פרוטוקול אספה כללית שלא-מן-המניין של המשמר החברתי (ע"ר) – 12 בפברואר 2015

פרוטוקול אספה כללית שלא-מן-המניין של המשמר החברתי (ע"ר) – 12 בפברואר 2015

מועד ומקום: האספה התכנסה ב-12 בפברואר 2015 בשעה 20:00 בכיתה 5, קמפוס ברושים, רחוב יצחק לבנון 30, תל אביב-יפו.

רשם: בעז רקוץ'

נוכחים: משה אהרוני, איל שגיב, אורלי ארז, ליבי בייקין, אילנה בן עזרא, יפתח בריל, שני גולדברג, ורדה גיל, עלינא גרין, נעמי דהן, דניאל דור, בן וינברג, דורון אברהם טל-טירקל, יוסף עמרם-עמרני, חובב ינאי, אריה לוי, ניצן מתן, ליה נירגד, יונתן פלד, ארן רונדל, אוריאל רז, בעז רקוץ', נירית שרון, רועי עשת, אליהו גרוס, מיכאל שיזף.

 

ריכוז החלטות

ההחלטות היחידות באספה זו נגעו לתיקונים בתקנון העמותה. התיקונים מרוכזים בתקנון המשולב [ראו קובץ PDF]

 

 

מספר חברי העמותה הרשומים בפנקס החברים במועד זה: 98

 

 

בעז רקוץ' – פותח את האספה; מודיע שמתקיים המניין חוקי לקיום אספה, 26 חברים נוכחים, שהם יותר מרבע מחברי העמותה.

 

 

[תוספת: ליבי בייקין יצאה במהלך האספה, וברובה נכחו 25 חברי עמותה]

 

 

בעז רקוץ' – שואל מי מתנדב לשמש כיו"ר האספה וכמזכיר האספה.

 

בועז וחובב ינאי מציעים את עצמם.

 

 

הצבעה: מי בעד מינוי בעז רקוץ' כמזכיר האספה? אושר פה-אחד.

הצבעה: מי בעד מינוי חובב ינאי כיו"ר האספה? אושר פה-אחד.

 

 

ליה נירגד (יו"ר הוועד) – אומרת דברי פתיחה. מתרגשת לראות את כולם. מונה את הישגי העמותה מאז האספה הקודמת. מספרת שהמנכ"ל צפוי לפרוש בחודש מאי, והוקם צוות איתור שמורכב ממתנדבים, אנשי צוות והוועד המנהל שיעבוד בשיתוף פעולה כדי לאתר לו מחליף.

 

בעז רקוץ' (כמנכ"ל העמותה) – מציג את אנשי הצוות ומציין מספר שינויים שהתרחשו בחודשים האחרונים בעבודת הצוות.

 

חובב ינאי – על הפרק עומדים מספר שינויים בתקנון העמותה. נציג אותם ונצביע עליהם לפי הסדר.

 

 

 

 

תיקון ראשון: שינוי נוסח סעיף 3(4)(ב) [הצעת הוועד]

הנוסח הקיים: "החבר הורשע בשל עבירה שיש עמה קלון". הנוסח המוצע: "החבר הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר עמותה."

 

 

דורון טל-טירקל ואילנה בן-עזרא (חברי ועדת הביקורת) – מסבירים את הצורך בקבלת השינוי בכך שהוא נדרש על-פי החוק. הסעיף נוגע לעילה אפשרית להוצאת חבר מהעמותה בהצבעה באספה. השינוי בו מתחייב על פי תיקון לחוק העמותות שייכנס לתוקפו בפברואר 2015. נוסח התיקון נקבע בחוק החברות (תיקון מס' 25), התשע"ד- 2014, בסעיף 11 (11) (עמ' 684).

 

יוסי עמרם – מדוע לקבל את זה? מה אם מישהו עבר עבירה לפני 20 שנה? אסור לנו כארגון זכויות אדם לקבל את זה.

 

חובב ינאי – אם העברה חמורה מספיק בעיני חברי העמותה, אז האספה הכללית מורשית להצביע בעתיד על הרחקתו.

 

יוסי עמרם – אם כך, וזה רק בעתיד, אז בסדר.

