"על כל פרויקט תשתית יוצא דו"ח מבקר. מדוע המדינה מגיעה להתנהלות משברית ולפתרונות טלאי יקרים?"

זוהי עדות ראשונה שלי כמשקיפה בדיוני ועדות הכנסת. אמנם לקחתי חלק בכמה דיונים, במושב זה ובמושב קודם, אך בהם הרשיתי לעצמי בעיקר לצפות, להביט, להקשיב ופחות לעסוק במלאכת התיעוד.

לדעתי יש משהו נכון בעצם ההגעה לדיונים, לראות את חברי הכנסת מקרוב, להבין מה הם עושים, להרגיש את החוויה, שלפחות בהתחלה היא מרגשת ויכולה להיות עצמתית. הנוכחות שלנו תבטיח שקולנו ישמע, שחברי הכנסת יטמיעו את ערכי השקיפות ושיתוף הציבור.

לעניין הדיונים עצמם, בחרתי ללכת לשני דיונים הנוגעים להסעת המונים אשר התקיימו בשבוע שעבר (ג') – משום שלא ייתכן  שהרכבת הקלה טרם הגיעה לתל אביב ולגוש דן, ומה גם שמאמצע שנות התשעים היתה תחושה שהרכבת קרובה, הושקעו סכומים אדירים, העיכובים לא פסקו ותאריך היעד לא סופי.

יו"ר הוועדה אמנון כהן הציג את הממצאים המרכזיים וקישר קישור נכון לממצאי דו"ח שנתי 60 ב' שפורסם במאי 2010 (לפני יותר משלוש שנים) בנוגע ל"ייזום ומימוש של תכניות פיתוח בתחום התשתית". זהו דו"ח חשוב מבחינה לאומית שמטרתו היא להוות בסיס לתכניות עבודה עתידיות.

שאל, ובצדק, היו"ר אמנון יצחק את מנכ"ל משרד התחבורה: האם הדו"ח הנ"ל הפך לתכנית עבודה והאם משרד התחבורה אימץ את המלצות הדו"ח?. בהמשך הדיון נבין שברור שלא, ותירוצים יש למכביר.

>> לקריאה נוספת: דו"ח מבקר המדינה  משנת 2010, החל מע"מ 3
>> דו"ח מבקר המדינה בנושא, שהוגש באוקטובר 2010

עוד בטרם סקר נציג מבקר המדינה את עיקרי הדוח, הציף יו"ר הוועדה את הנושאים הבאים:

1. את עצם הקמת נת"ע והבחירה בה לביצוע העבודה המורכבת. החברה הרי הוקמה למטרה זו וזה הפרויקט הראשון שלה. מ- 1997 התחלפו בה אינספור מנכ"לים ויו"רים אבל ציבור כה גדול שנזקק לרכבת הקלה לא זוכה ליהנות משירותיה ונת"ע לא עומדת בתנאים.
2. מדוע לא היו לנת"ע נתונים מדויקים על הפרויקט. הרי כבר בינואר 2013 התברר שהעלות גבוהה ב- 37 מיליארד ₪ מההערכה הראשונה!
3. את ההתנהלות הכספית והלא תקינה שחשף רו"ח חיצוני ממשרד התחבורה.
4. מדוע לא הוקם במשרד התחבורה גוף מרכזי שאחראי לוודא שמיזמים גדולים מקודמים (בהתאם להמלצות דוח 60 ב')?

מתוך עיתון דה מרקר, יולי 2013

נציג משרד המבקר, צבי וורטיקובסקי הציג בתמציתיות את הדו"ח אך לפני כן ממשיך להתייחס לדוח 60 ב' מ- 2010:

1. הסעיף המרכזי, 15 שנה חלפו ולא הוסדר הסכם בין המדינה לנת"ע!
   על נציגי הממשלה והחברה, היה לחתום על הסכם מסגרת. בהעדרו נוצרו המון חילוקי דעות בכל הקשור לשיתופי פעולה, לוחות זמנים ומסגרות תקציב.
2. 2.      ב- 2010 פורסם דוח 60 ב' ובאמצעותו ביקש משרד מבקר המדינה ממשרד התחבורה ומשאר המשרדים לעצור לרגע. לעצור, ולשים לב לעובדה שעל כל פרויקט תשתיתי יוצא דו"ח מבקר, לשהות ולבדוק האם יש מכנה משותף של ליקויים חוזרים ונשנים?
3. לבדוק האם יש ליקויים מבניים שצריך להפיק מהם לקחים. הרי באותו הדו"ח נמצא שיש קושי בעמידה בלוחות זמנים, חריגות מתקציבים, ועוד תופעות שגורמות נזק גדול מבחינה תקציבית ומונע למהאזרחים לקבל שירותים נכונים וראויים ומונע צמיחה. זה נוגע לפרויקטים תשתיתיים ולאומיים של מים, כבישים, חשמל וגז.
4. לבדוק מדוע המדינה, כמעט תמיד, מגיעה להתנהלות משברית בפרויקטים תשתיתיים ול'פתרונות טלאים' היקרים יותר.
5. למה הדו"ח הקודם 60 ב' – לא שימש את משרד התחבורה ואת נת"ע כבסיס לתכנית העבודה.

