הוועדה לביקורת מדינה התכנסה אתמול (ב') לדיון בנושא מניעת פוליטיזציה בבחירת דירקטורים בחברות הממשלתיות. מר חיים פישר, שהיה אחראי על נושא הביקורת והדיווחים החשבונאיים של החברות הממשלתיות, נתן בדיון את גרסתו לירידה בדיווחי החברות כתגובה לדיון הקודם וכן לדו"ח מבקר המדינה בנושא. הוא קבל על הפגיעה בסמכותו עקב השינויים שנערכו ברשות החברות.
היו"ר אמנון כהן סיכם את דו"ח המבקר: הדו"ח מציין שלא נערך סקר סיכונים בחברות, אין קוד אתי , היו פגמים במערך המכרזים, לא נאכפה הדרישה להגשת דו"חות כספיים בזמן (80% מהחברות הגישו דוחות באיחור) אך בכל זאת חולקו כספים, תקופת כהונת היועצים המשפטיים ורואי החשבון היא ארוכה מאוד.
עיקר הדיון בנושא מניעת פוליטיזציה בחברות הממשלתיות החל עם כניסתו של השר לפיד והצגת מצגת המפרטת את מתווה הפעילות. החברות הממשלתיות (98) הן כלי הביצוע המרכזי של הממשלה להפעלת שירותים (רכבות, חשמל, נמלים וכו'). הן אינן פועלות ברווחיות (ואף לעיתים בהפסד) ובכך מביאות לבזבוז משאבים, והן בעלות יעילות מועטה. ע"י שיפור המתווה הכוונה היא להביא לרווחיות – להכניס כ-4-5 מיליארד שקל למדינה, וכך לשפר את השירות לאזרח ולהוריד את יוקר המחיה.
האסטרטגיה קוראת לאמץ הנחיות של הOECD: הגברת השקיפות בחברןת וכן ניתוק העבודה השוטפת מפוליטיזציה (מינויים פוליטיים). הכוונה היא להפוך את רשות החברות מרגולטור – לבעלים פעילים. ליישום מטרה זו הוצגו 4 משימות:
א. הקמת נבחרת דירקטורים
ב. הצבת דרישה לרווחיות באמצעות קביעת יעדים ומדדים
ג. צמצום הבירוקרטיה וחיזוק ההנהלות
ד. הקמת צוות בינמשרדי של משרדי האוצר והמשפטים לגיבוש חוק חברות חדש
עיקר הדיון בוועדה נסב סביב הנושא של הקמת נבחרת הדירקטוריונים. התהליך שאומץ ע"י רשות החברות היה – לפרסם פניה להגשת מועמדות ולבחור את המועמדים לפי קריטריונים שגובשו ברשות (דהיינו היו"ר וסגניו). תהליך המיון עצמו נעשה ע"י חברה חיצונית שנבחרה, במכרז. קרוב ל-14,000 איש הגישו מועמדות וכ- 3600 נבחרו במיון ראשוני.
עם הצפת הביקוש להיכלל ברשימת נבחרת הדירקטוריונים הוחמרו וחודדו הקריטריונים הראשוניים והועלה הסף. חברי הכנסת הנוכחים בדיון תקפו את הקריטריונים: השכלה אקדמית גבוהה (לפחות תואר שני), וכן ניסיון של 15 שנה בניהול – ההולמים להפליא את השכבה הניהולית האליטיסטית הקיימת בישראל.
למעשה, הבהירו הנוכחים שהקריטריונים פוסלים את שר האוצר מלכהן בחברה ממשלתית. ח"כ גמליאל קבלה על כך שהדרישה ל-15 שנות ניהול מונעת אנשים צעירים ונמרצים להיכנס למערכת זו.
ח"כ חנין זועבי הביעה ביקורת נוקבת על היעדר מקום למיעוטים ולנשים. בהמשך הבהיר אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, שמכבדים את החוק והדירקטורים יכללו 50% נשים, דרישה רק לשמונה שנות ותק ניהולי ו-10% מיעוטים. חברי הכנסת מיהדות התורה מחו נגד הדרישות האקדמיות שמדירות מראש את כל האוכלוסייה החרדית שהשכלתה הישיבתית היא שוות ערך לתארים במדעי הרוח – בניגוד לעמדת לפיד לשילוב האוכלוסייה החרדית במשק הישראלי.
בנוסף הועלו הנושאים של פרסום לקוי בשפה הערבית, חוסר אופק ציבורי – לאפשר לאנשי ציבור כגון ראשי ערים או חכים לשעבר להתמודד (ח"כ גפני לא היה כשיר לכהן) , חוסר ייצוג לאוכלוסיות עולים , ריכוזיות יתר בידי סגני הרשות לחברות ממשלתיות וחוסר התיעצות עם שרים והכנסת.
השר לפיד השיב על הביקורת וטען כי המטרה אינה ייצוג הולם אלא יעילות. הוא הסכים עם ההערה שלא כל החברות הממשלתיות הן חיוניות וכי יש מקום להפריט חלק מהן. מר יוגב העיר שעתה נענו רוב הערות דו"ח המבקר, למעט כהונת היועצים המשפטיים ורוה"ח שלהן נדרשת התייחסות של משרד המשפטים.
מבקר המדינה העיר שהחליט לא להתערב בשלב זה ב"רפורמה" כדי לא לעכב את פעילות הדירקטורים עד שיגובשו תהליכי עבודה. היו"ר כהן סיכם כי ימשך את הדיון במעקב אחרי תהליכי השינויים ברשות החברות הממשלתיות.
