מרכז טאוב מרכז כל שנה דו"ח מקיף על נושאים חברתיים-כלכליים במדינת ישראל. חמישה חברי כנסת, מתוכם שלושה חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הגישו הצעה לדיון מהיר בעיקרי דו"ח מרכז טאוב לשנת 2014. לדיון שהתקיים היום לא היו מטרות מרכזיות מלבד הרצון להעלות את מסקנות הדו"ח למודעות הח"כים וחברי הממשלה. פרופ' דן בן דוד, מנהל המרכז, הציג נתונים כמותיים מדאיגים בנוגע למצב החינוך, ההשכלה, העוני והפריון במדינת ישראל של שנת 2014, ולאחר מכן התייחסו חברי הכנסת ונציגי הממשלה לנתונים אלו.
האם דיון בממצאי הדו"ח בכנסת מסייע לפתרון הבעיה? האם ההתבטאויות והוויכוחים בין חברי הכנסת בוועדה עוזרים בכלל? בתום הדיון פנינו לפרופ' בן דוד, וביקשנו את התייחסותו לשיח שהתנהל בוועדה. בן דוד אמר שעצם העובדה שהכנסת מקיימת דיון כזה הוא כבר חשוב לכשעצמו אך הבעיה היא תשתיתית, מבנית והיא תיפתר ע"י הגדרת סדר עדיפויות לאומי ברור בנושא. הוא הוסיף ואמר כי תפקידינו כמשקיפים במשמר החברתי הוא חשוב מאין כמותו מאחר ויש צורך לשקף את אשר קורה בדיוני הוועדה ולהפיץ את הידע כדי להביא את הנושא לשיח הציבורי.
מהלך הדיון:
לדברי פרופסור בן דוד, המטרה של מרכז טאוב היא להפנות זרקור למגמות ארוכות טווח. מטרת הדיון היא להציג תמצית של התמונה הכוללת ולהפנות את השיח הציבורי מדיון על היום-יום להשלכות של הבעיות הקיימות על תחומים רבים בחברה הישראלית.
פרופסור בן דוד התמקד בדיון בשתי בעיות מרכזיות שהינן בעיות היסוד לטענתו:
- בעיית פיריון העבודה – רמת הפריון בישראל היא מבין הנמוכים בעולם וזוהי מגמה ארוכת טווח.
- בעיית העוני ואי-השיוויון – אי השוויון בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי.
לטענתו יש קשר הדוק בין שתי הבעיות הנ"ל ויש צורך ב"טיפול שורש" לשניהם ולא בטיפול בסימפטומים כפי שמתנהל כיום. הוא הדגיש לאורך כל ההצגה כי נהוג להתייחס לבעיה כנפוצה בקרב אוכלוסיית הערבים-ישראלים ואוכלוסיית החרדים, אך בעצם המצב רווח גם בקרב החברה היהודית הלא חרדית.
לדבריו הגורם המרכזי לשתי הבעיות הוא מצב החינוך בישראל. הפערים בתחומי היסוד בין הילדים בישראל הם הכי גבוהים בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
לאחר הצגת דו"ח טאוב, חברי הכנסת הגיבו לתמונת המצב:
איציק שמולי (העבודה) דיבר על החשיבות של הדו"ח של מרכז טאוב והתייחס לדבריו של בן דוד כי בישראל יש שתי מדינות, כאשר האחת בעלת כלכלה צומחת והשניה היא ישראל האמיתית, מקום ראשון בעוני ובפערים החברתיים ביחס לשאר המדינות. הוא דיבר על חוסר היכולת של הדור הצעיר לחיות כראוי בגלל הבעיות שהציג בן דוד, העביר ביקורת על חברי הכנסת ואמר כי המבחן האמיתי לשינוי המציאות במדינה יהיה בחוק התקציב לשנת 2015.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) הוסיפה ואמרה שהממשלה מטפלת בסימפטומים ולא עוסקת במניעה של הבעיה וכי היא מקווה שבדיון על התקציב חברי הכנסת יהיו יותר חברתיים.
לאחר מכן התפתח ויכוח בין חברי כנסת מהאופוזיציה (שמולי) והקואליציה (רינה פרנקל, יש עתיד) ומועלם-רפאלי ניסתה לקטוע זאת בטענה שזה אינו דיון בין הקואליציה לאופוזיציה אלא שיח על המדיניות הכלכלית- חברתית.
יעקב מרגי (ש"ס) הביע ביקורת כלפי משרד האוצר ואמר כי מה שמעניין אותם זה דירוגים ומדדים ולא החברה הישראלית עצמה. הוא גם כן התייחס למאבק הקשה הצפוי בהעברת חוק התקציב לשנת 2015.
באסל גאטס (בל"ד) דיבר על שני דברים בעייתיים במיוחד – המגמות המבטאות את העמקת הפערים בחברה הישראלית והמחסור במטרות או יעדים קונקרטיים במדיניות החברתית-כלכלית של ישראל. בנוסף, הוא התייחס לפערים הגדלים בין החברה היהודית לחברה הערבית בישראל.