 

חובב ינאי – האם יש עוד התייחסויות? אם לא, אשמח אם נצביע.

 

 

הצבעה: מי בעד אישור השינוי בסעיף 3(ב)(4)? אושר פה-אחד.

 

 

 

 

תיקון שני: הוספת סעיף 3(ב)(5) [הצעת הוועד]

הנוסח המוצע: "החבר נעדר משתי אספות כלליות ברצף וגם לא ניתן להשגה במשך תקופה העולה על שלושה חודשים, על פי פרטי ההתקשרות שהחבר מסר מרצונו."

 

חובב ינאי – מסביר את השינוי המוצע. הסעיף מוסיף עילה אפשרית להוצאת חבר מהעמותה בהצבעה באספה הכללית.

 

דורון טל-טירקל ואילנה בן-עזרא – מנמקים את הצעת השינוי: אם לא מצליחים להשיג חבר עמותה למעלה משלושה חודשים, זה תמוה, אך לכך גם הוספנו היעדרות סדרתית מאספות כלליות.

 

שני גולדברג – האם זה אומר שאפשר להוציא אותו מהעמותה?

 

דורון טל-טירקל – כל הוצאה של חבר צריכה להיות מובאת בפני האספה.

 

אלי גרוס – אז למה לא להתייחס לתקופת זמן בלבד?

 

אוריאל רז – אם היום זו האספה הגדולה ביותר בתולדותנו, ואם אנחנו רוצים להגדיל את מספר חברינו – ועובדה שהיום באו רק 20 ומשהו חברים – הרי עם התיקון הזה בחיים לא נהיה עמותה ענקית. כי לעמותות כאלה יש הרבה חברים. הצמצום הזה יכול להיות רק תירוץ למשילות יותר גדולה [בעמותה]. אם ניקח בחשבון שבאספה ישתתפו רק 9 חברי ועד, 3 ועדת ביקורת, ואנשי הצוות של העמותה – יהיה להם רוב כמעט תמידי.

 

בן ויינברג – לפי מה שאני מבין, אם אי אפשר לתפוס את הבנאדם בטלפון, אז זה לא קשור למוטיבציה ולחברות בעמותה. ככל שמצטברים עוד אנשים, קשה יותר להשיג קוורום… קשה להעביר כך החלטות.

 

ארן רונדל – מסכים עם דבריו של בן. הצורה שבה זה מנוסח כעת מערימה יותר קשיים, לכן התיקון הוא במקומו. היות ומגיעים כבר 20 ומשהו, זה יהווה תמריץ לחברים נוספים להגיע כדי לשמור על חברותם.

 

 

הצבעה: מי בעד הוספת סעיף 3(ב)(5)?

תומכים: 21; מתנגדים: 4; נמנעים: 1

התיקון אושר.

 

 

תיקון שלישי: הוספת סעיף 6(ב) [הצעת ועדת הביקורת]

הנוסח המוצע: "חבר שנבצר ממנו להגיע לאספה כללית ישיב להזמנה וינמק את אי-הגעתו, לא יאוחר מ-3 ימים לאחר קיום האספה"

 

 

דורון טל-טירקל – השינוי מורה על כך שהעמותה מצפה מחבריה להתייחס ללשון ההזמנה. אם מודיעים לכל חברי האספה, ומישהו לא ענה, ניתן לבדוק ולוודא אם פרטי ההתקשרות של כולם מעודכנים.

 

אלי גרוס – זה סוגר את העמותה במקום לפתוח אותה.

 

דורון  טל-טירקל – יש לך חברים שהזמנת לחתונה… לא ענו לך… פתאום נתקלים כעבור שנה… אם שלחו מייל לחבר עמותה, והוא יודע שהוא לא יגיע. במציאות שבה ברור שלחבר חשוב להגיע, זו עמותה מסוג אחד. במציאות שבה אין מחוייבות זו עמותה מסוג אחר.

 

יפתח בריל – הוועד הצביע נגד המלצה על הסעיף. ממילא זה סעיף שאין בצדו סנקציה, וחשבנו שהדרישה מיותרת וצריכה להישאר נורמטיבית.

