הפרטת הקצבאות: "מתאמי השמה" בלשכת התעסוקה יוכלו להמליץ על שלילת דמי האבטלה

בשבוע שעבר (ד') התקיימה ישיבה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא תוכנית "מעגלי תעסוקה" של משרד הכלכלה. בישיבה נידונה הסוגיה של מימוש תוכנית משרד הכלכלה שנקראת "מעגלי תעסוקה" במסגרתה מקבלי הבטחת הכנסה במספר לשכות (בעיקר בריכוזים חרדיים וערביים: ירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה, בית"ר עלית, מודיעין, בית שמש, בני ברק ואום אל פחם) יופנו למתאמי השמה "מנטורים" שאינם עובדי השירות. היועצים יקיימו פגישות הדרכה ואף יפתחו עם המובטלים תוכנית הכוללת סדנאות לחיפוש עבודה, הקניית כלים להשתלבות בעבודה ועוד. במקרים בהם המובטל יסרב להצעות עבודה ובמקרים חריגים של אי-הופעה לתוכנית, מתאמי ההשמה יוכלו להמליץ על שלילת הקצבה. ההמלצה תעבור לביטוח הלאומי שעובדיו יהיו אלו שיכריעו האם תישלל הקצבה.

הדיון נמשך כשעה וחצי (חריגה של חצי שעה מהזמן) והיה סוער. בזמן הדיון לא הועלו נתונים או חזון לתוכנית שמראים על סיכוי הצלחת התוכנית בשטח. יו"ר  הוועדה ח"כ חיים כץ נתן את זכות הדיבור לכל מי שרצה להשמיע את דעתו באופן מסודר. במסגרת הדיון היו חילופי דברים חריפים בין יו"ר המועצה של שירות התעסוקה ברוש ליו"ר ולשאר החברי כנסת. ח"כ אורלי לוי נכנסה כ 20 דקות מתחילת הדיון וח"כ שלי יחימוביץ באיחור של 40 דקות.

יו"ר הועדה התחיל את הדיון בביקורת חריפה על משרד הכלכלה וכינה אותו  "משרד יצירתי" שמעלה רעיונות לשמות מתחלפים וטען ש"נותרת המגמה לצ’פר חברות ואנשים במשק הישראלי ולזרוק להם מפעם לפעם הרבה מאוד כסף. מדוע פוגעים בשירות התעסוקה? אסור לוועד לתת לאף אחד להיכנס פנימה". כמו כן התחיל את הדיון בדגש  "לא ראיתי הצלחות רבות בהפרטה עם חברות שהמדינה נתנה להם נכסים ולא קיבלה מהם במקביל כלום, "צריכים לדאוג לעובדים שלו (הכוונה לשירות התעסוקה) שיעבירו את הכספים וימנעו סבל מהאזרחים ויתנו וישקיעו בו (ירחיבו ויתנו עוד תקנים). כמו שהמדינה רגישה כלפי אוכלוסיות מסוימות, הממשלה הולכת בכל מיני דרכים כדי לרצות כמה אנשים, כמו תוכנית ויסקונסין שהייתה ערך ירוד למדינה. יש אמונה גדולה ביכולת לעשות עבודה ושהאנשים ילכו לעבוד, כמו שאנו רוצים שאנשים יתפרנסו מעבודה ולא מקצבאות ואני חושב ששירות התעסוקה יעשה זאת."

עופר לוי: "מה שמנסים לעשות לנו לקחת גם סמכויות מעובדי שירות התעסוקה, ומקפאים מהשרות. עובדי שירות התעסוקה לא מבקשים שום תוספת שכר, ואם רוצים לחזק את שירות התעסוקה תוסיפו תקנים, או הכשרות גם לעובדים, שירות  התעסוקה עבר שינוי גדול שמקדם אותו, כמו זה שהצלחנו להטמיע מערכות מחשוב במקביל אז לא ביקשנו תוספת שכר". כמו כן הוא טען ש"הוא לא מבקש להיות כמו במדינות ה OECD   המטרה לא לקבל 40 איש ביום אין בעיה לקבל קהל בסך 800-1000 ביום".

ברוש: "המשימה לטפל ב-250 אלף מובטלים מקומה בשירות התעסוקה בלבד. אנחנו לא תומכים בתכנית ויסקונסין. אין שום קשר ודמיון בין ויסקונסין למה שאנחנו מבקשים כאן: לקיים פיילוט על כמה מאות אנשים באבטלה עמוקה. חייבים בתהליך הזה לתת להם להיפגש עם מנטור או חונך איך שתקראו לזה לשעה שעה וחצי בשבוע הוא יראה להם איך לרשום קו"ח, איך להתארגן לראיון, אין בכוחנו לעשות הכול באמצעים הדלים של שירות התעסוקה. אין מומחיות כזאת בשירות התעסוקה, שום סמכות לא נלקחת מעובדי השירות. אשמח אם תכריחו את משרד האוצר להוסיף לי תקנים. המנטורים לא צריכים מערכת מחשוב הם לא יכולים לשלול כלום, הם יספקו שירות שאיננו בשירות התעסוקה במסלול מיוחד".

ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס: תדאג לעובדים של שירות התעסוקה, פיילוט זה לוקח מסמכויותיהם של עובדי שירות התעסוקה

ח"כ חיים כץ: "משרד האוצר לא סופר אותך, הוא משתמש בך. ולמה נציגי משרד הכלכלה לא פה? שלחו אותך להישחט? צר לי שזרקו את זה עליך, אתה אדם ישר וטוב, אבל אנחנו מסרבים ללכת איתך להרפתקה הזאת, מנסים לאנוס את הממשלה דרך הפיילוט".

אילן פנה לשרגא ואמר שהויכוח לא צריך להיות איתו אלא עם מישהו ממשרד האוצר "הפרטה שצריכים להביא אותה ליותר בזול מביאה לתוצר יותר יקר" הפתרון הוא ש"לא רוצים הפרטה ולא חייבים להוציא את זה למכרז. ששירות התעסוקה תטפל בתעסוקה, ובמקום ההשקעה במנטורים, המדינה צריכה את מקומות העבודה שאתה יכול לקנות אותם עבורם להמיר את זה לכסף אמיתי ולעבודה.

שרגא ברוש, יו"ר מועצת שירות התעסוקה, התנגד לזה בחריפות, והיו"ר חיים כץ שאל אותו "למה (משרד הכלכלה) שלחו אותך ואין נציג מהם?"

חיים טוען שבשבילו זה (שירות התעסוקה) פרויקט חיים!! מונע משרגא לדבר יותר עד סוף הדיון.

ח"כ מיכל בירן: אנו לא נתן יד להפרטת שירות התעסוקה. כל מה שביקשנו זה תכניות שעוזרות לקלוט כוח אדם. הבעיה של המובטלים היא שאין מקומות עבודה ושחסרה להם ההכשרה המתאימה. לא יעזרו להם מפגשים שבהם ילמדו לכתוב קורות חיים – ושם יהיה רשום שעבדו בניקיון ובשמירה. בדרך גוזרים קופון מפעילים פרטיים, שיקבלו את הזכות לשלול קצבות כשלא ברור מה הכשרתם ומה הקריטריונים לכך. אנחנו לא ניתן יד להפרטה של שירות התעסוקה. התכנית הזו היא לא פיילוט, היא ניסוי בבני אדם שכל מטרתו להפריט את שירות התעסוקה, בכל מחיר".

ח"כ רינה פרנקל, לשעבר בכירה בשירות התעסוקה, ניסתה להגן על התוכנית: "אני מכירה את החומר מבפנים, אני יודעת עד כמה קשה להתמודד בשירות התעסוקה, יש עומס רב בשירות, אין לעובדים כלים נדרשים, ולא ניתן לטפל באופן פרטני בכל דורש. גם היום שוכר שירות התעסוקה שירותים מחברות חיצוניות. אף אחד לא מדבר כאן על הפרטה. זו רק תוכנית ניסיונית שמנסה לעזור. אם לא יצליח, לא קרה כלום".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ומיכל בירן התפרצו לדברי ח"כ פרנקל, יו"ר ח"כ חיים כץ מנע ממנה להתבטאות בצורה כזו וביקש מרינה להמשיך באמרת דעתה שמעודדת התגלגלות הפיילוט "שמחתי שאמרת את דעתך גם אם היא נוגדת למישהו אחר. זכותו של כל אחד להביע את דעתו".

ח"כ מיקי רוזנטל אמר בתגובה: "יש כאן מתקפה מאורגנת על סמכויות המדינה, שלילת גמלה היא סמכות מובהקת של המדינה ואנחנו לא יכולים לאפשר את זה. יש יותר מדי סדקים באונייה. אתה פותח את הדלת לעריצי ההפרטה של מדינת ישראל ולא לשירות התעסוקה והמובטלים. אתה גם תגורש מהעיר וגם תאכל את הדגים המסריחים".

ח"כ יעקוב מרגי: "אני לא מאמין בתוכנית הזו. אנחנו רוצים להגדיל את כושר התעסוקה, אך המצוקה לגייס עובדים היא לא אמיתית וזאת הבעיה של המדינה. האוצר כיום מכניס אצבעות בין הדלת למשקוף. אין לנו אמון באוצר, שמנסה בצעד אחר צעד להפריט את שירות התעסוקה. אף אחד לא רוצה לעודד תרבות קצבאות ורוצים להבטיח לכל אחד מקום עבודה. אני רוצה לשאול: נעשתה עבודת מחקר כמה מתוך מקבלי הבטחת הכנסה הם ברי השמה? "

ח"כ אורלי לוי-אבוקסיס: "אני חושבת שנעשה כאן ניסיון אחר ניסיון של האוצר והכלכלה לחסל את שירות התעסוקה. בתוכנית הקודמת הפנו 800 מיליון שקלים לא כדי לייצר מקומות עבודה אלא לתת לשחקני תיווך בין מעסיקים למובטלים. צריך להשקיע במה שהמשק צריך – בהכשרות מקצועיות לפי מה שצריך בשוק. עד שלא יעשו הכשרות מקצועיות, אנחנו לא נסכים לשום דבר".

ח"כ עדי קול: "בדיון הקודם אמרתם שאתם רוצים לשת"פ ולעשות תכנית עם ועדת עבודה. אז למה אתם עושים מחטף? אם אתם רוצים לדון, תבואו ותציגו אותם לפני, ולא כשהתוכנית כבר גמורה ויוצאת כבר לפועל. אתם יודעים מה מטריד אותנו, למה לא לטפל בזה? למה ללכת החוצה?".

ח"כ שלי יחימוביץ: "קודם כל, שרגא אני מרגישה לא פשוט לעמוד מולך מהצד השני של המתרס, כי אני יודעת שאתה לא רוצה לפרק את העבודה המאורגנת. אתה מדבר על פיילוט – היה כזה בתוכנית ויסקונסין, והוא עלה מאות מיליונים, וראינו מה הוא שווה. יצאנו לשטח. הכנסת אמרה את דברה אחרי דיונים מעמיקים ומנעה את המשך היישום שלה. אתם אומרים עכשיו שאתם שמים עלינו פס ולא איכפת לכם – אפילו בלי מכרז אתם מתקשרים עם גורמים פרטיים ומעבירים אליהם את התפקיד המגוחך הזה של מנטורים. למה 600 עובדי שירות התעסוקה לא יכולים לעשות את זה? בכל הפיילוט הזה של ויסוקנסין לא נתנו לשירות התעסוקה לעשות את העבודה אלא ישר לחברות פרטיות".

"לא נתתם לשירות התעסוקה את הצ'אנס לעשות את העבודה. אתם עושים רכיב של ויסקוניסין שלא בסמכות, ולא ברשות ותוקעים אצבע בעין של הכנסת, לא מוציאים למכרז, והעובדה שאתם מבצעים את זה מאחורי גבנו ותוך צפצוף על ההחלטות האלה, ואני מקווה שאדוני היו"ר אתה תמנע את זה. אני לא מבינה איך אתם מעיזים להביא את זה מאחורי הגב בדלת המסתובבת הזו? אתם זורקים את הכסף לג'וינט, אפילו אין מצ'ינג."

ברוש: אנחנו יכולים לא לעשות כלום, אבל אפשר לעשות תוכנית בתוך שירות התעסוקה. אנחנו חושבים שצריך להתחיל ללכת, כי שום דבר לא זז. השאלה איך ללכת? אני רוצה להציע לוועדה הזו לעשות משהו. בואו נגדיר מה זה הפיילוט, שצריך להתנהל בכל הארץ, נבוא לכאן עם התוצאות. אם הן לא טובות, אז לא הצלחנו. אם הן טובות, נראה איך מעסיקים את האנשים באלה בשירות התעסוקה.

ח"כ חיים כץ: אנחנו מבקשים ממך להפסיק את התוכנית, ומהוועד לחזור לעבודה. אתה תשב כאן בתת ועדה, נשב עם האוצר אם הוא מוכן ללכת ונראה מה אפשר לעשות, אם אפשר להפעיל את הפיילוט באמצעות שירות התעסוקה.

ברוש מסכים.

עופר: מוכנים לחזור לעבודה בעוד דקה.

בישיבה נכחו יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (הליכוד – ישראל ביתנו), ח"כ אילן גילאון (מרצ), ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה), ח"כ רינה פרנקל (יש עתיד), ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), ח"כ מיכל בירן (העבודה), ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד- ישראל ביתנו), ח"כ עדי קול (יש עתיד), ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה), יוני שטבון (הבית היהודי), יו"ר  ועד העובדים (עופר לוי), יו"ר פעיל של מועצת שירות התעסוקה (שרגא ברוש), עובדי המוסד לביטוח לאומי, האגודה לזכויות האזרח בישראל.