ביום ג' האחרון התכנסה הוועדה לענייני ביקורת המדינה כדי לדון בחלק מדו"ח מבקר המדינה האחרון העוסק במערכת הבריאות. היו"ר, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), הציג את הדיון כדיון מעקב אחר התחלואות הרבות של מערכת הבריאות: אי מתן שירות בזמן סביר (סחבת תורים), ניגוד העניינים של הממשלה – כרגולטור וכמעסיק בבתי חולים, הפעלת תיירות מרפא ללא פיקוח, מקום השר"פ במערכת, כפל ביטוחים ומעל הכל, גרעונות תקציביים.
כל הדוברים, להוציא את נציג משרד האוצר, הסכימו כי ללא פתרון לחוסר במשאבים (לפחות 100 מיליון שקל) אין למערכת הבריאות הקורסת יכולת להשתקם למרות התייעלות ניכרת של קופות החולים. אוכלוסיית מדינת ישראל מזדקנת,יש גידול בחולים במחלות כרוניות, הצפיפות בבתי חולים מאיצה התפשטות זיהומים ואין מספיק כח אדם.
מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, פרופ' רוני גמזו, סיכם את המסקנות שעלו עד כה בוועדת גרמן:
- נושא הבעלות הממשלתית על בתי חולים: כדי לפתור את בעיית ניגוד העניינים בין תפקיד המדינה כמפעילה ומעסיקה ובין תפקידה כמפקחת על בתי בחולים, הומלץ על הקמת רשות בתי חולים ממשלתיים שתהיה כפופה ישירות לשרת הבריאות. כך תפקיד הפיקוח הממלכתי ישאר בידי המנכ"ל.
- אין המנכ"ל רואה בעייתיות בקיום בתי חולים פרטיים, ממשלתיים ובבעלות קופות החולים אלו לצד אלו – אלא כמערכת הזוכה לאיזונים.
- בנושא התיירות הפרטית הגיעה הוועדה למסקנות שיפורסמו בהקדם. אלו בנושאי השכר, הסוכנים ומשקל הטיפולים הפרטיים מתוך כל המכלול.
- בנושא הביטוחים למיניהם והשר"פ, טרם הגיעו לסיכומים אך יש לשער שהוועדה תגיע למסקנות בחודשיים-שלושה הבאים.
ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), סגן שר הבריאות לשעבר, הסביר כי לרשות בתי החולים אין דרך לכפות עלויות. הוא תומך בתיירות מרפא ובמערכת שר"פ כי בלעדיהם אין בתי החולים יכולים להתקיים – אך הדגיש שחייב להיות פיקוח. בנוסף, הוא הדגיש את חוסר העקביות – לבית החולים באשדוד אושרה מערכת שר"פ בכרבע מהטיפולים, אז למה לא בבתי חולים אחרים?? על כל בתי החולים להנות מכל ההסכמים. ליצמן גם הזכיר את הקושי בהרחבת "סל הבריאות".
פרופ' רפאל ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם, הדגיש שההקצאה למערכת הבריאות בישראל – בהשוואה למדינות מתפתחות אחרות – לוקה בחסר ועומדת על 7% מהתל"ג בלבד. לדבריו, חייב להיות איזון בין המערכת הממלכתית והפרטית. חייבים להחזיר לחולה את הזכות הבסיסית לבחור רופא. חובת תקנות הרכש מונעות הפעלת בתי חולים גם אחר הצהריים, אי לכך רופאים מעדיפים לעבוד אחר הצהריים במקום אחר, למרות שהיו מעדיפים שלא לנדוד בין מקומות עבודה. פרופ' גמזו הסכים שיש טמטום בקביעת תקרות ל"תאגידים" המפעילים את בתי החולים אחה"צ, שמעל שכר מסוים מחזירים כספים למשרד האוצר. בנושא תיירות המרפא הוא טען כי יש לפתח את השירות על ידי רכישת יותר מיכשור מתקדם.
ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד-ביתנו) ביקש התייחסות נוספת לכפל הביטוחים, לנושא הפיקוח, ובייחוד לנושא עייפות הצוות הרפואי הפועל מעבר ליכולתו הפיזית.
מבקר המדינה יוסף שפירא הביע חשש שבהעדר הפעלת שר"פ תהיה זליגת רופאים לחו"ל.
מנכ"ל קופ"ח כללית, אלי דפס, קבל על מצוקת מערכת הבריאות. הוא הדגיש את החוסר במערכת שיקום גריאטרית והזהיר מריבוי בזיהומים בבתי חולים – רק 25% מהזקוקים לשהות בבידוד אכן מבודדים, בשל מחסור בכח אדם והעדר אישורים להגדלת תשתיות. יתר על כן, גפס ציין כי הסכם תלת שנתי עם המדינה אוסר על הגשת תביעות למדינה – למשל על טעויות בטיפול בטיפות חלב. הוא הוסיף כי יש אפלייה בקבלת שירותים שווים בפריפריה וציין כי המערכת אינה שוויונית – מי שיש לו מקבל יותר.
פרופ' גמזו הדגיש כי השר"פ אינו יעד, אלא רק אמצעי (הרע במיעוטו) לצמצום תורים.
ח"כ דב חנין (חד"ש) הדגיש שהמערכת הפרטית הרסנית מבחינה חברתית וכלכלית ואפילו נחשבת ללא מוצלחת, במיוחד בארה"ב. היא מעלה את תחושת חוסר הבטחון במערכת הבריאות. השר"פ הוא סוס טרויאני, אמר חנין, והציע לשקול העלאת מסי בריאות באופן שוויוני יותר כדי להציל את המערכת המפוארת שנבנתה בעבר.
יו"ר הסתדרות הרופאים, ד"ר ליאוניד אידלמן, הדגיש שכל הדוברים מסכימים שאין פתרון מלבד הזרמת כספים למערכת הבריאות, והדגיש כי המטופל הוא שמשלם את מחיר החדלון.
נציג נציבות שירות המדינה מנה את המלצות הנציבות: רצף עבודה שלא יעלה על 36 שעות עם חובה למנוחה של לפחות 8 שעות ואיסור עבודת רופאים ביותר משני מקומות שונים.
נציג קופ"ח מכבי חזר על הצורך בהזרמת משאבים למערכת. המערכת הציבורית בדפיסיט; השב"ן (שר"פ) הסמי-ציבורית מחזירה לציבור 90% מהוצאותיה באמצעות קופות חולים, והמערכת הפרטית מחזירה למבוטחים רק 30% מהכספים. הוא הביע חרדה כי במערכת הציבורית הקורסת ובמערכת הפרטית המשגשגת – ישפך התינוק (מערכת הבריאות) עם המים.
נציג אגף התקציבים באוצר טען שמערכת הבריאות זכתה ליתר התייחסות תקציבית – גידול של 44%, בעוד שהתקציב כולו גדל ב-30%. גידול זה לא מדביק את הוצאות השכר הגדולות במערכת בהיקפים של כעשרה אחוז מעל העלאות השכר במשק. קשה להדביק את העלויות הניתנות בשוק הפרטי. המערכת הציבורית מנסה לעמוד בהסכמי השכר. כמו כן, הוא טען שסל הבריאות הוא מהגדולים בעולם.
מנכ"ל מכבי התנגד לדבריו וטען כי ההוצאה הציבורית לבריאות היא מהנמוכות בעולם. כך נמשך הדיון על בריחת רופאים.
היו"ר כהן סיכם באומרו כי יש לשאוף לשירות סביר, לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית והגברת הבטחון בה. הוא הציע שהמערכת תהיה ממוקדת מטרות – קיצור תורים, שכלול ביטוחים וחיסול האפליה בין חולה לחולה.