 

ורדה גיל – המקום של זה הוא לא בתקנון, אלא בתרבות הארגונית שלנו.

 

נעמי דהן – אני מסכימה עם ורדה. אבל שאנשים יגיבו! אני קוראת ומעדכנת, וזו אחריותם של האנשים לפני האספה.

 

ניצן מתן – אנחנו עמותה קטנה, והצוות והמנכ"ל שולטים בהגעה. אם יש בנאדם שלא עונה, לא מגיב, ולא חלק מאיתנו, נמצא את הדרך להיפרד ממנו, אבל המנגנון הזה מיותר.

 

אילנה בן-עזרא – מצטרפת למה שנעמי אמרה. אולי נכון להכניס מנגנון כזה [של משוב] להזמנה [שנשלחת לפני האספה].

 

 

[ליבי בייקין יוצאת מהחדר; מניין הנוכחים יורד ל-25]

 

 

הצבעה: מי בעד הוספת סעיף 3(ב)(5)?

בעד: 1 (דורון טל-טירקל); נגד: 20; נמנעים: 4

התיקון נדחה ברוב קולות.

 

 

 

 

תיקון שלישי: שינוי נוסח סעיף 8(ב)

הנוסח הקיים: "לא נתכנס המניין האמור תוך שעה מהזמן הנקוב בהזמנה, יראו את האספה כנדחית, ללא צורך בהזמנה נוספת, בשבוע ימים לאותה שעה ולאותו מקום, ובאספה נדחית זו יהיו הנוכחים רשאים לדון ולהחליט, יהיה מספרם אשר יהיה". הנוסח המוצע: "לא נתכנס המניין האמור תוך שעה מהזמן הנקוב בהזמנה, יראו את האספה כנדחית בשעה אחת, ובאספה נדחית זו יהיו הנוכחים רשאים לדון ולהחליט, יהיה מספרם אשר יהיה".

 

 

חובב ינאי – מסביר את לשון השינוי המוצע. (הנימוקים כפי שנשלחו לחברי העמותה בדואר: חברי העמותה גרים ברחבי הארץ. אם לא הגיע מניין מספיק לאסיפה הכללית המקורית, שהיא בדרך כלל אטרקטיבית מכל מני סיבות (מוצמדים לה חמשוש, הרצאה וכדומה) – אין סיבה שיגיע מניין מספיק לאסיפה שבוע לאחר מכן).

 

 

יפתח בריל – התיקון הזה בדיוק הוצע לפני שנה וחצי באספה קודמת, ואז דחינו אותו. ורדה גיל הציעה להעלות אותו מחדש בעקבות נסיוננו באספות שהתקיימו מאז.

 

אורלי ארז – במיוחד שאנשים באים מרחוק במיוחד.

 

אוריאל רז – אני חושב שראוי שיהיה מינימום מאותם נימוקום שהצגתי מקודם. אם יהיו 20 איש בפועל יהיה רוב לכל הצעה שתעבור.

 

אלי גרוס – תומך בהצעה של אוריאל כדי שיהיה מינימום.

 

ניצן מתן – אני לא חושב שגם אם יש רוב של ועד ועובדים, הרי הוועד הוא גוף שנבחר על-ידי העמותה, זה לא בהכרח דבר שלילי. גם אם יהיו מעטים, זה לא בהכרח דבר נורא.

 

ליה נירגד – אנחנו לא יכולים להציע עכשיו על הדרך סעיף חלופי. הסעיף עומד להצבעה כפי שנשלח לכולם, וכל שינוי בעתיד יכול לעמוד להצבעה מחודשת.

 

מיכאל גרוס – רוצה לומר לאוריאל, שהאספה הבאה היא ההזדמנות שלו להכריע בסוגיה.

 

אוריאל רז – בתקנון המשולב ששלחתם לנו יש הדגשה של 2 אנשים כמינימום.

 

דורון טל-טירקל – מסביר את פשר ההדגשה הזאת: זה תיקון שהרשם דורש.

 

אוריאל רז – אז שיהיה מספר אחר מאשר שניים.

