נוכחים: יונתן פלד,דניאל דור, יפתח בריל, ליה נירגד, ניצן מתן, שני גולדברג, בעז רקוץ', טל-אל וייסמן, אילנה בן-עזרא, שני גולדברג (באיחור קל).
רשמו: יפתח בריל וליה נירגד
ריכוז החלטות
- האספה הכללית השנתית הקרובה תיערך ב-11 ביוני בשעה שש בערב. מזכיר הוועד ישלח הודעה לחברי העמותה עד ה-21 במאי.
- הוועד ימליץ לאספה הכללית הקרובה על תיקון בתקנון העמותה. במקום סעיף 2(ג) לתקנון יבוא: "הוועד רשאי לקבוע דמי חבר שנתיים (ינואר-דצמבר) שתשלומם יהיה חובה על החברים". ובמקביל, הועד מחליט שדמי החבר השנתיים יהיו 50 ₪.
- הוועד מאשר את הצעת תקציב 2015 שהוגשה לוועד, בכפוף לשינויים מסוימים באופן הצגת הנתונים במסמך התקציב.
* הצעת התקציב המתוקנת מצורפת לפרוטוקול.
תאריך לאספה הכללית השנתית
בעז – יהיה נחמד אם ניתן למנכ"ל החדש/ה זמן להיערך להגשת הפרוטוקול לרשם העמותות, שזה צריך לקרות עד סוף יוני. מציע את ה-11 ביוני.
ליה – אני מציעה שמאחר שיש לנו זמן רב להיערך לאספה, נוציא הודעה שלושה שבועות מראש, כדי להבטיח נוכחות של חברי עמותה רבים.
הצבעה: האספה תתקיים ב-11 ביוני, בשעה שש בערב; הודעה תצא עד 21 במאי, באחריות המזכיר – אושר פה אחד.
עדכון על תהליך איתור המנכ"ל
ליה – קיבלנו כשמונים פניות. צוות האיתור בחר מתוכם 15 אנשים שהוזמנו לראיון. עם כל מועמד התקיים בשבוע שעבר ראיון של כשעה. נוסף לאלה ריאיינו גם את ארן רונדל. כל המועמדים היו מרשימים מאוד. בחרנו מתוכם 7 שיגיעו למרכז הערכה השבוע. לקראת מרכז ההערכה הכנו משימות למתמודדים, על מנת לבחון את כישוריהם. לא נקיים עימות ישיר בין המתמודדים; כל מועמד יבצע את המטלות שלו בחדר נפרד. התרחישים נועדו לבדוק יכולות כמו ניהול סדר יום של ארגון "ענן", ניהול תקציב וכו'. ההחלטה עד ה-12 במרץ. צוות האיתור עבד עד כה בהצלחה רבה. טובה אוורבוך סייעה מאוד בתהליך. העיקרון שהנחה אותנו היה להזמין למרכז ההערכה כמה שיותר אנשים.
בעז – במרכז ההערכה, המסלול שיעבור כל מתמודד יארך כשלוש שעות.
דניאל – כל המועמדים קיבלו מידע על רמת השכר, וחלקם יצטרכו להתמודד עם ירידה משכרם הקודם, אבל למעט מועמדת אחת כולם הביעו נכונות לעבוד בתנאים האלה.
אילנה – מה אחוז הנשים?
ליה – שיעור הנשים גבוה באופן מכריע.
תקציב שנת 2015
>> לעיון בהצעת התקציב שהוגשה לוועד ראו ראו קובץ מצורף.
יפתח – ההשגה שלי אינה קשורה לתוכן התקציב. הוא מסתיים לכאורה בזה שאין לנו מספיק כסף, אבל זה רושם שנוצר בגלל שני הנחות שהחישוב מבוסס עליהן ושאין חובה לעשות אותן. האחת היא שאנחנו צריכים להישאר בסוף השנה עם רזרבה של 25% לשלושה חודשים, שזה יותר ממה שקבענו בעבר.
