בתאריך 5 במרץ 2014 התכנסה ועדת הכלכלה לדון בתיקון לחוק ההגבלים העסקיים – ביטול פטורים מאיסור הסדר כובל למשווקים של תוצרת חקלאית. התיקון בעל פוטנציאל להיות משמעותי מאוד בגלל פער התיווך העצום במחירי הירקות, והוא טומן בחובו סיכוי להורדה גדולה במחירים לצרכן. המטרה המוצהרת כפי שהגדיר היו"ר – לפעול למען הצרכן תוך שמירה על האינטרסים של החקלאים, ולבטל פטורים לא מוצדקים למשווקים. הקושי מתחיל במקום שבו החקלאים גם משווקים את התוצרת של עצמם או של אחרים, וסביב זה נסובו רבות מההסתייגויות שהעלו בדיון נציגי ארגוני החקלאים השונים. ימים יגידו אם החוק ישיג את מטרתו, או כפי שטענו מספר דוברים בדיון, אינו מטפל בצורה חדה מספיק בבעיית המונופולים והקרטלים וסופו שלא יוביל לשינוי הנדרש.
לפירוש הצעת החוק במאגר החקיקה של המשמר החברתי
מיצאו את בעלי האינטרסים. רשימת נוכחים חלקית מפרוטוקול הדיון.
מדובר היה בדיון אחרון לפני הגשת ההצעה למליאה, והיו"ר ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה) היה נחוש לסיים את הדיון ולהגיע להצבעה ואישור סעיפי הצעת החוק על בסיס הנוסח האחרון שהגישה הרשות להגבלים עסקיים. ברוורמן ניהל את הדיון באופן תכליתי ככל הניתן כדי להגיע למטרה זו. ניכר היה שהוא מאמין בהצעת החוק שתוארה ע"י מספר משתתפים כ"היסטורית".
מלבד חברי הכנסת שהשתתפו בדיון (רק 8 מהם חברי הוועדה במקור) ונציגי משרד האוצר והחקלאות, בדיון נמצאו גם נציגים מהתאחדות חקלאי ישראל (בהם המזכ"ל, ח"כ לשעבר אבו וילן), עמותת מאבק החקלאים, המועצה לענף הלול, מועצת הצמחים, התאחדות האיכרים, ארגון מגדלי הדגים, ארגון מגדלי הירקות, ארגון עובדי הפלחה, התאגדות מגדלי הבקר והחלב, איגוד מגדלי הפרחים, שופרסל, מגה, התנועה הקיבוצית, מכון התקנים, התנועה לאיכות השלטון ואחרים. מלבדם, בלטו בנוכחותם בדיון אך לא השתתפו בו: רן כהן, יו"ר מרצ לשעבר וראש מכון התקנים בהווה, רמי לוי, הבעלים של שיווק השקמה, עוזרתו של שר האוצר יאיר לפיד ו-8 לוביסטים.
מספר נושאים עוררו התנגדות תקיפה של נציגי הארגונים החקלאיים, ונסגרו בפשרות שנראה שכולם חיים איתן בשלום. התרשמתי שהאופן בו ניהל היו”ר את הדיון תרם רבות לכך שהצליחו להגיע להסכמות.
נושאי המחלוקת העיקריים שעלו:
גמישות בהענקת פטור לחקלאים קטנים שגם משווקים תוצרת של חקלאים נוספים. ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שהוא עצמו מושבניק, הוביל בלהט את עמדת החקלאים בנקודה זו ואף הגיש רוויזיה, אותה משך לאחר שהגיעו לפשרה. הוסכם שתהיה אפשרות לפטור מיוחד מטעם הרשות להגבלים, ולאחר מו"מ הוסכם כי תקופת אישורו תקוצר מ-90 יום, כפי שנהוג בדרך כלל בפניות לרשות זו, ל-60 יום.
אחוז ההון החיצוני שיותר להכניס להתאגדות מגדלים. ההצעה דיברה על 10% ובסוף סיכמו על 25%. ח"כ איציק שמולי (העבודה) התנגד בהצבעה והציע שההיתר יעמוד על 30%.
קטגוריות שוק – מינים במקום סוגים. זה היה הנושא ה"חם" ביותר שאף הוביל לשני אירועים חריגים. מדובר במעבר מהגדרת השוק לפי "סוגים" (קטגוריות רחבות כמו פירות, ירקות) להגדרה לפי "מינים" (קטגוריות צרות הרבה יותר כמו "עגבניות", "פלפל לסוגיו", "חציל"). משמעות השינוי – חקלאי שהוא גם משווק יוכל ליהנות מהפטור רק אם הוא משווק גידולים מאותו המין, ולא מאותו הסוג, שהוא עצמו מגדל – למשל מי שמגדל עגבניות לא יוכל לפי תיקון זה להיות פטור מאיסור הסדר כובל אם הוא משווק ירקות אחרים שאינם עגבניות.