בעניין נת"ע ציין מר וררטיקובסקי כי הביקורת על נת"ע החלה בשנה שעברה והיא ממשיכה. להלן ממצאים המרכזיים בנת"ע:

(לפני כן אמירה מבודחת של יו"ר הוועדה לתלמידי יב' מתיכון רוטברג מרמת השרון שנכחו בדיון: "מאחל שבבוא העת תחליפו כמה מחברי הכנסת. ושתיהנו משירותי נת"ע ולא נכדיכם".)

1. בתחילה נבחר הזכיין NTS אבל עקב קשיים בסגירה פיננסית והערכת אומדנים ותחילת הפרויקט התעכבה.
   (ח"כ מיקי רוזנטל: "תהיה בסופו של דבר ועדה חקירה בנושא")
2. הרעיון להקמת רכבת קלה התחיל עוד אצל גולדה מאיר ב-  1973,  היה אמור להסתיים ב- 2017 וכעת מדברים על 2020 – 2022
3. לו היה מתחיל ב- 2007 הוא היה מסתיים ב- 2013
4. בעת העברת הפרויקט לנת"ע לא בדקו במה העלות כרוכה עבור הובלה וניהול של פרויקט בהיקף כזה.
5. קשיים בניהול ובאיוש בכירים – זה מתבטא בשינויים תכופים בלו"ז, בעלויות ובתחלופה גבוהה של מנהלים.
6. מבנה ארגוני לא מתאים
7. ההבדל בין התכנון הראשוני למפרט העבודה בפועל הוא מאוד משמעותי.
8. הקפיצות באומדנים, נובעות בין היתר כי הפעילות ב'קו האדום' לא הוצגה. אמורים לפעול 7 קווים, יש לוודא שהקווים הנוספים מעבר לו ינוהלו טוב יותר.
9.  רק עם שניים מתוך חמשת הרשויות הנוגעות נחתמו הסכמים עם נת"ע.

10. רק 7 נהלים היו תקפים.

11. מספר המשרות גדל אך במועד סיום הביקורת, בינואר 2013 משרות רבות וחיוניות עדייין לא היו מאוישות.

לסיכום עיקרי הדברים: החברה לא מספיק ערוכה לפרויקט. יש בעיות ארגוניות וניהוליות וקושי בגיוס כח אדם. ראוי להפיק לקחים כדי להכניס את החברה והפרויקט לתלם.

הדמיה של הרכבת הקלה

הדיון התחיל וח"כ ניצן הורוביץ שאל: "15 שנה, אין קו אחד, כמה כסף הושקע עד כה. קודם היתה פעילות של פינוי בינוי בשדרות ירושלים וכבר הוצאו כמאה מיליון. עד כה 3 מיליארד מתקציב המדינה 100% מתקציב משרד התחבורה"?

תשובת נציג אגף התקציבים באוצר: 80 מיליון ₪ לשנה
תשובת נציג החשכ"ל: 130 מיליון ₪ לשנה
(יחי ההבדל הקטן, הבדל של 50 מיליון לשנה?!)

היו"ר אמנון כהן: "למה לא הלכנו ליזם אחר  – BOT"?

נציג החשכ"ל: היזם הזוכה לא הצליח בגלל אי יכולת גיוס הון. ישבו איתו במשך שנה כדי לנסות ולהגיע להסכמות כדי שירים את הפרויקט. אבל זה לא צלח. ההחלטה להעביר את הפרויקט לנת"ע לא היתה החלטה חשכ"לית אלא של המדינה. אנחנו חששנו והתרענו.

עוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה קיבל את רשות הדיבור: מודה לדו"ח ולמבקר. אנחנו רואים בדוחות ככלי ניהולי לשיפור הפעילות והביצוע. מקבלים את הליקויים ופועלים לתיקונם. מדובר בפרויקט מורכב שלא נעשה בעבר בישראל. ענין הזכיין לא צלח וגם לא בשיתוף פעולה בינלאומי.

ממה שאנו רואים היום, קשה לחשוב איך אותו זכיין היה מתמודד ומטפל מול כל הגופים והרשויות שהוא נדרש לעבוד מולם. אם רק היו חושבים על הכל או לומדים איך כותבים מכרז בחו"ל, זה הרי נכלל בתכנית העבודה. היערכות לא היתה. נת"ע לא היתה ערוכה לכך ואולי באמת היה צריך לעצור, לבנות תשתית ארגונית ואז להתקדם.

