ועדת החינוך והתרבות – החינוך המקצועי דיון ביום 7.7.2014
נוכחים: יו"ר עמרם מצנע – הצטרפו לזמן קצר ח"כ שמעון אוחיון (ליכוד) ןח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד)
ועדת החינוך של הכנסת דנה ביום שני האחרון בנושא החינוך המקצועי. היו"ר ח"כ עמרם מצנע, בדברי פתיחה, ציין את הצורך לחדש ולהביא את החינוך המקצועי לקדמת הבמה, לאחר שבשנים האחרונות נדחק לאחור עם דימוי פחות מכובד וקישור לשכבות חלשות – במיוחד בפריפריה. יש ליצור מסגרות מתאימות בהם יוכל התלמיד לרכוש מקצוע וערכים מקצועיים. כך ניתן ליצור מצב "ווין/ווין" שיכלול גאווה לימודית – ומסלול התקדמות מקצועי, שישתלב בתעשייה המשוועת לידיים מקצועיות.
מר עפר רימון – מהאגף לחינוך מקצועי/טכנולוגי במשרד החינוך, הקרין מצגת ובה עקרי התכנית לעשור הבא (2014-2024) כשהשנה הקרובה כבר מתוקצבת. כיום 38% מהתלמידים בישראל לומדים בחינוך המקצועי של משרד החינוך וכ-4% לומדים במסגרות חינוכיות של משרד הכלכלה, בהן יש שילוב בין לימודים לעבודה מעשית במפעלים.
היעדים העיקריים של התכנית:
מערכת המאפשרת התקדמות ללא 'תקרת זכוכית' – אפשרות לעבור ולהתקדם בין דרגות קושי שונות;
מתן מענה לתלמיד ברמות זכאות שונות (למשל 5 יח' במתמטיקה);
התמקדות במיומנויות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, שפת אם (לפחות יח' 1).
שאיפה להגיע להסמכה מקצועית לפי מספר פרופילים(דוגמת דירוג "סיסקו").
המגמה הכללית היא, שהחינוך המקצועי יהווה עד 50% ממסגרות החינוך.
בין הדוברים האחרים היו: מר צבי אורן – התאחדות התעשיינים; דן שרון – מפעלי סטף ורטהיימר; דרור אלוני, נציג משרד הכלכלה, דוד אליאס – ממונה על החינוך הטכנולוגי בהסתדרות המורים, נציג התאגדות התעשייה והמלאכה; חיים רוסו – אגוד תעשוית האלקטרוניקה; מנהל כפר נוער הדסה נעורים; נציג רשת "עתיד"; נציגת כ"א בצה"ל ועוד.
כל הנוכחים בדיון הסכימו באופן גורף עם הצורך לשדרג ולהרחיב את מסגרות החינוך המקצועי.
בין התובנות שהועלו:
יש לשנות ולעלות את דימוי החינוך המקצועי.
לפתוח מגמות ייחודיות – דוגמה : באנגליה יש מסגרת של "לימודי במה" הכוללת, עיצוב, איפור, תאורה וכד'.
להעביר את מסגרות החינוך של משרד הכלכלה למשרד החינוך (למרות שטרם נפתרו בעיות פדגוגיות וטיפוליות), אך להשאיר את נושא הכשרת המבוגרים במשרד הכלכלה.
לשלב את התלמידים במסגרת עבודה מעשית, בשיתוף עם חברות יצרניות ומפעלי תעשייה.
לשלב את המקצועות הטכניים/מקצועיים במסגרת כלשהי של תעודת-הבגרות.
ליצור מערכות הסמכה שונות.
קיימת הבנה, שמסגרות מקצועיות מטבען דורשות יחידות לימוד יותר קטנות וחומרי גלם יקרים – ויש לתמחר אותן בהתאם.
ליצור מרכזי טכנולוגיה אזוריים.
היו"ר מצנע סיכם שהמצב בו אחוז גבוה מבני הנוער הוא ללא תעודת בגרות וללא הכשרה מוכרת – לא יכול להמשיך. יש ליצור מסלולי הכשרה מושכים, שיבטיחו הן חינוך והן תחזית הכנסה מקובלת. יש להבטיח לנוער את אפשרות הבחירה בהכשרה המיטיבה עמו, ויחד עם זאת גם ליצור מסגרות העשויות לספק כוח אדם איכותי לתעשייה הישראלית.
