מוגבלותו של הממונה על ההגבלים העסקיים

ועדת הכלכלה התכנסה ביום שלישי (28/10/14) לדיון בהצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים ע"פ המלצת ועדת טרכטנברג. מטרת התיקון לתת יותר סמכות לממונה על ההגבלים ולבית הדין של ההגבלים; בפרט סמכות לממונה להורות למכור נכסים של מונופול, אם יש חשש לפגיעה בתחרות. חברות הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה), תמר זנדברג (מרצ) ומיכל רוזין (מרצ) נכחו בחלק מהדיון ולא נכחו בהצבעה, שבה נכח רק יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן (העבודה).

היו"ר ברוורמן התייחס בתחילת הדיון לכורח להטיל פיקוח על מונופול הגז הטבעי של תשובה ונובל אנרג'י לפני שיהיה מאוחר מדי ולפני שייחתמו חלילה החוזים שהציבור ישלם אותם ב-30 שנה הבאות. "מעולם לא הייתה החלטה כל כך חשובה למדינה", אמר היו"ר ברוורמן; החלטה שתהיה לה השלכה על יוקר המחייה בישראל באחוזים רבים. כמו כן, היו"ר ברוורמן פנה לממונה להשתמש בשוט שניתן לו מיד. חברות הכנסת מצטרפות לקבלת התיקונים, אך שואלות אם הממונה הנוכחי – דיויד גילה – אכן משתמש בסמכויות שיש לו והכלים העומדים לרשותו כעת, עוד טרם קבלת התיקונים המוצעים?

עורך הדין אלדד כורש, נציג התעשיינים, כמובן התנגד להוסיף סמכויות לממונה, ולטעמי ניתנה לו יותר מדי רשות דיבור עד להשתלטות יתירה על הדיון (האם מתוך חשש מהתעשיינים החזקים?).

הממונה עצמו נשמע כמתחמק מהשאלות שמופנות אליו או שאולי הוא מותש מהדיונים שבהם השתתף השבוע בוועדת הכספים, שם הסביר על יכולתו המוגבלת כרגולטור של הריכוזיות ומלחמתו בענקי הטייקונים. אפשר אולי לראות בדיויד גילה כמייצג את חולשת הרגולטורים בכלל, דבר שדיי מתסכל. אפשר לחוקק עוד ועוד חוקים ולהוסיף סמכויות לשומרי הסף ולרגולטורים, אך השאלה היא מה הם עושים איתם בסופו של דבר? וגם חברי הכנסת, אם לא מגיעים לוועדות, מה נצפה מהם? והרי הם נלחמים להיות חברים בוועדות ולא מגיעים לדיונים ולהצבעות.

היו"ר ברוורמן הצביע בעד התיקונים בסעיפי החוק שיעניקו עוד סמכות לממונה, ומסכם שדרוש פטיש גדול מול קבוצה עם כוח רב מדי ואולי גם דרוש להפחית את הרגולציה של הקטנים. את ההצעה שאושרה, צריך עדיין להעביר לקריאה שנייה ושלישית. השינויים ייכנסו 9 חודשים לאחר הפרסום ברשומות.