בדיון שנערך השבוע (ג', 28/10/14) בוועדת הכספים לרגל ציון יום האזרח הוותיק בכנסת בנושא "השלכות העלאת גיל הפרישה על ציבור האזרחים הוותיקים" הציגו השר לענייני אזרחים ותיקים אורי אורבך (הבית היהודי) ומנכ"ל משרדו עו"ד גלעד סממה את הערכות הממשלה לאפשרות, שלדבריהם היא כמעט ודאית, שגיל הפרישה יועלה בעתיד הלא רחוק מעבר לגיל הפרישה הנוכחי שהוא 62 לנשים ו-67 לגברים. הצורך להעלאת גיל הפרישה נובע בעיקר מעליית תוחלת החיים של תושבי ישראל כאשר כספי הפנסיה הנצברים לא מאפשרים חיים בכבוד כאשר מחלקים אותם על פני שנות חיים רבות יותר לאחר הפרישה.
השר אורבך צופה כי גיל הפרישה ימשיך כמעט בוודאות לעלות מאחר וכספי הפנסיה הנצברים לא יספיקו לממן את שנות החיים הרבות יותר הצפויות לצעירים מביננו, אחרי פרישתם מעבודה. לאחר פתיחה כזו הייתי מצפה מהשר הממונה להציג בפני הכנסת ובפני כלל תושבי המדינה, עבודת הערכות רצינית לקראת אפשרות שגברים, וכנראה גם נשים, יצטרכו לעבוד למחייתם עד גיל 70 ואולי גם יותר מכך. הערכות כזו צריכה לכלול התייחסות למשמעות הגדלת גיל הפרישה לעובדים במקצועות שוחקים כמו הוראה, כאשר כבר היום מרבית המורים פורשים מעבודתם לפני גיל הפרישה הפורמאלי. היה ניתן לצפות שהממשלה תבחן את האפשרות המעשית של עובדים בעבודות הדורשות מאמץ גופני כמו בניין, חקלאות וחלק מהתעשייה להמשיך לעבוד בגיל מתקדם, ולהציע פתרונות חליפיים מעבר לבדיקת תיקים בכניסה לחנויות מזון ולמוסדות ציבור. כמובן שלא הוצגה שום תוכנית להגדלת הצבירה לפנסיה על ידי הגדלת הפרשות העובד והמעביד ואולי גם יצירת קרנות פנסיה ממלכתיות שאינן שוחקות את כספי הפנסיה בעשרות אחוזים כפי שעושות זאת הקרנות הקיימות על ידי גביית דמי ניהול מופרזים והשקעות מסוכנות של כספי הפנסיה בשוק ההון.
במקום זאת קבלנו רשימה של "הצלחות" המשרד בטיפול בבעיות שהן חשובות בפני עצמן אך אינן בהכרח רלוונטיות לנושא הדיון כמו: הפחתת מיסוי על אנשים הממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה, הוספת תקן אזרח ותיק בשרות המדינה, ביטול חובת הפרישה בגיל פרישה פורמאלי, הגדלת אבטחת הכנסה לקשישים בכ-200 שקלים לחודש וכן יוזמה להקמת לשכות תעסוקה לאזרחים ותיקים.
ההצעה היחידה שיכולה לסייע בפתרון הבעיה שנשמעה מפי השר במהלך הדיון היא לשלם קצבת זקנה מגיל מוקדם יותר מגיל הפרישה הפורמאלי, ובכך לאפשר קיום כלשהו גם לאנשים שאינם יכולים להמשיך ולעבוד עד לגיל הפרישה. ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) הביע ספק שהאוצר יסכים לכך אי פעם.
היחידה שהצביעה במהלך הדיון על הבעייתיות בחוסר ההערכות להעלאת גיל הפרישה היא חברת הכנסת סתיו שפיר (העבודה). לדבריה צריכה להיות חשיבה אסטרטגית על הצורך העתידי בהעלאת גיל הפרישה, אך כנראה שהדבר לא נעשה.
