ועדת הכלכלה דחתה את בקשת משרד התחבורה להחמיר את הענישה על מי שנמצא בדמו "חומר בלתי פעיל", שנשאר בגוף גם חודש לאחר השימוש, עד לפרסום מסקנות ועדה של משרד הבריאות
ביום שלישי האחרון (25/11/14) התכנסה ועדת הכלכלה על מנת לדון ולאשר תיקונים בפקודת התעבורה. במהלך אישור תיקוני סעיפים כאלה ואחרים הסבה חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) את תשומת לב הנוכחים לכותרת הראשית שהתפרסמה בדיוק באתר "Ynet": "אכיפה לא עובדת. זינוק קיצוני בדו"חות, עליה חדה בהרוגים". רוזין הקריאה את כותרת המשנה של הכתבה: "משטרת ישראל עומדת להפעיל עשרות מצלמות מהירות חדשות; מתעלמת מנתון מפתיע וחד משמעי- למרות עלייה באכיפה מספר התאונות עולה". דממה השתררה בוועדה וכולם חיכו למוצא פיו של יושב הראש, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה).
ברוורמן עצר את הדיון, הביט בכותרת ובתוכן הכתבה ואף הקריא את השורות הראשונות לנוכחים: "משטרת ישראל עומדת להפעיל עשרות מצלמות מהירות נוספות, אך מתעלמת מנתון מפתיע וחד משמעי – למרות עלייה חדה בהיקף האכיפה בתל אביב, מספר התאונות עולה באופן ניכר. מספר דו"חות המהירות בתל אביב זינק בלא פחות מ-4,700 אחוז ובמקביל הוכפל מספר התאונות הקטלניות וההרוגים פי שישה". אין ספק שמסקנות הכתבה צרמו מאוד לנוכחים שהתכנסו באותה שעה לשם אישור אותה החמרת אכיפה, שאינה יעילה לפי הכתבה.
הוועדה עברה לאשר תיקון נוסף; הוספת סעיף 38 א' שעיקרו החמרת הענישה והוספת מדרגת מינימום נוספת של פסילה לשישה חודשים בסמכות שוטר התנועה במקום מדרגת מינימום של שלושה חודשים שקיימת היום. המדובר בעבירות מסוימות שניתן לראות אותן בחומרה יחסית גדולה יותר מעבירות אחרות: נהג שמעולם לא היה לו רישיון (בלתי מורשה), נהיגה ללא מלווה, אי עצירת רכב במקום של תאונה, מפגש רכבות, עקיפה מסוכנת, מצב השולל את השליטה ברכב (נהג שיכור), מהירויות קיצוניות (65 קמ"ש מעל המותר), אי מסירת פרטים במצב של תאונה, נהיגה ברכב שניתנה עליו התראה עקב ליקויים בטיחותיים.
ברוורמן מתעקש להבין את הדברים לעומקם. הדיון בוועדת הכלכלה
בנוגע לעבירת "אי עצירת רכב במקום של תאונה" ו"אי מסירת פרטים במצב של תאונה" התפתח דיון בו בחן ברוורמן לעומק את פשר העבירות. ניכר כי היה חשוב לו להבין במדויק על מה מצביעים ומהי מהות אותן עבירות לפני שמאשרים את תיקון החמרת הענישה בוועדה. ברוורמן אף ציין זאת בהזכירו לנוכחים כי הם לא נמצאים שם רק בכדי להרים ידיים.
כאשר עורכת הדין מטעם משרד התחבורה ניסתה להסביר לו על ידי קריאה מסעיפי החוק, אך הוא עמד על דעתו וביקש שתסביר לו ב"שפה של בני אדם" (כלשונו) ולא ב"שפה משפטית" כדי שיוכל להבין את העניין כראוי ואת הניואנסים הקטנים של כל סעיף. כך, במאמץ משותף של הנוכחים הוצגו לברוורמן מספר דוגמאות ומקרים שהתרחשו בעבר בכדי להמחיש את מהות העבירות הנדונות.
