יותר שאלות מתשובות עלו משעתיים של דיון מעקב (ג', 09/06/15) על חוק פתיחת אזורי הרישום לנישואין, המכונה "חוק צהר", בוועדת החוקה. דקות ארוכות משכו נציגי הממשלה את הוועדה בדיבור על מערכת מחשוב שהכרחית ליישום החוק, כשמפעם לפעם מושמעת האשמה על חלק זה או אחר של הממסד הרבני. סעיפי החוק כלל לא נידונו, ולא הובאו נתונים מסודרים על התמורות שחלו במשך שנה וחצי בהן החוק קיים.
אולי יש להאשים בכך את נבחרי הציבור. הדיון נפתח כשרק יו"ר הוועדה (ח"כ סלומינסקי, הבית היהודי) מייצג את המשכן. בהמשך צצו ח"כים שרובם אינם רשומים והתיישבו בעיקר על מנת לקבל את רשות הדיבור להצהרה. הגדיל לעשות ח"כ גפני (יהדות התורה – שעדיין לא הגישה רשמית מיהו נציגה בוועדה) כשחטף את רשות הדיבור והסביר "שהוא באמצע ניהול דיון בוועדת הכספים". מרוב להט לדבר נדמה היה שהוא מעוניין לנהל גם את הדיון הזה, אולם לאחר שסיים לפרוק את מתחיו בהאשמות כנגד רבני הציונות הדתית ("יש פה גניבה… עוברים על החוק… רבנים חרדים כבר היו יושבים מאחורי סורג ובריח"), מיהר לברוח ממש בעודו מדבר.
בהמשך כמעט כל ח"כ שסיים לדבר נעלם כפי שצץ. כשכל כסאות הנבחרים התייתמו, נדמה היה שלפנינו שיח פנימי בתוך האורתודוקסיה היהודית, שרק במקרה קובע כיצד יראה הטקס החשוב ביותר שכול ישראלי בוגר מבצע בחייו. כמו לראות שני בני משפחה רבים מה יעשו עם הקיר שמוביל למרפסת, בעודם נועלים את שאר בני המשפחה מחוץ לבית. נציג ארגון "צהר" דיבר על "שבירת המונופול" בהתייחסו לזה של הרב המקומי – שאינו יכול עוד לכפות על זוגות להירשם אצלו – והתעלם מהמונופול בה' הידיעה, שכופה את עצמו על ציבור הולך וגדל בישראל ומדיר את רוב יהודי העולם ממוסד הנישואין בפרט ומהממסד הדתי בכלל.
יו"ר הוועדה ציין ש"לא יעלה על הדעת שזוג בישראל יתחתן מחוץ לרבנות" והראה שאפשר ואין כאן התעלמות, אלא כוונה לפתוח לתחרות את רישום הנישואין בין הפלגים האורתודוקסים, כדי לחשל את המנעול מפני כניסה של גורמים יהודיים בלתי רצויים. גם ח"כ לביא ("כוונתי לחזק את הרבנות הראשית") וח"כ גרמן מיש עתיד התייחסו לחוק כאל הישג ליברלי. ממש לפתוח צהר- בין הסורגים.
נציגי הממשלה מתחמקים מלספק נתונים
אף אחד מבין הח"כים לא הראה עניין בחוק עצמו. איש לא ציין לדוגמה את הסעיף המחזק את הרבנות הראשית, ומשית לראשונה דין מאסר על רב שרושם זוג מחוץ לרבנות. ואמנם ללא נתונים ברורים, ללא בקיאות וכמעט ללא חברי כנסת נותרה הוועדה קהל להצגה חסרת תכלית. רק לאחר כמאה דקות דיון שכללו עוד פנינים מטעם ח"כ גפני ("אתם סטיתם מהדרך של הרב קוק!", "לא באתי לדבר על מהות, באתי לדבר על כסף"), דילמות מצבים חצי אפויות שהעלה ח"כ סלומינסקי על זוג מחיפה שבא להירשם ברמת גן וארבעים וחמישה מליון שלכאורה הוקצבו לפיילוט המערכת הממוחשבת (זו שהיעדרה מונע את יישום החוק) – כעשר דקות לפני תום הדיון קיבל אחד המוזמנים זכות דיבור וגילה שהמערכת הממוחשבת בעצם קיימת, ולפי סגן שר הדתות הקודם כבר הייתה מותקנת וזמינה בכול המועצות המקומיות עוד לפני יישום החוק.
