הדיון הזה בוועדת הכספים מציג את כל מה שבעייתי היום בכנסת ישראל

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה אתמול (א' 30/03/14) כדי לדון בכפל דמי הניהול הפנסיונים. דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, יזמה מהלך של הגבלת דמי הניהול הכפולים בפנסיה. דמי הניהול הכפולים נוצרים עקב העברה של חלק מההשקעות למנהלי השקעות חיצוניים על מנת להרחיב את יכולות ההשקעה, או כמו שתיארה זאת ח"כ מיכל בירן (העבודה): "זה כמו לשכור גנן שישכור גנן אחר שמתמחה בגרניום". אם כך, יש ראשית לשבח את סלינגר על היוזמה שמציבה גבול בתחום שהיה פרוץ עד כה, אולם השאלה האמיתית היא היכן עובר הגבול. נראה כי סלינגר נמצאת תחת לחצים כבדים מצד גורמים שונים, והמגבלה על דמי הניהול, שהחלה ב-0.15 אחוזים, נסגרה אתמול ואושרה על ידי הוועדה ב-0.25 אחוזים.

חבר הכנסת המעורב ביותר בנושא הוא חיים כץ (הליכוד ביתנו), שכבר לחם בעבר להורדת דמי הניהול בקופות הפנסיה ל-1.05 אחוזים, מבלי לדעת שהצלחתו לא תרמה מספיק לקופת החוסך בשל כפל דמי הניהול שצצו רק לאחרונה לתודעה הציבורית. מבחינתו זהו עניין אישי, עוול שיש לתקנו, והוא אמר את הדברים הבאים: "לצערי, חוץ מהחוסך כולם יודעים עם איזה נתח של העוגה הם ייצאו. איזה תמורה עודפת אני מקבל מהשקעה של 0.25? עד היום זה לא היה שווה את ההשקעה. מנצלים פה את העובדה שרוב הציבור לא בקיא, שזה כסף שמיועד לעוד 25 שנה אז לוקחים משם בלי שאף אחד שם לב, אבל אנחנו לא עובדים אצל הפקידים אלא אצל הציבור. נציגי צה"ל ועובדי המדינה לא משלמים על הניהול, ולטעמי גם ה-0.15 זה יותר מדי ואין לכך תרומה. למה הכסף שלי הפקר? אנחנו יוצרים כאן דור של נזקקים". אולם דווקא כץ לא נכח בסופו של דבר בהצבעה, במהלך הפסקה שנועדה להתייעצות סיעתית לא נתנו לו להיכנס למרות שהוא חבר קואליציה כיוון שדעותיו מנוגדות להחלטה הקואליציונית. הוא בתגובה הטיח האשמות קשות בסלומינסקי ובחבריו, הודיע שלא יצביע ויצא מהחדר בסערה.

אל מול חברי הכנסת המאוחדים ישבו הנציגים של בעלי האינטרסים וכלכלני האוצר, ונראה שכולם מצאו פיתרון אחיד – הפחדה. הם יצרו את התחושה שחברי הכנסת לא מבינים את ההשלכה על הכלכלה הישראלית, ושהם "סתם זורקים מספרים", איימו באמירות כמו "זעזוע לשוק", "שום מדינה מפותחת לא שמה גבול כזה" ובעיקר דחפו לכך "שיתפשרו" על ההגבלה שעומדת כרגע על השולחן (שגבוהה בהרבה מהממוצע הקיים בשוק).