בעז – החלטת הוועד היחידה בנושא היא שיהיו 10 אחוז רזרבה תפעולית לשנת התקציב ועוד 10 אחוז לשנה שלאחר מכן.
יפתח – לדעתי נכון יותר להציג את התקציב לאור הרזרזבות שנקבעו, ולהסביר שאנחנו שואפים לגייס תרומות כדי להגיע לרזרבה גדולה יותר. דבר שני, מתבססים על כך שנקבל תרומות נוספות, שלא מובטחות לנו. אני חושב שכדאי לנסח את מצבנו בתום השנה בהינתן תרומות מובטחות, ולהסביר למה אנחנו מקווים מעבר לזה. זה שקוף ובהיר יותר.
דני וליה – מגיבים בקולות הסכמה.
דני – כשקוראים את זה ככה לרגע נוצרת תחושה שהמספרים לא מתאזנים. מוטב להגיד כמה רזרבה תישאר במצב הקיים, ולכמה נגיע אם תהיינה תרומות נוספות.
בעז – מ-2012 עד היום בכל שנה הוועד אישר תקציב גרעוני. גם עכשיו לא הכול מסתנכרן, כי לו"ז הקרנות לא חופף ללו"ז השנה התקציבית. אסור לנו להיות ברזרבה של מתחת לעשרים אחוז, בכל מקרה. גם בתקציב של השנה שעברה הופיע הפער לגיוס.
ניצן – הפער לגיטימי, אבל למה להציג את זה ככה?
טל-אל – 25% זה רבעון. פעם שעברה נגמר לנו הכסף כחודשיים לפני שהיו צריכות להגיע תרומות נוספות. זה לא מספיק. אין סיבה להיצמד למספר שנבחר באקראי, שאין לו יסוד בהפעלה שלנו, שהיא על בסיס חודשי.
בעז – ההחלטה על 10 אחוז ו-10 אחוז טובה אולי לחברות עסקיות, לנו זה פחות רלוונטי.
דני – כשמעיינים בתקציב חווייה בסיסית היא ההשוואה בין ההכנסות להוצאות – שיהיו מאוזנות. אז אם יש הכנסות מסוימות שמתירות רזרבה בגובה מסוים, תנו שורה תחתונה שאומרת שההכנסות וההוצאות מתאזנות על רזרבה כזו וכזו, שאינה מספיקה, ולכן אנחנו רוצים לגייס עוד כסף כדי להגיע לרזרבה של רבעון. ככה בן אדם לא מרגיש שהתקציב לא מתיישב
ניצן – כדאי להתחיל מכמה הנחות יסוד ולהסביר אותן, ולהסביר מה קורה בשתי החלופות, אם מגיעות התרומות ואם לא.
יפתח – הדבר היחידי שצריך לשנות מהבחינה הזאת הוא להקטין את הרזרבה כדי שיהיה תקציב מאוזן.
בעז – סך ההוצאות שלנו הוא כ-830 אלף שקל. זה בלי רזרבה. סך הכול הכנסות מובטחות פלוס יתרה מ-2014 היא כ-820 אלף שקל.
יונתן – זה מאוזן.
בעז – אז אתם רוצים ביאור לגבי הרזרבה?
יפתח – כדאי להציג שלוש שורות תחתונות: המצב עם התרומות המובטחות, המצב שבו מקבלים כל מה שמובטח לנו, וגם את מה שסביר שנקבל, ומוציאים כל מה שמתוקצב, והפער שנותר אם רוצים לגייס רזרבה בגודל המוסכם.
ליה – אני רוצה לחלוק עליכם. לפי מה שאתם מציעים, התקציב המוצג צריך לא לכלול כלל רזרבה. אם לוקחים את כל ההוצאות המתוקצבות ואת כל ההכנסות המובטחות…
טל-אל – אם לוקחים רק את המובטחות, חסרים לנו 60,000 שקלים ואין שום רזרבה.
