נוכחים: יפתח בריל, דניאל דור, ליה נירגד, בועז רקוץ', ורדה גיל, יונתן פלד, ברוך אורן, ניצן מתן, אילנה בן-עזרא
רשם: יפתח בריל
ריכוז החלטות
- הוועד ממנה את טל-אל וייסמן, גזבר העמותה החדש, למורשה חתימה בחשבון הבנק. (פרטיו: ת"ז 300843950, משמרות 8, ירושלים)
- הוועד מאשר לבועז רקוץ', מנכ"ל העמותה, חופשת לידה בת שלושה שבועות, ללא תשלום, עם הלידה הצפויה של בנו/בתו.
מינוי טל-אל וייסמן למורשה חתימה
בועז – אני אשמח אם הוועד ימנה את הגזבר החדש שלנו למורשה חתימה בבנק. שמו טל-אל וייסמן, הוא החל את עבודתו אצלנו כבר לאחר שאישרנו את מינויו.
ברוך – לדעתי כדאי לפרסם את הגדרת התפקיד של הגזבר באתר, כי מידע שאין צורך להסתיר ראוי שיהיה נגיש לכולם.
ורדה – גם היא רוצה לדון בעניין הגדרות התפקיד
יפתח – נדחה את הדיון הזה לסוף הישיבה או לישיבה אחרת, כי אין לו קשר ישיר לסוגיית מינוי טל-אל.
הצבעה: מי בעד מינוי טל-אל למורשה חתימה? כולם בעד.
פרישתו של בועז מתפקיד המנכ"ל
בועז – מדבר על פרישתו עקב נסיבות אישיות. חשבתי לפרוש בינואר, אבל לאחר שיקול דעת נוסף אני דוחה את הפרישה שלי לעוד כחצי שנה. בין לבין אני מתכנן חופשת לידה של שלושה שבועות, ומבקש מהוועד לאשר חופשה כזאת. עד לעזיבתי הייתי רוצה להשלים סדרה של מהלכים. (1) מעבר למשכורות גבוהות יותר לעובדי העמותה, לפי העיקרון שאושר באסיפה – שכר שיוויוני עד לשכר הממוצע במשק. (2) תהליכי גיוס משאבים לעמותה. (3) התהליך שכינינו באופן לא הולם "מיתוג", וכרוך למעשה בבחינה יסודית יותר של כיווני הפעולה שלנו. (4) שילוב אפשרי בין המשמר החברתי לארגונים או לגופים אחרים [כיוון שהמגעים בין ארגונים אפשריים נמצאים בשלב ראשוני, השמות מושמטים מן הפרוטוקול]
אני מזכיר שבזמנו נעזרתי בדניאל ובאחרים למגעים עם יועצי מיתוג/אסטרטגיה שיכולים לסייע בגיבוש דרכו של המשמר, אולי בעליית מדרגה בפעילות. מצד שני, אם נלך למהלך משותף עם ארגון אחר, צריך לחשוב אם התהליך האסטרטגי יכול להיעשות מול יועץ מהתחום העסקי, או שמוטב לעבוד מול גורם מהשדה החברתי.
ברוך – לא מוצא בדברים שום דבר להתנגד לו. מסכים שדרוש שינוי.
ניצן, דניאל, ורדה, יונתן – אומרים דברי ברכה לבועז.
ורדה – כדאי להתחיל עכשיו בבניית הגדרת התפקיד של המנכ"ל. הייתי שמחה להבין יותר מהם הכיוונים של שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים, שנרמז עליהם אבל לא הוסבר עד הסוף.
יונתן – ראשית, אני מסכים שיש מקום לפנות לכיוונים נוספים החשובים לחברה הישראלית, כגון נושא הגזענות. אני מניח שישנם כבר ארגונים שעוסקים בכך ואפשר לעבוד יחד אתם, אבל לא ראיתית בינתיים כיצד אנחנו משתלבים בהם בפועל. שנית, כדי להרחיב פעילות יש צורך בבסיס מימון יציב יותר לתקופה הבאה. גם המענק שיינתן כנראה מהפדרציה של ניו-יורק הוא בינתיים חד-פעמי. לא ברור מהם מקורות המימון שלנו לאחר מכן. ביקשתי השנה מספר פעמים אינפורמציה על הפניות שעשינו לתורמים פוטנציאליים, ולא קיבלתי אותה. יש לי הרגשה שאנחנו מסתמכים יותר מדי על גורם יחיד ולא מיצינו גורמים רבים נוספים.
דניאל – מגיב להערות על גיוס התורמים, ומעיר שהתהליכים בעיצומם וצריך להעמיק אותם עם הזמן. אשר לכיווני הפעילות מול הגזענות, למשל, נכון שבינתיים המעורבות שלנו מתמצה בעיקר בהזדהות סמלית, ולא ברור כיצד נפעל – אולי בחירת המנכ"ל החדש תושפע מהשיקול הזה.
ליה – מברכת את בועז על החלטתו להאריך את כהונתו, שתאפשר לו להעביר את מקל הניהול ברגע מוצלח יותר ברצף הפעילות שלנו.
בועז – אשר לתורמים שהצלחנו לגייס, ללא הרחבת שדה הפעילות שלנו אנחנו נתקשה להגדיל את היקף התרומות, משום שפוטנציאל התרומות לדברים המסוימים שאנחנו עושים הוא מוגבל, והעיסוק בתחום החברתי-הפרלמנטרי לא תופס אותו מקום תקשורתי שהוא תפס ב-2011.
ורדה – נדמה לי שמה שיונתן אמר לגבי הכספים לא נגע להרחבת הפעילות, אלא למקורות המימון במקרה שאנחנו נשארים לפעול באותם תחומים.
בועז – מה שנאווה (מגייסת הכספים הקודמת) אמרה הוא שה"רווחיות", מצד גיוס התרומות, תבוא מפרויקטים בחינוך יותר מאשר בפרויקטים בכנסת.
דניאל – השיחות המופשטות הן חשובות מאוד, וכדאי שנמצא זמן לדבר לעומק על הנושאים האלה. אבל כאן ובפגישה הבאה מוטב לדבר על תפקיד המנכ"ל ובחירתו. בועז התפתח בתוך הארגון ואיתו. זו סיטואציה שונה מאשר גיוס של מנכ"ל מבחוץ שצריך לאפיין את הדרישות ממנו. לדיונים שלנו יש השלכות על הדרישות שנציב בפני המנכ"ל החדש שנבחר.
ליה – התהליך הזה כבר נמצא בעבודה. התייעצתי עם עלינא וטובה כדי לנסח ציפיות ולהציגן לצוות, כדי שתהליך האיתור יהיה שיתופי. מאחר שבועז דחה את פרישתו, נוכל לנהל את התהליך ביותר אורך-רוח.
דניאל – כשיהיה לנו אפיון ראשוני של הדרישות עשוי להתפתח תהליך שבו גם החוזקות של מועמד מסוים למנכ"לות ישפיעו על הכיוון שנבקש להדגיש.
ניצן – הגענו למעמד בתחום שבו אנחנו פועלים, ויש לי חשש מפני התרחבות לתחומים אחרים שתגרום לגורמים ששופטים אותנו להסתכל עלינו מוזר, ולחשוד ברמת הידע שלנו.
ברוך – מאז ימי הראשונים ב"משמר" אני שואל את עצמי אם אנחנו הרחבה של מושג הכתב הפרלמנטרי, או שאנחנו עושים דברים אחרים. בדברים שאני שומע פה אני מתרשם שמיצינו את האפיק הזה, וצריך לחפש דרכים לחשיבה מחודשת – עם טובה (היועצת הארגונית) או באופן אחר. לפני שנה העליתי רעיון, לחשוב על הפעילות שלנו במונחים של מוצר שאנחנו מייצרים והלקוחות שלשמם אנחנו מייצרים אותו. העניין לא התקדם מאז.
יפתח – בבחירת כיווני הפעולה שלנו, חשוב לא פחות אשר דירוג הנושאים החשובים לחברה הישראלית הוא מציאת המודל הסיבתי שמאפשר לנו להשפיע על המציאות באופן ממשי. כרגע יש לנו אופן פעולה ייחודי שמבוסס על מודל סיבתי פשוט: הנכחת העמדות הציבוריות בכנסת והוצאת מידע בזמן אמת מן הכנסת לציבור תמנף את דעת הקהל לכדי לחץ ציבורי על הכנסת, ולשינוי בחקיקה ובמדיניות. האם בעניינים אחרים, כמו גזענות, יש לנו מודל כזה? והאם המודל הזה שונה מאפיקי הפעילות של ארגונים אחרים – שאם לא, מוטב לפעול במסגרתם ולא להתחרות בהם.
ליה – אני מסכימה שהשאלה המרכזית היא מציאת הכלי שבאמצעותו נוכל לתקוף את הנושאים שכולנו יודעים שהם המטרידים אותנו. המדד הוא הכלי שבאמצעותו אנחנו משיגים שמונים אחוז מההשפעה, וזה המקום להתרחב לכיוונים חדשים.
דניאל – אני רוצה להביע תרעומת על המילה "מיצינו" שנשמעה כאן. כשבונים בניין, צריך לחזק ולבסס את הקומות הראשונות ורק אז לבנות את הקומה למעלה. אצלי לא יעלה על הדעת לשאול אם אנחנו "עומדים לעשות משהו אחר". לדעתי, יש המון דברים שאנחנו יכולים לעשות בנושאים שכואבים לנו כרגע – גזענות, דמוקרטיה – בכלים שפיתחנו. אם אנחנו יכולים להתחיל לחבר באופן סיסטמטי את הנתונים החברתיים שלנו עם הנתונים בנושאים ה"חדשים", נוכל להכניס נושאים חדשים לתקשורת. הייתי מתריע כנגד עמדה שאומרת שבגלל המצב הנוכחי צריך כעת להתחיל לעשות משהו אחר.
יפתח – מלבד כל מה שדניאל אמר, כוח העמידה של הארגון לאורך זמן הוא מהותי להפעלת לחץ על השלטון. היתרון העיקרי של השלטון הוא אורך הנשימה האינסופי, לעומת פעילים וארגונים שמחזיקים מעמד חצי שנה, שנתיים, ובדרך כלל מתעייפים. בלי להמשיך את הלחץ שלנו, נשדר לשלטון את המסר שעקשנות מצדו יכולה להתיש גם אותנו.
אישור חופשת לידה לבועז
ליה – מי בעד אישור חופשה ללא תשלום בת שלושה שבועות לבועז, בעוד חודשים ספורים, כשייוולד בנו/בתו?
הצבעה – אישור חופשת לידה ללא תשלום של שלושה שבועות לבועז – אושר פה אחד.
בועז – היה משעשע אם המשמר החברתי היה מבצע ניטור רק על המפלגות שהמצע שלהן תואם את הערכים של המשמר החברתי. או דווקא להעמיק את הפעילות שלנו סביב חוקים מסוימים.
ורדה – שואלת לגבי הכלים החדשים שאנחנו מבקשים לפתח.
בועז – (1) יש לנו פרויקט שנקרא "חוקים בזרקור", שבו אנחנו בוחרים בכל מושב כמה חוקים שסביבן נעשות פעולות מיוחדות, כגון העברת חומר לחברי הכנסת לפני הדיון.
ורדה – אפשר היום להיות אקטיביים יותר בחיפוש ארגוני חינוך שיאפשרו לנו להיכנס באופן מסודר למערכת החינוך.
בועז – אולי זהות המנכ"ל החדש צריכה להתאים יותר לפעילות חינוכית, אם זה יהיה הכיוון שלנו.
ברוך – למרות שלא השתמשתי במילה "מיצינו", הערך הקדוש מבחינתי הוא לשאול בכל רגע "מה מדגדג אותנו".
בועז – בקיץ 2011 היה מאוד ברור שהמאמץ אמור להיות מושקע בהפעלת לחץ על הממשלה בדרך לשינוי מדיניות. נראה לי עכשיו שיש מקום לעודד את הפעילות במסגרת מפלגות, ואחד האפיקים הוא קידום חוק לרפורמה במבנה המפלגות, למשל בחוק מימון מפלגות.
יונתן – תגובה לברוך: אני רוצה להזכיר לכולנו מאיפה באנו. הגעתי למחאה כסוס קרבות ותיק שאזניו הזדקפו לקול תרועת החצוצרות. השאלה מבחינתי הייתה תמיד "לאן הלאה", ותמרור האזהרה היה מהפכת הסטודנטים בפריס. המהפכה השתלטה על המדינה, השלטון היה בידיהם כפרי בשל, והם לא ידעו מה לעשות בו. לי היה ברור שצריך להתמקד במקום שבו החוקים נקבעים, שהוא הכנסת. לכן אמרתי לליה כשהגעתי למפגש הייסוד בגן הוורדים, שקידום השינוי צריך לעבור בתוך הכנסת. שמונים אחוזים מהציפיות שלי מהמשמר התממשו. לפיכך אין עניין של מעבר לעשות משהו אחר. יוצא מזה שהשלב הבא הוא להשפיע על החקיקה. דמוקרטיה פנימית במפלגות, אם מתבוננים באלה הקיימות, היא לא בהכרח האפיק הנכון. אבל בכלים הקיימים אנחנו צריכים להשפיע על החקיקה.
ליה – אני מבקשת לסכם: יש לפנינו כמה וכמה תהליכים שעלינו לעקוב אחריהם. בועז יעדכן אותנו. בועז מטפל בגיוס המשאבים. תהליך ה"מיתוג" לא יוכל להתקדם לפני שנדע כיצד מתקדמים המגעים על מיזוג עם ארגונים אחרים, ובחודשיים הקרובים נצטרך לראות היכן הדברים עומדים. הייתי רוצה שנקיים בעתיד הקרוב פגישה ייעודית באשר לכלים חדשים שנפעיל סביב הנושאים ה"חדשים" (גזענות). אני רוצה עוד לציין שמאוד-מאוד נהניתי מהישיבה הזו.
