הוועדה לביקורת המדינה התכנסה לראשונה לאחר הפגרה (ב', 08/05/15) כדי לדון בדו"ח מבקר המדינה על הכשלים שביישום תוכנית החומש לשילוב ישראלים יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. כפי שבנימין גולדמן ממשרד מבקר המדינה העיד בפתיחת הישיבה: "למרות הכספים והרצון הבאמת טוב של כל חלקי הבירוקרטיה הישראלית לסייע, תכנית החומש נכשלה".
מילה שחזרה פעמים רבות בדיוני הוועדה הייתה "תכלול". נראה כי הוזרמו כספים ליישום התכנית (300 מיליון, ליתר דיוק, כפי שמלמלו רבים בשורה האחורית), אולם איש לא ידע מה לעשות איתם וכיצד לפעול. כפי שדב חנין (הרשימה המשותפת) ציין, מנגנונים שהומצאו כדי לפתור את הבעיה, הפכו לחלק ממנה. נציג משרד ראש הממשלה הבטיח כי מר בנימין נתניהו, באופן אישי, בחר לקחת אחריות על הנושא, ואף הקים ועדת שרים בראשותו שהתכנסה כבר פעמיים, וכי המשרד מתחייב להציג תכנית מפורטת ומתוקצבת עד לדיון הבא בנושא, בעוד כחודש.
כפי שניתן להסיק מהתחייבותו וממחויבותו של נתניהו, וכן מרשימת הח"כים המכובדת אשר התחלפו סביב שולחן הדיונים בקצב מסחרר, לא מבלי לשחרר לחלל האוויר את דעתם וביקורתם (במה שלמעשה נראה כמתקפה מאורגנת על משרדי הממשלה השונים), שילוב יוצאי אתיופיה בקהילה הוא הנושא החם, וכולם רוצים לקחת בו חלק, לפחות למראית עין. נותר רק לקוות כי כולם ייקחו חלק פעיל גם ביישום.
It’s all about צה"ל
הדיון עסק ברובו המוחלט בשילוב יוצאי אתיופיה בצה"ל. אולי מכיוון שהראשונים שדיברו היו נציגי משרד הביטחון והצבא. אולם השיחה התארכה, ולא נותר כמעט זמן להתייחס לשילוב האתיופים בחינוך, בהשכלה הגבוהה, במוקדי העבודה ועוד, וחבל שכך.
על הקו הדק שבין סגרגציה ואינטגרציה
אחד הדיונים החשובים ביותר, לטעמי, סביב השולחן, נגע לשאלה האם הדרך הנכונה להילחם בהפרדה היא לבטל אותה לחלוטין. נציגים יוצאי אתיופיה ציינו לא פעם ולא פעמיים כי הבעיה המהותית בהתנהלות הצבא, מסגרות החינוך, נציבות שירות המדינה ועוד, היא בהפרדה. פרויקטים בדלניים שמנסים לקדם את שילוב האוכלוסייה יוצרים בעצם הפרדה, כאשר מתייחסים בצורה שונה לנוער יליד הארץ, שבמקרה מוצאו אתיופי. הדגש בטענות היה כי הם זוכים ליחס המיועד לעולים על אף שהם אינם עולים, יחס שהתבטא אפילו בנוכחות בוועדה, כשמשרד החינוך, לדוגמה, בחר לשלוח את מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, כנציגתו.
נראה כי הייתה הסכמה רחבה סביב השולחן על כך שיש למגר תכניות פרטניות ולהתחיל להתייחס לאתיופים ישראלים כישראלים בלבד. גישה זו קיבלה תמיכה גורפת מהח"כים השונים. ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) היה היחיד שהצביע על מורכבות הנושא: "אם לא רוצים לעשות כלום שייחודי לאוכלוסייה, ולחכות עד שכל הבעיות של מדינת ישראל תיפתרנה, מבחינת צדק מוחלט זה יותר נכון ויותר צודק, אבל כמו בעיות אחרות במדינת ישראל, (הפתרון) יכול לקחת שנים. צריך למצוא שילוב – להתייחס בצורה מסוימת, אבל במטרה לשלב". לא ניתן לנצח פערים מבלי להתייחס לקיומם, אולם יש למצוא דרך לגשר עליהם מבלי ליצור בדלנות ואפליה.
פרקטיות?
נראה כי לכולם יש ביקורת ואצבע מאשימה, וכי ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), חמושה במוטיבציה, מרץ ולשון חדה, היא מובילת המתקפה. המשרדים שהספיקו לדבר, בין שיחה על צו ראשון לשיחה על גיוס לקרבי, הסבירו איך הם מתכוונים לשנות את העולם ואת מצב הקהילה, אולם ספגו בתגובה אש ממובילי המחאה, מנציגים מהאגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, וכן מח"כים שונים. נציגי הקהילה הגיעו עם תלונות רבות על יישום התכנית ומהותה. לדבריהם, התכנית מייצרת הפרדה מלאכותית במקום להכיר ביוצאי אתיופיה כישראלים לכל דבר. הם כבר אינם עולים ולא זקוקים לקליטה אלא לשוויון. הח"כים מצדם הסבירו כיצד שום דבר שנעשה לא מספיק, חייבים לבטל את ההפרדה ולמגר את השימוש במונחים של "אנחנו" מול "הם", אך הם גם דבקו בצורך בתכניות קידום, שהן בפועל – הפרדה. לי נראה שבתוך כל השאפתנות הזו ולהטוטנות הפוליטיקלי קורקט, נשארנו עם הרבה מלל ומעט מאוד תוכן.
לסיכום, ח"כ אלהרר נראתה נחושה להפוך את הוועדה למשמעותית ולגורם מפקח על התנהלות הגופים השונים. היא דרשה מכל משרד להציג בתוך חודש תכנית פרקטית ליישום מטרות תכנית החומש, ואף ביקשה שזו תועבר אליה לפני הישיבה. בכל זאת, ספק אם בישיבה רבת משתתפים שכזו יספיקו לפקח על התקדמות כל הארגונים או אפילו לייצר לחץ מספק כדי שגופים ירצו לשנות את התנהלותם. המסקנה המתבקשת מהוועדה היא כי חייב לקום גורם שיתכלל וירכז את הנושא ואת הטיפול בו. ח"כ דב חנין קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית – קריאה שזכתה לתמיכה מצד נציגי האגודה הישראלית ליוצאי אתיופיה – ואילו משרד הממשלה מצדו הכריז כי ממנו תבוא הגאולה. מעניין לראות מה יקרה בהמשך, והאם הפרקטיקה לא תתאדה באוויר ברגע שקולות המחאה ייחלשו.
>>> כבר באוקטובר 2013 דיווחנו | משרד ראש הממשלה מודה: התכנית לשילוב יהדות אתיופיה נכשלה