נציגת המשרד לאזרחים ותיקים, שרה זילברשטיין הציגה את המצב החמור של העוני בקרב זקנים.
גדעון בן ישראל (ח"כ לשעבר) הוסיף לדבריה וחיזק את דבריהם של חברי הכנסת כי המבחן האמיתי הוא בדיוני התקציב של דו"ח שר הגמלאים ודו"ח העוני.
נציגת משרד הרווחה, מנהלת השירות לזקן, אף דיברה על יוקר המחיה והדיור ואמרה כי ישנה עליה באוכלוסיה הניגשת לרווחה לקבלת סיוע, במיוחד בקרב אנשים עובדים.
עפו אגבאריה (חד"ש) התייחס בייחוד לתוחלת העוני וחוסר הנגישות לתעסוקה במגזר הערבי.
רינה פרנקל ומיכל פינק התייחסו לדו"ח טאוב תוך הגנה על הנעשה בקואליציה לצמצום הבעיות.
רינה פרנקל אמרה כי הנתונים בדו"ח טאוב מתייחסים ל-2010 וכי אפשר לראות שינויים שנעשו מאז, כדוגמת הסכמי השכר הקיבוציים שנחתמו עם המורים, הגידול בתקציב החינוך ועוד. מועלם-רפאל התערבה בדבריה וביקשה התייחסות עניינית לשתי הנק' שעלו – חוסר במטרות ויעדים ופערים בחינוך, אך פרנקל המשיכה בדבריה כי ישנן תוכניות ארוכות טווח ותוספות תקציביות. שמולי התפרץ לדבריה ואמר: "אם היינו שואלים את אזרחי ישראל האם המצב השתנה בשנה האחרונה, מי יגיד כן? אין תוצאות, לא נולדה דירה או קיצבה!"
מיכל פינק, נציגת משרד הכלכלה אמרה כי ישנה בנייה של תכנית חברתית-כלכלית כוללת עם יעדים וכי ישנן ועדות בראשות השר לטיפול במגוון הנושאים, בדגש על יוקר המחיה.
לקראת סוף הדיון מועלם-רפאלי ביקשה מדן בן דוד להביע את דעתו על פעילות משרדי הממשלה. הוא הגיב כי העבודה הנעשית היא חשובה אך בסופו של דבר אין השקעה בהון האנושי והשאלה האמיתית היא במה משקיעים כדי לשפר את המצב.
שמולי חיזק את דבריו ופנה למשרד הכלכלה באמירה כי יש צורך להפסיק את פסטיבל הריכוזיות והגברת התחרותיות ולבדוק האם ההשקעה של הכסף הייתה נכונה.
אילן גילאון (מרצ) אמר כי הבעיה המרכזית היא שמדינת ישראל קפיטליסטית והולכת לכיוון של הפחתת האחריות החברתית. הוא אמר שדבר לא ישתנה עד שלא יהיה שינוי פוליטי בחלוקת המשאבים.
תוך כדי דבריו יצא מהישיבה איציק שמולי ולא חזר אליה. מעט לאחר מכן נכנס יו"ר הועדה, חיים כץ באיחור של 45 דקות.
מועלם רפאלי, שניהלה את הדיון בצורה מקצועית, רצינית וע"פ לוח הזמנים, סיכמה את הישיבה והתנצלה בפני נציגי האוצר והחינוך על כך שלא שמעו אותם מפאת חוסר זמן. היא הודתה למכון טאוב על כך שמנסה לשקף את המציאות האמיתית בישראל.
"הוועדה קוראת לממשלה לקבוע מדיניות חברתית עם יעדים להפחתת תוחלת העוני וצמצום אי השיוויון והפערים בחינוך. הכל מתחיל מהחינוך!! משם נתחיל ולשם נלך. ביחד יש לנו חובה להגדיל את פריון העבודה. אני מקווה שתקציב 2015 ישקף את השינוי שאנו מאחלים שמדינת ישראל תחתור אליו לטובת כל החברה הישראלית".
מצורף לינק לדו"ח מכון טאוב, שמרכז בצורה תמציתית וברורה את תמונת המצב החברתית כלכלית של שנת 2014 במדינת ישראל:
http://taubcenter.org.il/index.php/publications/periodicals/a-picture-of-the-nation-2014/lang/he/
משתתפים, מלבד חברי הכנסת הנ"ל: פרופ' דן בן דוד (מנהל מרכז טאוב), פרופ' אייל קמחי (סגן מנהל מרכז טאוב), גדעון בן ישראל (ח"כ לשעבר בכנסת הרביעית והחמישית), נציגי משרדי החינוך, הרווחה, האוצר, המשרד לאזרחים ותיקים, הכלכלה. יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ הגיע לדיון 10 דקות לפני סיומו.
