ביום רביעי האחרון (10/06/15) התכנסה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לדיון ברפורמה לבריאות הנפש. לדיון בנושא שנדמה שאין מעוניינים לדבר עליו השתרע תור עוד בכניסה לכנסת, וסדרני ועדת הרווחה והבריאות ניסו בקושי רב להכניס את כל הבאים אל אולם נגב רחב־הידיים. במשך שעתיים בבוקרו של רביעי ניהלו חברי כנסת, סגן שר הבריאות ונציגי ציבור דיון מזהיר בטיבו על הרפורמה בבריאות הנפש, רפורמה שראשיתה ב־1990 ותיכנס לפעולה באחד ביולי הקרוב, שנת 2015 למניינם. ברקע השעון תקתק.
הרעיון בבסיס הרפורמה הוא פשוט: ב"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" נקבע שקופות החולים הן הגופים האחראיים למתן סל השירותים הבריאותי. נושא בריאות הנפש לא היה חלק מכך ונשאר באחריות משרד הבריאות. במשך השנים נעשו ניסיונות להעבירו לאחריות הקופות, כמו את שאר התחומים, מהלך שנבלם שוב ושוב בוועדת הרווחה בשל התנגדויות חברי־הכנסת ושלל ארגונים של החברה האזרחית. האוצר נקט בטקטיקה הרגילה שלו – ייבוש שירותי בריאות הנפש הממלכתיים – עד שהרפורמה תהיה בלתי נמנעת. בסופו של דבר, כדי לעקוף את הכנסת שהמשיכה להתנגד, העביר סגן השר ליצמן (יהדות התורה) את הרפורמה בצו ממשלתי בשנת 2012 ("העניין הזה נתקע בכנסת כי הבנו שיש פה בעיות, אז מה עושים? מעבירים אותו בצו", קרא ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת בדיון), וכעת חזר להיות סגן שר הבריאות כדי לברך על המוגמר.
סגן השר ליצמן פתח את הישיבה במפגן שרירים באומרו "הרפורמה תיכנס לתוקף בראשון ביולי, לא יעזור שום דבר לאף אחד", אך הוסיף כי "אם חברי הכנסת ירצו להעביר דברים אנחנו נעשה את זה, אני פתוח לשינויים". העובדה שההסכמים עם קופות החולים אוסרים שינויים עד סוף 2018 לא הפריעה את מנוחתו כלל, אך את מנוחת שאר העוסקים במלאכה דווקא כן והם טענו כי "מוכרים את בריאות הנפש". את תחושת האין־ברירה ניתן היה לשמוע מחברי הכנסת, בעיקר מהאופוזיציה. ח"כ יחימוביץ' (המחנה הציוני) הודתה בפתח דבריה כי "עצרנו את זה בחקיקה ועקפו אותנו בצו ממשלתי. אני לא רוצה לנפץ פה תקוות ומשאלות לב, לעצור את הרפורמה לא נוכל". ח"כ חנין החרה-החזיק אחריה כשאמר "הרכבת של בריאות הנפש הציבורית היא רכבת במצב לא טוב. היא הוזנחה, לא טופלה, המצב רעוע. עכשיו צובעים לנו את הרכבת בצבעים בהירים ואומרים לנו 'ראו איזו יופי של רכבת'. לצערי הרכבת הזו נמצאת במדרון מסוכן". וברקע, השעון תקתק.