שינוי זה נכנס רק לנוסח האחרון שהוצג למשתתפים רק יום אחד לפני הדיון, דבר שעורר מרמור רב והוביל לבקשה רשמית לדחיית הדיון מטעם התאחדות חקלאי ישראל ונציגה עו"ד צורי לביא (המונח המשפטי – "טענת נושא חדש"). בעקבות הבקשה הוכרזה הפסקה ונעשתה פנייה לוועדת הכנסת, שדחתה את הבקשה. הדיון התחדש לאחר מספר שעות.(בין הגשת הבקשה לבין הפסקת הדיון נרמז ע"י היו"ר ברוורמן כי הוא חושש שעו"ד צור לביא ינצל את המצב כדי להגיש לאחר מכן בג"ץ על חוקיות הדיון). ההפסקה נוצלה ע"י נציגי ארגוני החקלאים לפעולות שכנוע נוספות של הח"כים: בין היתר נפגש במהלך ההפסקה ח"כ שמולי במזנון עם נציגי ארגוני החקלאים – עו”ד דוד וינשטיין, מאיר צור ולוביסטים.
כשהגיעו להצבעה בנושא שינוי הקטגוריות מסוגים למינים התעוררה מחלוקת חריפה בין אנשי האוצר לנציגי ארגוני החקלאים, וחברי הכנסת נטו לתמוך בחקלאים. פרופ' דייויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, התעקש על חשיבות הנושא. לאחר מספר דקות הוכרז, לבקשת אנשי האוצר, על הפסקה של 5 דקות להתייעצויות. ההפסקה נמשכה כ-45 דקות, במהלכן הסתגרה בחדר המזכירות קבוצה גדולה שכללה את יו"ר הוועדה ברוורמן, ח”כ רוזנטל (העבודה) שיזם את הצעת החוק, פרופ’ גילה, אלון מסר ממשרד האוצר, ומספר נציגים של החקלאים. כשחזרו הכריזו על פשרה שהייתה מקובלת על כולם, לפיה בחוק תישאר ההגדרה הנוכחית – חלוקה לפי סוגים, אך לרשות ההגבלים תינתן הסמכות לעשות שינויים בקטגוריות במקרה של פגיעה בתחרות. התרשמתי שמנהיגותו של יו"ר הוועדה היא שגרמה לכך שהצליחו להגיע לפתרון.
נושא מחלוקת אחד שהועלה מספר פעמים ע"י המצדדים בהגברת התחרות (לילי אבן חן – התנועה לאיכות השלטון, דרור שטרום הממונה לשעבר על רשות ההגבלים, ולבסוף גם חברת הכנסת גילה גמליאל מהליכוד) ונחסם היה הטענה שיש צורך להוציא מהפטור גם מגדלים שיש להם נתח שוק מונופוליסטי. אבן חן ושטרום העלו מספר פעמים את הטענה שבלי זה החוק מאוד בעייתי ולא יביא לירידת מחירים – אך לא זכו כמעט להתייחסות. לבסוף העלתה ח"כ גמליאל (בתמיכת ח"כ רוזנטל) הצעה להכניס סעיף שיאמר שמגדל בעל למעלה מ-50% מנתח השוק יחשב מונופול ולא יהנה מהפטור לגבי הסדרים כובלים. ההצעה עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני החקלאים ומשרד החקלאות. גם נטען ע"י נציג משרד החקלאות שיש כאן "נושא חדש”. גמליאל טענה שזה למעשה הסעיף החשוב ביותר בחוק, אבל לא זכתה לתמיכת היו”ר, וגם אנשי האוצר לא מיהרו להתייצב לצידה באופן ברור. ייתכן שהיו”ר חשש שהצבעה בעד תיקון כזה תטרפד את אישור ההצעה ותיצור דחייה גדולה בטענת “נושא חדש”. גמליאל גם אמרה בהקשר הזה ש”אולי יש לובי חקלאי חזק מדי”. לבסוף הצביעו כל שאר הח"כים נגד הצעת גמליאל ונסללה הדרך לאישור הצעת החוק כולה. ייתכן מאוד עם זאת ש”פה קבור הכלב” ודחיית התיקון של ח"כ גמליאל מחלישה מאוד את החוק.
כך או כך, בשעה 7 בערב הסתיים הדיון באישור נוסח הצעת החוק להעברה למליאה, עם כל הפשרות שתיארתי בתוכו.
