פה רצון להסתיר את מרכיבי התקציב ולהחליש את יכולת הפיקוח עליו, עד ששוכחים שמשלמי המסים הם אלו שמממנים את התקציב הזה."
נציגת האוצר בדיון, יעל מבורך, סגנית ראש אגף תקציבים לנושאי מקרו, אמרה בדיון שהוחלט להעלות את גובה הרזרבות ל- 5% מהתקציב. חברי הכנסת ביקשו ממבורך לראות מסמך המעיד על כך. נציגת האוצר ניסתה להימנע מהצגת המסמך וטענה שמדובר בפורמליסטיקה, אך לבסוף הי הציגה מסמך מהחודש הנוכחי, זאת בשעה שהתקציב עבר בסוף חודש יולי. מופז אמר למבורך כי הופעתה בדיון מגומגמת, וכי קביעת הרזרבה בגובה 5.5% ואישורה בהחלטה רשמית מספר חודשים אחר כך רחוקה מסדרי המינהל התקין. מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, העיר שאחוז לכאן או לשם בגובה הרזרבות אולי נראה לה מינורי, אך מדובר במיליארדים.
מבורך הוסיפה ואמרה שגובה הרזרבות ירד בתיקוני התקציב ל- 2014 לגובה של 1.5%, וזאת כדי לפצות על ביטול העלאת המע"מ שתוכננה להיכנס לתוקפה בראשון לינואר.
