ביום שלישי האחרון (09/06/15) נערך דיון ראשון של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת ה-20 בנושא מצב יהודי אתיופיה בישראל נוכח גל ההפגנות. יו"ר הוועדה חבר הכנסת אברהם נגוסה, שהוא יוצא אתיופיה הראשון המכהן כיו"ר ועדה בכנסת, פתח את הדיון בהגדרת מטרתו – לשמוע על מצב יוצאי אתיופיה מפי נציגי הקהילה, וכן לשמוע מנציגים של משרדי ממשלה מה הם מתכננים לעשות כדי לשפר את מצבם של יוצאי אתיופיה בישראל. בהמשך יתקיימו דיונים נוספים בהם ידונו הנושאים השונים שיועלו, חלק מהנושאים יועברו גם לוועדת השרים שהוקמה לנושא זה.
חבר הכנסת דב חנין, לאחר שברך בחום רב את היו"ר החדש, כפי שעשו לאחר מכן כל חברי הכנסת שדברו בדיון, העלה את הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן את כל תופעות הגזענות מהם סובלים יוצאי אתיופיה. לטענתו מספר הבעיות הוא עצום וכל הנקודות מתחברות לתמונה אחת של בעיה מערכתית אחת גדול. השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא למה הדיון ביוצאי אתיופיה, שיותר משליש מהם הם ילידי הארץ, ורובם ככולם עלו לארץ לפני שנים רבות, מתקיים בוועדת העליה והקליטה?
גם חברת הכנסת רוזין סבורה שחלק מהבעיה היא מיתוגם של יוצאי אתיופיה כעולים שיש לקלטם בארץ. לדבריה אותם בעיות הועלו בכנסות הקודמות וכלום לא התקדם. בכלא אופק לצעירים חצי מהאסירים היהודים הם יוצאי הקהילה האתיופית. חברת הכנסת רוזין טענה כי יש צורך באפליה מתקנת שצריכה להתבטא בכסף ותקציבים.
חבר הכנסת טרכטנברג פתח ואמר שאין בעיה לקהילה האתיופית, יש בעיה של החברה הישראלית והחברה היא זו שצריכה להודות ליוצאי אתיופיה שפותחים צהר לבעיית הגזענות. חבר הכנסת תומך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, מאחר וזה יעביר מסר למידת החשיבות שהכנסת מייחסת לנושא, וגם כי צריך פתרונות מערכתיים. לדבריו, כל סיעת המחנה הציוני מחויבת לנושא, ואכן, בלטה נוכחות מוגברת של נציגי הסיעה בדיון, כולל יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג.
חברת הכנסת זהבה גלאון מצטרפת גם היא ליוזמה להקמת ועדת חקירה. לטענתה הכל נובע מגזענות ודעות קדומות, ובעיקר, המשטרה צריכה לעבור חינוך מחדש מאחר והמפגש של המשטרה ויוצאי אתיופיה הוא בדרך כלל אלים, ולכן צריך להיות מטופל.
בידול או אינטגרציה
מספר חברי כנסת טרחו להזכיר לנו שגם עולים בעליות קודמות זכו ליחס משפיל וחוו קשיים רבים בקליטתם בארץ. חבר הכנסת שרון גל הזכיר את סבא וסבתא שעלו מטריפולי. חבר הכנסת דוד ביטן הזכיר את העלייה ממרוקו, והגדילה לעשות חברת הכנסת סבטלובה שכבר במשפט השני עברה לדבר על העליה הרוסית.
חברת הכנסת סויד מברכת על הדיון החשוב, ומזכירה שאפליה וגזענות אינם חדשים. מבקשת להתרכז בנושאים קצרי טווח, הכנסה של מורשת יהודי אתיופיה לתוכניות הלימוד בבתיה"ס וכמובן איזכור של הנספים בדרך מאתיופיה לארץ, וכן החמרה בענישה לכל גילוי של אלימות וגזענות כלפי יהודים יוצאי אתיופיה.
לאחר שחברי הכנסת סיימו את דבריהם, ורובם יצאו מהדיון, רשות הדיבור ניתנה למספר גדול של יוצאי אתיופיה שנכחו בדיון. מרבית הדוברים נציגי הקהילה, כולל חברי כנסת לשעבר, קייסים ונציגי הצעירים הדגישו שעיקר הבעיה היא גזענות ואפליה מצד הממסד ולאו דווקא מהציבור בכללו. להלן כמה דוגמאות: שר הבריאות לא חותם על ההנחיות בנושא תרומת דם. הרבנות מגדירה את יוצאי אתיופיה כספק יהודים ומחזיקה מחלקה לאתיופים בכל רבנות מקומית. מרבית העובדים יוצאי אתיופיה בכל משרדי הממשלה הם בהעסקה קבלנית. השוטרים נוהגים באלימות ולא מגישים נגדם כתבי אישום. הקשיים שהערימו בעבר, וממשיכים להערים גם היום, בהעלאה לארץ של כל יהודי אתיופיה החפצים בכך. הסללה ובידול של יוצאי אתיופיה לגטאות בערים השונות, ולמערכת חינוך כמעט נפרדת.
מספר רב של דוברים מנציגי הקהילה חושבים כי הפיתרון הוא בידי הקהילה עצמה. חייבים להפסיק לשתף פעולה ולתת יד לבידול יוצאי אתיופיה על ידי הקמת גופים ופרויקטים שונים לטיפול ביוצאי אתיופיה. אף אחד לא באמת תולה תקוה בוועדות שרים או ועדות חקירה, הבעיות צריכות להפתר בתוך הקהילה.
צגה מלקו עובדת רשות השידור, שכמעט והייתה לחברת כנסת מטעם סיעת כולנו, סיכמה: כבר 20 שנה אני משתתפת בדיוני הכנסת בנושא מצב העליה מאתיופיה. הבעיות אותן בעיות, הדיונים אותם דיונים, הדבר היחיד שמשתנה לאורך הזמן הם חברי הכנסת.
הדיון נמשך כמעט שלוש שעות, וכשאחד מהדוברים הצעירים החליט, באישור היו"ר, לעבור לאמהרית, נשברתי ויצאתי.
מלבד חברי הכנסת הנוכחיים, בדיון נכחו גם חברי הכנסת לשעבר מתנועת "יש עתיד" פנינה תמנו שטה ושמעון סלומון.
