ביקורת על ועדות התמורה של תכנית פראוור: "בוררות בעולם התחתון יותר ברורה"

עדותה של גליה דאור:

השבוע (יום ב' 23.12) התקיימה ישיבה נוספת של ועדת הפנים בעניין חוק פראוור, שעסקה בסעיפים ספציפיים הנוגעים לסמכותה והתנהלותה של ועדת התמורה, העוסקת בקביעת הפיצוי הקונקרטי שיינתן תמורת הוויתור על תביעת הבעלות בקרקע (ראו הנוסח העדכני). הישיבה נמשכה כשעתיים, ונכחו בה, בין היתר, חברי הכנסת מירי רגב (יו"ר הוועדה), תמר זנדברג, אברהים צרצור, חנא סווייד, טאלב אבו עראר, באסל גטאס, ג'מאל זחאלקה וזבולון כלפה. עוד נכחו נציגי האגודה לזכויות האזרח, עמותת במקום, עמותת רגבים, ראש מועצת עומר פיני בדש, ובעלי עניין נוספים, כמו גם נציגי התקשורת.

הישיבה התחילה בדיון מסודר (אולי בהשפעת הנוכחות התקשורתית הרבה) בסעיפי החוק האמורים, כשלחברי כנסת הוקצו חמש דקות ולמי שאינם חברי כנסת – שלוש דקות להעלות את הסתייגויותיהם. תחילה הציגו היועצים המשפטיים של הוועדה את מטרות השינויים שהוכנסו בסעיפי ההצעה, ובעיקר הדגישו כי יש להבטיח את עצמאות פעולתה של ועדת התמורה ולמנוע ניגוד עניינים בקרב חבריה.

 ההסתייגויות הפרטניות נגעו בעיקר לנסיבות הפסקת כהונת חברי ועדת התמורה, לקביעת הסדרים למניעת ניגוד עניינים, לדרישה לפרסם באופן מלא את החלטות הוועדה בציבור, ולדרישת חלק מהנוכחים (ח"כ סווייד וח"כ זנדברג) להוסיף מנגנון ערעור על החלטות הוועדה. עוד נטען כי אין צורך לקבוע סדרי דיון חדשים לעבודת ועדת התמורות, שכן ניתן להשתמש בסדרי הדיון הקבועים בפקודת הסדר מקרקעין ביחס לוועדות ההסדר, וכי יש לאפשר לתובעים להיעזר במומחים (כגון אדריכלים ושמאים) בפנייתם לוועדת התמורה (ח"כ סוויד).

יחד עם זאת, במהרה העלו הנוכחים הסתייגויות כלליות יותר, ובראשן התהייה מדוע ממשיכה הוועדה לדון בחוק, בהתחשב בשמועות על כך שהצעת החוק תיגנז, ומי יהיה השר הממונה על יישום החוק (במקום בני בגין). ח"כ מירי רגב הבהירה כי כל עוד הממשלה לא משכה את הצעת החוק, הוועדה תמשיך לדון בה, וכן ציינה כי היא עתידה להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ולדון עמו בנושא.

בהקשר זה טענה ח"כ זנדברג כי התנהלות הוועדה היא תמוהה ומעבירה מסר בעייתי לציבור, שאינו יכול להבין מה מעמדו של החוק (האם בכוונת הממשלה לקדמו או לא). ח"כ גטאס ועו"ד דבי גילד-חיון מהאגודה לזכויות האזרח טענו שוועדות התמורה בכללותן אינן פתרון ראוי להסדרת תביעות הבדואים בנגב, וכי מן הראוי לעשות שימוש בפתרונות שיושמו בסיטואציה דומה ביישובי צפון הארץ, של הסדרת התכנון והכרה ביישובים הקיימים, ובמקביל הידברות פרטנית ביחס לכל תביעה.

 לאחר כחצי שעה של דיון מסודר, פחות או יותר, התלהטו הרוחות, בעיקר בקרב המתנגדים משמאל לתכנית, והדיון הפך סוער מאוד. חברי הכנסת צרצור, סוויד, זחאלקה, אבו עראר וזנדברג טענו כי החוק בכללותו מרע את מצבם של הבדואים ומתעלם מזכותם על אדמותיהם. מנגד טען ראש מועצת עומר, פיני בדש, כי החוק המוצע מטיב באופן מוגזם עם הבדואים ומעניק להם קרקעות מדינה שאינם זכאים להן. כמו כן עסקו הנוכחים בהרחבה בדברים שאמרה ח"כ רגב בנוגע לדגלים שהונפו במשחקה של קבוצת "בני סכנין", וח"כ רגב (פנתה למצלמות) הבהירה שאין לה כל התנגדות לקבוצה והיא שמחה בניצחונה, אבל יש לבחון מדוע הונפו "דגלי אש"פ" במשחק וכיצד הדבר ישפיע על מימון הקבוצה.