ליה – אם ככה, בועז אומר שלפי החלטות הוועד אנחנו צריכים לתקצב רזרבה של 20 אחוזים, ולפי ההנחות האלה התקציב גרעוני; אבל הוא טוען שתמיד התחלנו כך את השנה, והנחנו שנצליח לגייס תרומות נוספות. הוא גרעוני, אבל בכל שנה התחלנו כך וגייסנו תרומות שהביאו אותנו לעודף. אני תומכת בגישה של בועז.
יפתח – מציע להציג את החישובים בשלבים, כך שההנחות מאחורי חישוב היתרה בסוף השנה יהיו שקופות. כמה יהיה לנו בהנחה שנקבל רק תרומות מובטחות, כמה בהנחה שנקבל גם תרומות בסבירות גבוהה וכו'.
טל-אל – אולי נוסיף נספח ובו חישוב היתרה בהנחה שנקבל רק תרומות מובטחות?
יפתח – אפשר.
דניאל – אנחנו לא מעלים שום ביקורת על תוכן התקציב. אנחנו רק טוענים שהתקציב, כפי שהוא כתוב כרגע, מעורר תחושה בקורא שחסר לנו כסף. והתחושה הזאת נובעת מאופן ההצגה.
בעז – אולי נדבר עכשיו על תוכן התקציב?
ניצן – שואל מה תובעים מאתנו תנאי המענק של הקרן החדשה לישראל שמגדיר אותנו כחלק מהמוקד לתשתיות דמוקרטיות.
בעז – זה לא תובע מאתנו לעשות שום דבר מעבר לפעילות הקיימת. ה"מוקד" הוא דרכה של הקרן החדשה לתקצב שלושה ארגונים שאנחנו אחד מהם, וכל אחד מקבל סכום שווה של 50,000 דולר.
ליה – מה מצב שיתוף הפעולה עם הסדנא לידע ציבורי, שבזמנו קיבלה יחד אתנו 10,000 דולר לפרויקט משותף והפרויקט לא התרומם?
בעז – הכסף הזה הושקע בחלקו בפרויקט שעוד לא נשא פירות. ישנה פנייה נוספת לנו, לסדנא ולמט"ח לאיחוד האירופי לצורך פרויקט חינוך. במהלך החציון הראשון של 2015 אנחנו עומדים ממילא לערוך שורה של פיילוטים בתחום החינוך. נכון לעכשיו זה ייעשה על גבי התשתית הקיימת. אם נקבל את התרומה שביקשנו מהאיחוד האירופי, זה יהיה מותנה בהרחבת הפעילות הזאת ואולי בהוספת עובד בנוסף לחובב.
[בועז סוקר את סעיפי ההוצאה בתקציב המוצע ומתמקד בסעיפים שגדלו. הפרטים נמצאים במסמך התקציב המצורף לפרוטוקול]דניאל –מבקש התייחסות ל-20,000 השקלים שמוקצים ל"תהליך אסטרטגי".
[נערך דיון על רפורמות אפשריות במערך הדוברות שלנו ועל העלויות הכרוכות בכך. בועז מבקש שהדיון לא ייכלל בפרוטוקול מאחר שהוא נוגע לעובדי העמותה]טל-אל – ניסינו לחשוב כיצד אפשר להגדיר סעיפים תקציביים לשנה הקרובה בלי לכבול את ידי המנכ"ל/ית הנכנס/ת לתכניות ספציפיות. לכן סעיפי התקציב מוגדרים בהגדרות כלליות מאוד.
יפתח – אולי נסקור את סעיפי התקציב שבהם אתם מציעים הגדלה משמעותית ביחס לביצוע בפועל בשנה הקודמת.