 

יפתח בריל – בואו נפצל את ההצבעה לשני שלבים. נצביע קודם על השינוי שהציעה ורדה במשך זמן הדחייה של האספה [משבוע לשעה] ואז נצביע על מספר האנשים הדרושים לקיומה [שניים או מספר אחר].

 

חובב ינאי – ההצבעה הראשונה היא על מועד כינון האספה בשעה.

 

 

הצבעה: מי בעד קיצור זמן הדחייה של אספה נדחית משבוע לשעה?

בעד: 21            ; נגד: 1; נמנעים: 3.

התיקון אושר.

 

 

חובב ינאי – נעבור לדבר על מספר האנשים המינימלי באספה הדחויה.

 

ארן רונדל – בזמנו, כאשר דובר על מינימום של שני משתתפים, העיקרון נבע מכך שבכל אספה חייבים להיות יו"ר ומזכיר.

 

יפתח בריל – אישרנו את עניין הדחייה בשעה. ארן ודורון אומרים שבאספה חייבים לנכוח שניים, כדי שאפשר יהיה לאייש את התפקידים, ואוריאל מציע מספר חברים מינימלי גדול יותר.

 

אוריאל רז – אני מציע 20 איש.

 

נעמי דהן – אני מציעה מספר אי-זוגי כי זה מתחייב, לא?

 

יפתח בריל – ומה קורה אם בבחירות לכנסת יש מספר זוגי של אזרחים? הן לא תקפות?!

 

חובב ינאי – אני מעודד את כל אנשינו להגיע לאספות כחלק מאזרחות פעילה.

 

 

הצבעה: מי בעד הצעת אוריאל לקבוע מינימום של 20 נוכחים באספה דחויה?

בעד: 3; נגד: 19; נמנעים: 3

התיקון נדחה.

 

 

חובב ינאי – יש לנו עוד הצעה של ורדה: מינימום של חמישה.

 

 

הצבעה: מי בעד הצעת ורדה לקבוע מינימום של 5 נוכחים באספה דחויה?

בעד: 13; נגד: 7; נמנעים: 4

התיקון נדחה [לא התקבל ברוב הדרוש של שלושה רבעים מהנוכחים]

 

 

 

 

תיקון רביעי: שינוי כותרת סעיף 23 והסרת סעיף 23(ב) [הצעת הוועד]

הנוסח הקיים של כותרת סעיף 23: "מניעת ניגוד עניינים". הנוסח המוצע: "אי-תלות".

 

 

אילנה בן-עזרא – כדי להסביר את הצורך בשינוי הכותרת כדאי להסביר גם את עניין סעיף 23(ב).

 

חובב ינאי – מקריא את לשון הסעיף ואת סעיף 23(ב):

הנוסח הקיים: "קידום פעילות פוליטית העולה בקנה אחד עם דעות פוליטיות אישיות, ללא קידום פוליטי אישי או אינטרסים אישיים חומריים, לא ייחשב הפרה כאמור". מוצע להסיר את הסעיף.

 

אילנה בן-עזרא – כותרת הסעיף לא הולמת את לשון הסעיפים הפנימיים. (מקריאה את לשון סעיף 23(א): "חברי ועד, בעלי תפקיד מייצג ו/או עובדי עמותה, המקבלים שכר או פועלים בהתנדבות, מצהירים כי לא יפעלו מתוך ניגוד עניינים עם מטרות העמותה ו/או למטרת קידום אינטרסים אישיים תוך ניצול העמותה לרבות ובפרט בתחום הפוליטי ובמקרה כאמור יפסיקו לאלתר התקשרותם עם העמותה בליווי הודעה בכתב". יש לנו גם סעיף נוסף, ס"ק (ב) (מקריאה את לשון הסעיף) שמקנה לו זכות להיות פעיל אבל לא נבחר ציבור או לרוץ לתפקיד נבחר. הסעיף נועד להסיר ספק. אבל בעקבות מקרה שבו חל עיכוב בהעברת מענק גדול מאת הפדרציה של יהודי ניו-יורק בארה"ב בשל אי-הבנה של מטרת הסעיף הנ"ל, עלינו לוודא שהתקנון שלנו לא מטעה. הרי מה שהם הבינו ממילא סותר את כוונותיה המקוריות של העמותה: אנחנו מתרחקים מאוד מפעילות מפלגתית וזה סתם מושך חשדות מיותרים.