עדותו של איתמר כספי:

השבוע (ב') זו הייתה הפעם השלישית שלי בדיון ועדת הפנים בנושא חוק פראוור, והפעם הגעתי מסוקרן במיוחד. לפני שבועיים הצהיר השר לשעבר בגין (האחראי על החוק מטעם הממשלה) שהוא מסיר את תמיכתו בקידום החוק ואף אמר שרוה"מ מסכים איתו בנושא. מנגד, הממשלה לא משכה את החוק ושבוע שעבר נמשכו הדיונים כרגיל וכך גם השבוע. מדוע יוצרת הממשלה רושם אחד ובפועל פועלת לכיוון ההפוך?

זו שאלה שעלתה פעם אחר פעם על ידי הח"כים, ונוכל רק לקוות שתיושב בדיון הבא שיתקיים היום (ד') בו אמורה הממשלה לדון בחוק ולקבוע את עמדתה. אולם, לדעתי יכול להיות שדווקא הדיון בחוק, לאחר שהלגיטימיות שלו עורערה בפומבי וע"י גורם ממשלתי דווקא תרמה לדיון. יותר ח"כים באו עם טענות ספציפיות וענייניות וגם המתנגדים המוחלטים, חשו יותר בנוח לפנות גם לבדיחות וחידודים חוצי מפלגות ואידאולוגיות וכך יכולנו להיחשף לכנסת קצת יותר נעימה וכיפית.

הדיון עסק סביב תחילת פרק ג' בחוק ודן בעיקר בהליכי מתן התמורה של רשות ההסדרה להתיישבות הבדואים בנגב. הוא התחיל בכך שמירי רגב הקציבה לכל ח"כ 5 דקות, ולכל דובר שאינו ח"כ 3 דקות. לזכותה יאמר שבניגוד לפעמים אחרות, נראה שהפעם היא לא השתמשה בכלי הקצבת הזמן על מנת להתנגח בח"כים ובאורחים, ובעקבות גמישות הסטופר של הועדה כולם הצליחו לסיים את דבריהם ואף להיות מרוצים.

ח"כ צרצור דיבר באופן מאוד ענייני ובאריכות על סעיפים ספציפיים שהוא מבקש לשנות בחוק ועל איך יש לשנותם ולאחר מכן דובר תנועת רגבים דיבר אף הוא בצורה רצינית ועניינית.

ח"כ סוייד היה הראשון שנגע בכך שאין שר שמלווה את הדיון. היו"ר ח"כ רגב הסבירה שאין בכך צורך ובינתיים מלווה את הדיונים האלוף במילואים דורון אלמוג (שיהיה ממונה על הרשות לכשתקום) וסוייד הוסיף ותהה (בבדיחות הדעת) מה עומד מאחורי כוונות הממשלה לשים כממונים על החוק דווקא בנים של ראשי ממשלה לשעבר (בני בגין שהתפטר ובהמשך אולי יאיר שמיר) וח"כ תמר זנדברג חיזקה את דבריו ואמרה ששמיר הוא גם רוה"מ שהחליף את בגין. בצד הענייני ח"כ סוייד גם אמר שצריך לאפשר ערר מנהלי במסגרת הרשות עצמה ושבו תהיה אפשרות למערערים להשתמש גם ביועצים חיצוניים (כמו עו"ד, שמאי וכו').

ח"כ גטאס השווה את החוק להפקעת האדמות בגליל ביום האדמה ב1976 בהם נהרגו 5 מפגינים ערבים ולטענתו אז זה נגמר בכך שהמדינה הכירה בכפרים הערבים בגליל.

בני תפילין הביע גם הוא התנגדות לתכנית ואמר שלא ברור איך בכלל תעבוד ועדת התמורה והוסיף שבוררות בעולם התחתון היא יותר ברורה וח"כ תמר זנדברג צחקה והסכימה.

