בעשר השנים האחרונות: עלייה של 400% במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה
צילום: כיכר השבת

בעשר השנים האחרונות: עלייה של 400% במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה

ועדות: ועדת החינוך, התרבות והספורט; נוכחים: אורי מקלב, ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, יעקב אשר, עמרם מצנע, שמעון אוחיון

השבוע (ג') התקיים דיון של ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי. חדר הישיבות היה מלא מקצה עד קצהו בבעלי עניין שונים. חשיבותו ורגישותו של הנושא הורגשו בצורה ממשית.

ח"כ עמרם מצנע, יו"ר הועדה, נשא דברי פתיחה. הוא דיבר על מימוש כח העבודה, התרומה החברתית והכלכלית למדינת ישראל שתיצור הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור החרדי. הוא ציין ששילובו של ציבור זה בהשכלה יביא לשילובו בתחומים נוספים, ואף השתמש במונח "נשיאה בנטל", הטעון פוליטית בימים אלה. הוא הכריז כי אין לערער על חשיבותה של רכישת ההשכלה ומציאת עבודה גם במגזר החרדי, וכי מטרת הדיון היא לגבש תוכנית ארוכת טווח להשגת יעד זה.

בדיון נכחו פרופסור טרכטנברג, יושב ראש הועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, חברי כנסת יעקב אשר (יהדות התורה) ושמעון אוחיון (הליכוד ביתינו) החברים בועדת החינוך. שאר חברי הכנסת החברים בועדה לא נכחו בדיון. הצטרפו לישיבה חברי כנסת נוספים: אורי מקלב מיהדות התורה, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה ממפלגת ברית לאומית דמוקרטית. האחרונים הצטרפו לועדה בשל הדמיון בין האוכלוסיה החרדית לאוכלוסיה הערבית בכל הנוגע לבעיית הנגישות להשכלה גבוהה.

נראה היה כי כל הנוכחים בדיון תמימי דעים בנוגע לחשיבות העצומה שיש לשילוב המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה כאמצעי להשתלבות בתעסוקה. כדברי ח"כ יעקב אשר: "על פי נתוני הלמ"ס, בעוד כארבע שנים ישתייכו 25% מהילדים לציבור החרדי. קיים צורך בוער לשלב את הציבור הזה בתעסוקה ובהשכלה". יחד עם זאת, כולם מודעים גם לקשיים הלא מעטים ביישום:

בראש ובראשונה, הגדרת "מיהו חרדי?" – אם יוקמו (כפי שכבר קמות) תוכניות להשכלה גבוהה לחרדים, ניתן מימון וניתנות הטבות שונות, יש להגדיר מי הם הזכאים להשתתף בתוכניות אלה. בעיקר ההגדרה בעייתית כאשר מגיעים לחוזרים בתשובה, להבחנה בין הזרמים החרדיים השונים ועוד.

בנוסף, קיימת בעייתיות בכל הנוגע להדרת נשים. במסגרת הלימודים האקדמיים עלולים להיווצר מסלולי למידה שונים של גברים ונשים, וכן ייתכן כי מרצות יופלו על בסיס מינן מהסיבה שאינן יכולות להרצות מול כיתה של גברים חרדים. זאת ועוד, גם בהשתלבות המאוחרת יותר בשוק העבודה, ייתכן ותהיה דרישה מצד הציבור החרדי להפרדה מגדרית, שהיא בעייתית ופגומה בהקשר החברתי הרחב יותר.

אולם אני מצאתי את עיקר הבעייתיות, ובהתאם את עיקר המחלוקת, בכל הנוגע לנושא לימודי הליב"ה. כאשר חרדי מגיע לרכוש השכלה גבוהה, עליו להשלים את הפער העצום של לימודי הליב"ה בשנה אחת של מכינה, ומובן שאין זה די זמן על מנת שהלמידה תהיה מעמיקה כפי שיכולה הייתה להיות לו היה רוכש את השכלתו הבסיסית משך שנות לימודיו הקודמות. "אילו לימודי ליב"ה משמעותיים היו נלמדים גם בבתי ספר חרדים לבנים, המעבר מדיסציפלינה אחת לאחרת היה הרבה יותר קל", אמר יו"ר הועדה ח"כ עמרם מצנע. הדבר מעורר התנגדות רבה בקרב חברי הכנסת מיהדות התורה, וכן מצד הברית הלאומית דמוקרטית: "זה עניין של זהות, של הגדרה עצמית, וזו זכות היסוד של האדם", אמרה ח"כ חנין זועבי בהתנגדות להנהגת חובת לימודי ליב"ה. ח"כ יעקב אשר הוסיף: "אתם חושבים שתצליחו לחנך אותם? לא תצליחו לחנך אף אחד בחינוך החרדי."