עורך הדין שי גלעד ביקש את רשות הדיבור והלין על כך שהדינאמיקה היא שלעיתים נדירות בתי המשפט משתמשים במינימום ובדרך כלל העונשים כבדים הרבה יותר. גלעד אף ציין שמדובר בצעד שמראה על אי אמון במערכת המשפט וביקש מברוורמן לא להעלות את רף המינימום. ברוורמן ביקש את עזרת היועצת המשפטית שלו בשאלה האם בקטגוריות האלו, שלא כל כך מבינים את הפירוש שלהם, מכניסים גם עבירות פעוטות. לאחר חוות דעת חיובית שנתנה לאישור התיקון, התרצה ברוורמן והעביר את התיקון להצבעה – וכך אושר התיקון.
7 שנים של דיונים
הוועדה עברה לאשר תיקון נוסף, הכולל הוספת "סעיף 38 א" לפקודת התעבורה. הסעיף כולל, בין השאר, קביעת רף מינימום של שישה חודשי פסילה לנהג שימצא בדמו חומר בלתי פעיל של קנאביס ופסילה של שנתיים לנהג שנמצא בדמו חומר בלתי פעיל של קנאביס ביחד עם אלכוהול בכל ריכוז שהוא.
חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) שהייתה חייבת לצאת מהוועדה ביקשה להעיר שתי הערות; ראשית קבלה על כך שלפי הגדרת החוק הנהג יורשע אם נמצא בגופו חומר לא פעיל של קנאביס, למרות שהסם נשאר בגוף חודש אחרי השימוש ולכן לא נקרא בשום מקרה "נהיגה תחת השפעה". שנית, חולים הנעזרים בקנאביס רפואי לשם הקלת מחלתם לעולם לא יהיו לא תחת השפעה, היא העלתה את השאלה אם אינם חוטאים בכך שהופכים את אותם אנשים ברישיון לכאלה שעוברים עבירה ולוקחים להם את הרישיון?
עורכת הדין חוה ראובן ענתה כי העובדה שאדם נוטל קנאביס באופן חוקי או לא חוקי לא משנה את ההשפעה, הסמכות לפתור את הבעיה של אותם חולים נמצאת בידי שרת הבריאות שרשאית לפתור סם ולקבוע שמותר לנהוג בהשפעתו. כרגע, לפי חוק, אסור לנהוג בהשפעת קנאביס.
ברוורמן שאל את ד"ר שלמה אלמוג, חוקר טוקסיקולוגיה מבית החולים תל השומר, מדוע יש כאלה שלוקחים תרופות יותר קשות ואף אחד לא אוסר אותם בעוד שאת הקנאביס אוסרים. ד"ר אלמוג ענה כי על פי החוק היבש כל האנשים שמשתמשים בקנאביס רפואי נמצאים תחת השפעה ואסור להם לנהוג בגלל שהם מפרישים לאורך כל שעות היממה חומרי ליווי של הסם. לשר הבריאות יש הסמכות להחריג חלק מהאוכלוסיות אך הנושא הזה נמצא בדיונים. ברוורמן מתפרץ לדבריו ומציין שהנושא נמצא בדיונים כבר 7 שנים ולא הוכרע.
ד"ר אלמוג המשיך וציין שהוא עומד בראש תת וועדה שתכליתה להגדיר אילו סוגי חומרים ניתן להכליל ואילו לא, את המסקנות יפרסמו בסוף דצמבר. ברוורמן סיכם כי היות שמסקנות הוועדה קרובות, הוועדה תמתין לפרסומן ולא תצביע על ההצעה כרגע, הדיון וההצבעה יידחו עד לפרסום המסקנות.
בשני המקרים בלטה יותר מכל התעקשותו של יושב ראש הוועדה, אבישי ברוורמן, להבין את הדברים האמורים לעומקם ולא לשמש חותמת גומי ריקה מתוכן. הוא אף הגדיל לעשות ודחה את ההצבעה שתוכננה לאותו היום היות שחשב שאין בידי הוועדה הפרטים המלאים המספקים להכריע בסוגיה.
דיונים אחרונים בוועדת הכלכלה:
