השבוע בכנסת: העסקת מרצים מן החוץ, שקיפות מחירי מזון, תקציב השירות לעיוור

השבוע הקרוב יהיה הראשון בו ועדות הכנסת פועלות באופן סדיר. משקיפי המשמר החברתי יגיעו לדיון בהצעת חוק אחת – שינוי הליך אישור תקציב המדינה, דיונים בנושאי רפורמות חשובות כמו הרפורמה בשידור הציבורי ובשירותי בריאות הנפש, דיוני מעקב אודות יישום חוקים שאושרו כמו חוק צהר (שהתיר לראשונה לערוך רישום נישואין בכל הארץ) וחוק המזון ודיונים ובנושאי תעסוקה. אם את/ה משקיפ/ה שמגיע/ה השבוע לדיון, אל תשכח/י לעבור על ארגז הכלים לפעילי המשמר החברתי, המכיל הנחיות למשקיפים, עצות לכתיבת עדות, הסבר על הליך החקיקה ועוד.

יום שני, 8.6.15

הצעת חוק יסוד תקציב המדינה – מעבר לתקציב דו שנתי

ועדת הכספים, 10:00 – הצעת חוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 4) – הכנה לקריאה שניה ושלישית (עפרה לוי)

המצב כיום:

הכנסת הקודמת התפזרה בטרם אושר תקציב 2015. חוק יסוד: הכנסת קובע כי על תקציב הממשלה להיות מאושר לא יאוחר מ-100 ימים מיום כינון הממשלה במקרה הנוכחי, לאור העובדה שנערכו בחירות ב-17 במרץ השנה והממשלה החדשה בישראל אושרה ביום 14 במאי 2015, על חוק התקציב לעבור קריאה שלישית בכנסת לא יאוחר מ-22 באוגוסט 2015.

מה אומרת הצעת החוק:

הצעת החוק כוללת שני שינויים עיקריים:

1. הארכת המועד לאישור חוק התקציב ב-75 יום נוספים (ז"א – לאפשר דחיה באישור התקציב לשנים 2015-2016 עד ל-12 בנובמבר 2015, חודש וחצי לפני סיום שנת הכספים הרלוונטית).
2. לאפשר לכנסת לאשר תקציב לשנתיים, שלא בהתאם להוראות חוק יסוד: משק המדינה שקובע שתקציב המדינה יהיה בכל פעם לשנה אחת.

השינויים הצפויים בעקבות אישור החוק:

דחיית מועד אישור התקציב תאפשר כמובן לממשלה ולקואליציה לבצע בתקציב שהוכן בכנסת הקודמת שינויים עמוקים כך שיתאים להסכמים הקואליציוניים לאחר הבחירות ולסדר העדיפות הכלכלי שהוחלט. כדאי לזכור שככל שהדחיה ממושכת יותר, כך יהיה מקום רב יותר להפעלת לחצים על ראש הממשלה שנשען בימים אלו על קואליציה צרה.

אין זו הפעם הראשונה שבה הממשלה משנה את "חוקי המשחק" לתקציב המדינה (תקציב דו-שנתי ודחיית מועדים החלו משנת 2009). מהלך כזה בו הכנסת מחוקקת חוק (הוראת שעה) שבעקיפין משנה הוראות חוקי יסוד (חוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: משק המדינה) מעורר שאלות משפטיות בנוגע לתוקפם של חוקים כאלה ותקינות חקיקתם. בג"צ נדרש לנקודה זו והשופטים קבעו כי שככל שהם אכן רואים קשיים משמעותיים בחקיקה או בשינוי זמני של חוקי יסוד, אין מקום לקביעה כי החוק בטל מעיקרו. יחד עם זה, קבעו השופטים כי מוטב יהיה אם בעתיד תמנע הכנסת מלעשות שימוש בהוראות שעה לתיקון הוראות חוקתיות.

עמדת המשמר החברתי: נגד

המשמר החברתי מתנגד להצעת החוק משום שדרך הארכת התקציב הדו-שנתי היא פוגעת ביכולתה של הכנסת לפקח על עבודת הממשלה ועל חלוקת העוגה התקציבית. הצעת החוק גם דוחה את הזמן בו חייבת הממשלה להניח את התקציב על שולחן הכנסת ולאשר אותו בכנסת, מה שיאריך את הזמן בו המדינה עובדת על תקציב 1/12 שיוצר פגיעה בגופים מתוקצבים רבים ומהווה למעשה קיצוץ רוחבי בתקציב.

היכן עומדת הצעת החוק: עברה בקריאה ראשונה ב-25.5.2015 (הצבעה שמית).

מקורות:

• הצעת החוק – www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/42318_x_AttachFile.doc
• חוק יסוד: תקציב המדינה לשנת 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות)(הוראות שעה) – http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod13.pdf
• חוק יסוד: הכנסת – http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/190_001.htm
• חוק יסוד: משק המדינה – http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/297_001.htm
• בגצ רוני בר און – http://www.constitution.org.il/index.php?option=com_consti_comp&mytask=view&class=1&id=1275

המצב ברשות השידור ויישום חוק השידור הציבורי

ועדת הכלכלה, 11:00 – המצב ברשות השידור ויישום חוק השידור הציבורי

חוק השידור הציבורי, המוכר יותר כרפורמה ברשות השידור, עבר בקריאה שלישית בסוף יולי 2014 ונכנס לתוקף ב-11.8.2014. עיקרי החוק קבעו את פירוקה של רשות השידור ,שיש הסכמה רחבה כי מצבה אינו מהמשופרים, והקמתו של תאגיד שידור ציבורי חדש; ביטול אגרת הרשות ותקצוב התאגיד החדש מאגרת רכב, פרסום והשלמה ישירות מתקציב המדינה; צמצום סגל העובדים מכ-1900 לכ-700, תוך פיטורי כלל העובדים הקיימים והעסקה מחדש של 25% מהם; ומכירת נכסי הרשות ומעבר שלה למבנה חדש בירושלים.

החוק הקציב לכל אלו – הסגירה וההקמה מחדש – כחצי שנה, עד מרץ 2015, כאשר לשר התקשורת נתנה האפשרות להאריך את התקופה עד אוקטובר 2015. חודש מרץ הגיע ואף חלף, וכעת לא ברור אם התאגיד החדש יוקם עד חודש אוקטובר. לרשות השידור מונה מפרק – הכונס הראשי דוד האן, עורך תוכן זמני – יונה ויזנטל, ואף נמצאו מנכ"ל לתקופת ההקמה (אלדד קובלנץ) ומועמדים למועצת הרשות ולראשותה (גיל עומר). בנוסף פוטרו כ-300 עובדים והרשות הגיע להסכמים עם רמ"י בנוגע לנכסיה במתחם הקריה בתל אביב.

אולם לצד צעדים אלו התרחשו מספר דברים: הראשון הוא הקפאה של גביית האגרה, שעדיין משמשת את רשות השידור הקיימת, מתחילת 2015. גביית האגרה דורשת את אישורו של שר התקשורת – בתחילה גלעד ארדן ולאחריו בנימין נתניהו, שמאז הבחירות מכהן כשר התקשורת. שני השרים לא חתמו על אישור לגביית אגרה, והרשות נקלעה לקשיים כספיים ולחוב של 400 מליון ש"ח – הפקות חדשות לא מאושרות, ספקים אינם מקבלים תשלום ומשכורתם של עובדי הרשות בחודש האחרון כמעט ולא שולמה. בנוסף, דורשים באוצר כי העובדים יקצצו כ-22% מהשעות הנוספות, דבר המעורר תרעומת מצדם.

במצב הנוכחי, אם הממשלה ושר התקשורת יהיו מעוניינים בהקמת התאגיד החדש, יהיה צורך בחקיקה שתאריך את משך ההקמה ובאישור גביית האגרה; או, שיתאמת החשש שלווה לחקיקת החוק, ושהוא ישמש להגברת האחיזה הפוליטית ברשות ולהמשך גסיסתו של השידור הציבורי.

דברים לשים אליהם לב: האם נציגי המשרדים הרלוונטיים ליישום הרפורמה נוכחים  בדיון – תקשורת, אוצר והאפוטרופוס הכללי (הכונס הרשמי); האם יימצא פתרון לבעיית אי גביית האגרה ותקצוב הרשות, והאם הכסף יבוא על חשבון הכסף שמוקצה לרפורמה עצמה ולפרישת עובדים? האם יידחה מועד הקמת תאגיד השידור החדש?

תנאי העסקת מרצים מן החוץ במכללות מתוקצבות

ועדת החינוך, התרבות והספורט, 10:00 – תנאי העסקת מרצים מן החוץ במכללות מתוקצבות

במוסדות אקדמיים בישראל – אוניברסיטאות ומכללות – מועסקים לצד אנשי סגל קבועים גם מרצים מן החוץ. מה שהחל כפתרון להעסקה מצומצמת של מרצים מומחים בתחומם, תפח למצב בו כ-40% מן המרצים המועסקים במשרה מלאה במכללות המתוקצבות ע"י המדינה (באמצעות הות"ת) הם מרצים מן החוץ (וסך הכל כ-5,400 מרצים). אלו סובלים מאי בטחון תעסוקתי, מפוטרים ומועסקים מחדש מדי סמסטר או מדי שנה, ואינם זכאים לתנאים סוציאלייים מלאים (ותק, הפרשות שונות ותשלומים הוצאות רכב וטלפונים). למעשה מדובר בעובדי קבלן לכל דבר ועניין.