לדיון הוזמנו נציגים ממוסדות שונים אשר בהם מסגרות לחרדים (מח"רים), וביניהם הקמפוס החרדי קריית אונו, המרכז האקדמי לב, והאוניברסיטה העברית. יו"ר הועדה פנה לכל אחד מהנציגים לפי סדר קבוע מראש, וביקש מהם להציג את פעילותם על מנת לבצע הפקת לקחים: מה חסר, מה ניתן לשנות, ומה יש לאמץ הלאה.

פתחה את הסבב פרופסור אורנה קופרמן, סגנית הרקטור באוניברסיטה העברית, שהציגה את הישגי המכינה לחרדים שמפעילה האוניברסיטה. במסגרת המכינה יש הפרדה בין גברים לנשים, אך המטרה היא לשלב את החרדים בכיתות הרגילות עם סיום המכינה. "אין לזלזל בעניין ההפרדה המגדרית, המנוגד לכל עיקרון שהאוניברסיטה העברית דוגלת בו", היא אמרה. פרופסור קופרמן הציגה נתונים מדאיגים לפיהם הפרדה מגדרית בכיתות הרגילות פירושה אפליה חמורה נגד נשים – היות ונשים לא יכולות להרצות בכיתות של גברים, נשים בעלות יכולות והישגים טובים יותר לא מקבלות תפקידים שגברים ראויים פחות מהן כן.

חברי הכנסת מצאו את הנתונים שהציגה בכל הנוגע להיקף התלמידים המסימים בהצלחה את המכינה כלא מספקים. חברי הכנסת יעקב אשר ושמעון אוחיון תקפו בגסות אותה ואת גישתה, ויו"ר הועדה קטע את דבריה: "בהתאם לכמות הסטודנטים החרדים אצלכם, כך גם מגבלת הזמן".

נציג מכללת הדסה דיבר לא רק על הקושי להשתלב בהשכלה. לטענתו, אפילו אם ירכשו החרדים השכלה גבוהה ויסיימו את לימודיהם בהצלחה, הם יתקשו להשתלב בשוק העבודה: "יש דמוניזציה של הציבור החרדי בשוק הישראלי".

בתום הסבב, נראה מהמסקנות העיקריות שמה שנחוץ על מנת לשפר ולהגביר את שילובם בהצלחה של המגזר החרדי בהשכלה הגבוהה הוא מעטפת ליווי לאורך הלימודים, מרכז קריירה הנועד לסיים את התהליך ולהכווין לתעסוקה, ומלגות. נציג הקרן לידידות טורונטו, קרן קנדית פרטית שמטרתה העיקרית תמיכה בהשכלה לחרדים, אמר שזהו הגוף היחיד כיום המנגיש מלגות לחרדים, וכי זה לא מספיק. יש צורך במימון נוסף מהמדינה במלגות לימודים, מלגות מחיה, והפעלת תכניות ההשתלבות.

אני מודה שבשלב הזה נדלקה לי נורה אדומה, וכן ספק גדול האם באמת נכון להקציב עוד מכספי הציבור למגזר החרדי. רבים מאוד מהתושבים בארץ סובלים גם הם מקשיי השתלבות, רבים הם מעוטי השכלה, חסרים את מבחני הבגרות ולא יכולים להרשות לעצמם מימון תואר אקדמי. כל אותם אנשים כמובן לא מקבלים מימון מהמדינה לצורך כך. האם צודק שכספי המיסים של אותם אנשים יממנו את השכלתם של החרדים? כדברי יו"ר הועדה: "גם סטודנט מירוחם צריך ליווי, מלגות ותמיכה על מנת שיוכל להשתלב".

