ישיבת ועדת הכספים ביום ג' (17/06/14) התקיימה בצל המחטף של יו"ר הוועדה, ח"כ סלומינסקי, בשבוע שעבר כאשר העביר 800 אלף שקל למשרד החינוך בהצבעת יחיד.
ח"כ אלעזר שטרן מחה על אופן ניהול הוועדה. הוא טען שהיו"ר אינו מקצה זמן סביר לדיונים על פי חשיבותם, ולכן חברי הוועדה אינם יכולים להתעמק בנושאי הדיון ובסופו של דבר הדיונים מתנהלים בצורה "חפיפניקית". ח"כ שטרן דרש לקיים דיון על הכספים שעוברים, גם אם יצביע יחד עם הקואליציה בעד ההעברות.
ח"כ גפני הפנה את תשומת הלב להטעיה שבבקשה שאישר סלומינסקי לבדו. בבקשה כתוב שהיא נועדה להארכת שנת הלימודים, אבל בפועל הכוונה היא לקיומן של קייטנות שאינן שייכות לשנת הלימודים. כמו כן, לטענתו של גפני, הבקשה אינה חוקית משום שזו הטבה ישירה לשני מגזרים בלבד – ממלכתי וממלכתי-דתי – ואילו החרדים, ש"ס והערבים לא ייהנו מההעברה התקציבית הזו.
שקרים, הטעיות וחוסר שקיפות
ח"כ סתיו שפיר הביעה חוסר אמון בוועדה. היא מתחה ביקורת על כך שהעברות תקציבים מתבצעות תוך הטעיות מצד פקידי אוצר, ואפילו שימוש בשקרים, כדי להסתיר את סכומי ההעברות ואת המטרות שלהן. היא ביקשה למנוע חלוקה לא הוגנת של התקציב ודרשה שחוק התקציב יישמר בשקיפות מבלי שיהיו שתי מערכות תקציביות, האחת חוק התקציב והשנייה ההעברות התקציביות בוועדת הכספים.
ח"כ מיכל בירן דרשה שיישמר הליך תקין בהעברת תקציבים גם אם הקואליציה חזקה ויכולה לדרוך ולרמוס את האופוזיציה. היא הזכירה ליו"ר הוועדה שדמוקרטיה נמדדת ביחסה למיעוט, ושהתנהגותו של היו"ר אינה עומדת בקריטריונים של ניהול תקין, דמוקרטיה ושקיפות. היא רמזה ליו"ר שהיום הכוח אצלו אך לא לעולם חוסן.
ח"כ גילה גמליאל טענה שאין מה למהר ולא צריך להתנהל כאילו "גונבים סוסים". היא ביקשה שיתקיים דיון גם אם לאחריו הכול יאושר וביקשה למנוע את התחושה שההליכים מתבצעים ללא שקיפות.
חברי הכנסת עפר שלח ודב ליפמן ממפלגת "יש עתיד", מפלגתו של שר החינוך שביקש את העברות התקציב, נמנעו מלהביע דעה. הם שתקו במהלך כל הדיון והיו עסוקים בעניינים שלא נגעו לנושא הישיבה. הם חיכו להצבעה ולא התייחסו לדרך הלא נאותה שבהתנהלותו של סלומינסקי.
סלומינסקי עצמו ביקש למנוע בכל מחיר דיון על העברות התקציב. הוא ביקש לבצע את ההעברות וניסה לגייס חברי קואליציה כך שייווצר רוב בחדר להעברות תקציביות. אף אחד לא ידע ולא הבין מה מנסה היו"ר להסתיר ומדוע הוא רוצה למנוע דיון; ההעברות היו מתבצעות ממילא בסופו של דבר. אבל הוא לא רצה דיון, לא רצה שקיפות, ביקש להסתיר את חוסר ההוגנות ולחפות על העברות קואליציוניות, ולא מצא רוב לעשות זאת. לבסוף פסק סלומינסקי "עונש" – הפסקת הישיבה וביטול כל ישיבות הוועדה באותו יום. בכך הוא פגע בכעשרים מוזמנים שהגיעו לכנסת במיוחד ובזבזו זמנם לריק.
עוד על העברות תקציביות באתר המשמר החברתי:
- גרוניס בבג"ץ ההעברות התקציביות: "גם אם עושים משהו אלפיים שנה, אין פירוש הדבר שהוא נכון"
- מה מסתתר מאחורי העברת 888 מ' ש' למשרד החינוך ולמה סלומינסקי לא רוצה שידברו על זה?
- המנגנון שמעביר מיליארדים בכדי לשפר את מצב הרוח בקואליציה