הוועדה לבעיית העובדים זרים התכנסה אתמול (ג') לדיון בנושא השלכות העסקת עובדים זרים על המשק הישראלי. בפתח הישיבה הופיעו יוזמי "יום המגזר העסקי" – ח"כ אריאל מרגלית וח"כ גילה גמליאל.
ח"כ מרגלית הציג את מטרת ההתמקדות במגזר העיסקי כחלק מקידום מדיניות כלכלית הדוגלת בפחות ריכוזיות במשק, חלוקה יותר צודקת של משאבים פיננסיים ומנגנון צמיחה בתעסוקה.
העסקים הקטנים ובינוניים אחראים לתעסוקת 66% של המועסקים במשק אך זוכים לתנאי אשראי גרועים לעומת האשראי לו זוכים אחוז קטן של החברות הגדולות. על הממשלה להיות עם אוזן קשובה לבקשות המגזר כגון – דרישות להגדלת ההכשרה הטכנולוגית, להסדיר הבאת עובדים זרים מיומנים לעבודות שאין ביכולתם וברצונם של עובדים ישראלים למלא.
ח"כ גמליאל חיזקה טענות אלו.
יו"ר הועדה – ח"כ מיכל רזין ציינה שעל למגזר העסקי לחוש "התנצלות" על הצורך המוכח לדרישה להבאת עובדים זרים. כדי להתרשם מהדרישות והבעיות של המשק הוזמנו להעיד נציגים מענפי החקלאות, הבנייה, המסעדנות .
דובי אמיתי – נשיא התאגדות האיכרים – הדגיש את הנקודות הבאות:
על כל עובד זר מועסקים 3.75 עובדים ישראליים בחקלאות.
העובדים הזרים- בעדיפות לעובדים תאילנדים- עובדים בתחומים בהם אין עובדים ישראלים (כגון חממות) בשל התנאים הפיזיים הקשים (45 מעלות חום) ושעות עבודה ארוכות.
למרות הדרישה ל42,000 עובדים כדי לתחזק את ענף החקלאות, הממשלה מעניקה היתרים רק ל25,000 עובדים זרים.
עלויות העסקת עובד זר גבוהות לחקלאי. עליו לשלם מס מעסיקים של 10% אוטומטי על כל עובד זר ובנוסף אין הוא יכול לנכות : מגורים, ביטוח רפואי, חשבונות מים , חשמל וכד' .
לכן אין לראות בהעסקה זו אפליה של עובד ישראלי כי הוצאות אלו היו נחסכות במקרה זה. לעיתים העסקת עובד זר יקרה מעובד ישראלי. למעשה אין אלטרנטיבה. ללא כוח אדם זר אנו עדים לסגירת משקים חקלאיים.
ניסים בובליל – נשיא התאחדות בוני הארץ הציג את מצור בו נתון אגף הבניה:
כדי לעמוד ביעדי הממשלה בבניה למגורים זקוק ענף הבניה לכ-34,000 עובדים זרים.
כיום מועסקים בענף הבנייה והתשתיות כ- 200,000 עובדים: 170,000 ישראלים (רובם לא בעבודות רטובות) , כ- 27,500 פלשתינאים (שאיתם יש בעיות של הגעה – 3 שעות התעכבות במחסומים לכל כיוון וחשש בטחוני) וכ- 5,500 עובדים זרים.
בנוסף לחוסר בידים עובדות, סובל ענף הבניה גם מ"חוסר" מיומנות בפונים לעבודה. הירידה המשמעותית בקורסי הכשרה מקצועית וטכנולוגית בישראל (עם אצבע מאשימה למשרד הכלכלה) מקטינה מידי שנה את מצאי העובדים הישראלים המיומנים.
ניסיונות ליבא עובדים מבולגריה, מולדוביה ורומניה בהסכמים בילטרליים לא תמיד עלו יפה. לא תמיד הגיעו עובדים מקצועיים או מוכשרים בטכניקות הבניה הנהוגות בארץ. (לדוגמא – כדי "לבחור" עובדים ממולדוביה יסעו לשם 100 נציגי עובדים ישראליים ויעסקו במיון על חשבונם)
העובדים הזרים המתאימים ביותר הם העובדים הסיניים – אך בשל הביקוש הרב שלהם – הגדיר מר בוביל את המצב – "אנחנו עובדים בשבילם". הוא טוען שעובד סיני מרוויח כ-20,000 ש"ח לחודש –אולם גם מציין שההעסקה עוברת דרך 'ראיס' סיני.
המחסור בעובדים זרים מאריך את משך הבניה ובכך מעלה את עלותה. כמו כן הרבה עובדים זרים בענף נמצאים בארץ מעל 7 שנים ומעמידים את הקבלנים במצב לא נוח.
שי ברמן – מנכ"ל אגוד המסעדות וברים – הציג את האפשרות לשיתוק הענף ללא כח עבודה זר ולהוכחה הביא את השלכות שביתת מבקשי המקלט בשבועות האחרונים.
כיום מועסקים בענף המסעדנות 150,00 עובדים ישראליים וכ-15,000 מבקשי מקלט.
העובדים זרים עובדים בעבודות ובזמנים שאין ישראלים מעוניינים בהם – בעיקר בעבודות ניקיון וסופי שבוע וחגים.
אין כיום שום תכנית לפתור את הבעיה אם, כדרישת הממשלה, יגורשו עובדים אלו.
אמיר רביצקי – מהתאגדות התעשיינים יש הרבה מפעלים קטנים הדורשים 1-5 עובדים זרים לתפעול מידי. אין ישראלים מיומנים בנמצא ומפעלים אלו בסכנת סגירה. למגזר זה דרושים כ-250 עובדים ועד עתה לא ניתנה כל הקצבה.
אברהם דניאל – איגוד מגדלי הפרחים – הצביע על העובדה כי הגיל הממוצע של החקלאים בארץ מתקרב ל63 שנים. יש 5000 חקלאים במדינה – אך בתנאים הקיימים אין רואים את דור ההמשך. אם לא יעזרו לענף באמצעות עובדים זרים –יעלו מחירי התוצרת החקלאית. עלות הטסת יבול חקלאי מאירופה עולה לפחות 7 ש"ח לקילו .
נציגי משרדי הממשלה – איריס מעיין ממשרד הכלכלה ומר אורי שיינין ממשרד האוצר הציגו את העמדה שיש לראות את דרישות ה"ענפים" בראייה כוללת. משרד האוצר טוען כי הנתונים בידיו מצביעים על כניסת עובדים ישראלים למקומות עבודה עם הסתלקות העובדים הזרים.
רוב נוכחי הישיבה נטו לא לדחות טענות אלו.
ארז וגנר מארגון מען (המייצג דרישות לתעסוקה של נשים פלסטינאיות) הציע שיש לקחת בחשבון את כח העבודה של נשים ערביות המוכנות להכנס לעבודה הנדרשת ע"י הענפים שהעלו בקשות קודם.
לסיכום הבטיחה ח"כ רוזין כי יהיה המשך דיון לנושאים שהועלו ביחוד הכשרת עובדים- ביחוד עובדים ישראליים ופלשתינאים, והמצוקה של הענפים הטכנולוגים .
