ב"ה
ביום ד' האחרון (17/06/15) כונסה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בנושא חובת הפקדון עבור העובדים הזרים. עובדים זרים יכולים להגיע לישראל לעבודה בכמה ענפי עיסוק בודדים כגון בניין, חקלאות סיעוד ומומחים. על פי דו"ח שהוגש ע"י רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לאפריל 2015 מספר עובדים הזרים החוקיים בישראל הוא 73,369 ומספר העובדים הזרים שאינם חוקיים עומד על 16,410. האחוז הגבוה מועסק בענף הסיעוד, במקום השני בבניין, במקום השלישי בענף החקלאות והאחוז הנמוך מבין העובדים הזרים הם המומחים.
חוק עובדים זרים קובע חובת הפקדת פקדון של עד 700 שקלים לחודש ע"י המעסיק, אשר משמשים למטרת פיצוי פיטורים ופנסיה וכזרז ליציאתו מהארץ של העובד הזר. הכספים מועברים לעובדים בנתב"ג, עם עזיבתם את הארץ. במידה שהעובד נשאר בישראל, לאחר תום תקופת שהייתו החוקית, מנוכה ממנו סכום כסף בהתאם למשך החריגה.
בנוגע לענף החקלאות נאמר בדיון שהתאחדות החקלאים נמצאת במחלוקת מזה שש שנים עם משרד הכלכלה וגורמים אחרים. נציגי החקלאים רוטנים על כי שנה לא דברו איתם והם לא זומנו לשום פגישה או דיון עם אותם הגורמים וקולם אינו נשמע. הם טענו שענף החקלאות זהו הענף היחיד בארץ שעובדיו אינם מסוגלים להתפרנס ממנו. ואכן, נמסר ממשרד החקלאות ש-400 חקלאים פרשו השנה מלהעסיק עובדים זרים כי "להחזיק עובדים זרים נהיה יותר מדי יקר ולא משתלם". עכשיו עלות עובד זר לחקלאי היא 2,000 דולר לחודש.
חלק מהכספים מופקדים ע"י רשות האוכלוסין וההגירה משום שעד היום לא הותקנו תקנות ברורות בעניין על ידי שר הכלכלה. קופת הפקדון מנוהלת כרגע על ידי משרד האוצר, רשות האוכלוסין ובנק הפועלים.
מדברי חברי הכנסת שנאמרו במהלך הדיון:
יו"ר הוועדה אלאלוף (כולנו): "העובדים הזרים בסיעוד הרבה פעמים חוזרים לאותן החברות בהן עבדו כעובדים על פי חוק וממשיכים לעבוד שם באופן בלתי חוקי ואנו לא מקבלים שום דו"ח על כך. החברות גם אינן ממהרות להסביר את נוהל העסקת העובד הזר למשפחה. צריך שהנוהל יהיה מוסבר ומובן לנזקקים ובני משפחותיהם".
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד): "עברתי שבע שנים בהם הייתי צריך לספק עובדים זרים לאימי ז"ל. על הכתפיים של המשפחות יש עול כבד. אם משאירים את העובד לסופי שבוע זה תוספות מאוד גבוהות! העלות היא עוד כ-300 שקל בכל סוף שבוע, שזה 1,200 שקל בכל חודש! לגבי המצב בענף החקלאות אין שום ויכוח שהעובדים יקבלו את הכל. אי אפשר לשנות את זה מבלי לפזול לצד החקלאי. צריך להאיץ את העניין ולהציב תאריך לאנשי החקלאות. הוועדה צריכה לשמוע את אנשי החקלאות. יש לי הרגשה שהחקלאות חוזרת ולא כדאי לתקוע את זה".
ח"כ דני עטר (המחנה הציוני): "העובדים הזרים הם מלאכים כשיש לך אמא מבוגרת בבית וצריך לשלם על סופי שבוע. מי שלא חווה זאת לא מבין ולא יבין. מי שמסוגל לשלם חי ומי שלא מסוגל איך יחיה?!"
ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "תודה על קיום הדיון החשוב. הייתי יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת ה-19. בכנסת הנוכחית ככל הנראה לא תהיה כבר ועדת עובדים זרים. הממשלה עושה הפרד ומשול, מעמידים את המעסיקים מול העובדים. המדינה הפכה את הקשישים למעסיקים. כל משפחה כזאת מנהלת ספר חשבון ובסופו של דבר הם יכולים למצוא את עצמם בבית משפט. והמדינה לא לצידם! למה צריך לקחת 15% ממי שאינו תושב ישראל?! עובד זר בחקלאות יקר מעובד ישראלי. ואין עובדים ישראלים. מדינת ישראל צריכה להפסיק להתנהג בחזירות! מענישים את המעסיקים בחקלאות במס גבוה. הממשלה צריכה לקחת אחריות על כך".
ח"כ אילן גילאון (מרצ): "כאשר נזקקים לעבודה זרה משלמים על זה במטבע קשה! האחריות בנושא הסיעוד חייבת לעבור למדינה".
בסיום הדיון נקבע כי בעוד חודש יתקיים דיון בוועדת הכלכלה בנוגע לתקנות בכל התחומים חוץ מבענף החקלאות ותוך 90 יום יתקיים דיון בנושא ענף החקלאות.
