ועדת העבודה, רווחה ובריאות התכנסה אתמול (ד') לדיון בנושא עובדים המועסקים במיקור חוץ לשירות המדינה. מדובר בתיקון מספר 19 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והוועדה דנה בו לקריאת העברתו לקריאה שניה ושלישית. בתחילת ינואר האחרון אושר בקריאה ראשונה החוק לפיו הרכבה של הוועדה המייעצת לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה תורחב באופן הבא: 10 נציגים, בהם נציגי ארגונים העוסקים בקידום שילוב בתעסוקה של האוכלוסיות: הערבית-מוסלמית, הנוצרית, העדה הדרוזית והצ'רקסית, הציבור החרדי, ציבור העולים, משרתים במילואים, אזרחים מבוגרים ונשים.
ח"כ יריב לוין הציג את התיקון כמגמה לגוון את הרכב הוועדה המייעצת כדי להביא ליצוג כל האוכלוסיות במדינה כגון: אוכלוסיות נוצריות, אוכלוסיה צ'רכזית, דרוזית, עולים, מבוגרים, חרדית וכו' וכו', וזאת כדי לעודד את הנציבות לשילובן בתעסוקה.
ח"כ אילן גילאון הביע התנגדות עקרונית לעצם התיקון. בעוד הוא בירך על שילוב אוכלוסיות מגוונות ומיגור האפליה, אין הוא סבור שעל המחוקק להגדיר אוכלוסיות אלו בחוק. לכל פרט ולכל קבוצה עומדת הזכות להגדרה עצמית, לטענתו, ואין זה ראוי לגמד או לשלול זכות זו. לדעתו אין זו הצעת חוק טובה לספר החוקים ולא כן למערכת הרווחה.
למעשה הפך הדיון להתנצחות בין שתי גישות מנוגדות.
בעוד שח"כ לוין הציג את התיקון לחוק כעידוד לשילוב מיעוטים בתעסוקה, טענו כל חברי הכנסת הערבים (הנוכחים) כי למעשה "המצאת" העדה הנוצרית כמגזר נפרד מהאוכלוסיה הערבית הוא נסיון ליצור מצב של "הפרד ומשול" בתוך אוכלוסיה זו.
ח"כ פריג' הביע את התנגדות הסיעות הערביות. הוא הטיח בח"כ לוין כי במקום להציג הצעת חוק זו כניסיון "לתקן עוול היסטורי לאוכלוסייה הנוצרית" יש פה ניסון ליצור הגדרה חדשה בתוך האוכלוסייה הערבית. לדידו, אחרי 65 שנה שהמחוקק עוסק בשאלה מיהו יהודי – עתה הוא מתפנה לעסוק בשאלה מיהו ערבי. המציאו את הלאום ה"נוצרי" ועתה רוצים לקנותו בהטבות. הוא ציטט את השר נפתלי בנט: "לא קונים ערכים בכסף". הדיון הזה מתנהל במקום לעסוק בחסמים העומדים בפני תעסוקת מיעוטים: נגישות (תחבורה), פיתוח תשתיות וכד' יוצרים תת-קבוצות. זוהי סוגיה פסולה ואין לה מקום.
חברי הכנסת הערביים קבלו שאל לח"כ לוין לעסוק בהגדרה מיהו ערבי. ניסיונו להטיב עם עדה הנוצרית הוא מהלך שקוף של "קניית קולות" קולוניאליסטי, לטענתם. אם ח"כ לוין מבקש לתקן אפליות יכול הוא לעשות כך בהסרת חסמי תעסוקה למגזר כולו ע"י פיתוח תשתיות, חינוך ותמיכה בארגונים העוסקים בנושא. האוכלוסיה הערבית יודעת שהיא מקופחת במגוון תחומים: הפקעת קרקעות, חוסר תכנון להרחבה וכד'.
לתמיכה בעמדת ח"כ לוין הושמע בדיון נציג נוצרי ארמי מפורום גיוס נוצרים שטען שלנוצרים שורשים קדומים באזור עוד מלפני הופעת הערבים ואין הוא רוצה להיכלל בתוך ההגדה של "ערבים". הטיעון היה פרטני ולא משכנע כ"נציג" הסקטור הנוצרי. ולראייה ח"כ באסל גטאס ,נוצרי אורתודוקסי, חיזק את הטענה שהדת היא לא המרכיב העיקרי בזהות הערבית אלה התרבות המשותפת בת אלפי שנים.
גב' יונה קניגר מהנציבות לשוויון זכויות בעבודה ביקשה לציין שבניגוד לעמדתו של השר האחראי על הנציבות, נפתלי בנט, אין הנציבות תומכת בתיקון המוצע. לטענתה, אין זה ראוי לפצל את האוכלוסיה הערבית – משום שבכך החוק יחתור תחת אותם ארגונים המטפלים בנושא העצמת העסקה של ערבים. חשוב להרחיב את סמכויות הנציבות כגוף האמון על אכיפה.
ח"כ מרג'י וח"כ רינה פרנקל תמכו בהצעה.
הוחלט שהועדה תדון בהצעת החוק בשנית.