בעוד באוניברסיטאות הגיעו המרצים מן החוץ להסדר שהפך אותם ל"עמיתי הוראה" ב-2008, במכללות המתוקצבות המצב נשאר כשהיה. בסוף 2013 הוציאה הות"ת החלטה לפיה מורים מן החוץ המלמדים במשרה מלאה ארבע שנים ומעלה יקבלו שכר עבור החודשים בהם אינם מלמדים ויועלו ההפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות. הסכם זה לא פותר את בעיית הבטחון התעסוקתי, שכן עדיין ניתן לפטרם מדי שנה, אינו מאפשר צבירת ותק וחל רק על חלק מן המרצים. כמו כן, טוענים המרצים כי השכר עצמו לא הועלה כך שלמעשה הם מרוויחים פחות בכל חודש.

בשנה האחרונה המרצים מן החוץ במכללת שנקר ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו, המאוגדים בארגון "כח לעובדים", פתחו בשביתות שהביאו לחתימה על הסכמים חדשים עמם. ההסכמים כוללים הגדרה כסגל עמית, עליה בשכר והבטחה של רציפות תעסוקתית בין סמסטר לסמסטר (אך לא בין שנות הוראה). אך הסכמים אלו חלים רק על שתי המכללות כללו, ומותירים בחוץ עשרות מכללות מתקוצבות אחרות, בהן מעמד המורים מן החוץ עדיין לא מוסדר.

בעדות המצויינת הזו ניתן לקרוא על דיונה של הועדה בנושא לקראת קבלת החלטת ות"ת לפני כשנה.

סכסוך עבודה של מורי היל"ה

ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11:00 – הכרזת סכסוך עבודה של מורי תוכנית היל"ה מול מעסיקם

רשת עתיד מורי היל"ה הינם מורים העוסקים ספציפית בחינוך ולימוד תלמידים שעומדים בפני נשירה ממערכת החינוך. לפי ח"כ יוסי יונה, ישנם כ-1600 מורים בתוכנית היל"ה, שמופעלת על ידי 'עתיד', חברה פרטית שזכתה במכרז ממשלתי. ההעסקה הקבלנית במערכת החינוך מביאה לפגיעה עמוקה בביטחון התעסוקתי ובתנאי ההעסקה של המורים. גם מי שאינו חובב מורים יסכים שיש בעיה כאשר מורה שמודאג מפרנסתו, לא יוכל להשקיע את כל מרצו בחינוך ובלימוד תלמידיו.

מורי תכנית היל"ה מקיימים מאז שנת 2009 מאבק מול הזכיין המעסיק אותם. הם מתלוננים על תנאי העסקה גרועים, פיטורין בין יוני לאוקטובר ואי ביטחון תעסוקתי גם במהלך השנה (היות שהם מקבלים שכר שעתי ולא חודשי). בתחילת 2013 דווח בתקשורת על הסכם שהושג בין המורים לבין 'עתיד' שישפר את תנאי התעסוקה, אך נראה שמרבית תנאי ההסכם לא מומשו והמורים ממשיכים במאבקם. בשנה החולפת פוטרו כעשרה מורים והיקף העסקתם של אחרים צומצם. המורים מאוגדים בארגון 'כח לעובדים'.

בכנסת הקודמת הכריז שר החינוך לשעבר שבתוך שנתיים לא יהיו בישראל יותר מורי קבלן. הצעת חוק שביקשה לצמצם מאוד את מספר מורי הקבלן עברה בקריאה טרומית בכנסת לפני פחות משנה, אך הליך חקיקתה הוקפא ופיזור הכנסת קבר את ההצעה. יתכן שמהדיון המחודש תעלה הצעת החוק הזו מחדש.

הדיון יתקייםכהצעה לסדר היום של חה"כ אורלי לוי אבקסיס.

ישיבת פתיחה עם שר הרווחה החדש חיים כץ ותוספת קצבה לזקוקים למכונת הנשמה

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 10:00 – ישיבה עם שר הרווחה והשירותים החברתיים חה"כ חיים כץ: חזון מטרות ויעדים; תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) (תיקון), התשע"ה-2015, תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון), התשע"ה-2015, הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף (ארן רונדל)

ועדת העבודה הרווחה והבריאות מתחילה את פעילותה, אלא שלראשונה מזה שנים ארוכות, חיים כץ יבוא לדיון כשר הרווחה ולא כיו"ר הוועדה. מינויו של כץ הוא אחד מהמובנים ומעוררי התקווה בממשלה החדשה. כץ מכיר לעומק את נושאי המשרד לאחר שעסק בהם במסגרת הוועדה. מפרסומים שונים נראה שהוא גם מגיע עם תוכנית עבודה מוכנה. בכתבה שהתפרסמה בסוף השבוע בעיתון הארץ מסופר שלכץ יש סדר עדיפויות ברור, בראשו לשפר את אופן עבודת הביטוח הלאומי ולהביא למיצוי זכויות למבוטחיו, זכויות בשווי שלושה מיליארד ש"ח בשנה. כמו כן, כץ הביע רצון להוציא את הוועדות הדנות בערעורים על קביעת זכאות אל מחוץ לשליטת ביטוח הלאומי.

הוועדה לא הוסיפה לחומרי הרקע את התקנות החדשות לחוק הביטוח הלאומי, כך שהציבור לא יכול לדעת מה צפוי להשתנות. אנו מקווים שלפחות חברי הוועדה יקבלו עותק של התקנות החדשות לפני שיצביעו עליו.

הממשלה מביאה לאישור הוועדה הסכם בינה לבין הביטוח הלאומי בדבר תוספת לקצבתו של נכה המחובר דרך קבע למכונת הנשמה. עד כה קיבלו נכים אלו קצבה מלאה ליחיד בת כ-2,300 ש"ח. ההסכם החדש יוסיף לנכים אלו עוד כ-1,700 ש"ח, כלומר, קצבה חודשית בת כ-4,000 ש"ח.

מקורות:

• ההסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי – www.knesset.gov.il/…/avoda2015-06-08-00-01.doc
• הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות בט"ל – http://goo.gl/lTWrLr
• חוק הביטוח הלאומי – www.nevo.co.il/law_html/Law01/039_002.htm

היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה

ועדה לענייני בקורת המדינה, 12:30 – היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית – דוח מבקר המדינה 63ג'

בתחילתו של הפרק בדוח המבקר שמספר על שילוב קהילת יוצאי אתיופיה בכל תחומי החיים בישראל, רשום שמשרד המבקר לקח על עצמו לעסוק בהגנה על זכויות חברתיות – אמירה חזקה ומשמעותית מצד המבקר.

עבודת הביקורת על על שילוב יוצאי אתיופיה עוסקת בתוכנית הלאומית שקבעה הממשלה ומבקרת את התוכנית על היעדר "ראיה תקציבית ורעיונית אחודה" ועל "אי קביעת מדדים כמותיים לבדיקת הצלחת התוכנית". באופן פרטני, המבקר מאשים את הממשלה בעשיית חצי עבודה במגוון תחומים. למשל, המבקר מציין את הישענות הממשלה על ארגוני חברה אזרחית, ומוסיף שלא נעשתה עבודת מיפוי של הארגונים לפי צרכים, ולכן גם השימוש בהם היה לא יעיל. דבר דומה קרה בעזרה שביקשה הממשלה להעניק בדיור למשפחות צעירות – התוכנית נבנתה לפי כמה מקרים ספציפיים והייתה חסרה ראייה מערכתית יעילה, ואפילו לא בדקה את מספר המשפחות שצפויות להסתייע בה.

תוכנית החומש לשילוב יוצאי אתיופיה עלתה לישראל כחצי מיליארד ש"ח. המטרה בלי ספק ראויה, אך ישום התוכנית לקה בחסר, בעיקר בבדיקת הצרכים וניתוב יעיל של כספים ומשאבים. הדוח מציג את עבודת הממשלה ככישלון משום שלפי מטרות תוכנית החומש והתוכניות הרבות שמרכיבות אותה, יוצאי אתיופיה נופלים מהאוכלוסיה הכללית בהישגיהם הלימודיים, בהשתלבותם בשוק העבודה ובמעמדם הסוציו-אקונומי.

יום שלישי, 9.6.15

תקציב השירות לעיוור

ועדת הכספים, 12:00 – תקציב השירות לעיוור – דיון במסגרת יום העיוור בכנסת

בישראל חיים נכון ל-2013 22,590 אנשים המוגדרים עיוורים או לקויי ראייה, הזכאים לתמיכות שונות מצד המדינה. אלו מועברות ע"י שלושה גופים עיקריים – משרד החינוך, הביטוח הלאומי והשירות לעיוור שבאגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

השירות לעיוור אחראי לאספקת מרבית השירותים לזכאים, אם באופן ישיר ואם באמצעות עמותות וארגונים אחרים (שירותים מופרטים, למעשה). אלו כוללים דמי ליווי (שצורכים, לטענת מנהלת השירות,  כמחצית מתקציבו), אבחון ושיקום ותמיכה בתעסוקה – במפעלים מוגנים או במתן שירותי השמה מקצועית. תקציב השירות עלה בעשור האחרון באופן עקבי ומתון (מ-98 מליון ש"ח ב-2004 עד לכ-121 מליון ב-2012 בבסיס התקציב), אולם קוצץ בחדות בשנתיים האחרונות. כך, תקציב 2014 עמד על כ-106 מליון ש"ח. יש לציין שמאז 2009 השירות לעיוור מנצל כ-10% יותר מתקציבו המקורי, ומקבל העברות תקציביות בסדר גודל דומה לאורך שנת התקציב (לא כולל ההעברה המסורתית הגדולה מהרזרבה התקציבית לקראת סוף השנה). מאז תחילת השנה השירות פועל בתקציב 1/12 מאחר והממשלה לא העבירה את תקציב 2015.

בדיון בועדת הכספים לציון יום העיוור בשנה שעברה (8.7.14), נמסרו מעט מספרים ויותר דרישות תקציביות מצד ארגוני העיוורים ועמותות המטפלות בעיוורים. ייתכן ואחת הסיבות לכך היא שנציגי האוצר לא הגיעו לדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, הבטיח להעביר כ-1,650,000 שקלים לשירות לנושאים שונים. הכספים שהועברו בהמשך השנה קוצצו בחלקם הגדול לקראת סופה לאחר מבצע "צוק איתן".

דברים לשים אליהם לב: כדאי לראות האם משרד האוצר טרח ושלח נציגים לדיון זה, כך שיוכל להתנהל בענייניות ובמקצועיות. מאחר וכפי הנראה השירות פועל מתוך תקציב חסר, כדאי לעקוב אחרי הבטחות שיינתנו, אם יינתנו, ע"י חברי הועדה ביחס לתקציב השירות.

יישום חוק "צהר"

ועדת חוקה, חוק ומשפט, 12:00 – מעקב אחר יישומו של חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2), התשע"ד – 2013 – פתיחת איזורי רישום לנישואין (יסמין שינדלר)

התיקון לחוק, שעבר באוקטובר 2013, מטרתו לאפשר לזוגות יהודים להתחתן בכל מקום שירצו בארץ, ללא קשר למקום מגוריהם. קודם לתיקון על הזוג היה להירשם לנישואים בעיר שבה רשום אחד מבני הזוג. בכך, התיקון מקל על חיי זוגות שלפעמים גרים רחוק מהמקום בו הם רשומים בתעודות הזהות, והיו כבולים לרבנויות מחמירות בדרישותיהן. פתיחת אזורי הרישום מאפשרת לזוגות לעבור לרבנויות יעילות ומקלות יותר, למשל רבנות צהר, שהינה רבנות אורתודוקסית, היושבת בלוד, ורבניה מאשרים הגשת טפסים באמצעות המחשב ובכך חוסכים לזוגות שגם ככה מחסירים ימים בעקבות ההכנות לחתונה, ימי היעדרות נוספים.

אף כי לאחר חתימת ההסכמים הקואליציוניים הצהיר שר החינוך החדש, נפתלי בנט (שהתיקון לחוק היה בבת עינו), כי החוק לא יבוטל, ישנו מקום לחשש. ישנם דיווחים על הקמת צוות של השותפות לקואליציה שידון בעתיד החוק, וגם בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה סעיף 49 קובע ש"רישום לנישואין במסגרת פקודת הנישואין והגירושין (רישום), יהיה במועצות דתיות או ברבנות מקומית". מאחר וזהו המצב החוקי היום, יש מקום לתהות מדוע מופיע הסעיף בהסכם.

דברים לשים אליהם לב: האם הדיון מתנהל כמעקב אמיתי אחרי יישום החוק? האם נציגי משרד הדתות נוכחים ומביאים נתונים על האפקטיביות שלו?

שילוב פרסומות מסחריות במוסדות החינוך

ועדת החינוך, 11:00 – דיווח על אישור שילוב פרסומת מסחרית במוסדות חינוך

גופים מסחריים רואים בתלמידים קרקע פורייה לשיווק פעילותם. הילדים שבויים בכיתה, לצידם המורה המהווה סמכות חינוכית, וכל הקשב שלהם מופנה למציג. בשנת 2000 הוקמה במשרד החינוך ועדה לאישור שימוש בפרסומת מסחרית במוסדות החינוך ופורסם חוזר מנכ"ל ליישום כלל מוסדות החינוך. משרד החינוך עדכן והרחיב את סמכויות הוועדה בשנת 2002 (3.7-25), 2003 (3.7-38), 2006 (3.7-53). בתוך ההרחבות והתוספות הודגש כי למנהלי המוסדות החינוכיים אין סמכות לאשר כניסת גורמים מסחריים לשטח המוסדות החינוכיים ללא אישור הוועדה. אך למרות זאת, דווח על כניסה של גורמים מסחריים באישור מנהלי המוסדות ופרסום מרכולתם. יתרה מכך, פרטים אישיים של של תלמידים הועברו לידי גורמים מסחריים לשם שימוש עתידי.