יחד עם זאת, חוסר יכולתם של המגזר החרדי והמגזר הערבי בארץ להשתלב כראוי במשק פוגע אנושות בחברה ובכלכלה הישראלית, ויש צורך דחוף לפתור זאת, למען טובת הכלל. אם ראוי להקציב כספי ציבור לחרדים הרי זה צריך להיות למען ההשכלה – בין אם במימון מלגות, מכינות ותוכניות מיוחדות, ובין אם בהנהגת לימודי ליב"ה. אולי יש לשקול בהקשר הזה את שאר הדברים שהמדינה מממנת לחרדים מכספי ציבור ולא תורמים לאף מגזר אחר.

הדוברת האחרונה בדיון הייתה ד"ר יופי תירוש, מרצה לדיני עבודה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לדבריה, אסור להסתכל רק על הצעדים הפרקטיים לשילובם של החרדים בהשכלה. יש לחשוב באיזו חברה אנו רוצים לשלב אותם, וכן כיצד תיראה החברה הזאת לאחר שילובם.

הדיון נמשך כשעתיים, ולא הגיע לסיומו. יו"ר הועדה הכריז כי ייערך המשך לדיון אחרי פסח, שהרי זהו נושא בעל חשיבות מספקת, ולא כל המוזמנים הספיקו להשמיע את דבריהם.

טרכטנברג סיכם את הדיון: "אנחנו בדרך הנכונה. מכיוון שאנו בתחילת הדרך, ומכיוון שזהו תהליך, צריך לתת להרבה אקספריטמנטים לקרות. מכל דבר כזה אנו לומדים משהו. אורך-רוח ולמידה הם המפתח."

"אתם חושבים שתצליחו לחנך אותם? לא תצליחו לחנך אף אחד בחינוך החרדי". ח"כ יעקב אשר. צילום: כיכר השבת

עודתם של דן לוי ודר טריפון-רשף:

ועדת החינוך והתרבות התכנסה השבוע (ג') לדיון בנושא הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים.

מהלך הדיון:

יו"ר הוועדה, ח"כ עמרם מצנע: אנו אומנם מתייחסים הרבה לנטל הצבאי, אך לא מספיק מעניקים קשב לנטל בשוק העבודה. שילוב מועיל של המגזר החרדי בתעסוקה יוביל לשילובים נוספים. נעשה לא מעט בנושא, יש ליצור סביבה מאפשרת ומתאימה לחרדים.

פרופ' טרכטנברג: לפני 4 שנים הוגדרה תכנית רב שנתית, עם שני יעדים עיקריים: 1. החזרת מצוינות במחקר והוראה אקדמית. 2. הנגשת השכלה גבוהה למגזר החרדי והערבי. יעד זה גובה בתקציבים ארוכי טווח, יש להתאים את המסגרות לדרכי המגזר. יש לנקוט באסטרטגיה דואלית – חיזוק הפלטפורמות הקיימות להשכלה גבוהה לחרדים והקמת מח"רים (מרכזים בהם ישתלבו החרדים בצורה מסויימת במסגרת אקדמית קיימת כבר – אונ', מכללה), יש להיזהר מליצור זילות ברמת התארים, וזהו הקושי המרכזי, התאמת המסגרת לאוכלוסיה החרדית ושמירה על רמה אקדמית גבוהה. בעולם המודרני קשה להתפרנס ללא ידע בסיסי באנגלית, מחשבים, אחריותנו לספק לחרדים תעסוקה איכותית. כאשר המתח הפוליטי ידעך (בעיקר סביב חוק השוויון בנטל) יהיה עלינו להתמודד עם ביקוש הולך וגובר לעבודה.