ח"כ טלב תקף את יו"ר ח"כ רגב ואמר שהיא מפרסמת בפייסבוק דברים היוצרים שנאה כנגד הערבים (ח"כ רגב פרסמה פוסט על בני סכנין) וח"כ סייד מיהר לשאול אם הוא חבר שלה בפייסבוק. ח"כ טלב החל לצחוק מה שגרר צחוק מסביב לשולחן הוועדה (ושיכוך זעמו של ח"כ טלב) וגם קריאה כי רגב יוצאת נגד סכנין עקב הבסתם את הפועל ת"א. יו"ר ח"כ רגב צחקה והוחמאה וביקשה שפעם הבאה 'תעשה לי לייק!'.

ח"כ טלב המשיך ואמר שהוא מתנגד לחוק וכך גם כל הבדואים.

יו"ר ח"כ רגב ביקשה רק להגיב על מה שכתבה בפייסבוק והסבירה שאין לה בעיה עם קבוצת בני סכנין והיא בעד שותפות יהודית ערבית בכדורגל בכלל ובני סכנין בפרט אולם טענותיה היו כנגד האוהדים שהרימו דגלי פלסטין.

בנוסף, היא מבינה ומכבדת את כאבו של ח"כ טלב ושכוונתה היא ליצור חוק שייטיב עם היהודים וגם עם הבדואים.

ח"כ זנדברג תהתה בקול מדוע הממשלה אומרת שהיא מבטלת את החוק מצד אחד וגורמת לכנסת להמשיך לדון בו מאידך והאם יש פה משום הטעיית הציבור.

כשפיני בדש (יו"ר מועצת עומר ופעיל ותיק בנגב) החל לדבר, שבנו לשגרת הצעקות החמומות שבה הורגלנו. לדידו, מתנגדי החוק עושים עוול לבדואים וזו 'עסקה של החיים שלהם' והשוד האמיתי הוא זה שהבדואים עושים למדינה.

תוך כדי התפרצויות תכופות של הח"כים סוייד, זחאלקה, גטאס וזנדברג הביא מר בדש את הדוגמא "אום בטין" – מהרגע שאמרה הממשלה שהיא מעוניינת לתכנן ישוב כהלכה תפסו התושבים את הקרקע ועד היום אינם מוכנים לוותר ואין אפשרות לעשות שום פיתוח כי הכל תקוע.

הוא הזהיר שאם החוק יאפשר לרוץ לבתי משפט אז שום דבר לא יתקדם לשום מקום.

הוא גם אומר שאנשי שבט טראבין שעברו לטראבין החדשה (תכנית שהוא הוביל בשנים האחרונות והסתיימה בעזיבה מרצון של הבדואים באיזור עומר) מצטערים שהם לא עשו את זה קודם.

זה ליבה מחדש את כעסו של ח"כ טלב (הבדואי) ושניהם כמעט וגמרו אומר ללכת לשם באותו הרגע בשביל לשאול את אנשי שבט טראבין לעמדתם.

ח"כ זחאלקה עבר בהפגנתיות על כל סעיפי החוק בדיון ודרש לבטלם ואף הוסיף ואמר שבעולם התחתון יש יותר צדק ושוב ח"כ סוייד מיהר להגיב ושאל אם הוא מדבר מנסיון ותו"כ שח"כ זחאלקה קורע את הצעת החוק בהפגנתיות הוא החל להתפקע מצחוק ואיתו שאר האולם.

נורי אל עוקבי בא שוב אל מול הוועדה והציג שלל מסמכים שמראים את בעלות שבטו על שטחים באל עקריב. היו"ר ח"כ רגב התייחסה אליו בכבוד והבנה ונתנה לו לדבר והתעקשה לקבל ממנו את המסמכים באופן אישי תוך כדי שהיא גם פנתה אל ח"כ סוייד ואמרה לו: "אתה רואה? למדתי! יש לי מה ללמוד מכם!"

נורי גם הוסיף שהוא לא מבקש חסד אלא שוויון זכויות.

תגובת היועמ"ש מטעם הממשלה הייתה שזו אכן מתכוננת להיות ועדה מנהלית ועל זה באמת הומלץ בדו"ח פראוור ולכן לא אמורה להיות אופציה לערעור בתוך הוועדה.

יו"ר ח"כ רגב סיימה את הדיון בהסכמה עם ח"כ סוייד על הצורך באפשרות ערעור בתוף הוועדה והבהירה לנציג הממשלה שתיכנס אופציה לערעור בנוסח החוק ואם הממשלה לא תעשה זאת אז הוועדה תעשה זאת.