בעז – סעיף סדנאות הכשרה: התקציב גדל רק ביחס לביצוע, לא ביחס לתכנון. בשנה האחרונה הוצאנו הרבה פחות מהסכום המקורי שתוקצב בגלל המצוקה התקציבית. השנה אני רוצה שנשקיע בסדנאות לא רק לפעילים חדשים אלא גם למתנדבים ותיקים שעברו דרכנו. סעיף הדפסות: עד כה עיצבנו ויצרנו חוברות בעצמנו ובקמצנות, ויש ערך עצום לעבודה מקצועית בתחום הזה ולמתן תגמול הולם לבעלי המקצוע שעושים אותה בשבילנו. תרגום: הגדלת הסעיף הזה מקורה בהכרה שלנו בחשיבות התרגום, ונכונות להוציא על זה כסף.
ליה – אני רוצה לציין לפרוטוקול שכל תרגום לערבית ולרוסית מחייב הוצאה גם על עריכת התרגום, מאחר שאין לנו מי שיעשה זאת בתוך העמותה.
בעז – משבח את טל-אל, הגזבר החדש, שהיה תענוג לעבוד איתו.
ליה – האם אחר הדברים האלה אפשר להצביע על התקציב?
הצבעה: מי תומך באישור התקציב שהוגש (בכפוף לשיפורים מסוימים באופן הצגתו בטבלה המפורטים לעיל)? אושר פה-אחד.
* הצעת התקציב המתוקנת, לרבות סכומי הרזרבה ששימשו לחישוב, מצורפת לפרוטוקול.
המלצת ועדת הביקורת להחלפת סעיף 2 (ג) בתקנון העמותה
אילנה – סעיף 2 (ג) לתקנון הקיים קובע כי הוועד רשאי באישור האספה הכללית לקבוע דמי חבר שתשלומם חובה על כל החברים. הייתה החלטה היסטורית של הוועד שדמי החבר יעמדו על חמישים שקלים, אבל לא היה לכך אשרור של האסיפה הכללית. מה שמציעה ועדת הביקורת הוא לתקן הסעיף לנוסח הבא: "חברות בעמותה כרוכה בתשלום דמי חבר שנתיים (ינואר-דצמבר) של 50 ₪".
יפתח – כמו שכתבתי לכם, לפני כל אסיפה אנחנו חושבים על תיקונים חדשים בתקנון, ותהליך התיקון הולך ונגרר. אני מציע שלא נדבר כרגע על התיקון הזה, אלא נקים צוות בהשתתפות ועדת הביקורת שיעבור על כל התקנון לפני האסיפה הקרובה וינסה לחשוב על כל התיקונים הדרושים בו באופן שיטתי.
אילנה – השינוי שאני מציעה הוא פשוט ואין סיבה לא להמליץ עליו כבר עכשיו.
בעז – אני מציע תיקון קל בנוסח של אילנה, כך שלא יצויין הסכום בתקנון, אלא גובה דמי החבר ייקבע על ידי הוועד.
אילנה – אם כך נמחק מההצעה את הסכום ונכתוב: במקום סעיף 2(ג) לתקנון יבוא: "הוועד רשאי לקבוע דמי חבר שנתיים (ינואר-דצמבר) שתשלומם יהיה חובה על החברים".
ליה – (א) אני מבקשת מוועדת הביקורת להכין, עד חודש לפני האסיפה הכללית, רשימה של כל סעיפי התקנון שדורשים שינוי. (ב) מאחר שאילנה הציעה היום תיקון הגיוני בתקנון לגבי דמי החבר, אני מציעה שנצביע כבר עכשיו בזכות המלצה על התיקון הזה.
אילנה – לאור בקשתו של בעז לשנות את הנוסח שהציעה ועדת הביקורת, הועד צריך להחליט גם שדמי החבר השנתיים יהיו 50 ₪.
הצבעה: מי בעד המלצה לאסיפה הכללית על השינוי המוצע בתקנון ומי בעד ההמלצה לפיה הועד קובע שדמי החבר השנתיים יהיו 50 ₪? אושר פה אחד.
בעז – מבקש שלפני האסיפה הקרובה הוועד ידאג להתקשר לחברי העמותה ולברר אם בכוונתם להגיע, בהתאם למה שדובר באסיפה הכללית הקודמת. לגזבר שלנו לא יהיה זמן לעשות טלפונים כאלה.
יפתח – לא צריך לזה החלטה של הוועד; בתור מזכיר אדאג שנעשה את זה בבוא היום.
דניאל – האם אנחנו רוצים להחליט החלטות כלשהן לגבי מעורבות הוועד בקליטת המנכ"ל החדש, לכשייבחר?
ליה – אני חושבת שעוד נחשוב על זה. כמו כן יש לקבוע מועד לישיבת ועד לפני האסיפה הכללית השנתית.
חזון העמותה ל-2016
ליה – עמותה כמו שלנו חייבת תמיד לחשוב קדימה. המנכ"ל/ית החדש/ה אמור/ה לכוון את עבודתו/ה על פי החזון שלנו. לכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות על הפעילות שאנחנו צופים שנה מהיום. כמה יגדלו הפעילויות שלנו? אילו דברים חדשים נעשה?
ניצן – לדעתי צריך להקפיד על שני דברים. ראשית, לא לוותר על דברים שאנחנו חזקים בהם. שנית, אני מתקנא בארגונים מקבילים כמו הסדנא לידע ציבורי והתנועה לחופש המידע. אני ואילנה כבר עוסקים בכמה בקשות לחופש מידע אבל אני מציע להרחיב את אפיק הפעילות הזה ולעבור באופן שיטתי על משרדי הממשלה ולבדוק כיצד הם מפרסמים מידע על חוקים ותקנון.
ליה – שוחחנו עם משפטנית מעמותה אחרת שהמליצה לנו לא להיכנס לשדה המשפטי משום שזו לא אחת החוזקות שלנו. עמותות אחרות מתמחות בתחום הזה.
יונתן – אני לא חושב שיש קשר ישיר בין התקציב ובין חזון העמותה. חזון יש לנו מתחילת הדרך. הקשר היחיד הוא קביעת סדרי עדיפויות, דהיינו, אנחנו מחליטים על הרחבת החזון ועל הסכום שאנחנו מוכנים להשקיע בזה. כל הרחבה פירושה תקציב נוסף, בהנחה שלא נוותר על אפיקי פעילות קיימים. אם רוצים לדבר על חזון נוסף, אני רוצה לחדש דבר שמלכתחילה אמרתי. התחלנו בכך שאנחנו משקפים דברים שחברי הכנסת עושים. אני חושב שאנחנו צריכים לא רק לשקף אלא גם להשפיע, כגון להזמין הצעות חוק מהציבור הרחב, לעבד אותן ולהעביר אותן לחברי הכנסת. לדעתי זה לא אמור לעלות הרבה כסף; אולי אדם אחד בחצי משרה. רעיון שני, שוורדה דחפה לכיוונו, הוא להגיע לציבור רחב יותר ולא רק לתוך הכנסת. הפניות שהתחילו לארגונים חינוכיים מצביעות לכיוון הנכון. זהו אותו כיוון שאנחנו מדברים עליו כבר שלוש שנים. זה צריך להיות לא רק פרקטיקה, אלא גם תיאוריה. לסיום, צריך לחשוב על היותנו מקום שאליו יכולים אזרחים ישראלים לתעל רעיונות חקיקה.
דניאל – אני רוצה לחזק את דבריו של יונתן, ולומר שהרעיונות האלה ואחרים הם במסגרת המודל המקורי שלנו. אנחנו רק התחלנו להבין את הפוטנציאל של צינור דו-כיווני בין הציבור לכנסת. אני חושב שיש שלושה מרכיבים שעלינו להבין, ועלולים להתערבב בדיונים שלנו בנושא החזון בחודשים הקרובים. (א) הבחירות הקרובות: אני לא חושב שאפיקי הפעילות האפשריים שלנו יהיו בלתי-תלויים בתוצאות הבחירות הקרובות. לדוגמה, זהות יושבי הראש של הוועדות תשפיע על דרכי הפעילות שלנו בוועדת הכספים. (ב) צריך לשלב בין בניית החזון לבין תהליך המיתוג שהחלטנו עליו. דגש על חינוך, לדוגמה, יצטרך לבוא לידי ביטוי במיתוג הולם. (ג) האישיות והנטיות של המנכ"ל/ית הנכנס/ת ישפיעו על הכיוון שלנו. הרגע לשאול את שאלת החזון מחדש יהיה בערך חודש יולי.
ליה – כדי שלא נהיה מגיבים בלבד, כדאי להתחיל את השיחה עכשיו.
בעז – כפי שדני ציין, יש המון דברים שאנחנו נוגעים בהם בתכנית ל-2015 והם למעשה חלק מהחזון המקורי שלנו. אמנם, האנשים שמשתתפים ביישום החזון הזה אינם אלה שעבדו איתנו בראשית הדרך; הם קבוצה הרבה יותר מגוונת עם נציגות לארגוני פריפריה שונים וכדומה. אבל אין כאן חריגה מהחזון המקורי שלנו. ובכל זאת – וזו תובנה שהתחדדה אצלי בעקבות ההפגנה שהתקיימה אתמול: תסריט שבו קמה ממשלה של הרצוג עלול להביא למצב של מלחמת אזרחים, הגזענות תתחזק, ואנחנו נצטרך לשים דגש על תחום השוויון האזרחי והמאבק בגזענות.
ליה – אנו שרויים בתהייה מתמדת כיצד להפיק יותר מן המשקיפים המתנדבים שלנו. ברקע כל שאר הפעילויות שלנו עומד הפיקוח האזרחי על הכנסת. צריך להדק את הבנת העיקרון הזה בקרב כל העוסקים במלאכה מצדנו. למעשה מדובר כאן בקונקרטיזציה של הפעילות המרכזית ביותר של המשמר החברתי – הנכחת האזרחים בכנסת. צריך להבין לקראת 2016, שהכל-הכל מבוסס על המשקיפים.
יפתח – אחת הדרכים לגייס יותר משקיפים היא דרך ארגונים מקבילים.
ליה – עלינא וארגון הסורופטימיסטיות יקיימו את זה בכנסת הבאה.
יפתח – מחזק את דבריו של דני לגבי אופיו וחוזקותיו של המנכ"ל/ית הבא/ה והשפעתו/ה על החזון העתידי. עם כל הכבוד להעצמה אזרחית ופעילות שטח, אני הייתי בוחר מנכ"ל שמגיע מכיוון של מדיניות וחקיקה. עלינו לתפוס את שלבי החקיקה וגיבוש המדיניות בשלבים מוקדמים בהרבה. יכולת ההשפעה תהיה גדולה בהרבה וגם המינוף שלנו מול התקשורת בעקבות דחיפה של מודיעין איכותי בזמנים מספיק מוקדמים ורלוונטיים.
ניצן – אחד הדברים שאני מכיר מעבודתי ב"צלול" הוא פורומים שבהם משרד ממשלתי מזמין ארגונים להתייעצות בשלבי התכנון של החקיקה. החיסרון של האפיק הזה הוא שהדבר דורש מומחיות.
יפתח – אבל אתם לא מפיצים מידע על הפורומים האלה ברבים, וזו יכולה להיות התרומה שלנו.
ליה – לכל תכנית כזאת אני חושבת שחייבים להוסיף סעיף שאומר מה תפקידים של המתנדבים בסיפור. כל דבר שאנחנו עושים צריך לערב מתנדבים.
דניאל – מתחילת הדרך פעלנו לפי העיקרון שאנחנו מנצלים הזדמנויות. מנסים רעיונות שונים ובכל פעם רואים מה עובד.
[הישיבה ננעלת]