כעת נת"ע עלתה על הפסים, יש הנהלה אחרת, יש שינוי באופן העבודה ובאופן תפיסת העבודה. הופצו עשרות מכרזים בשנתיים האחרונות לחפירה.

10.7 מיליארד היה תקציב ראשוני והממשלה אמרה שהיא תקבע את התקציב בהמשך. בחודשים האחרונים הוצגו בפני האוצר ומשרד התחבורה לוחות זמנים ריאליים יותר ואומדנים ראויים יותר.

מר אלכס ויז'ניצר, מי שהקים את החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) הוא היו"ר החדש של נת"ע. הוא קיבל את העבודה לידיו ואנו רואים שינוי. נעשו טעויות, הכי קל לבקר את הרשות המבצעת. זה יהיה בדור שלנו, עם הרבה נחישות (הוא מבטיח).

עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה: "נת"ע עלתה על הפסים, יש הנהלה אחרת, יש שינוי באופן העבודה ובאופן תפיסת העבודה"

היו"ר אמנון כהן ברך את מר אלכס ויז'ניצר ואמר לו: "כי אף אחד לא הצליח בו. ומתפלל לקב"ה שייתן לך כוחות לסיים זאת ב- 2022. כי כל שנה אתם עולים לנו 100 מיליון ויותר. ומבקש להסביר איך יוצאים מהברוך".

מעתה ואילך כבר לא אפרט את ההתנגחויות בין מר ויז'ניצר לבין הח"כים. יש יותר מדיי מונחים מקצועיים שאיני מוצאת טעם להלאות אותנו בהם. אבל אני כן רוצה לתאר האווירה. היא חשובה בעיני הרבה יותר.

מר ויז'ניצר אכן עושה רושם של בולדוזר (לחיוב) ושל מקצוען. אלא שהאופן בו איש מקצוע, בכיר ככל שיהיה, מזלזל בשאלות הח"כים הרגיזני עד מאוד.

במיוחד לא אהבתי את האופן שבו הוא התייחס לשאלותיו של הח"כ באסל גאטס. כאשר הוא נשאל שאלות הוא שאל בחזרה את חבר הכנסת גאטס "מה המקצוע שלך" משזה ענה לו "מהנדס אזרחי", ענה לו מר ויז'ניצר "גם אני". במקביל מהסה באוזניי אלדד רחב, ראש המינהלת לרכבת הקלה בתל אביב "גם כן מהנדס אזרחי".

התייחסות כזו של עובדי ציבור, של נציגי הרשות המבצעת לשאלות הח"כים רעה בעיניי ועל יו"ר הוועדה הזו, ושל כל ועדה, לשים לב להתבטאויות והתנשאויות שכאלה. אל לו לאיש מקצוע, לזלזל בשאלות הח"כים, שאלות הח"כים הם השאלות שלנו – האזרחים.

יתרה מזו, מר ויז'ניצר ניסה לצייר את הפרויקט כמורכב מאוד בשל עניינים מורכבים של פינוי עפר ושבחלקו מזוהם, מיקומי אקוויפרים ועוד. לתשובתה של הגב' סטלה אבידן – יו"ר ארגון משתמשי התחבורה הציבורית כי המידע הזה קיים אצלם והועבר לנת"ע משכבר הוא ממשיך לענות בארוגנטיות מה, ובצליל לא נעים לאוזן. ח"כ מיקי רוזנטל הוסיף "שחבל שלא מקשיבים לציבור". והנה שוב עולה השאלה, למה לא משתפים את הציבור, למה לא משתמשים בחכמת ההמונים?!

לבסוף מסיים מר ויז'ניצר בהבטחות מרשימות:

–      תוך שבועיים תאמץ נת"ע נהלים של גופים מתחומים דומים ותוך ביצוע התאמות (והציג עשרות קטגוריות של נהלים).

–     לצוות נת"ע גויסו אנשי מקצוע שסללו רכבת קלה בקטאר ובניו דלהי.
(וכולנו שוב צריכים לשאול למה לא גויסו אנשים כאלה עד כה)

–      שבימים אלה נבנים שיתופי פעולה עם כל הרשויות הרלוונטיות במטרופולין. תוך הבטחת פיתוח נדל"ן ואזורים מסחריים לאורך התוואי. הנה עוד סיבה לאמץ את ההמלצות מדוח 60 ב' של המבקר מ- 2010.

בסיום הדיון חשתי שהפרויקט, ככל הנראה, סוף סוף בידיים הנכונות בידי מי שהוביל פרויקטים לאומיים ויודע לעבוד. למרות זאת, בדיונים בכנסת חשוב לי שהנימה תהיה אחרת. חברי הכנסת מייצגים אותי, את האזרחים ואנשי המקצוע צריכים לענות להם במקצוענות ולא ביהירות.