הבחירות שנחתו על חברי הכנסת בהפתעה יחסית הכניסו את כל בעלי העניין בעולם החקיקה לעצבנות גוברת. ברגיל, לבעלי הכח המקורבים לשלטון יש די זמן לקדם את עניינם בנחת. להעביר חוקים, להפיל הצעות חוק, לנתב כספים – הכל בסוף מצליח, אך בקצב איטי. אולם הפעם תאריך היעד לפיזור הכנסת (יום ב' האחרון) הלך והתקרב במהירות כה רבה, עד שהתדמית המזויפת של מנהל תקין הפכה למכשול לא רלוונטי עבור הקואליציה המצומצמת. לא סעיפים תקנוניים ולא מוסכמות היסטוריות עצרו את הקואליציה, והאמת, גם מועד פיזור הכנסת הפך להמלצה, שהרי ועדת הכספים של הכנסת להעביר מאות מיליונים גם יום לאחר ש-93 חברי כנסת אישרו בחוק את סיום כהונתם, כאילו כלום.
הרשימה הבאה נועדה לתעד ולפרסם את כל מחטפי הימים האחרונים של הכנסת ה-19, כפי שנצפו על ידי פעילי המשמר החברתי שנכחו במשכן, והיא תלך ותתעדכן ככל שיתגלו לנו עוד פרטים. מכירים סיפורים נוספים שלא נמצאים פה? כתבו לנו ל – info@hamishmar.org.il
- מיליארדי שקלים לביטחון ביום האחרון של הכנסת
ועדת הכספים התכנסה ביום ב', שעות לפני ההצבעה על פיזור הכנסת, כדי לנצל בפעם האחרונה את תפקידה כמשרד האוצר השני של מדינת ישראל. שש שעות ערכה הישיבה, והשתתפו בה מעל ל-30 חברי כנסת ו-100 נוכחים אחרים. הקואליציה המצומצמת – ללא יש עתיד והתנועה – גייסה את כל מי שנמצא במשכן כדי להצליח להשיג רוב בהצבעות לקיצוץ מיליארדים ממשרדי הממשלה לטובת מערכת הביטחון. השיטה מאוד פשוטה: אם לאופוזיציה יש ברגע מסוים רוב בחדר הוועדה, היו"ר ניסן סלומינסקי משתמש בכל הטריקים האפשריים כדי למנוע מהם להפיל את ההצעה. או שיוציא חברי אופוזיציה בכח מהחדר (סתיו שפיר הוצאה 6 פעמים, אולי אפילו יותר), או שיכריז על הפסקה לטובת "התייעצות סיעתית", או שפשוט ינעל את הישיבה.
כך הועברו 3.75 מיליארד שקל אל משרד הביטחון, שרוכזו מסעיפים תקציביים חשובים אחרים. למשל: 200 מיליון ש"ח ממשרד החינוך, 41 מיליון ש"ח מתגמולים לנכים, 250 מיליון ש"ח מסעיפי הגמלאות, 350 מיליון ש"ח מהסובסידיה לתחבורה הציבורית, 311 מיליון ש"ח מסבסוד מעונות במשרד הכלכלה, 460 מיליון ש"ח מסעיף הפיתוח של התחבורה הציבורית, 138 מיליון ש"ח מעידוד תעסוקה גם כן במשרד הכלכלה, 12 מיליון ש"ח ממענקי בינוי ושיכון. כל אלה הוקרבו על מזבח הביטחון, שתקציב משרדו כבר עומד כיום על כ-70 מיליארד שקל. הקיצוצים האלה יימשכו לתוך תקציב השנה הבאה, שיהיה העתק של תקציב 2014, משום שהתקציב לא אושר בכנסת. כל פרטי ההעברה נחשפו פה.
