ועדת הפנים התכנסה ביום שני האחרון לדון בתיקון לחוק הכניסה לישראל – החמרת הענישה על מסייעים לשוהים בלתי חוקיים. ח"כ מרדכי יוגב (הבית היהודי), יוזם החוק, פתח והסביר שמטרתה של הצעת החוק היא לייצר הרתעה וענישה חמורה יותר כלפי אלו המסייעים לשוהים הבלתי חוקיים וזאת בעקבות מספר מקרי רצח ופגיעה של פלסטינים בתושבי ישראל באזור יהודה ושומרון בתקופה האחרונה (חשוב לציין כי ההצעה נוגעת אך ורק למסתננים הפלסטינים ואינה כוללת בתוכה את אוכלוסיית הפליטים מאפריקה).
בדברי הפתיחה שלו ציין יוגב כי פלסטינים רבים עובדים בישראל באישור, וכי הדבר "תורם לכל הצדדים ונכון הן מהבחינה ההומנית והן מהבחינה הכלכלית. יש לדאוג לעובד הפלסטיני ולעזור להם לפרנס את עצמם". על כך הוסיף אף כי "לטעמי יש לאשר להרבה יותר אנשים אשרות מהמצב כיום ויש לכך צורך". דבריו של יוגב תמוהים: על אף שהוא טוען כי מספר האשרות הניתן אינו מספק לשני הצדדים ולמרות שהוא מודה כי הרוב המוחלט של השוהים הבלתי חוקיים נכנסים לישראל למטרות פרנסה וקיום, הוא עדיין עומד מאחורי ההצעה להחמיר באופן משמעותי את הענישה על מי שמסייע לשוהים בלתי חוקיים.
מי נחשב מסייע? כל מי שהלין, הסיע או העסיק שוהה בלתי חוקי. את העונש המירבי של שנתיים מאסר מבקש מרדכי להכפיל לכ-4 שנות מאסר, ואת חומרת המעשה הוא מבקש לשנות מ"עוון" ל"פשע". הבעייתיות היא שבעוד מצב אחד שבו נהג מונית מסיע פלסטיני לעבודתו נתפס כ-"שני אנשים שמנסים להתפרנס בכבוד", מצב זהה ייתפס כ-"שוהה בלתי חוקי וישראלי המסייע לו על מנת לגלגל רווחים", כאשר ההבדל ביניהם במרבית המקרים יהיה טכני ואף שרירותי.
על כך ח"כ דב חנין (חד"ש) אומר: "אם משווים את כמות העובדים לכמות מקרי הפשיעה מבינים שמדובר במקרים בודדים. אנחנו מחריבים את עולנו על הרוב המכריע בגלל מיעוט קטן ומצומצם. מדובר בחוק רע. צריך להבין שבשטחים יש אבטלה גדולה ולחץ מאוד גדול של אנשים להתפרנס, הלחץ הזה יכול חלילה להוביל אנשים לכדי מקומות שאף אחד לא רוצה בהם ולהפוך בסוף גם לבעיה בטחונית. המדיניות כיום היא בעייתית ומובילה לכך שאנשים שרוצים להביא אוכל הביתה ולא באים במטרה לפגע נאלצים לעשות מעשה לא חוקי".
עובדים מצד אחד ועובדים מצד שני. לו"ז ועדת הפנים
בעייתיות נוספת היא בהטלת האחריות על אזרחים ישראלים, ובראשם על נהגי המוניות. על כך אמרה ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "נהגי המוניות לא אמורים להיות שומרי הסף של מדינת ישראל, ולא בודקי התעודות והדרכונים בגבולות. במידה ואכן מדובר במפגע – איזה כלים יש לנהג להתמודד במקרה הזה? איזה הכשרה הוא עבר? החוק מטיל את האחריות על האחרון בשרשרת המזון".
משרד המשפטים ביקש שלא להפוך את העבירה לעבירת פשע, כמו כן הוא ביקש לצמצם את הענישה המרבית ל-3 שנים, וגם זה תחת סעיף של "נסיבות מחמירות". דיון המשך יערך לאחר תיקוניו של משרד המשפטים, בשלב זה חברי הוועדה לא הצביעו.
לסיכום ובנימה אישית, האירועים האחרונים מעוררים תחושת כאב פחד וזעזוע ויש לפעול על מנת לצמצם אותם. אולם המדינה, הנעדרת מדיניות מסודרת בנושא, עושה חטא כפול בכך שהיא גם מטילה את האחריות על האזרח הפשוט וגם מייצרת מצב בו אלו הרוצים לפרנס עצמם נתפסים בהכללה אחת עם מפגעים ורוצחים. באופן אירוני ואף אבסורדי בסופו של הדיון הזה היה אמור להתחיל בוועדת הפנים דיון תחת השם "מחסור בעובדים זרים בבנייה", הדיון אמנם התבטל ברגע האחרון, אולם נראה כי הבעיה רחוקה מלהיפתר.