ייתכן ולנציגי משרד הדתות יש נתונים על התנודות במספר הנרשמים מאז ההודעה על החוק, אך הם בהחלט לא באו כדי לדווח עליהם. כאשר נשאל הנציג הבכיר של המשרד, הוא חמק מהנתונים הגולמיים ופירש "אנחנו לא רואים שינוי מהותי מאז החוק, פרט לשני מקומות". ככלל, נציג משרד הדתות נהג בנתונים כקלף שיש לשמור קרוב לחזה, ולא כמידע שהוא מביא לפני בית הנבחרים בדיון מעקב על תפקודו מאז החוק. בהמשך, כאשר ביקש לתקוף את החוק, ציין בחטף ש"מועצה אחת עלתה מ-180 ל-1,300 נרשמים" וכינה עלייה זאת "מסחרית". הנציג ניסה להתחמק מלנקוב בשם המועצה ונענה שמדובר במועצה מקומית חוף השרון רק לאחר שח"כ לביא הסבירה לו שזו הסיבה שהדיון מתקיים. כאשר נשאל על ידי ח"כ גרמן למה הוא מכנה את פעולתה של מועצת חוף השרון "מסחרית”, התפרץ ח"כ גפני וקרא מספר "מסחרית. מסחרית. מסחרית.” ומשם המשיך לטעון לשוד מצד רבנים מהציונות הדתית.
נציגי הממשלה המשיכו להציג חזות מתגוננת לכול אורך הדיון. לפרקים קשה היה להאמין שהם מייצגים את הסמכות הרשמית ליישם את החוק. כאמור בזמן הפציעות של הדיון צוטט סגן שר הדתות בן דהן (על ידי נציג עמותת "עיתים") כאומר שהמערך הטכנולוגי כבר הוכן מבעוד מועד לצורך תיקון החוק. כשאומת נציג הרבנות הראשית עם הסתירה בין דבריו לבין דברי השר הממונה עליו, כל תגובתו הייתה "אז הוא אמר".
תבוסה לציבור הלא אורתודוקסי
קומדיה בצד, מהדיון בוועדת החוקה ניכר ש"חוק צהר" הוא ניצחון לציונות הדתית על הזרם המרכזי ברבנות הראשית, שנשלט בידי חרדים. אלו התנגדו לפתיחת אזורי הרישום ועתה נדרשים להתמודד עם ארגון שאפתני מפלג אורתודוקסי אחר, שזוכה לחוק על שמו. בעוד משרד הדתות והרבנות הראשית העדיפו לטמון ראש ולהתנות את יישום החוק בטכנולוגיה ("המחשב לא בשל", כלשונו של נציג הרבנות), רבני הציונות הדתית כבר מכתיבים מציאות חדשה. "אנחנו מרוצים מהמערכת הממוחשבת", אמר נציג "צהר".
הכנעת הפלג השמרני בממסד הדתי ברורה כבר מעצם לשון החוק. ההאשמות חסרות הבסיס שניסו נציגי הממשלה לטפול על רבני הציונות הדתית נשמעו כ"גוועלד" של תבוסה. אולם הדיון הראה ניצחון כפול, דווקא על הציבור הלא אורתודוקסי בכללו. תבוסתו נסתרת מהעין, ואולי בשל כך חשוב להאירה. ההכרה בצהר אמנם מחייבת רבני ערים לעבוד מעט יותר, ומספר נקודות רישום אמנם נפתחו לרוב הציבור היהודי בישראל, אך בחסות הדין הפלילי רוב זה עתיד לקבל רבנות ראשית חזקה ומרתיעה יותר, אף על פי שסביר שאינו רוצה בכך. אך בניגוד לתבוסת הפלג החרדי, יש מי שנכנע אך מדמה ניצחון. עיקר תבוסתו של הציבור היא בכך שהוא עוד עלול להודות לממסד הסובלני על פתיחתו ל"תחרות".
לקריאה נוספת – עדויות משבוע ראשון של פעילות הכנסת:
