נת"ע "בזבזה מיליארדים" על הרכבת בת"א – אבל בוועדת הכספים חולקים לה שבחים

הדיון בוועדה היה אמור לעסוק בשורת הכשלים של החברה הממשלתית, אבל הפך למופע של תשבוחות ועידודים מפי חברי הכנסת – הכל תחת עינם הפקוחה של הלוביסטים. ומה עם האזרחים שמבקשים תשובות? הם הופנו לוועדה אחרת

***

חברת נת"ע המבצעת את הרכבת הקלה בת"א קיבלה אתמול (ב') עידוד מחברי ועדת הכספים של הכנסת על פעילותה, למרות דיווחים על התנהלות בעייתית של החברה. הדיון נערך לבקשת היו"ר, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), בעקבות תחקיר עיתון "גלובס" שבו נטען כי נת"ע בזבזה 2.5 מיליארד ש"ח מכספי הציבור. כמו כן, עמד ברקע הדיון דו"ח מבקר המדינה על התנהלות נת"ע ועל התנהלות המנכ"ל הנכנס יהודה בר און.

חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) הוקמה ב- 1997 במטרה לבחון מערכת הסעת המונים במטרופולין ת"א. בשנת 2000 אישרה הממשלה את תוואי הקו האדום – המסלול המרכזי מבין שבעה מסלולים במטרופולין – וביצוע הקמת המסלול הוטל על חברה חיצונית. החברה החיצונית, MTS, לא סיפקה את הסחורה, ונת"ע קיבלה לידיה את האחריות על ביצוע העבודות במימון מלא של המדינה בסוף 2010.

על פי התחקיר ב"גלובס", חלק לא מבוטל מ- 2.5 מיליארד השקלים שהוציאה נת"ע מכספי הציבור נגרם עקב פוליטיקה של מקורבים, נהנתנות ובזבזנות. בעיתון צוינו בין היתר שכירת המשרדים היקרים במגדלי עזריאלי בעלות של 8 מיליון ש"ח לשנה, ארוחות מפוארות ובזבוזים כמו מתקן מיוחד לקליטת עשן סיגרים שהוקם במשרד. כמו כן הוזכרו העברות של כספים רבים לרשויות המקומיות ללא קשר לפרויקט הקו האדום. על פי דו"ח מבקר המדינה, בין יתר הוצאות החברה ניתן למצוא 1.25 מיליארד ש"ח על עבודות מקדימות, 126 מיליון ש"ח הוצאות משרדיות ו- 528 מיליון ש"ח על תכנון מוקדם. כמו כן חלק מהפעילות של נת"ע לא גלוי לציבור, וכבר הוגשו פניות לחשיפה דוחות ביקורת על החברה.

בדיון בוועדה הציגה נת"ע את העבודה שנעשתה עד כה ואת צפי העבודה לשנים הקרובות. יו"ר נת"ע, אלס ויז'ניצר, ביקש מחברי הכנסת לקחת בעירבון מוגבל את מה שנכתב בעיתונות ולהתרכז במה שצפוי בעתיד. לפי ויז'ניצר ואנשי נת"ע צפי הסיום לקו האדום הוא בשנת 2021 ועלות הפרויקט מוערכת ע"י נת"ע ב- 14.6 מיליארד ש"ח. עם זאת, נת"ע הכניסה כוכבית קטנה-גדולה לצפי הזה, לפיה "עם הערכות החברה מחדש ייבחנו לוחות הזמנים ואומדן העלות של הפרויקטים מתוך מגמה לקצר את לוחות הזמנים ולצמצם את אומדן העלות".

נוסף על הקו האדום, שיהיה רובו על פני השטח ומקצתו תת קרקעי, הציגו בנת"ע גם את האומדנים ליתר הקווים במערכת הסעת ההמונים בגוש דן. ארבעה קווים נוספים יהיו קווי רכבת קלה, וארבעה אחרים יהיו קווי אוטובוס רבי קיבולת BRT – Bus Rapid Transport. קווים אלה זולים יותר לביצוע וזמן הקמתם קצר משמעותית מקווי הרכבת הקלה. בנוסף, לפי ויז'ניצר, להקמת קווים אלה אין צורך בתב"ע (תכנית בניין עיר) מיוחדת. נשאלת השאלה האם לא עדיפה מערכת תחבורה מבוססת קווי אוטובוס רבי קיבולת. יש ערים לא מעטות בעולם המפעילות מערכות תחבורה מסוג זה, ונהנות מכלי תחבורה זול, זמין ויעיל.

יש לציין שחלופה זו הוזכרה בעבר כחלופה לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. על פרויקט הרכבת הקלה נשמעו ועדיין נשמעות טענות רבות, גם בהקשר הכלכלי וגם מבחינת היעילות, ויש הטוענים שאוטובוסים רבי קיבולת לא נבחנו לעומק כחלופה לרכבת הקלה. טענה אחרת נגד הרכבת הקלה בירושלים היא ההסכם הקרטליסטי של זכיינית הרכבת הקלה, סיטיפס עם המדינה: ההסכם, כזכור, מאפשר לסיטיפס ליהנות מאי תחרותיות, ובפועל סיטיפס ואגד מנצלות זאת כדי לפעול כקרטל תחבורתי. לאורך הקמת הרכבת הקלה בת"א נושא זה יצטרך להיבחן באופן הדוק הרבה יותר באופן שיישם את הליקויים של הניסיון הירושלמי.

כל חברי הכנסת שנכחו בדיון לא חסכו בשבחים לעבודת נת"ע ויו"ר החברה ויז'ניצר על עבודתם. יש בכך משהו מתמיהה לאור דו"ח מבקר המדינה ולאור הבזבוזים, לכאורה, שנחשפו גם לאחרונה וגם בעבר בתקשורת. בשלבים מסוימים של הדיון נוצרה התחושה כאילו חברי ועדת הכספים הם מעין להקת עידוד לחברה. ראויה לציון עינם הפקוחה של הלוביסטים של חברת הלובי גורן עמיר. גורן עמיר מייצגים את נת"ע בכנסת.

מי שלקחה על עצמה את תפקיד "הורסת המסיבות" הייתה טובה אבן חן, מארגון נוסעי התחבורה הציבורית. אבן חן אמרה שהיא תומכת בתחבורה ציבורית עבור משתמשי התחבורה הציבורית אבל לא בכל מחיר. היא הפנתה את חברי הוועדה לדו"ח מבקר המדינה, אולם האחרונים ביטלו את דבריה בטענה שדוח המבקר צריך להיות נדון בוועדה לביקורת המדינה.

מערכת הסעת ההמונים בגוש דן הוא חשוב וחיובי לכל הדעות. אולם על מנת שהוא ייושם בצורה המיטבית, נראה שהאינטרס הציבורי מחייב התנהלות אחרת לחלוטין בעניין זה מאשר התנהלותם של חברי הכנסת לאור הביקורת על נת"ע ולאור העיכובים בפרויקט החשוב הזה.

נכחו: ניסן סלומיאנסקי (יו"ר הוועדה), זבולון כלפה (הבית היהודי), גילה גמליאל, שמעון אוחיון, רוברט אילטוב, ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו), יעקב אשר (יהדות התורה), יצחק כהן (ש"ס).