סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה, בנוסחו הנוכחי, שכותרתו "כשירותם של השרים", קובע כי לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שנקבע שיש עמה קלון ונדון לעונש מאסר בשל הרשעתו וטרם חלפו שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו. הצעת החוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה להארכת איסור כהונה כחבר ממשלה למי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון ונדון למאסר ל-14 שנים הובאה שלשום (ב', 28/07/14) לוועדת החוקה, חוק ומשפט להצבעה על העברתה לקריאה שנייה ושלישית (ההצעה עברה בקריאה ראשונה ביום 22.7.2014). בישיבה נכחו ח"כ משה מזרחי (עבודה), שניהל את הדיון (במקום יו"ר הוועדה, דוד רותם, שלא נכח), ח"כ יריב לוין (ליכוד), ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) וח"כ דוד צור (התנועה), שהגיע רק להצבעה ולא נכח בישיבה לפני כן. כמו כן נכחו עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של הוועדה, ונציג התנועה לאיכות השלטון.
עו"ד קוגוט הסבירה שההצעה מתמקדת בשלוש סוגיות: הארכת תקופת הצינון ל-14 שנים (במקום ה-7 הקבועות כיום בחוק היסוד); החלת המגבלה באופן מפורש גם על מרכיב הממשלה (רוה"מ) ועל סגני שרים; והחלת השינוי המוצע על מי ששבע השנים מיום שסיים לרצות את עונשו טרם חלפו (אך לא על מי שתקופה זו כבר הסתיימה עבורו והפך כשיר להתמנות כשר). ההצעה עברה לקריאה שנייה ושלישית בהצבעה פה אחד של חברי הוועדה.
לפני ההצבעה העלה ח"כ מקלב תהייה לגבי סמכותו של נשיא המדינה ביחס לתקופת ה"צינון" הקבועה בחוק, אך הדגיש שאין מדובר בהסתייגות מהנוסח המוצע. ח"כ מקלב העלה את האפשרות שייתכן מקרה שבו הנשיא יחון את המורשע טרם תחילת עונש המאסר, ובמקרה כזה תקופת ההמתנה לא תחול על המבקש להתמנות לשר (בהיעדר הרשעה בפועל). ח"כ מזרחי טען בתגובה שמדובר באפשרות לא סבירה, ועו"ד קוגוט הבהירה שלנשיא אין סמכות לקצר את תקופת ההמתנה (כך שתהיה קצרה מ-14 שנים), אך כי במקרה שתבוטל ההרשעה המועמד לכהן בממשלה אכן לא יידרש לתקופת המתנה.
One comment
Pingback: הגבלת פסיקת הוצאות משפט – פגיעה בעצמאות השופטים? לא בטוח | המשמר החברתי