בשנת 2007 יזם ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל) הצעת חוק שעיקרה עיגון נושא זה בחוקי המדינה. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית בדצמבר 2007  ללא מתנגדים, אך ככל הנראה גם ללא השפעה. גופים מסחריים המשיכו לפעול בתחומי בתי הספר, בעיקר בכסות של שיעורים חינוכיים. לדוגמא (אחת מני רבות), שיעור בהגיינת הפה בו מחולקים לתלמידים מברשות שיניים ודוגמיות של משחת שיניים של מותג קולגייט.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2012 חשף כי מאות פעילויות מסחריות מבוצעות בתוך בתי ספר בעוד רק עבור עשרות בודדות מוגשת בקשה לועדה. יתרה מכך, חשף הדו"ח כי גם פעילויות שאושרו לא היו צריכות להיות מאושרות כלל כיוון שמאחורי חזותן החינוכית, עומדת חשיפה למוצרים חדשניים (הובאה דוגמא בנוגע לסדנה שחשפה את התלמידים לשירותי פס רחב סלולריים של חברת תקשורת. לתלמידים חולקו מכשירים ונערך דיון, כיצד מכשיר סלולרי יכול לסייע לתלמידים).

כאמור, לא פורסם מי הוזמן לדיון אך נושא פרום בתוך בתי הספר נמצא בקונצנזוס כי יש להגבילו וישנו טאבו שמונע התבטאויות בעד פעילויות אלו. על כן, חשוב לשים לב מי יביע דעה פחות נחרצת בדיון, ועם מי הוא מתייעץ במהלכו.

מצב יוצאי אתיופיה בישראל לנוכח גל ההפגנות

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, 13:00 – מצב יוצאי אתיופיה בישראל לנוכח גל ההפגנות (ארן רונדל)

הפגנות האתיופים בתקופה האחרונה באות אחרי שנים בהן הסכימו כל רשויות המדינה שהמדינה לא עושה די או לא פועלת היטב כדי לשלב את העולים מאתיופיה וילדיהם בכל תחומי החיים בישראל. לפני שנתיים כתב על כך מבקר המדינה דוח שטען שדרך קבע התוכנית לשילוב יוצאי אתיופיה בחיים בישראל לא הייתה יעילה ולא בוצעה כראוי (ראו על כך בדיון היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה – פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית).

אלא שמעבר לכך שהמדינה לא עשתה די על מנת לקדם את יוצאי אתיופיה, היא אף לא נקטה בפעולות על מנת להגן עליהם מפני פעולות גזעניות. לדוגמה, כאשר התברר שבפתח תקווה בתי הספר מפרידים בין ילדי העולים מאתיופיה לילדים אחרים, המדינה איימה בקנסות בלבד, אפשרה לבתי הספר האמורים להמשיך לפעול ואף להסביר את פעולתם, במקום לשלוח מסר חריף של אפס סובלנות כלפי גזענות. כך היה גם לפני כעשרים שנה כשהתברר שמנות דם שנועדו לתרומה של עולים מאתיופיה נזרקו לפח – התגובה הייתה הקמת ועדת חקירה ממלכתית שלאחר חודשים קבעה רק שלא היה מקום להונות את יוצאי אתיופיה. כמו כן, יש הגורסים שממניעים גזעניים שוטרים נוהגים להשתמש בכוח מופרז כלפי עולים מאתיופיה וילדיהם, וזהו סממן ליחסה של החברה אליהם באופן כללי.

יום רביעי, 10.6.15

דו"ח על החברות הממשלתיות 2014

ועדת הכספים, 9:30 – דוח על החברות הממשלתיות לשנת 2014

מדי שנה הממשלה מקבלת מרשות החברות הממשלתיות דוח כספי מסכם על כל החברות הממשלתיות במשק: התעשיה הצבאית (תעש) והתעשיה האווירית (תעא), חברת החשמל, חברות הגז, הנפט והאנרגיה, חברות הנמלים (חיפה, אשדוד ואילת), רכבת ישראל, דואר ישראל ועוד.

באופן רשמי על הממשלה, כבעלת המניות בכל אחת מהחברות הממשלתיות, לאשר את הדוחות הכספיים שלהן. מדובר בהליך פורמלי שמתקיים מדי שנה. החברות המופיעות בדוח הן משמעותיות מאד לכלכלה ולחברה בישראל ומעוררות עניין רב בציבור ובתקשורת. אולם נראה כי הדיון הנוכחי הוא פורמלי בלבד ולא צפוי לכלול דיון מעמיק במצבן הכספי של כל אחת מהחברות ובדרכים לשיפור פעילותן.

מעיון בדוח עולה כי בסך הכל מצבן הכספי של החברות הממשלתיות הוא טוב, ורובן המכריע הראו רווחים בשנת הכספים האחרונה. במצב כזה הציפיה היא כי הרווחים ישמשו לשיפור רווחת הציבור (למשל – להשקיע את רווחי חברת רכבת ישראל, העומדים על 1.5 מיליארד ₪ לטובת שיפור תשתיות הרכבת ומתן שירותים טובים יותר לציבור).

נתון חשוב העולה מעיון בדוח הוא הפסד של 55 מליון ₪ של חברת דואר ישראל. גם מבקר המדינה בדוח משנת 2013 התייחס לנושא ומתח ביקורת על התנהלות הרשות מול שר התקשורת דאז (משה כחלון). העובדה כי החלטת הממשלה דאז להפריט את חברת דואר ישראל לא יושמה במשך שנים השפיעה לרעה, לדעת המבקר, על מצב החברה. הנתונים הכספיים המעודכנים מלמדים כי הוא צדק.

כמו כן, דוח מבקר המדינה לשנת 2013 כלל ביקורת על רשות החברות הממשלתיות בנוגע להפרטת הנמלים (אשדוד, חיפה ואילת), בעיקר על התנהלות לא תקינה (כשלים בהעברת מידע בין הגורמים השונים הלוקחים חלק בתהליך). בנושא זה מציין הדוח את החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מאוקטובר 2014 שם הוחלט כי מניות נמל אשדוד יונפקו במהלך שנת 2015 ומניות נמל חיפה בשנת 2016. נראה כי גם במקרה זה הממשלה אינה עומדת בהחלטות ובלוחות הזמנים שהיא עצמה קבעה.

יישום חוק המזון – תקנות שקיפות מחירים

ועדת הכלכלה, 9:30 – יישום חוק קידום התחרות בענף המזון – תקנות שקיפות מחירים (יסמין שינדלר)

ב- 20.05.2015 היו אמורות להיות מיושמות תקנות שקיפות מחירים בהתאם לחוק קידום התחרות בענף המזון, מהחוקים החשובים שחוקקה הכנסת היוצאת. לפי התקנות, קמעונאי גדול (המחזיק בשלוש חנויות לפחות, או בחנות מקוונת, ומחזור המכירות שלו בשנה החולפת עלה על 250 מיליון שקל), יפרסם לציבור באתר האינטרנט את מחירי המצרכים שהוא מוכר בכל אחת מחנויותיו. מטרת הפרסום היא לאפשר לצרכנים השוואה עדכנית של סל המצרכים ולהוזיל את יוקר המחיה של מוצרי המזון בישראל.

19 רשתות שיווק אמורות לפעול לפי התקנות החדשות. השוואת המחירים תפורסם בעתיד הלא רחוק בנוסף לאתר משרד הכלכלה באתרים זאפ ומיי סופרמרקט. ההשוואה תתבצע באמצעות פרסום שלושה קבצים עיקריים: קובץ חנויות, קובץ מצרכים ומחירים וקובץ מבצעים, לכל אחת מחנויות סניפי כל רשת בנפרד. הקבצים יכללו, בין השאר, פירוט של שם המוצר, ברקוד, מחיר ומחיר מבצע; אמצעי זיהוי שונים (ברקוד, שם היצרן וארץ הייצור); השתתפות המוצר במבצע, פרטים לגבי תוקף המבצע והגבלות לגבי השתתפות בו, מידת ההנחה וכדומה. עדכון המחירים יתבצע לא יאוחר משעה מרגע העדכון בחנות, והקמעונאי יחויב לשמור את הקבצים, לרבות עדכונים, לתקופה של 3 חודשים ממועד פרסומם.

אף כי החוק אמור להקל על האזרח, ניסוי פשוט מראה לצרכן הרגיל שרשתות השיווק מקשות על השימוש במאגר המידע: הקבצים אינם נוחים לשימוש, שדות המידע מופיעים באנגלית (לעתים רק בקובץ xml, שאינו נח לשימוש ובניגוד לתקנות), שמות הסניפים מופיעים לעתים בקובץ אחר, והמידע מסודר בצורה שאינה קריאה ונוחה לעין. כל זאת תוך התעלמות, לעתים, מהמלצות ליישום התקנות שפרסמה הרשות להגנת הצרכן. אחת הסיבות לסרבול היא הירידה המתמשכת ברווחיות רשתות השיווק, אשר סוגרות סניפים ואינן ששות דוקא להגדלת התחרות.

דברים לשים אליהם לב: האם נציגי משרד הכלכלה, שאמונים על יישום החוק ופיקוח עליו, נמצאים בדיון? באיזו מידה תפעיל הועדה את יכולות הפיקוח שלה על יישום התקנות, שכגרע נראה כחלקי וכלא יעיל? נציגי רשתות השיווק והתעשיינים, שינכחו בדיון, עשויים להציג תמונה אחרת מזו שמתקבלת בהקלקה פשוטה במאגר הנתונים.

הרפורמה בבריאות הנפש

ועדת העבודה הרווחה והבריאות, 9:00 – הרפורמה בבריאות הנפש

חוק ביטוח בריאות ממלכתי נחקק בשנת 1994 והותיר אחריו את שירותי בריאות הנפש, הגריאטריה והרפואה המונעת מחוץ לסל השירותים שבאחריות קופות החולים. במאי 2012 סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן חתם על הסכם אשר הניע את הרפורמה בבריאות הנפש להשתלב בקהילה דרך הכללתה בשירותי הביטוחים של קופות החולים. ביולי 2015 אמורה להיכנס לתוקפה הרפורמה.

משרד הבריאות מציג מהלך זה כאיחוד של רפואת הנפש ורפואת הגוף במסגרת קופות החולים שינוי אשר יכול למימוש היעדים שהציבה לה הרפורמה:

1. שירותים ל-2% מהילדים בישראל, ו-4% מהמבוגרים (פי שניים מהניתן היום). הנחת העבודה היא כי יינתן סיוע נפשי בהיקף של 12 מפגשים טיפוליים בממוצע לילד בשנה, ותשעה למבוגר.
2. עשרות מרפאות ייפתחו עקב זה בכל רחבי הארץ.
3. אפשרויות הטיפול ע"י אנשי מקצוע שונים יגדלו.
4. שעות פתיחת המרפאות יתרחבו, וזמני ההמתנה לטיפול יתקצרו.
5. שילוב הטיפולים הנפשיים במסגרת מרפאות מקצועיות כלליות, והנגשת השירותים לכלל האוכלוסייה צפוי להקטין את התיוג של המתמודדים עם מצוקה נפשית בחברה כ "חולי נפש", ולהקלת השתלבותם בקהילה. וכמובן שהטיפול הנפשי אז יינתן לכל האזרחים בעלות מינימאלית של השתתפות עצמית.

המהלך מתואר על ידי משרד הבריאות כהרחבת איכות, זמינות ונגישות שירותי בריאות הנפש בישראל.

אלא שרבים המערכת טיפול הנפש מתנגדים לה. סיבה אחת להתנגדות היא שההסכם אינו דורש מהקופות לפרט את הרכב המטפלים במרפאות החדשות, ואינו מגדיר סטנדרטים ברורים לנגישות ולזמינות השירותים הפסיכיאטריים. מרחב התמרון הזה של הקופות יכול להביא לפגיעה באיכות הטיפול. כמו כן, גורמים מקצועיים מביעים חשש שהרפורמה החדשה סוללת את הדרך להעדפת טיפולים קצרי־מועד וטיפולים תרופתיים, על פני תקופות טיפול ארוכות יותר – כלומר, תועדף כמות על פני איכות.

אמון הציבור במערכת המשפט בעקבות השחיתות בפרקליטות ושביתת הפרקליטים

ועדת החוקה, חוק ומשפט, 9:00

ועד הפרקליטים, אשר מונה כאלף חברים, סיים בימים אלה שביתה אשר נמשכה כחודשיים וחצי, במחאה על הקמת נציבות הביקורת לאנשי הפרקליטות. הסיבה להקמת הנציבות הייתה שכך תתאפשר ביקורתץ בזמן אמת על עבודת הפרקליטות, אלא שלטענת הפרקליטים הם ממילא כפופים כבר למגוון של מנגנוני ביקורת, כמו בתי המשפט, נציבות שירות המדינה וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, ושיש להסתפק בביקורת המערכתית הקיימת. השביתה עלתה למדינה לפחות 200 מיליון שקל בגלל אי-עבודת הפרקליטות.

כמו כן ביקשו כמה חברי כנסת לקיים דיון על הפגיעה באמון הציבור בעקבות פרסום פרשות השחיתות במסגרתן נחקרו עו"ד רונאל פישר  ופרקליטת מחוןז תל אביב לשעבר, עו"ד רות דוד.