נציג הות"ת: לציבור החרדי מאפיינים משלו, יש לאפשר למי שמעוניין לרכוש השכלה גבוהה, עד גבול שהמדינה יכולה לעמוד בו. יש לספק מגוון פתרונות לכלל גווני הציבור החרדי (זרמים, גברים- נשים וכו'), עד 2000 לא היו סטודנטים חרדים, ב-2000 הוקמו 2 פלטפורמות, הן צמחו עד 1000 סטודנטים כל אחת. במכון לב השנה מצפים להגיע ל-5000 סטודנטים. התקציב עלה ב-10 שנים האחרונות מ-20 מיליון ל-110 מיליון. 20 מח"רים הוקמו במוסדות אקדמיים שונים. לרבים ניתנות מלגות שהן מעין הלוואה, בסוף הלימודים 70% מגובה ההלוואה הופך למענק. הכשרת מורים – משימה של משרד החינוך, ישנה בעיה קשה של רמת מורים במגזר החרדי. מל"ג יכולה לסייע. אדם המוגדר חרדי הוא אדם שלמד בתיכון שמוגדר חרדי ע"פ משרד החינוך.

עדינה בר שלום (עומדת בראש מכללה חרדית ופעילה מרכזית בנושא) : 350-400 בוגרים על כל שנה במכללה, לא כל תכניות הלימוד קיימות, הציבור החרדי מגוון ביותר. המוסדות חושבים בעיקר על הרווח האישי מכל התהליך והדבר יוצר תחושה של חוסר יציבות. 13 שנה התמודדנו עם הקושי של הבעיה. הוכחנו כי הגשר לחברה הישראלית הוא בוגרי המכללה. הקשר בין החרדים לאוניברסיטה הוא האתגר.

נציג קרן ידידות טורונטו (קרן פילנתרופית קנדית שפרויקט שילוב חרדים באקדמיה הוא פרויקט הדגל שלה) : אנו שותפים למיזם "חרדים באקדמיה" מ-2006, אז השתלבו בעיקר באונ' הפתוחה, היום 1700 סטודנטים שלומדים במעל 50 מוסדות שונים. השנה הנשירה היא 6%. בשלוש שנים האחרונות התפתח תהליך אבחון, ייעוץ ועזרה בקבלת החלטות בנוגע ללימודים ובזמן הלימודים עצמם. אין לסטודנט החרדי תמיכה בבית וזו בעיה קשה. תחילה עליהם בכלל להבין מהם לימודים אקדמיים ופה האתגר הראשון. הקרן הגיעה למיצוי התרומות שלה. בתשע"ד יהיו כ-500 סטודנטים נוספים. חיוני שיקבלו מלגות בכדי שירגישו שהעובדה שהלכו ללמוד היא חשובה וחיונית.

פרופ' אורנה קופרמן (ראש המח"ר באונ' העברית): 30 גברים ו-15 נשים במכינה לפני הלימודים לתואר. הרעיון הוא פיתוח שכבת מנהיגות משכילה באוכלוסיה החרדית, עובדים יחד עם מכון מנדל. 2 תובנות עיקריות – אין קיצורי דרך, לא ניתן למלא 12 שנה של לימודי ליבה בשנת מכינה אחת. לפני שבכלל מדברים על השכלה גבוהה יש לדבר על לימודי ליבה שלא מתקיימים. יש לחשוב גם על ההיבט המגדרי, גברים יכולים ללמד נשים אך נשים לא יכולות ללמד גברים.ז

ראובן גל (ראש פרויקט שילוב המגזר החרדי בטכניון): היחידי שחוקר את המח"רים ולימודי החרדים. ב-10 השנים האחרונות עלה מ-1500 ל-7500 מס' החרדים, כמעט 400%. אין שום תופעה דומה. התהליך קרה ללא כפייה וללא פוליטיקה. 17% מהחרדים היום הם באוניברסיטאות מחקר – העברית והטכניון. בעיה מרכזית היא הנשירה – מעט מאוד מסיימים בפועל. 6-7 בשנה. השנה התחילו 40 וכנראה יסיימו הרבה יותר. חובה שידעו ידע בסיסי בלימודי הליבה לפני הכניסה, יש חוסר בידע כזה. יש ללוות אותם לאורך התואר וכך למנוע אחוזי נשירה. הממשלה לא תומכת, התמיכה הממשלתית ולא רק הפרטית היא תנאי להצלחה.

ח"כ שמעון אוחיון: ע"פ הלמ"ס עוד 4 שנים 25% מהילדים בארץ יהיו חרדים. ישראל לא נערכת לשלבם. יש לתת משאבים למכינות, יש להשקיע הרבה בחונכות ולימודי ליבה. יש לשלב את המגזר גם בהייטק וטכנולוגיה ולהעניק להם מלגות קיום.

