ועדת הכספים התכנסה השבוע (16/6/2015) כדי לדון במצב התעשיינים בארץ. את הדיון, שהחל באיחור רב, פתח יו"ר הוועדה גפני (יהדות התורה), באומרו כי כינס את הוועדה לצורך דיון במצב החירום בו נמצאת התעשייה בישראל, העומדת בפני קריסה.
חבר הכנסת מרגלית (העבודה) נראה מאוד מעורב רגשית בנושא והצטייר כיוזם הראשי של הדיון. הוא ציין בדאגה רבה כי קיימת הידרדרות דרמטית במצב התעשייה בארץ, וכי ישנם הבדלים גדולים בין תנאי התעשיינים בארץ לתנאי התעשיינים בחו"ל, כגון מחירי מים, תשלומי ארנונה, עידוד עובדים ועוד. מרגלית אמר כי לדעתו רצוי שתקציבים המגיעים למדען הראשי ישמשו לעידוד שינוי חברתי, וקרא לתעשיינים להציג פתרונות משלהם למצב.
חבר הכנסת פרי (יש עתיד) הוסיף כי קטר התעשייה, שאותו הוביל מרגלית, נבלם בין השאר בשל ביורוקרטיה המקשה על התעשיינים יותר ויותר. הוא הביא כדוגמא את העובדה כי חיבור של מפעל לגז אורך זמן רב, מכיוון שישנם המון רגולטורים שמעכבים הליכים באופן מיותר. פרי ביקש ממשרדי האוצר והכלכלה לדווח מה היקף ההתקדמות מצד המדינה בנושא.
חבר הכנסת פולקמן (כולנו), אחד מחברי הכנסת שביקשו לקיים את הדיון, ציין שאחד מקווי היסוד של מפלגתו הוא צמצום פערים, וכי לדעתו ייעול וחיזוק התעשייה אכן יכולים להוות מפתח חשוב להגדלת הפריון ולצמצום פערים בחברה. עם זאת הוא הוסיף שיש להימנע מתהליך של הקטנת תשלומי הארנונה והערמת קשיים על הרשויות המקומיות, כיוון שכך ייווצר מצב של העברת כסף מכיס לכיס, מה שרק יביא לקשיים נוספים. הפתרון לדעתו יכול לכלול יצירת צוותים שיעודדו תחרות טובה בתעשייה, הפניית משאבים לייצוא אינטנסיבי לחו"ל, השקעה בציוד חדשני ובהכשרה טכנולוגית של עובדים, יצירת קרנות השקעה והסרת חסמים ביורוקרטיים.
חבר הכנסת זוהר (הליכוד) טען כי כחבר כנסת שמגיע מהפריפריה, חשוב לו מאוד שההטבות לתעשייה ישפיעו באופן ישיר על התושבים בפריפריה ובסופו של דבר גם על הרשויות המקומיות.
הגב' דפנה אבירם, מנהלת מחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, הציגה נתונים שהעידו על מגמה של הידרדרות חדה, והתריעה כי יש לפעול בדחיפות כדי למנוע מצב בו ישראל לא תוכל להתחרות בתנאי התעשיינים בחו"ל. אבירם טענה כי מאמציו של בנק ישראל לא מספיקים, וכי לדעתה חייבים לטפל בנושא במספר מישורים, אשר אחד החשובים בהם הוא הורדת תעריפי ארנונה והמים. חבר הכנסת פולקמן קטע את דבריה וטען כי הורדת תעריפים כשלעצמה לא תפתור את הבעיה, וכי יש לחתור לפתרון כוללני יותר. אבירם הוסיפה כי בנוסף לכך אף קיימת ירידה בתמיכת הממשלה בחינוך טכנולוגי. אמירה זו עוררה וויכוח, במסגרתו טען חבר הכנסת מרגלית כי הממשלה העבירה את האחריות על החינוך הטכנולוגי ממשרד החינוך למשרד הכלכלה, שחינוך כלל אינו תחום עיסוקו העיקרי. היו"ר גפני, שניסה לקדם את הדיון, ציין שזהו כשל של הממשלה וחברים אחרים העירו שהכשל הוא פרי מחדלן של מספר ממשלות .
נשיא התאחדות התעשיינים, מר שרגא ברוש, הצטרף לישיבת הוועדה והוסיף נתונים המצביעים על ההידרדרות במצב התעשיינים. הוא ציין שהתאחדות התעשיינים השקיעה בקרן לעידוד התעשייה כמיליארד שקלים, וכי הוא מצפה מהממשלה להוסיף עוד תקציבים לטובת הנושא. ברוש הציג תוכנית צמיחה שתתממש לדעתו במידה ויתווספו ההשקעות והתמיכה הנדרשת מהממשלה.
מר אמיר רשף מאגף התקציבים באוצר (ששמו אף לא הוזכר בתקציר שפורסם ע"י הוועדה) ניסה להתגונן ואמר כי נראה שהחברים בדיון מנסים למקם את מקור הבעיה בין הגז להשקעה ממשלתית תקציבית לבין רשויות מקומיות.
היו"ר גפני ציין שאנו לפני קטסטרופה בנושא, וכי לא ייתכן מצב כזה במדינה עשירה יחסית. חבר הכנסת מרגלית העיר שביחס למספר התושבים מדינת ישראל היא הכי ענייה מבין המדינות המפותחות.
המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, מר ינון אלרועי, ניסה לרכך את הדברים וטען שהמצב אינו כה גרוע. היו"ר גפני קטע אותו ושאל האם הנתונים שמציגים התעשיינים נכונים. שאלתו זו לא זכתה לתשובה. אלרועי לא ענה ועבר לנושא אחר. הוא הציג נתונים משנת 1970 והדגים בעזרתם ירידה עולמית בתעשייה, הנובעת מהמעבר העולמי מייצור לשירותים. חברי הוועדה לא הסכימו עם אלרועי וביקשו להעמיד את הנושא בסדר עדיפות גבוה ולקדמו בדחיפות. כשהועלה הנושא של קרנות התמיכה הממשלתיות התפרץ ברוש ושאל איזה אחוז מהתמיכה מגיע לחברת "אינטל" על חשבון שאר התעשיינים. חברי הוועדה ענו ואמרו שהממשלה מעודדת את התאחדות התעשיינים, המייצגת את כלל התעשיינים בארץ. בתגובה שאל גפני – "אם כל כך טוב אז למה כל כך רע?", כאשר גם שאלתו זו לא זכתה למענה.
בשלב זה הצטרפה חברת הכנסת עזריה (כולנו) לישיבת הוועדה, והציעה לשנות קריטריונים ממשלתיים כך שיקלו על התעשייה ויחזקו אותה. נציג האוצר מר רשף הגיב ואמר ששינוי כזה אכן יתאפשר, אך בעיקר עבור יצואנים ולא עבור כלל התעשיינים. עזריה הציעה להנמיך את חסמי הכניסה על ידי קביעת רף קריטריונים חדש.
מר ברוש הציע לקבוע דיון בעוד שבועיים, במהלכם תיבנה תוכנית מהירה לשיפור מצב התעשיינים. יו"ר הוועדה גפני החליט כי התעשיינים ידונו עם נציגי משרדי האוצר והכלכלה ויגבשו דו"ח מצב כמו גם תוכנית הכוללת פתרונות למשבר. כששוב עלה נושא הוזלת תעריפי המים, ניסה נציג האוצר להרתיע את הנוכחים באומרו שמהלך כזה יפגע בהכרח באזרחים, שכן תעריפי המים שלהם ייוקרו עקב כך. גפני ענה לו באומרו שאת השלכות המהלך יש להשאיר בידי נבחרי הציבור. הוא ביקש לדעת מי האחראים לכשלים ומה הפתרונות האפשריים, ביקש לדון בנושא שוב בעוד 60 יום, וסיים כהרגלו בהלצה, באומרו שהוא מרשה לגורמים להתייעץ עם חברי הכנסת לצורך כך.