עדויות נוספות בעניין:
- יולי 2013 | בריאות הנפש לילדים בישראל: שיעור המיטות ירד בכ40% – מספר המאושפזים במגמת עלייה
- אוקטובר 2014 | ילדים פגועי נפש: לאחר 6 שנים של דיונים, הממשלה עדיין לא מצאה תקציב
חברי־הכנסת הגיעו כולם מוכנים לדיון, בקיאים בחומר, אספו מידע בהתאם לציבור הבוחרים שלהם ובכלל, חקרו ושאלו באופן מעורר השתאות. כמעט כל מי שנאם העלה שאלות מהותיות וחשובות הנוגעות ללב הדיון עצמו: ח"כ יחימוביץ' דיברה בין היתר על נושא החיסיון הרפואי, שיימצא מעתה בידי הקופות ולא בידי משרד הבריאות הכפוף לאיסור חוקי בנוגע לאחזקת מאגרים; ח"כ נגוסה (הליכוד) דיבר על העולים החדשים וטיפול בהם; ח"כ לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) העלתה את סוגיית המצב בפריפריה ואמרה "המצב אולי טוב בתל אביב, אולי בירושלים, אבל בפריפריה המצב רע. אנשים צריכים לחכות למעלה משנה, וגם אז לא בטוח איזה טיפול יקבלו"; ח"כ תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) דיברה על מצבן של הנשים הערביות; ח"כ זועבי (הרשימה המשותפת) הרחיבה לנושא המצב בחברה הערבית בכלל וסיפרה כי "מספר המטפלים הערבים הוא 2.5%, ואין ברפורמה שום התייחסות לנושא הזה. מטפל יהודי לא יכול לטפל במטופל ערבי, דווקא בתחום שכ"כ קשור לשפה ותרבות. בוואדי ערה יש רק מרפאה אחת, גם באיזור סח'נין. גם אם ירצו לפתוח מרפאות ביישובים ערביים, איך פותחים מרפאות בלי צוות מוכשר? בלי תכנית של הכשרת צוותים?"; ח"כ פולקמן (כולנו) חידד את החשיבות של מדדי איכות עבור משרד הבריאות כרגולטור ונושא הפיקוח הפרלמנטרי עליו – "חשוב שנעקוב אחרי הביצועים. אם נגלה עוד שנתיים שהדברים לא קורים אז יצא שכרנו בהפסדנו"; ח"כ בירן (המחנה הציוני) דיברה על המצב הבעייתי של המרפאות לאחר המעבר לקופות שהן גוף כלכלי המעוניין בייעול; ח"כ כהן (יש עתיד), שהגיע באיחור, ניהל דו־קרב מילולי מול סגן השר בנושא נוסחת ההתחשבנות בין המשרד לקופות החולים, נוסחה שהכנסת הצליחה להפיל מחוק ההסדרים הקודם, ועתה עלתה השאלה איך יכולה הרפורמה לצאת לדרך בלעדיה. ניכר שמנכ"ל משרד הבריאות מאזין וכותב את הדברים, סגן השר אף אמר בסוף הדיון "הכל נרשם והכול ייבדק. אני מבקש מהמנכ"ל להעביר לח"כים את הדברים".
המרכז לבריאות הנפש גהה (צילום: wikimedia / Avi1111)
בין לבין העלו ח"כ יחימוביץ', ח"כ חנין, ח"כ קורן (הליכוד), ח"כ גילאון (מרצ) וח"כ יונה (המחנה הציוני) שאלות נקודתיות אך מהותיות על הרפורמה: על מצב העובדים המועסקים במערכת הממלכתית ושאלת היום שאחרי; על שאלת הטיפול התרופתי לעומת פסיכותרפי, והאפשרות שהקופות עשויות להעדיף את הראשון על פני השני משיקולים כלכליים; על שאלת האבחון הפסיכיאטרי, והעובדה כי לפי הרפורמה, רק אדם שאובחן כסובל מהפרעה פסיכיאטרית יוכל להיות זכאי לטיפול בה. החלטה זו, כך נטען, תמנע משירות בריאות הנפש להיות מניעתי ולא רק טיפולי ותמנע טיפול מנפגעות תקיפה מינית, ילדים, עניים ועוד אוכלוסיות חלשות; שאלת הסטיגמות הקיימות נגד מתמודדים עם הפרעות נפשיות; על ההשתלמות המקצועית לעובדים הצעירים במקצועות הטיפוליים ועוד. נראה שהחקרנות הזו, שהייתה מפגן פרלמנטרי נפלא, גם הובילה לתוצאה. ח"כ חנין שקרא להקים ועדת משנה לפיקוח על הרפורמה בתחילת הדיון, זכה בתומו לשמוע את יו"ר הוועדה אלאלוף (כולנו) ממנה את ח"כ נורית קורן לעמוד בראש ועדת משנה שכזו לפיקוח על הרפורמה. אך אליה וקוץ בה, ח"כ קורן שאין לפקפק בכישרונה, נבחרה לכנסת לראשונה בבחירות האחרונות כבר חברה בחמש ועדות שונות וגם משמשת סגנית יו"ר הכנסת, ועתה עליה לעמוד בראש ועדה שישית. האם מישהו מעלה על דעתו שהיא תצליח למלא את כל תפקידיה הפרלמנטריים? המשמר החברתי ייתן לה את ימי החסד הנדרשים בטרם ישפוט, ובתקווה גם הציבור, אך לא עדיף מראש למנוע את הקושי הזה ולמנות ח"כ פחות עמוס ויותר מנוסה?
ראש הוועדה אלאלוף, שבשל חוסר ניסיון שלבטח יעבור עם הזמן התקשה להשתלט על הדיון מבחינת זמנים, החליט שהשעה הראשונה תוקדש לדבריהם של חברי־הכנסת והשעה השנייה תוקדש לדבריהם של נציגי הציבור שבאו מכל קצוות הארץ להשמיע אותם: חברי ארגוני הרופאים, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, מתמודדים עם הפרעות נפש, נציגי קופות החולים ועוד. השעה הראשונה אכן הוקדשה לחברי־הכנסת, אך השנייה חולקה "פעם ח"כ ופעם בן־אדם" כדברי אילן גילאון, וחבל שכך, שכן בנוסף להיות הכנסת בית־הנבחרים, היא בית הדמוקרטיה הישראלית כולה, והגופים הציבוריים שבאו להשמיע דבריהם תרמו מאוד לדיון. נראה שהחסר העיקרי היה בזמן ודיון ארוך בשעתיים היה מאפשר לכל הדוברים להישמע. במקום זאת נקבע דיון נוסף לחודש הבא, דיון עקר במקצת, שכן הרפורמה כבר תצא לדרך עד אז לפני שיישמע כל המידע. כשהודיע ראש הוועדה על כינוס דיון לאחר חודש הוא נימק זאת בכך שהוא לא שמע אף אחד אומר שאין לתת לרפורמה להתחיל, ורגע לאחר מכן נשמעה מכל מקום בחדר הזעקה "לא לתת לרפורמה להתחיל", זעקה שהיו"ר לא ידע להתמודד עמה כמו שלא ידע להתמודד עם תקתוק השעון.
אנשי האיגודים המקצועיים – יעל רון מהסתדרות המח"ר וד"ר ליאוניד אידלמן מההסתדרות הרפואית – העלו את שאלת מצב המטפלים ביום שאחרי. יעל רון ציינה כי "אנחנו לא מתנגדים לרפורמות, עברנו רפורמות. אבל הרפורמה הזו סוגרת דלת אחת ולא פותחת דלת במקומה לקבוצות מאוד גדולות, גם של מטופלים וגם של עובדים … אנחנו יודעים כבר היום על הרבה עובדים שיצאו לגמלאות ולא מגיעים במקומם. יש בעיה של דור העתיד", והוסיפה בהקשר הפרלמנטרי כי "רפורמה אמורה להיות אמצעי ולא מטרה, הרפורמה הזו הפכה למטרה במקום אמצעי, וזו הסיבה שעברה בצו ולא בחקיקה".
בתוך הדיון היו גם תומכים לרפורמה. ד"ר אידלמן סיים את דבריו, שכללו גם ביקורת, ב"קריאה לכולם להתגייס לטובת הרפורמה". ד"ר שמיר (יו"ר עמותת המשפחות עָצמה), אמרה כי "עשרים שנה חיכינו ואנחנו רוצים לברך שזה יום טוב לעם ישראל". היא סיפרה על המאבק ארוך השנים שנדרש כדי להגיע לרפורמה, תוך מודעות שהיא לא תפתור את כל הבעיות, אך, לדבריה, "העיקר שהרפורמה תצא כבר לדרך". תוך כדי דבריה הזכירה את חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, "חברת הכנסת החברתית ביותר בהיסטוריה", וכששמה נזרק ניכר היה שעולה הבעת כבוד אצל כל היושבים בחדר, מעין תזכורת לכך שגם ח"כ מהאופוזיציה יכול לשרת את כל העם באופן משמעותי שייחרט בדפי ההיסטוריה. ד"ר שמיר הוסיפה לאחר מכן שהבעייתיות "היא לא המעבר לקופות חולים, אלא הייבוש במשך עשרים שנה". דברים דומים נשא יצחק קדמן (מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד), ששאל רטורית "המצב הקטסטרופלי עכשיו הוא מכוון, מי ייבש את המרפאות עד כה? … לכן אם יש סיכוי לשפר הוא טוב". הוא העלה, יחד עם ד"ר מירי קרן (שמטפלת בגיל הרך בבי"ח גהה של קופת חולים כללית), את נושא הטיפול בילדים ובגיל הרך, טיפול שבתקווה יקבל לראשונה תקצוב הולם.
מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, אמנון אפק, טען במצגת לחברי הכנסת כי "אי אפשר לצבוע את הרפורמה הזו באור שלילי, כי היא לא שלילית". הוא דיבר על כך שלא נסגרו מרפאות אלא נוספו מרפאות חדשות, על שירות לפריפריה, נתון שהוטל בספק על ידי חברי הוועדה והקהל. "חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא לא רק אחד החוקים החברתיים ביותר בישראל", אמר, "אלא בעולם", וסיפר על כך שהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ציין שמערכת הבריאות הישראלית "ראויה לקנאה". הדיון עליה, מבחינת איכויות פרלמנטריות, היה אף הוא ראוי לקנאה, גם בהצלחותיו וגם בכישלונותיו.
כעת נותר לחכות לדיונים הבאים ולראות את האיכות הזו מותמרת מדיון על מתווה מדיניות לפיקוח אפקטיבי על הרשות המבצעת.
השעון תקתק 11:05 והדיון נסגר, חלק גדול מהקהל יצא בתחושה לא טובה שהם באו לשמש ניצבים בהצגה, אחרים קראו "שהחיינו". עד לפעם הבאה.
נוכחים נוספים, מלבד חברי הכנסת: פרופ' ארנון אפק (מנכ"ל משרד הבריאות היוצא), ד"ר ליאוניד אידלמן (יו"ר ההסתדרות הרפואית), פרופ' אלי שמיר (יו"ר עמותת המשפחות עוצמה), יצחק קדמן (מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד), אלי כהן (שירותי בריאות כללית), ד"ר מירי קרן (רופאה בקופ"ח כללית), עו"ד יעל רון (יו"ר הסתדרות המח"ר – אקדמאים במדיע החברה והרוח), ארגון בנפשנו של העובדים הסוציאליים, פסיכולוגים וסטודנטים לפסיכולוגיה, רופאים, מתמודדים עם הפרעות נפש ומשפחותיהם.
לקריאה נוספת:
- נייר עמדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל על יישום הרפורמה (ממרץ 2015)
- כל מה שצריך לדעת על הרפורמה/רוני לינדר בדה-מרקר (יוני 2015)
- מעקב אחרי הרפורמה/רילי ווילו ב"המקום הכי חם בגיהנום": כאן וכאן