אני מציעה לאמץ מחדש את הנוסח הקיים בתקנון המצוי של רשם העמותות, ולהוציא את הסעיף הזה שהוספנו בתחילת דרכנו. ולמען הסר ספק, לשנות גם את כותרת הפרק לאי-תלות, באופן שמדגיש את העצמאות ואי התלות של נושאי המשרה בעמותה.

 

יפתח בריל – מדובר בסה"כ בעניין פורמאלי, שגרר עיכוב בהעברת מענק חיוני. ולפי חוות הדעת של ועדת הביקורת, שינוי הסעיף ממילא לא מעלה ולא מוריד. אילו התורמים היו תובעים מאתנו לוותר על עניין עקרוני, לא היינו מסכימים לשינוי, אבל מאחר שזה לא המקרה אנחנו ממליצים להסיר את הסעיף.

 

 

הצבעה: מי בעד שינוי כותרת סעיף 23?

בעד: 24; נגד: 0; נמנעים: 1

התיקון אושר.

 

 

הצבעה: מי בעד הסרת סעיף 23(ב)? התיקון אושר פה-אחד.

 

 

 

 

תיקון חמישי: שינוי נוסח סעיף 24(ב) [הצעת הוועד]

הנוסח הקיים: "השכר בעמותה ייקבע בהתאם לשכר החציוני במשק ויותאם כל חצי שנה". הנוסח המוצע: "גובה השכר בעמותה יהיה בין השכר החציוני במשק לשכר הממוצע במשק. השכר השעתי יהיה שווה לכל העובדים".

 

 

ליה נירגד – יש בתיקון שני דברים. האחד הוא שמירת עקרון השכר השווה בעמותה. זמנו של כל אדם יקר לו במידה שווה. השני הוא העלאת בסיס חישוב השכר. קבענו במקור שהשכר יהיה חציוני, אך היות ומצבנו מאפשר העלאה, אנחנו מציעים להעלות את בסיס השכר בהתאם למצבה הכספי של העמותה, לנקודה כלשהי על הטווח בין החציוני לממוצע. בכל מקרה הוא לא יעלה על הממוצע ואנחנו נתאים את הרמה המדויקת למצבה הכספי של העמותה.

 

יפתח בריל – השינוי המוצע קובע טווח של רמות שכר שבמסגרתו הוועד יוכל להכריע. עד כה לא היתה לנו גמישות [השכר עמד על השכר החציוני במשק]. זה לא אומר שהוועד יחליט אוטומטית להעלות את השכר עד לשכר הממוצע במשק. למעשה, כבר החלטנו בוועד, בכפוף לאישור האספה, שבסיס השכר יעלה בשליש, רמה שהיא עדיין מתחת לשכר הממוצע.

 

אורלי ארז – לקחתי עכשיו משכנתא שמבוססת על כמה שאני מרוויחה כיום. מה יהיה בעוד שנתיים?

 

יפתח בריל – הוועד יכול ממילא לשנות את רמת השכר בכל זמן. מה שהתקנון מציב הוא מגבלה על הוועד, נקודה עליונה ונקודה תחתונה. לגבי הסיכון הכספי, חברי הוועד ממילא מחויבים לקיים את חוק העמותות, שבין היתר אוסר על עמותה להיכנס לחובות.

 

ניצן מתן – בד"כ עמותות אחרי 3 שנים מתייצבות על רמת תקציב מסוימת. אין עמותה שיודעת בכל רגע לתכנן את התקציב שנים קדימה.

 

אורלי ארז – האם העובדים עובדים כל השנה?

 

ליה נירגד – כמובן שהצוות עובד בכל תקופה, ללא קשר לעבודת הכנסת או פגרה או בחירות. בין אם השכר יהיה כזה או אחר, בכל עמותה יכול בכל רגע להיווצר משבר תקציבי, והכסף יכול לאזול. הסכנות התזרימיות והתקציביות הן מוכרות, והתמודדנו איתן מתוך ניהול סיכונים. אנחנו מקווים למנף את תמיכת הפדרציה של יהודי ניו-יורק לתמיכתן של עוד פדרציות [ובכך להגדיל את בסיס התרומות שלנו]

 

אוריאל רז – אני מבקש להגיד לפרוטוקול, שלא קיבלתי את כל המסמכים שביקשתי לפני האספה.

 

אילנה בן-עזרא – אתה יכול לפרט בבקשה.

 

אוריאל רז – דפי החשבון של העמותה [בבנק], ועוד מסמכים. אני לא יכול לקבל החלטה מושכלת בנוגע לשינוי הסעיף הזה.

 

אילנה בן-עזרא – אני לא מבינה איך זה קשור.

 

אוריאל רז – אני אוכל להראות לאנשים אם ההחלטות מתקבלות על-סמך מספרים. הייתי בעבר גזבר העמותה, אני יודע בדיוק מה קורה. אנחנו לא סתם החלטנו על השכר החציוני בתחילת הדרך. "לא רצינו להתפרע". זה שכר שחצי מהשכירים במשק מקבלים וזה מספיק. ועד העמותה, אחרי שנת פעילות אחת, ב-2013 – אלו היו רם הדר וטליה גורודס שהציעו בזמנו לעשות תרגיל שלא אושר באספה הכללית, שכולל 500 ש"ח הוצאות נסיעה ועוד 100 ש"ח הוצאות טלפון. וכך למעשה העלו את השכר ב-20%. מה הנתונים של היתרות לחודשים הקרובים? בפעם הקודמת הוא אושר ולא עבר. אתם מציעים שנעלה לעשירון העליון של המשכורות במשק. מכל הסיבות האלה, וכי מסתירים מאיתנו מידע, אני מתנגד.

 

אלי גרוס – איך משלמים לוועד?

 

חובב ינאי – חברי הוועד לא מקבלים שכר.

 

אלי גרוס – האם ישנם מספיק נתונים?

 

ניצן מתן – היו 14 יום לאספה, מי שרצה נתונים מראש, יכל לדרוש ולראות אותם באתר. ועדת ביקורת אישרה את זה.

 

אילנה בן-עזרא – הזכרת את סעיף 26 לתקנון ואתה רוצה את המידע לפי התקנון. שמעתי שהוא דורש את המידע לפי התקנון – "כל מידע כספי הנוגע לפעולות העמותה, לרבות התקציב, התרומות, הוצאות השכר והתזרים השוטף, יהיה ברור ונגיש באתר העמותה לכל המעוניין, עד חודש מיום ביצוע הפעולה או ההחלטה התקציבית הכספית" – הגזבר הקודם שלנו דגל בשקיפות וכל הדברים האלה מופיעים באתר ונגישים לאוריאל ולא רק לו.

 

אוריאל רז – עד אוגוסט זה עודכן, ולאחר מכן לא.

 

אורלי ארז – אנחנו ארגון חברתי, אני חושבת שהעלאה כזו היא לא ראויה.

 

יפתח בריל – רק עניין אחד. הוצגה כאן טענה שלא הוצגו נתונים. יש בהזמנה קישור לפרוטוקול [של ישיבת הוועד] שמתוכו אפשר להגיע לניתוח של הגזבר עם כל הנתונים הרלוונטיים. אני בעצמי הפניתי אותך לשם [בהתכתבות במייל].

 

אוריאל רז – זה לא מספיק.

 

יפתח בריל – כל התרומות העתידיות והתזרים הצפוי מופיעים שם.

 

בן ויינברג – כשהגזבר החדש הגיע לעמותה הוא ביקש ממני לעדכן הכל באתר. (עונה לאלי גרוס וקורא את כל הפרטים מאתר האינטרנט).

 

דניאל דור – רוצה להזכיר לכולם שההצבעה היא לא על גובה השכר של צוות העמותה, אלא על סעיף שמקנה לוועד סמכות לקבוע רמת שכר בין השכר החציוני לממוצע. אנחנו לא מדברים על העלאות שכר קונקרטיות…. השאלה שאנחנו שואלים כאן היא רק שאלת החריגה מעקרון השכר החציוני.