- מתי הודיעו לח"כים על ההעברות השנויות במחלוקת? שעתיים לפני תחילת הישיבה
לעומת ההעברות התקציביות לביטחון, שפורסמו מספר ימים מראש ועלו לאתר האינטרנט של הכנסת כנדרש, הבקשות להעברות הכספים המעוררי מחלוקת ביותר נחתו בתיבות המייל של חברי הכנסת ב-06:50 בבוקר יום ב', יום פיזור הכנסת, כאשר הדיון התחיל ב-09:00. בתוכם נכללה העברה של 94 מיליון שקל עבור רשויות מקומיות ביהודה ושומרון ועוד 60 מיליון שקל עבור החטיבה להתיישבות יהודית במשרד ראש הממשלה. האם היה מקום להתכונן לדיון, להבין לאן באמת הולך הכסף ומה הצורך המיידי בו עכשיו? כמובן שלא. האם זה בכלל עומד בנהלים? איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, השעיר את ההחלטה בידי סלומינסקי, שלמרבה ההפתעה החליט להיענות לבקשות הכספים של משרד האוצר "מאחר ואנו במצב חריג".
>>> כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן: רגעיה האחרונים של ועדת הכספים
דיון שמתקיים רק כשלקואליציה יש רוב. ועדת הכספים, יום ב'
כאן לא הסתיימו ניסיונות ההסתרה מחברי הכנסת. במהלך הדיון גילתה ח"כ שפיר כי בתוך ההעברה למשרד הביטחון הסתתרה עוד העברה למשרד השיכון, שכללה, למשל, 57 מיליון שקל למעלה אדומים, 13.2 מיליון שקל לשכונת חומת שמואל בירושלים ו-4.5 מיליון שקל לישוב אלעד. היו"ר סלומינסקי אמנם הוציא אותה מהחדר שוב ושוב, אך בסוף נאלץ להורות לאנשי האוצר להסביר מדוע הסתירו את ההעברה הזאת מחברי הכנסת. נציג האוצר התפתל בהסבריו, אך לא משנה מה הוא יאמר ואיך יסביר זאת – בסופו של דבריו הכספים אושרו, ואף אחד לא נותן את הדין.
- גם פיזור הכנסת לא עוצר את הזרמת הכספים להתנחלויות
לאחר שעובר חוק פיזור הכנסת, פעילות הכנסת אמורה להיות מוגבלת רק לדברים המוסכמים על סיעות הקואליציה והאופוזיציה, ושמקבלים את אישור "ועדת ההסכמות". אבל מה חשוב ספר החוקים כאשר בחירות בדרך? בוקר לאחר שאושרה סופית התפזרות הכנסת, משמע ביום ג' ה-9 לדצמבר, כינס סלומינסקי את ועדת הכספים בשנית על מנת להצביע על העברות תקציביות – שפורסמו בלילה שלפני. בתוכם גם בקשה (דחופה!) ממשרד האוצר בראשות בנימין נתניהו להעברת 70 מיליון שקל למוסדות חרדיים. בלי קשר לשיקולים פוליטיים, ללא ספק. לכך נוספו עוד 111.8 מיליון שקל שהועברו לחטיבה להתיישבות יהודית ועוד 108 מיליון שקל שהועברו לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון. הסכום האחרון מגיע גם עם אנקדוטה: יום לפני כן הוגשה רוויזיה על העברת אותם 94 מיליון שקל לרשויות מקומיות ביו"ש, וסלומינסקי לא הצליח להשיג רוב כדי להפיל את הרוויזיה. מה עשה? נעל את הישיבה, העביר את ההצבעה ליום למחרת (לאחר שכבר פוזרה הכנסת), ואז אישר אותה בניחותא. אבל בין צהרי יום ב' לבוקר יום ג' נוספו באורח פלא עוד 14 מיליון שקל להעברה הזאת, והיא לפתע עמדה על 108 מיליון שקל. מה קרה בלילה? "היועץ המשפטי לממשלה אישר", אמר נציג משרד האוצר. מזל שיש לנו את יהודה ויינשטיין.
בסופו של דבר, ביומיים האחרונים אושרו העברות תקציביות בסכום המטורף של 10 מיליארד שקל. נזכיר כי על פי תחקיר המשמר החברתי, בכל שמונת החודשים הראשונים של 2014 הועברו 23 מיליארד שקל בוועדת הכספים.