נציג מרכז לב: 1000 נשים לומדות בלימודי הנדסה. יש 500 גברים בקמפוס בירושלים, שלא למדו לימודי ליבה. הם השלימו פיזיקה, מתמטיקה ואנגלית, רק 50% מסיימים את המכינה בסוף. אנחנו לא עושים הנחות קבלה ללימודים, המבחנים נבדקים בבחינה רוחבית. הלימודים מופרדים לנשים וגברים. הבעיות: איך להביא יותר מהאוכלוסייה החרדית? המימון של היום יום (מלגות וכו') הוא ע"י קרנות חיצוניות, המדינה צריכה לתקצב שיעורים פרטיים וחונכות. 88% ממי שסיים משתלב בעבודה.

ח"כ אורי מקלב: חרדי הוא מי ששומע למנהיגות הרוחנית ולמורה ההלכה שלו. לא מרגיש שבטוח שבמל"ג רוצים חרדים. בקושי לשלב יש מרחק גדול, אם לדעת ללמוד זה לשנן, לקרוא, להקשיב לחרדים יש כבר את הכלים האלה. קשה לגדל ילדים וללמוד תוך כדי.

מצנע: אם היו לימודי ליבה היה למגזר החרדי יותר קל להיכנס לעולם האקדמי. אם לא יוגדר בצורה מדויקת מיהו חרדי יבוזבזו משאבים רבים סתם בחלוקת כספים מיותרת.

הרב יחזקאל פוגל, יו"ר הקמפוס החרדי במרכז האקדמי אונו: הסטודנטים מממנים את שכ"ל מעצמם ולא בעזרת הות"ת. 55% גברים, 45% נשים. התארים לא מגוונים – משפטים, מנהל עסקים, מקצועות בריאות. ההשכלה הגבוהה היא מכשיר להכנסה. למעלה מ-90% עובדים ומתפרנסים בסיום התואר. הלימודים במכינה לפני התואר הם 5 ימים בשבוע, קשה לגדל ילדים וללמוד. קורא לפתוח מח"רים לא מתוקצבים.

ח"כ יעקב אשר: יש תושבים במדינת ישראל, שלא משנה מה נעשה לא ילמדו לימודי ליבה. יש זכות להגדרה עצמית אישית. חייבת להיות החרגה כדי שאנשים אלו יוכלו ללמוד בנפרד מכלל האוכלוסייה. ישנה מגמה לצמצם לימודי תואר שני לחרדים במסגרות מאפשרות, ולכן הם לא מגיעים ללימודים אלו כמעט. הלימוד החרדי הלכתי דומה מאוד ללימודי משפטים ולכן צריך לאפשר להם להתפתח בכיוון זה.

סגן נשיא מכללת הדסה: תפקיד ההשכלה הגבוהה – אפשרות למוביליות חברתית. מלמדים כל מקצוע גם לנשים וגם לגברים. המכינות חיוניות, התמיכה שלנו ממשיכה בלימודים. יש דמוניזציה של המגזר החרדי במשק ולכן לא רוצים לקבל חרדים לעבודה.

מצנע: נקיים דיון נוסף, אנו לא גוף ביצועי ולכן יש זמן, הדיון יתקיים אחרי פסח.

ג'מאל זחאלקה: מקצועות המדעים לא מתנגשים עם הזהות של התלמידים ויש לפתח זאת.

טרכטנברג: תהליך מורכב של יצירת דבר שלא היה קיים. עקרונות שונים שנפגשים בעולם ההשכלה הגבוהה. בפעם הבאה ניתן מענה לסוגיות. יש לתת לכמה שיותר גופים ואנשים לדבר.

ח"כים שנכחו: שמעון אוחיון (ליכוד), חנין זועבי וג'מאל זחאלקה (בל"ד), אורי מקלב ויעקב אשר (יהדות התורה)

משתתפים נוספים: פרופ' מנואל טרכטנברג, נציגי הות"ת, מכללות שונות, האוניברסיטה העברית, ת"א וטכניון.

נגישות
בעשר השנים האחרונות: עלייה של 400% במספר הסטודנטים החרדים באקדמיה | המשמר החברתי

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs