זיהום מפרץ חיפה? המומחים של בז"ן לא יודעים על מה מדובר
(צילום: ניצן מתן)

זיהום מפרץ חיפה? המומחים של בז"ן לא יודעים על מה מדובר

כשהמומחים סבוכים בפקעת אינטרסים, הפקחים עובדים תחת מחסור ועשרות מיליונים מונחים על הכף, קשה להאמין שהכנסת הכירה בקשר שבין הזיהום ממפעלי בז"ן לתחלואה במפרץ חיפה

הכתבה הזו הייתה אמורה להיות אופטימית ושמחה. ביום חמישי האחרון הייתי, במסגרת עבודתי בעמותת צלול, באזור נחל הקישון. לשמחתי הרבה ראיתי את הקורמורניים היפים הללו במימי הנחל. בעבר, היה הנחל כה מזוהם עד שלא היו בו דגים, שלא לדבר על ציפורים. נראה שרמת הזיהום בנחל ירדה לרמה כזו שהציפורים, שיכולות לעופף להן למקומות אחרים, בוחרות לחנות בנחל ולנסות כוחן בדיִג. במשך שנים הזרימו מפעלים, בין באישור ובין שלא, חומרים מזהמים למימי הנחל. נראה בעין, וגם מקריאה בדו"חות של רשות הקישון, שמצב הנחל השתפר פלאים. הדבר אכן משמח עד מאוד. בבואי הביתה חשבתי לקרוא עוד על תולדות הנחל ולפרסם כתבה המשבחת את השיפור במצבו. עד מהרה הפכה הקריאה לעיון ב-21 דו"חות על זיהום סביבתי במפרץ חיפה. הדו"חות הללו, שאיני מתיימר לסקור כאן את כולם, פגעו קשות בתחושת השמחה שלי על שיקום הקישון.

בכל זאת, לפני המעבר לפסקה הבאה, יש לזכור שהקישון אכן השתקם במידה משמעותית. השיקום הזה, בנפרד ושלא בנפרד לקורה במפרץ חיפה, הוא משמח עד מאוד.

מה בין קורמורנים לשולחן ועדת הפנים והגנת הסביבה?

לפני כחודש התקיים דיון היסטורי, לא פחות, בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הוועדה קיבלה את המלצות ועדת המשנה, ברשותו של ח"כ דב חנין, הנוגעת לנושאי תכנון וסביבה במפרץ חיפה. כמו שאמרתי, איני סוקר כאן את כל הנושאים שנדונו בוועדה, והמעוניין יכול לקרוא את הדו"ח המסכם. הנושא שתפס את תשומת ליבי הוא מפעל בז"ן, בתי זיקוק נפט, וזאת משתי סיבות. האחת היא שקבוצת מפעלי בז"ן, העוסקת בעיקר בזיקוק נפט, היא בעלת אישור להזרים שפכים לנחל הקישון. הסיבה השנייה היא שהוועדה הכירה לראשונה, עד כמה שהדבר נשמע מוזר, בכך שיש קשר ישיר בין הזיהום שנפלט מהמפעלים ובין התחלואה הקשה במפרץ חיפה. מסתבר, כך עולה מהדו"חות שהוגשו לוועדה, שיש החושבים שאין קשר בין השניים.

מי, אם כן, חושב שזיהום אוויר לא גורם למחלות?

מסתבר שלא מעט גופים טוענים שזיהום האוויר במפרץ חיפה אינו חמור במיוחד. איגוד ערים חיפה, גוף ציבורי שאמור לשמור על בריאות התושבים ואיכות הסביבה, מחזיק בדעה זו. לטענת האיגוד, רמת זיהום האוויר במפרץ נמוכה מזו הקיימת בגוש דן. יתרה מכך, האיגוד מחזיק בדעה שכמות חולי הסרטן, כתוצאה מצמצום כמות המזהמים הנפלטים לסביבה, ירדה משמעותית בעשור האחרון. התאחדות התעשיינים, שבז"ן היא חלק ממנה, מסבירה את הורדת פליטת החומרים המזהמים לאוויר בכך שהמפעלים עברו לשימוש בגז הטבעי, שהוא נקי בהרבה מסוגי דלק שבהם השתמשו בעבר. לדבריהם, יש להמשיך לפתח את התעשייה באזור, ובמקביל לשפר את איכות הסביבה.

דיון ועדת המשנה בחיפה (צילום: דוד מאייר, מגמה ירוקה)

דיון ועדת המשנה בחיפה (צילום: דוד מאייר, מגמה ירוקה)

הגדילו לעשות מפעלי בז"ן, אלו השוכנים לגדות הנחל, בבואם לתאר את אחריותם לזיהום האוויר במפרץ. המפעלים, כך מסתבר, עשו סדרת סקרים מקיפה ביותר למפעלים שבעלותם. המומחים שנשכרו, ועוד נחזור לכך, הגיעו למסקנה שהמפעלים אינם מסכנים כלל את בריאות הציבור. לדבריהם, זיהום האוויר מהמפעל הוא נמוך כל כך, עד שאינו גורם לסכנה בריאותית בשום מקום שמעבר לגדר המפעל.