 

 

הצבעה: מי בעד שינוי נוסח סעיף 24(ב)?

בעד: 21; נגד: 1; נמנעים: 0; לא השתתפו: 2

התיקון אושר ברוב קולות.

 

 

 

 

תיקון שישי: תוספת לסעיף 24(ב)  [הצעת אוריאל רז]

יפתח בריל – אוריאל ביקש להציע תוספת לסעיף שתיקנו זה עתה. הנוסח המוצע: "העלאת בסיס השכר לכל העובדים תותנה בתקציב מאוזן והבטחת תרומות שמובטחות מראש שהעמותה תקבל לגבי אותה שנת תקציב בתוספת רזרבה לרבעון ראשון לגבי שנת התקציב העוקבת."

 

 

אוריאל רז – במידה שיחליטו להעלות [את השכר], ואם הוועד אומר שהכל תקין, אין שום סיבה שלא יהיה נלווה לתקנון סעיף שמתייחס לרזרבה תקציבית ועוד. אם הוועד המנהל אומר שהוא גוף אחראי, אין סיבה שלא תהיה חובה בתקנון להתייחס למועד קבלת התרומות ואיזון התקציב.

 

יפתח בריל – ההנחיות שמוזכרות בהצעה ברורות מאליהן. אני חשבתי להוסיף את זה לתקנון, אבל בסופו של דבר החלטנו שזה מיותר מפני שהדאגה למצב הכספי של העמותה היא ממילא חובתם של חברי הוועד ללא קשר למה שנאמר בתקנון. כל מי שיקרא את הפרוטוקול של ישיבת הוועד האחרונה יבין זאת בבירור: לא המלצנו על העלאת שכר עד שלא בחנו את כל השיקולים שדיברת עליהם. פשוט אין צורך שהם יהיו בתקנון.

 

ליה נירגד – רוב חברי הוועד הם חברים מתחילת דרכו של הארגון והקמתו, הוועד מנהל את ענייני התקציב של הארגון באחריות מירבית, מתוך עמידה בגבולות התקציב. לא רק שזה סעיף מיותר, אלא שבמקרה שהעמותה תיקלע לצרה – חברי הוועד, ולא כלל חברי העמותה, הם אלה שיעמדו בעול הכלכלי. בנוסף, יש עניין של אמון או אי-אמון בוועד המנהל שידע לנווט את דרכה של העמותה.

 

אוריאל רז – גם כיום, ההעלאה הזו לא מכוסה, ואין כרגע מספיק תרומות שמכסות את ההעלאה הזו.

 

 

הצבעה: מי בעד התוספת שהציע אוריאל רז לסעיף 24(ב)?

בעד: 1; נגד: 19; נמנעים: 2

התיקון נדחה.

 

 

 

 

תיקון שביעי: שינוי נוסח סעיף 25 [הצעת הוועד]

הנוסח הקיים: "לשינוי התקנון יידרש רוב של שלושה רבעים ממשתתפי האספה". הנוסח המוצע: "לשינוי התקנון יידרש רוב של שלוש חמישיות ממשתתפי האספה"

 

יפתח בריל – הסעיף נוגע לדרישה לרוב מיוחס באספה בהצבעות על שינוי התקנון. יש כאן שיקולים מורכבים: מצד אחד לא רוצים שיהיה קל מדי לשנות תקנון, מצד שני לא רוצים שיווצר מצב, כפי שקרה לנו עכשיו, שבו עולה צורך בתיקון בשל דרישה של תורם או הוראה של רשם העמותות, וקשה מדי לשנות את התקנון. הרעיון המקורי שעלה בוועד היה להסתפק ברוב רגיל, כמו שקבוע גם בתקנון המצוי. אבל בסופו של דבר אנחנו ממליצים על פשרה: להפחית את את הרוב המיוחס מ-75% ל-60%.

 

אוריאל רז – מאותה סיבה שהחלטנו בתחילת דרכנו, אני ממליץ לא לגעת בזה.

 

 

הצבעה: מי בעד השינוי המוצע בנוסח סעיף 25?

בעד: 16; נגד: 2 נמנעים: 3

התיקון אושר.

 

 

 

האספה ננעלת.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs