ועדת חוק חוקה ומשפט התכנסה השבוע (ב') לדיון נוסף בנושא הצעת החוק להעלאת אחוז החסימה. עיקרו של הדיון נסב סביב הצעתו של פרופ' דיסקין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה להעלאת אחוז החסימה תוך מתן היתר לגיבושם של הסכמי עודפים בין מפלגות. הסכם העודפים יאפשר למפלגות אשר לא עברו את אחוז החסימה, אשר הרף שלו ייקבע ל-4 מנדטים, להעביר את קולותיהן למפלגה, הקרובה אליהן אידיאולוגית, שכן עברה את אחוז החסימה.
פרופ' דיסקין פתח בדבריו בהכרזה כי מתנגד הוא להעלאת אחוז החסימה, אך באם אחוז החסימה יועלה, הרי שהרע במיעוטו יהיה להוסיף את הסכם העודפים כמאזן את השלכות ההעלאה. התחושה שעולה מהח"כים כי רובם אינם מסכימים לאותה העלאה של אחוז החסימה או שמא הם מנסים להבין את יתרונותיה.
ח"כ דב חנין מרבה להשתתף בדיון ולדון על אודות ההשלכות הקשות של העלאת אחוז החסימה על הפלורליזם האידיאולוגי בכנסת . העלאת אחוז החסימה, בעיניו, יוצרת פלגנות ובידול במקום שיתוף פעולה ומענישה את המפלגות הקטנות ובוחריהן. חנין מאמין גם הוא כי הסכם העודפים שמציע דיסקין, באם אכן יועלה אחוז החסימה, הינו הרע במיעוטו שכן הקולות שניתנו על ידי הבוחר למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה נכנסים לפול הפוליטי.
ח"כ אורי מקלב מצטרף לדעתו של חנין תוך שאינו מבין מה רע במפלגות קטנות? גם אם הן מפלגות נישה כמו עלה ירוק, יש להן מעורבות בכל הנושאים הפוליטיים. דב חנין הוסיף כי המפלגות הבינוניות הן שמייצרות סחטנות ולא הקטנות.
ח"כ חנין העלה שאלה והיא האם ישנה בעיית משילות בישראל? מקרה גוש קטיף מעיד שאין. ואם יש בעיית משילות, איפה היא? בכנסת? בממשלה? חוסר במדיניות ממשלתית? שאלה נוספת היא שאלת היציבות. האם מדינת ישראל יציבה מספיק בהשוואה לעומס הבעיות הפוליטיות שלה? אם מגיעים למסקנה שהמערכת לא מספיק יציבה, האם מקורה של בעיית אי היציבות במפלגות הקטנות? ואם הן מייצרות אי יציבות, האם תרומתן לא שווה את אי יציבות זו?
ועוד דבר, מה יעשו אידיאולוגיות וזרמים פוליטיים שלא יכנסו לכנסת? הן יחליטו לפעול מחוץ לדמוקרטיה.
פרופ' מיכל שמיר מהמכון לדמוקרטיה: העלאת אחוז החסימה לא הקטינה בעבר את מספר המפלגות. אבל היא עלולה לגרום לנזק, שכן מלכתחילה אין אמון גדול בציבור בדמוקרטיה והכנסת בישראל. הדבר יגדיל את חוסר האמון של הציבור ויקטין את אחוז ההצבעה.
ח"כ אורית סטרוק הייתה מאוד עניינית בדיון והרבתה לשאול את האורחים מהמכון לדמוקרטיה את דעתם על העלאת אחוז החסימה.
אך דעות האורחים מהמכון לדמוקרטיה שונות אחת מהשנייה: פרופ' רהט אינו רואה כיצד העלאת אחוז החסימה תשפיע על התנהגות הבוחר, אך הוא מצדד בהעלאת אחוז החסימה בשביל שמפלגות תתאחדנה אך יחד עם זאת מתנגד להצעתו של פרופ' דיסקין.
ח"כ חנין הגיב לדבריו באומרו שככל שהמפלגות תגדלנה הן תהפוכנה לסופרמרקט של דעות. אך פרופ' רהט מציין שגם במפלגות קטנות יש חילוקי דעות, איגוד מפלגות משנה את רמת צירוף האינטרסים לרמת הכנסת. ח"כ חנין שאל לגבי גורלן של מפלגות ערביות. פרופ' רהט הציע כי אם ישראל מעוניינת בייצוג שכזה, והיא צריכה להיות, אולי טוב שתשקול שהיא פוטרת מפלגות אתניות מחוז לאחוז החסימה.
ח"כ סטרוק התערבה ושאלה האם גם מפלגה חרדית יכולה להיחשב כמפלגה אתנית לעניין זה?
לאחר מכן פנתה סטרוק בענייניות ליו"ר רותם: "אדוני היו"ר, לאן הולכים?"
רותם בתגובה ציין כי הכוונה היא לשנות את אחוז החסימה, אך בד בבד יש לשקול את הצעתו של פרופ' דיסקין לעניין הסכם העודפים.
ח"כ חנין אמר כי אם פרופ' דיסקין מעוניין באותו מנגנון תוצאתי של קביעת אחוז חסימה של 4 מנדטים (מה שאומר שאחוז החסימה יעלה מ-3.25 ל-3.3) בשילוב הסכם עודפים, צריך ללכת עם זה עד הסוף.
פרופ' דיסקין ציין שנית כי הוא לא בעד העלאת אחוז החסימה, אך באם הוא יעלה, לטעמו הצעתו דוחפת לכיוון הצבעה כנה ככל הניתן. אבל יש לטפל בכל העניין בעדינות ולהיכנס לפרטים הקטנים של ההצעה.
יש לציין כי למרות שהתקיים דיון בין הח"כים לבין האורחים מהמכון הישראלי ניכרה אווירה מאוד עוינת בין הצדדים, נראה כי הח"כים מאוד לא אהבו את דעתם של פרופ' רהט ושמיר על כך שלהעלאת אחוז החסימה אין השפעה ממשית על תוצאות הבחירות כשלעצמן. כמה פעמים יצאו הח"כים בקריאה מעיין צינית: "אתם המכון לדמוקרטיה?!" נראה כי הם רצו לשמוע משהו שהוא יותר מחוות דעת מקצועית על העלאת אחוז החסימה…
ביום רביעי ייקבעו הנוסחים הסופיים להצעת החוק.
נוכחים: דב חנין, אורית סטרוק, קארין אלהרר, אורי מקלב, משה מזרחי, דוד רותם (יו"ר), יועמ"שית הוועדה סיגל.