כך נראה ששלישייה זו, התאחדות התעשיינים, המפעל והאיגוד שאמור לשמור על הציבור, מחזיקים בדעה שזיהום האוויר הצטמצם כל כך, עד שהוא כמעט שאינו קיים עוד.

הלוואי שהדבר היה כך.

מה בין זיהום אוויר, סרטן והכיס שלנו?

בעבר כבר כתבתי על העלות הכספית של זיהום האוויר. מסתבר, לפי דו"ח שהוכן על ידי פרופ' ניר בקר, שהעלות של הזיהום במפרץ חיפה, עקב מחלות, אובדן ימי מחלה, אשפוזים וכיוצא בכך, עומד על סכום מרשים של כ-132 מילון שקל. עלות כספית זו, שלא לדבר על הצער והכאב של משפחות החולים, נראה שאינה באה בחשבון כאשר דנים בהשפעה של מפעלים אלו על סביבתם.

חובה עלינו, לאור הדברים מהפסקה הקודמת לבוא ולבדוק האם ישנו זיהום אוויר במפרץ חיפה. המשרד להגנת הסביבה טוען שיש זיהום, והוא לא מועט. מסתבר, שכמות החומרים המסוכנים שנפלטים לאוויר במפרץ חיפה גדולה פי 21 מזו של רמות חובב, אזור התעשייה הכימית המסוכנת של מדינת ישראל. תושבי חיפה נושמים חומרים רעילים בריכוז הגבוה פי עשרה, בממוצע, מזה של שאר תושבי מדינת ישראל. משרד הבריאות מצא וגילה שבשנת 2009, במפרץ חיפה, אחוז החולים בסרטן ובמחלות כרוניות, גבוה ב-15% מזה שבשאר הארץ. גם בדו"חות קודמים של משרד הבריאות, הסוקרים את השנים 2001-2005, ישנם נתונים דומים. המשרד להגנת הסביבה מציין שבתי הזיקוק, אלו הנמצאים לגדותיו של הנחל הציפורים והדגים, הוא אחד מגורמי זיהום האוויר העיקריים.

ומה קורה בכל הנוגע לבז"ן?

בז"ן, באישור המדינה, מזרימים כמות שפכים אדירה לנחל. השפכים הללו מכילים, בעיקר, תמיסות מלח שונות ושפכים תעשייתים של מפעלים מקבוצת בז"ן, בהיקף הגדול פי ארבעה מזה של המפעלים האחרים. למען מניעת בלבול, לא מדובר בשאר המפעלים המזרימים שפכים לקישון, אלא בשאר המפעלים בארץ כולה. מפעל בז"ן מזרים, באישור המדינה, כמות שפכים הגדולה פי ארבעה מזו של כל שאר מאות המפעלים הקיימים במדינת ישראל. הודות לחקיקה חדשה, חייבים מפעלים גדולים לדווח על החומרים שאותם הם פולטים לאוויר. מסתבר שבז"ן שחררו לאוויר, בשנת 2012, 29 חומרים שונים. החומרים הללו, ללא יוצא מן הכלל, מסוכנים לבריאות הציבור. משקל החומרים שנפלטו הוא כמיליון ושבע מאות טון לשנה. יש לבוא ולבדוק, שלא במסגרת מאמר זה, האם החומרים הללו חורגים מתקנות חוק אוויר נקי.

עם נתונים שכאלו לא ברור איך המפעלים מעזים לטעון שזיהום האוויר שלהם אינו מהווה סכנה בריאותית. מהמידע הגלוי לציבור נראה שהמפעלים מסתמכים על שתי חוות דעת נפרדות. האחת היא של פרופסור נכבד, המוזכר בדו"ח כ-"ג.רנט" , שכתב שהמזהמים שפולט המפעל אינם יוצרים נזק בריאותי, ולו הקטן ביותר, "מעבר לגדר המפעל". חוות הדעת השנייה, יש כמה כאלה, למעשה, שייכות לחברת "אקו-טק". חברה זו מתמחה בעריכת סקרים העוסקים בהשפעתם של מזהמים שונים על הסביבה ועל בריאות הציבור.

