ועדת חוקה, חוק ומשפט התכנסה ביום ד' (10/06/15) בכדי לדון בשני נושאים: איבוד אמון הציבור במערכת המשפט בעקבות פרשת השחיתות בפרקליטות, ושביתת הפרקליטים ונציבות הביקורת על מערך התביעה. כשנרשמתי לדיון, היה רק סעיף אחד לסדר היום. נושא "איבוד אמון הציבור במערכת המשפט" מאוד קרוב לליבי, בין אם המדובר בפרשת השחיתות בפרקליטות ובין אם הגורמים לכך הם אחרים. לכן גם שמחתי לראות ששרת המשפטים נמצאת ליד יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי. מצד שני, ברגע שנציבת הביקורת על מערך התביעה ופרקליט המדינה התיישבו מצידו השני של היו"ר, כבר היה ספק אם זה הנושא שיעמוד על סדר היום. מתגובות חברי הוועדה, מסתבר שאני לא הייתי היחיד שלא היה מודע לשינוי.
הנוכחות היתה רבה: במקומות המיועדים לחברי הכנסת ישבו חברי הוועדה בגין, רוזין, גרמן, סוויד, בן-צור ואורן. איתם ישבו גם ח"כים שלא חברים בוועדה – עזריה, נחמיאס, ומאוחר יותר גם מקלב. ליד השרה שקד ישבה ח"כ לבני, מתוקף היותה שרת המשפטים הקודמת, ובשלב יותר מאוחר התיישבה ח"כ יחימוביץ' במקום שהתפנה עקב הוצאתה של הפרקליטה טל גוטליב מהאולם. אם ישבו בקרב הקהל חברי כנסת נוספים, בין אם הם חדשים ובין אם שלא הבחנתי בהם – עימם הסליחה.
היו"ר סלומינסקי נשא ברכות ותקוות להמשך. הוא אינו מעוניין לפגוע בהסדר הפרקליטים, מסר, ומציע לחכות להחלטת השופט גולדברג. השרה שקד קיצרה בדבריה ואמרה כי מבחינתה מוסד הביקורת על הפרקליטים הוא עובדה קיימת.
השופטת גרסטל הסבירה במפורט את נסיבות כניסתה לתפקיד, שלגביה הוא היה עובדה, ושלא היתה מודעת להתרחשויות שקרו לפני כן. היא ביקרה את חוסר שיתוף הפעולה של הפרקליטים, בלי שהוכרז סכסוך עבודה (שהוכרז רק בספטמבר). לאחרונה יצא נוהל שמתייחס לכל הבעיות שהועלו, והיא אינה מבינה על מה טרוניות הפרקליטים. בדיעבד היא חושבת שאי אפשר להגזים בחשיבות הטיפול בתלונות הפרטניות. מבחינתה רצוי שמוסד הנציבות יעוגן בחוק.
פרקליט המדינה ניצן אמר שגם הוא לא היה מעורב בהליכי ההקמה, וכי לדעתו הנציבות מוצדקת. לאור דבריו אלו התפרצה עו"ד טלי גוטליב מהפרקליטות, שלא ברשות היו"ר, וניסתה לומר את דבריה. היו"ר הורה להוציאה מהאולם, בתחילה לחצי שעה, אבל משהמשיכה לצעוק, הורה לסלקה עד תום הישיבה.
שי ניצן המשיך בדבריו, ואמר כי הפרקליטים מבוקרים גם ע"י נציבות שירות המדינה וגם ע"י לשכת עורכי הדין. הוא ציטט מדבריה של השופטת בדימוס ארבל, כשהייתה עדיין פרקליטה: "לא פלא שלא אוהבים אותנו – אנחנו לא מחלקים פרחים, אלא כתבי אישום". עבודתו של הפרקליט היא לא פשוטה: הוא עומד כנגד בעלי הון, אנשי שלטון, יחצנים. לדעתו ארגון הפרקליטים נקט עיצומים בגלל שלא שיתפו אותו בהחלטה על הקמת הנציבות. ניצן האריך בדברים על הקשיים שבפניהם עומד הפרקליט, וירד לפרטים בנושאים טכניים. לבסוף סיכם ואמר שאינו מתנגד להקמת הנציבות.
עד עתה, וגם הלאה, לא הצלחתי לגבש דעה האם מוסד הנציבות הוא כורח או טורח. ובוודאי שלא הבנתי את דברי פרקליט המדינה – האם יש מספיק גופים שמפקחים על הפרקליטים, או שמוסד הנציבות יביא תועלת.
בין משפט אולמרט לתנאי עבודת הפרקליטים
ח"כ גרמן התנצלה שהיא וח"כ רוזין צריכות לצאת לדיון שדולה שנקבע מזה זמן, אך מבקשת שהנושא לא יתמסמס. ח"כ לבני אמרה כי גוף הביקורת הוקם על ידה, כשרת המשפטים, בהתיעצות עם גופים נוספים. היא חשבה שלא נכון להתחיל בחקיקה, אלא שלאחר שנה הנושא ייבחן שוב. בנוהלי הביקורת שנקבעו הוטלו מגבלות שימנעו פגיעה בהליכי משפט שמתנהלים. היא בעד חקיקה, ואפילו הכינה הצעת חוק.
כאן כבר רואים מהיכן צומחות הרגלים, או לפחות כך נדמה, כי עוד צפוי מפנה בעלילה.
השרה שקד יצאה מהאולם, לא לפני שאמרה כי השופט גולדברג הבטיח לה שיעמוד בפרק הזמן של חודשיים. ח"כ סוויד אמרה שהגישה את הצעתה לדיון בגלל הארועים האחרונים. פעילות הפרקליטים לא נראית לה, אבל חשוב שארגון הפרקליטים יישאר חזק. התנהלות הפרקליטים היא זו שתגרום לכך שתהיה חקיקה. איומים של עורכי דין על פרקליטים הם גם היום עבירה אתית.
לדעת ח"כ בן-צור, לא ייתכן שהפרקליטים לא יוכלו לבצע את עבודתם בגלל "מוראה של מלכות". צריך שלפרקליטים יהיה בטחון, ושלא יחושו מאוימים. ח"כ מקלב, ששותף להצעה לסדר, ציין שהמניע להגשתה הוא החשדות לשוחד בפרקליטות, ושהמטרה היא לחזק את אמון הציבור בפרקליטות. הוא הביא דוגמה למעילה במערכת הבנקאות שהביאה לשינוי הכללים במערכת זו.
כאן חל המפנה בעלילה. ח"כ יחימוביץ', שישבה, כאמור, בספסל הקהל, עברה למקום הפנוי שהותירה השרה שקד והכריזה כי העיצומים של הפרקליטים היו מוצדקים לחלוטין. הרעיון של הנציבות הועלה בזמן שאולמרט היה ראש הממשלה והסתבך בפלילים, ואי אפשר להפריד את הרעיון מהקונטקסט בו הוא נוצר, היא אמרה. מנסיונה בזמן שהכינה את עדותה במשפט קצב, הפרקליטים עובדים בתנאים בלתי ראויים, בחדרים צפופים ועמוסי תיקים, כשמולם עומדים עורכי דין יקרנים. העובדה שרק שלושה מקרים מתוך מאתיים נמצאו מוצדקים רק מראה שהביקורת לא מוצדקת.
אז השאלה שלי: אם ח"כ יחימוביץ' מודעת לתנאי העבודה הירודים של הפרקליטים, מדוע שלא תפעל לשיפורם? ליחימוביץ' יש עבר עשיר בשיפור התנאים במקומות העבודה, שהידוע מביניהם הוא החובה לאפשר למפעילי קופות רושמות לשבת בזמן העבודה.
נציגת ארגון הפרקליטים (לימור) הודתה לח"כ יחימוביץ' על תמיכתה. לדבריה, בעולם אין אח ורע למוסד הביקורת, ולא נראה שיש צורך בגוף זה. התלונות שמוגשות הן כלי לניגוח הפרקליטים. כשגופי ביקורת מוסדרים בחוק, החוק מסדיר את כל ההיבטים. נציבות יש רק לשופטים, שאין עליהם מורא של שום גוף ביקורת אחר.
הנציבה גרסטל אמרה כי המידע שבידי הנוכחים אינו מושלם. רק שלוש תלונות נמצאו מוצדקות בגלל שתלונות שתוקנו בעקבות התערבות הנציבות נרשמו בסטטוס אחר. איומים כלפי פרקליטים היו תמיד, מתוך כל התלונות שנבדקו היו רק שתי תלונות מטעם ארגוני פשיעה.
היו"ר סלומינסקי התנצל שהזמן לא הספיק, וקבע כי ההצעה לסדר תידון בישיבה הבאה.