- איך מפילים הצעת החוק ברגע האחרון? בשיחת טלפון אחת
הון קונה שלטון. רוזנטל במסיבת העיתונאים
הצעת החוק להגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה בביטוח הלאומי, אשר אמורה להגביל את שכר הטרחה והעמלות שגובות חברות מייצגות כמו "לבנת פורן", "זכותי", "אורפז" או עורכי דין פרטיים המייצגים אזרחים בפני הביטוח הלאומי, כבר עלתה על דרך המלך. אחרי חודשים של דיונים, שמיעת עמדתם של החברות, של ארגוני הנכים, של הביטוח הלאומי ושל ארגונים חברתיים – ואחרי ריכוך הנוסח הסופי של הצעת החוק, היא אושרה לקריאה שנייה ושלישית ועמדה להגיע להצבעה בכנסת ביום האחרון לפני הפיזור, יום ב'. על ההצעה חתומים חברי כנסת מהעבודה, הליכוד, ישראל ביתנו, יש עתיד ומרצ והיא זכתה לברכת הממשלה, כך שהייתה צפויה לזכות ברוב בהצבעה במליאת הכנסת.
אולם אז, בשעות אחר הצהריים של אותו יום, הודיע בהפתעה יו"ר הקואליציה זאב אלקין שההצעה לא תעלה להצבעה משום ש"יש סיעה שמתנגדת", מבלי שהסכים לחשוף איזו סיעה. ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה), אחד מיוזמי ההצעה, חשף במסיבת עיתונאים מה באמת קרה שם, כשסיפר כיצד הפעילו החברות המייצגות מכבש לחצים עצום בהשתתפות עשרות לוביסטים שהגיע לשיאו בלילה לפני מועד ההצבעה הצפוי בכנסת. לדבריו, אחד הלוביסטים שנשכר על ידי החברות היה משה ליאון, מי שהתמודד בעבר על ראשות עיריית ירושלים מטעמו של אביגדור ליברמן. ליאון קיבל 150 אלף שקל מהחברות, דיבר עם מקורבו, שר החוץ ליברמן – שלא מכיר בכלל את הצעת החוק המדוברת – והאחרון הורה לחברי סיעתו לדחות את החוק בוועדת הכנסת, למרות שחברת מפלגתו אורלי לוי אבקסיס חתומה על החוק ושותפה מלאה לו, ולמרות שהוא מקובל על כל חלקי הבית. ההון, במקרה הזה, קנה את השלטון ברגע אחד.
- החוק שאושר תוך יומיים מבלי שתוכנו נחשף
יום לאחר שפוטרו השרים לבני ולפיד (ד', 03/12/14), כשהיה כבר ברור שהכנסת בדרך לפיזור, הוגשה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון חוק מימון המפלגות, שמשנה את היחסים בין מפלגות לבנקים למדינה בזמן מערכות בחירות. הצעת החוק הזו, שעליה עבדו במשך חודשים ארוכים גזברי המפלגות, הופיעה לה ביום רביעי, עברה בקריאה טרומית עוד באותו היום, וכבר ביום שני – יום פיזור הכנסת – עברה בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, בהפרש של שלוש וחצי שעות.
לא צריכים לראות את הצעות החוק
למרות שהיה מדובר בהצעה ש"בושלה" זמן רב לפני ועל אף שיש לה נגיעה ישירה לבחירות הקרובות – הצעת החוק עצמה לא נחשפה לציבור (כלומר, לא הועלתה לאתר האינטרנט של הכנסת ולא הייתה נגישה באף מקור מידע זמין) עד לאחר שאושרה כחוק במדינת ישראל. איך אמורים האזרחים או ארגונים חברתיים להגיב ולפקח על מהלכי החקיקה, כאשר אין להם את האמצעים לדעת על מה בכלל דנים?
- חוק שוטף+30 נקבר ברגע האחרון
הצעת החוק החשובה, שהייתה אמורה לחייב את המדינה לשלם לספקיה בתוך 30 ימים מהיום שבו הוגשה חשבונית לעסקה, עולה כבר שנים בכנסת שוב ושוב. הפעם היה נראה שכיוונה חיובי, שכן היא זכתה לתמיכת דמויות מובילות בקואליציה כמו יריב לוין (הליכוד) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) ובדחיפה של שלי יחימוביץ' (העבודה), יוזמת ההצעה. החוק היה צפוי להשפיע על רבים במדינה ולהעלות את רמת מוסר התשלומים הכללית במשק.
ההצעה אושרה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה ביום ב' (01/12/14). יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, היה יכול להביא אותה להצבעה במליאה במשך שבוע, אך הוא המתין עד לרגע האחרון לפני פיזור הכנסת – אז היה עליו לבקש את הסכמת כל סיעות הכנסת, לפי הנוהל עליו הסכימו. דיל פוליטי של הרגע האחרון, שעל פי דיווחים עמד מאחוריו חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי וראש מטה הפריימריז של ראש הממשלה נתניהו, קבר את ההצעה. על פי הערכות, הסכם בין הממשלה לרשויות המקומיות הביא לטרפוד החוק, אולם הואיל ואף אחת מהסיעות לא רצתה להיות חתומה על טרפוד כזה, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה "הסכים" לדרוש לגנוז אותו כחלק מדיל רחב יותר. כך יוצא שהמדינה תמשיך לשלם לספקיה בתנאים מחפירים.
- הצלחה אחת לפחות: מחטף חוק מידע גנטי נעצר ברגע האחרון
מבין כל הצעות החוק שנדחפו ונדחסו ללו"ז הכנסת הצפוף, אחת בלטה במיוחד. הייתה זו הצעה לתיקון חוק מידע גנטי של מאיר שטרית, שנכנסה ברגע האחרון ללו"ז ועדת המדע והטכנולוגיה לצורך הכנה לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה השנויה במחלוקת קובעת, בין היתר, כי יוקם מאגר מידע גנטי של כל הילודים במדינת ישראל, וברור כי היא זקוקה לדיון מעמיק ורב-משתתפים בנוגע להשלכותיה על כל אזרח. או כמו שאמר יו"ר הוועדה משה גפני בעצמו, בדיון הקודם בנושא: "החוק לא יאושר לקריאה שנייה ושלישית בלא שיתקיים דיון ממצה עם המשטרה. זה רשום בפרוטוקול. עמדתכם נרשמה והיא תישמע ותידון לקראת הקריאה השנייה והשלישית כי יש לזה הרבה השלכות".
ובכן, את הציטוט האחרון גפני ושטרית שכחו, שכן הם התכוונו להחליק את אישורה הסופי של ההצעה מתחת לרדאר, תחילה בוועדת המדע ביום א' ולאחר מכן במליאת הכנסת ביום ב'. התגייסות חברתית רחבה, שהחלה במשמר החברתי, הביאה את גפני לבטל את הבאת הצעת החוק לאישור סופי בכנסת בשל היותו "שנוי במחלוקת".
**
גם בזמן פגרת הכנסת יכולות הוועדות והמליאה להתכנס. על פי המנהג, אמורה לפעול הכנסת רק מכוח "ועדת ההסכמות", כלומר יעלו לדיון רק נושאים המוסכמים על כל סיעות הבית. אולם, כפי שציינה היום מזכירת הכנסת – לממשלה שמורה הזכות, בתקנון, להביא חוקים להצבעה; וליו"ר הכנסת שמורה הזכות לאשר כמעט כל חריגה מהנהלים. כך למשל יכלה ועדת הכספים להמשיך ולהעביר מיליארדים גם לאחר שהכנסת פוזרה באופן רשמית. אלה אינן חדשות מבטיחות להמשך הפגרה. "מה שקורה בוועדת הכספים זו דוגמה לשבירת הכללים", אמר היום בוועדת הכנסת דב חנין, ובמידה רבה של צדק. המשמר החברתי ימשיך לפקח על בית הנבחרים, גם בזמן הפגרה, בכדי למנוע מחטפים נוספים. רוצים לעזור? הצטרפו אלינו.
סופה של הכנסת ה-19 – לקריאה נוספת:
