לפני כעשור עברה האחריות לשירותי בריאות בבתי ספר לחברות קבלניות – התקציבים הוכפלו, אך מספר האחיות ירד למחצית; הנטל נפל על ההורים, אך משרד האוצר בהדחקה
כשעמדה לפני השאלה באיזה דיון לבחור, הסתכלתי על רשימת הנושאים, ראיתי שמתקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא החזרתן של אחיות בתי הספר ושאלתי עצמי מה הקשר בין קידום מעמד האשה לבין אחיות בתי הספר. האמת שבכלל לא ידעתי שהן הלכו, ושצריך להחזירן. ובכלל, הפריע לי שברשימת המוזמנים אין נציגות של ארגון ההורים הארצי, אז החלטתי לבוא, כנציג ארגון הסבים והסבתות (בהקמה). בדיעבד הסתבר לי שהיו מספיק אמהות מודאגות מבין חברות הכנסת, וגם הבנתי מדוע ועדה זו העלתה את הנושא לדיון.
בתחילה היה נראה שהדיון (ב', 03/11/14) מתנהל כמו כל דיון אחר של ועדה מוועדות הכנסת. ח"כ עליזה לביא פתחה בכך שבכנסת יש חדר אחות, ובבתי הספר לא. היא נתנה סקירה הסטורית כיצד האחריות למתן שרותי בריאות לבתי ספר עברה מקופות החולים למשרד הבריאות, ולפני כעשור עברה לחברות קבלניות. מחוז הדרום חזר לאחריות משרד הבריאות ב-2012, והתמודד בהצלחה במחלת הפוליו אצל הבדואים. לפי נתוניה התקציבים לבריאות הילד בבתי הספר הוכפלו ומספר האחיות ירד לפחות ממחצית, והשאלה שהיא מעלה היא לאן הלך הכסף.
נציגת האחיות הסבירה כי האחיות הפכו למטבע עובר לסוחר, שעוברות מקבלן לקבלן. כיום אחות אחת יכולה להיות אחראית ל-16 בתי ספר. בתנאים האלה חברות הקבלן אינן מבצעות מעקב אחרי בריאות הילד. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה כי מעבר אזור הדרום למשרד הבריאות נעשה כפיילוט. ח"כ תמר זנדנברג אמרה כי הפיילוט הצליח וההפרטה נכשלה. ח"כ יחיאל בר אמר כי האופטימום הוא רופא לכל בית ספר, אבל אחות לכל בית ספר זו צריכה להיות דרישה מינימלית. גם הוא שואל לאן הלך הכסף. ח"כ פנינה תמנו-שטה אמרה שלא מדובר ביד זדונית אבל צריך להמשיך וללחוץ. נציגת משרד הבריאות אמרה כי בעבר הייתה התקינה אחות אחת ל-1,600 תלמידים והיום אין תקן, אבל הנורמה היא אחות אחת ל-5,000 תלמידים. ח"כ אילן גילאון אמר שזו דוגמא טובה להפרטה גרועה, נוסח ויסקונסין. הוא דרש לוח זמנים לחזרה לישראל של שנות השישים. הוא אפילו העיר בחיוך על שר האוצר ואמר שבזמן האחרון צמחו על לחייו שערות לבנות.
עד כאן, הכל על מי מנוחות. משניתנה רשות הדיבור לנציג משרד האוצר, החלה המהומה. לדעתי, וכנראה גם לדעת חברי הכנסת, עצם העובדה שהאוצר שלח רפרנט צעיר, ולא פקיד בכיר, מראה על היחס הלא רציני שמשרד האוצר נותן לוועדה. למרות קריאות הביניים הבלתי פוסקות, הצלחתי ללקט מספר אמירות מדבריו: זו לא הפרטה אלא שינוי מודל העסקה; הכסף נשאר ציבורי ולא בא מטייקונים; יש ניגוד עניינים בין פעילות משרד הבריאות לתפקידו כרגולטור. מה שהכעיס את חברי הכנסת יותר מכל היה כשאמר שההפרטה נעשתה על פי החלטות ממשלתיות. נציג ההסתדרות הרפואית תיקן ואמר שמדובר רק בוועדה אחת, בוועדת נתניהו משנת 1988, מה שהעלה את חמתה של ח"כ זנדברג, ששאלה את נציג האוצר בן כמה היה בשנת 1988. בין ההערות הנוספות שקיבל, בעיקר מצד הח"כים, היה שיחזור לשולחיו, שיפסיק לדקלם מה שאמרו לו ויאמר את דעתו האמיתית, ועוד כהנה וכהנה.
נציג הסתדרות הרופאים אמר שבמהלך השנים השתתף ב-33 דיונים בחמש ועדות שונות, וכלום לא השתנה. לדבריו הקריטריון של האוצר להצלחה, שהוא אחוז הילדים המתחסנים, לא מקובל עליו, ויש תפקידים אחרים לאחות בית ספר. החלוקה של מערך האחיות לשלושה חלקים שונים היא לא כלכלית. נציג שתי"ל שאל אם כל הנוכחים, למעט משרד האוצר, בדעה שצריך לשנות, מדוע לא קורה שום דבר.
זו לא הפעם הראשונה:
- אוגוסט 2013 | ועדת העבודה: "להפסיק הפרטת שירותי בריאות התלמיד ולהחזיר השירות לאחריות המדינה"
- אוגוסט 2012 | ועדת החינוך: הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד היה מהלך אסוני
- יולי 2012 | ועדת החינוך: למרות הכשלון- הפרטת בריאות התלמיד נוע תנוע
הדיון התמשך מעבר לשעה המתוכננת, וח"כ לוי-אבקסיס החליפה את היו"ר. לדבריה, מנסיון אישי, בהעדר אחות בבית ספר, ההורים נקראים לקחת את הילדים, אפילו הורים שנמצאים בכנסת. נציגות החברות הקבלניות קיבלו רשות דיבור, ומחאתן של חברות הכנסת היתה עוצמתית. ח"כ לביא, שחזרה למקום מושבה, שאלה את הנוכחים במפגיע אם הנציגות משקרות. בשלב זה נותרו שתי חברות הוועדה, לביא ולוי-אבקסיס, ואליהן הצטרפה ח"כ יפעת קריב. המשותף לשלושתן הוא שהן אמהות נפגעות. ח"כ לביא אפילו ענתה לאחת הנציגות שטענה כי בדיקת כינים אינה באחריות אחות בית ספר, כי בעת לימודיה בארה"ב, בדיקת הכינים נעשתה ע"י אחות בית הספר, ובנוכחות האם.
כדי להפריך את הטענות של נציגות הקבלנים, הביאה ח"כ קריב נערה שהוצגה כ"תלמידה מלווה בבתי ספר", אלא שהדמיון שלה לח"כ קריב לא מתיר מקום לספק. לדברי הנערה, היא ראתה את אחות בית ספר רק פעמיים בחייה, פעם אחת בכתה ב' ובשנייה בכיתה י"א, בשתיהן היא קיבלה חיסון ותו לא. הסיפור הכעיס את ח"כ לביא, שאמרה כי היא שוקלת לקיים סיור של הוועדה.
כאן, לאחר שעה וחצי של דיונים, נאלצתי לסיים, בשל התחייבויות אחרות. אינני יודע כיצד הסתיים הדיון ומתי. מה שאני יכול לומר שרוב המשתתפים נותרו עדיין מרותקים על מקומם. אני יכול להכתיר את הדיון בכותרת "זעקת האמהות נשמעה בכנסת", ואני מאחל הצלחה לחברות הכנסת ולכל הארגונים התומכים שהשתתפו. ולרופא הנחמד, נציג הסתדרות הרופאים, אוסיף: מי יתן שלא יהיה צורך בדיון ה-35.
לקריאה נוספת:
One comment
Pingback: לעצור את הפרטת החינוך בלי לפגוע בחינוך הפרטי | שיחה מקומית