מפעלי בז"ן בחיפה (צילום: flickr/ron almog)

מפעלי בז"ן בחיפה (צילום: flickr/ron almog)

הבעיה לגבי מומחים אלו שהם חובשים כובעים נוספים, ונושאים גם בתפקידים אחרים. הפרופסור הנכבד מכהן כאפידמיולוג הראשי, האחראי גם על גילוי ואיתור גורמי מחלות באוכלוסייה עקב תנאי סביבה כמו זיהום אוויר, בקופת חולים כללית. חברת "אקו-טק" מבצעת סקרי זיהום אוויר לאיגוד ערים חיפה. חשוב לחדד: האפידמיולוג הנכבד, בתוקף תפקידו, אמור להתריע בפני משרד הבריאות על כך שבמפרץ חיפה ישנן יותר מחלות הנגרמות מזיהום האוויר, מאשר בשאר הארץ. הפרופסור אמור, במסגרת תפקידו, לפרט מהם הגורמים האפשריים למחלות אלו.

ניגוד האינטרסים זועק לשמים. סקרי סביבה כמו אלו שמבצעת אקו טק לבז"ן עולים הון תעופות. מה אמורה החברה הסוקרת לעשות, אם תגלה שבתי הזיקוק גורמים לזיהום אוויר חמור? האם הסוקרים יפרסמו זאת בראש חוצות, ויסתכנו בכך שלקוח חשוב, הלוא הוא בז"ן, יכעס ויחפש חברת סקרים אחרת? איני יודע מהו יחסו של החוק למצב זה, אבל ברור לאדם כמוני שאינו משפטן, שניגוד העניינים האפשרי לא צריך כלל להתקיים.

הפרופסור הנכבד, זה שעובד בקופת החולים ומקבל כסף מבתי הזיקוק לכתיבת דו"ח העוסק בבריאות הציבור, נמצא גם הוא בסבך דומה. כאשר הוא קורא את הנתונים על חולי הסרטן בחיפה, האם הוא באמת מאמין שהמפעל אינו קשור לכך כלל וכלל? האם הוא באמת חושב ששלל החומרים, הגזים הרעילים הללו, 29 במספר, מעולם לא נישאו ברוח מעבר לגדר המפעל, ובכך וגרמו נזק בריאותי, ולוּ הקלוש ביותר? איני יודע אם החוק מאפשר, או שולל, כפל תפקידים שכזה. אני משוכנע, כמי שאינו משפטן, אבל בהחלט אדם מן היישוב, כמו שאומרים, כי מי שעוסק בבדיקת ההשפעה הבריאותית של מפעלים על בריאות הציבור, אינו אמור לקבל כסף מאותם המפעלים שאותם הוא בודק.

ולסיום, בכל זאת, קצת אופטימיות

למרות נתונים קשים אלו על מחלות וניגודי אינטרסים, הסיום הוא אופטימי. ועדת הכנסת, כמו שאמרנו, עשתה היסטוריה. בפעם הראשונה, מאז קום המדינה, הכריזה הכנסת שישנו קשר ודאי וישיר בין זיהום האוויר ובין המחלות הקשות באזור חיפה. אחת ממהשפעות האפשריות של הכרה זו היא, שאחד המפעלים המזהמים ביותר, בתי הזיקוק, לא יוכל להתרחב. המפעל מעוניין להרחיב ולהגדיל את השטח שברשותו, פי ארבעה. לדבריו, הוא יעשה זאת וגם יקטין את זיהום האוויר שהוא מייצר. עמדה זו נדחתה מכל וכל על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה. לשיטתה, המפעל צריך לצמצם משמעותית את זיהום האוויר שהוא גורם לו, ורק אז, ולאחר שיתמיד בכך, יוכל לבקש להרחיב את היקף הפעילות והמבנים שברשותו.

ועוד נקודה למחשבה

מסתבר שכמות הפקחים הנדרשת כדי לפקח על המפעלים, גדולה פי שניים מזו הקיימת בפועל. ישנם במפרץ 11 פקחים, ונדרשים 27. לדברי פרופסור בקר, שהכין את הדו"ח שחישב את העלות הכספית של הזיהום במפרץ חיפה, מפסיד המשק כ-132 מיליון שקלים בשנה עקב המחלות הרבות שפורצות במפרץ חיפה. המשכורת של הפקחים הללו, גבוהה ככל שתהיה, אינה משתווה לסכום אדיר זה. יתרה מכך, אם הפקחים יעשו עבודתם נאמנה – לא נזדקק לעורכי הסקרים מן הסוג הנזכר לעיל, שבבוקר עובדים בשירותו של בית הזיקוק, ובערב, הם עושים עבודתם למען הציבור, זה הציבור הנושם גם בבוקר וגם בערב ובלילה, את החומרים הנפלטים מארובותיו של מפעל בז"ן. לא נזדקק לעורכי סקרים אלו, כי המדינה תוכל לבדוק בעצמה את הנעשה במפעלים, ולא, כמו שנעשה היום, כלומר – הסתמכות על הדיווח של המפעלים לגבי החומרים שאותם הם עצמם פולטים לאוויר שכולנו נושמים, כאמור – יום ולילה.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs